Skip to main content

AI assistant

Sign in to chat with this filing

The assistant answers questions, extracts KPIs, and summarises risk factors directly from the filing text.

Fibi Bank Audit Report / Information 2025

Mar 10, 2026

6788_rns_2026-03-10_9084ae54-6d94-4216-97e8-d3508b5a57c7.pdf

Audit Report / Information

Open in viewer

Opens in your device viewer

דוח על הסיכונים גילוי בהתאם לנדבך 3 ומידע נוסף על הסיכונים לשנת 2025

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע " מ וחברות מאוחדות שלו

תוכן עניינים

עמוד
5 ליחלק 1 - כל

יחסים פיקוחיים עיקריים וסקירת ניהול סיכונים ונכסי סיכון

8 נכסי סיכוןול סיכונים ווסקירת ניהים עיקרייםסים פיקוחיחלק 2 - יח
8 םחיים עיקריייחסים פיקו
9 ניםלניהול סיכוגישת הבנק
16 תחיםילים ומתפסיכונים מוב
16 סיכוןדיון בגורמי
23 קלליםי סיכון משוסקירת נכס
24 יםכון משוקללעל נכסי סימידע נוסף

הון ומינוף

26
26
28
32
32
32

חלק 5 - סיכון אשראי

ון אשראיחלק 5 - סיכ 34
יכון אשראיעל איכות סמידע כללי 34
ריםשאינם צובאי החובותשינויים במל 38
אשראיל חשיפותהאשראי שנוגע לאיכותגילוי נוסף ב 38
קירהאשראי - סחתת סיכוןשיטות להפ 45
אשראירטית לסיכוןשה הסטנדחיצוניים בגירוגי אשראישימוש בדי 47
שראיעל סיכון אמידע נוסף 50
גדיאי של צד נסיכון אשרחלק 5א - 54
יי של צד נגדסיכון אשרא 54
קסיכון שו 60
כון שוקחלק 6 - סי 60
קעל סיכון שומידע נוסףמידע כללי ו 60
סחר(ובתיק למאי (IRRBBבתיק הבנקסיכון ריביתחלק 6א - 66
יתיק הבנקאיכון ריבית בים בניהול סמטרות ויעד 66
ניותחלק 6ב - מ 73
במניותעל פוזיציותגילוי איכותי 73
עמוד
לותסיכון נזי
74
כון נזילותחלק 7 - סי 74
סוי הנזילותבגין יחס כיגילוי איכותי 74
מימוןלות וסיכוןעל סיכון נזימידע נוסף 77
נוספיםסיכונים 83
פעוליחלק 8 - ת 83
םכונים אחרינוסף על סיחר - מידעחלק 9 - א 87
תגמול 96
גמולחלק 10 - ת 96
גילוי איכותי 96
על תגמולמידע נוסף 99
תוספות 102
וחייםסכומים פיקספיים לביןהדוחות הכקשרים ביןתוספת א' - 102
ון פיקוחיותטגוריות סיכבהתאם לקת הכספייםמיפוי הדוחוד הפיקוחי וי ובין האיחוד החשבונאבסיס האיחוהבדלים בין 102
חיההון הפיקומאזן ורכיביהקשר בין ה 104
הכספייםות בדוחותרות המאזנית לבין היתפה הפיקוחיכומי החשיבדלים בין סעיקריים לההמקורות ה 105
פיקוחיתהחשיפה האית לסכומיפה החשבונכומי החשיבדלים בין סהבהרות לה 105
איגוחתוספת ב' - 105

רשימת הטבלאות

עמוד
8 ם (1KMחיים עיקריייחסים פיקו(
16 סיכוןטבלת גורמי
23 קללים (1OVי סיכון משוסקירת נכס(
24 שקל סיכוןראי בכל מות סיכון אשאחר הפחתבחשיפות לדוח תנועה
25 ריםכונים הקשוסקיות ולסיעילויות העכון ביחס לפקללים בסינכסים משו
26 פיקוחי (1CCת למאזן הך ציון הפניוהפיקוחי תוהרכב ההון(
28 קוחיל ההון הפיוח הקודם עממועד הדיושל תנועותדוח תזרים
31 ד 1ון עצמי רובם על יחס העות השינוייניתוח השפ
32 ס המינוף (1ה לצורך יחידת החשיפאזן לבין מדהנכסים במהשוואה בין(LR
32 יחס המינוף((2LR
38 י (1CRיפות אשראראי של חשאיכות האש(
41 ש " ח (ק ) במיליוניפי ענפי משאי הכולל לסיכון האשר
43 ה לפירעוןתרת תקופשראי לפי יחשיפות א
44 פייםזורים גיאוגרשראי לפי אחשיפות א
45 קירה (3CRאשראי - סחתת סיכוןשיטות להפ(
48 ן אשראי (4פחתת סיכוהשפעות הכון אשראי וחשיפה לסיטנדרטית -הגישה הס(CR
49 סיכון (5CRם ומשקלותי סוגי נכסיחשיפות לפטנדרטית -הגישה הס(
50 אללדיור( בישרא הלוואותפרטיים )ללאי לאנשיםסיכון האשרנתונים על
51 ורהלוואות לדינתונים על
52 דל"ןף הבינוי והנסיכונים בענ
56 יקוחית (1לפי גישה פנגדי (CCR (אשראי לצדה של סיכוןניתוח חשיפ(CCR
56 י (2CCR)(סיכון אשראת שערוך לבגין התאמהקצאת הון(CVA
57 ת סיכון (3חי ומשקלופי תיק פיקוגדי (CCR (לאי של צד נסיכון אשרחשיפות שלטנדרטית -הגישה הס(CCR
58 צד נגדי(5אשראי שלפה לסיכוןחון בגין חשיהרכב הביט(CCR)(CCR
58 זרי אשראי (חשיפות לנג(6CCR
59 מרכזיים (8דדים נגדייםחשיפות לצ(CCR
63 רטית (1MRגישה סטנדסיכון שוק ב(
64 סיכון VARערך נתון ב
64 לבסיס בפועהחשיפה ב
67 חדות שלווחברות מאום של הבנקם הפיננסייל המכשיריו מותאם ששווי הוגן נט
68 לומאוחדות שבנק וחברותתאם של ההוגן נטו מועל השווי העורי הריביתשינויים בשיחישים שלהשפעת תר
69 מריביתמימון שאינןעל הכנסותריבית נטו ועל הכנסותעורי הריביתשינויים בשיחישים שלהשפעת תר
71 רי הריביתינויים בשיעואוחדות לשק וחברות מלת של הבנחשיפה כול
73 הבנקאיניות בתיקפוזיציות במ
75 )נזילות (1LIQיחס כיסוי ה
76 ציב נטו (יחס מימון י(NSFR
80 הה (HQLAבאיכות גבוים הנזיליםהרכב הנכס(
82 דים ) ENC )ם והמשועבא משועבדייננסיים הלהנכסים הפ
100 (1REM (שנת הדיווחענק במהלךתגמול שהו
100 דים (2REM )לומים מיוחתגמול- תש
101 ה (3REMתגמול נדח(

חלק 1 - כללי

בהתאם להוראות המפקח על הבנקים בבנק ישראל והנחיותיו , נדרשים תאגידים בנקאיים לפרסם דוח מפורט על הסיכונים ואופן ניהולם באתר האינטרנט שלהם , שיכלול מידע משמעותי כמותי ואיכותי לפי דרישות הגילוי של באזל ודרישות גילוי על סיכונים המבוססות על מקורות אחרים , לרבות דרישות גילוי שפורסמו על ידי הפורום ליציבות פיננסית ) FSF )ודרישות גילוי שפורסמו על ידי הועדה ליציבות פיננסית ) Board Stability Financial). לצורך השלמת הגילוי יש לעיין בדוח זה ביחד עם הדוח הכספי של הבנק לשנת ,2025 ובכלל זה עם פרק " סקירת הסיכונים " בדוח הדירקטוריון וההנהלה , שמתפרסם לציבור .

מדיניות גילוי

קבוצת הבינלאומי התוותה מדיניות גילוי למידע שנדרש לפי הוראה 651 של בנק ישראל , שאושרה על ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון . עקרונות המדיניות קובעים תהליך לבחינת נאותות הגילויים , שנגזרים ממנה , בין היתר , קריטריונים איכותיים ופרמטרים כמותיים המסייעים לבחון כי הוצפו וטופלו באופן נאות כל הגילויים המהותיים הנדרשים , באופן שיביא לידיעת משתמשי הדוחות את כל המידע המהותי על פרופיל הסיכון של הבנק והקבוצה ודרכי ניהול הסיכונים . בנוסף , מעוגנות במדיניות הבקרות הפנימיות והנהלים למתן גילוי למידע זה .

מידע צופה פני עתיד

חלק מהמידע המפורט בדוח זה , שאינו מתייחס לעובדות היסטוריות , מהווה מידע צופה פני עתיד כהגדרתו בחוק ניירות ערך , התשכ " ח - .1968 התוצאות בפועל עשויות להיות שונות מהותית מאלו שנכללו במסגרת המידע צופה פני עתיד , לרבות , בין היתר , כתוצאה משינויים בשוקי ההון בארץ ובעולם , שינויים מאקרו כלכליים , שינויים במצב הגיאופוליטי, שינויים רגולטוריים , שינויים חשבונאיים וכן שינויים אחרים שאינם בשליטת הבנק ואשר עשויים להביא לאי - התממשות ההערכות . לעניין זה , רא ה גם ההסתייגות בפרק " השפעות מלחמת חרבות ברזל , מבצ ע עם כלביא ומבצע שאגת הארי " להלן.

מידע צופה פני עתיד מאופיין במילים או בביטויים כגון : " יעד ", " תחזית ", " הערכה ", " אומדן ", " תרחיש ", " חזוי ", " צפוי ", " להערכת הבנק ", " בכוונת הבנק " וביטויים דומים להם , בנוסף לשמות עצם כגון : " יכול ", " יתכן ", " יהיה ". ביטויים צופי פני עתיד אלו , כרוכים בסיכונים ובחוסר ודאות , משום שהם מבוססים על הערכות ההנהלה לגבי אירועים עתידיים , אשר עשויים שלא להתממש או להתממש בצורה שונה מהצפוי כתוצאה , בין היתר , מהגורמים המפורטים לעיל או כתוצאה מהתממשות אחד או יותר מגורמי הסיכון המפורטים בפרק טבלת גורמי הסיכון ב דוח זה או ב פרק סקירת הסיכונים בדוחות הכספיים לשנת .2025

המידע המוצג בדוח זה נסמך , בין היתר , על פרסומים של גורמים שונים כגון : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , משרד האוצר ונתוני בנק ישראל , וכן על מידע פומבי שנמסר על ידי גורמים שונים , הפעילים והקשורים לשוקי ההון והכספים , או כאלה המשפיעים על שווקים אלה .

תחולת היישום

הקבוצה הבנקאית הכפופה לתחולת היישום כוללת : הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע " מ - החברה האם . בנק מסד בע" מ - חברה בת של הבנק הבינלאומי

לא קיימים איסורים או מגבלות משמעותיות אחרות כלשהן על העברת כספים או הון פיקוחי בתוך הקבוצה , מעבר למגבלות הכלליות החלות על ביצוע עסקאות מכל סוג כל עוד הבנק שומר על יחס ההון המזערי הנדרש ממנו על פי הדין . יצוין כי העברת כספים שאינם הון פיקוחי לחברות בנות , כפופה לנב " ת 312 - עסקאות עם אנשים קשורים ונב " ת 313 - מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים . העברת כספים לבנק בדרך של דיבידנד כפופה לעמידה במגבלות של חלוקת דיבידנד על פי חוק החברות ונב " ת ,331 והעברת כספים לבנק בדרך שאינה דיבידנד כפופה למגבלות נב " ת .312

רקע

דוח הסיכונים נערך על רקע התפתחויות שונות בסביבת המאקרו , הנגזרות בין היתר מהמצב הביטחוני והגאופוליטי , כפי שיפורט בהמשך , המשפיעות על הסביבה הכלכלית והעסקית שבה פועל הבנק . ברבעון ה רביעי של השנה נרשמה ירידה ב שיעור ה אינפלציה וירידה ב ריבית בנק ישראל .

מגמת ההתייצבות ב מצב הביטחוני והגיאופוליטי נ משכה במהלך ה רבעון הרביעי של שנת 2025 בשל הפסקת האש שנחתמה במהלך חודש אוקטובר .2025 הרגיעה הביאה להקלה מסוימת במגבלות ההיצע של עובדים שנצפו בשנה האחרונה ה ודות לשחרורם של אנשי מילואים רבים וחזרתם לתעסוקה במשק. למרות המגמה החיובית, ביום 28 בפברואר ,2026 פתחו ארצות הברית ו ישראל במתקפה משולבת באיראן . איראן הגיבה בשיגור טילים לעבר ישראל ומטרות אמריקאיות ברחבי המפרץ הפרסי ובמזרח התיכון וכן ל מדינות נוספות באזור . המבצע הורחב גם ללבנון , עקב ירי לעבר מדינת ישראל מצד ארגון חיזבאללה . בטווח הקצר, לא ניתן לאמוד את השפעת המבצע על הכלכלה בישראל וזו תהיה תלויה בעצימות ומשך הזמן שהמבצע מול איראן יתנהל. בטווח הארוך, במידה ותוצאות המבצע יביאו להפחתת המתיחות הביטחונית והגיאופוליטית באזורנו, תיתכנה השלכות חיוביות על הכלכלה והמשק בישראל.

בחודש פברואר ,2026 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את קצב הצמיחה של כלכלת ישראל , שעמד בשנת 2025 על .3.1% תחזית הצמיחה לשנת ,2026 שפורסמה בחודש ינואר 2026 על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל , עודכנה כלפי מעלה ב - ,0.5% לרמה של .5.2% בנוסף , בנק ישראל פרסם לראשונה תחזית צמיחה עבור שנת ,2027 בה הוא צופה צמיחה של 4.3% במשק המקומי .

השינויים שבוצעו בתחזית , ממשיכים להיות מושפעים מההתפתחויות החיוביות באזור ו מבטאים את ה ערכת בנק ישראל שהפסקת האש תפחית את מגבלות ההיצע עמן התמודד המשק בשנה האחרונה . להערכת בנק י שראל , צפויה התכנסות הדרגתית של התוצר לעבר רמות דומות משנים קודמות . ה מדד "בגין" חודש דצמבר 2025 נותר ללא שינוי ו הביא את שיעור האינפלציה בשנת 2025 לרמה של ,2.6% מ תחת ל גבול העליון של יעד בנק ישראל ) 3%(. מגמת הירידה בלחצים האינפלציוניים המשיכה גם בתחילת ,2026 כאשר מדד חודש ינואר עמד על שיעור שלילי של 0.3% במסגרת עדכון התחזית המאקרו כלכלית, העריך בנק ישראל בתחילת 2026 כי שיעור האינפלציה בשנת 2026 צפוי להסתכם ב - .1.7% בנוסף, בנק ישראל פרסם לראשונה תחזית לגבי האינפלציה בשנת ,2027 ש צפויה לעמוד על רמה של .2.0%

במסגרת החלטת הריבית מתחילת חודש ינואר ,2026 הורידה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את הריבית ב - ,0.25% לרמה של .4% בהודעה שליוותה את ההחלטה , ציינו חברי הועדה מספר סיבות להפחתת הריבית ,ש כללו את התמתנות סביבת האינפלציה בשנה האחרונה שעמדה על 2.4% במועד ההחלטה, התחזקות השקל מול הדולר והאירו מאז החלטת הריבית הקודמת, הקלה במגבלות ההיצע וכן ירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי. במבט קדימה, בנק ישראל מעריך כי ה ריבית צפויה לעמוד על 3.5% בממוצע ברבעון הרביעי של .2026 תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית, בהת אם לקצב התכנסות האינפלציה למרכז היעד.

בתחילת חודש ינואר ,2026 עדכן בנק ישראל את תחזית הג י רעון בתקציב המדינה . הג י רעון עודכן כלפי מטה ב - 0.3% וב - 0.4% עבור השנים 2025 ו - ,2026 לרמות של 4.8% ו - 3.9% בהתאמה. בנוסף, פרסם בנק ישראל הערכה ראשונה לג י רעון הממשלתי ל שנת ,2027 בה צפוי הגירעון לעמוד על רמה של .3.6% ה עדכונים כאמור , מ צביעים על צפי לירידה מסוימת בג י רעון ובנק ישראל ציין שהשינוי בהערכה ה וא תוצאה של הפסקת האש. להערכת ו , צמצום הגירעון ימשך כאמור בשנת ,2026 עקב צמצום נוסף בתקציב הביטחון וגידול בתחזית ההכנסות.

במהלך שנת ,2025 נחלש הדול ר מול ה שקל ב יותר מ - .12% ל ירידת המתיחות הביטחונית וההתייצבות הגיאופוליטית , שהחלה לקראת סוף הרבעון השני של שנת 2025 והמשיכה בשנת ,2026 השפעה משמעותית על התחזקותו של השקל . המשך ה ה תייצבות ה ביטחונית והתכנסותם של פערי הריביות ימשי כו להיות גור מים מרכ זי י ם , ש עשוי י ם להשפיע על שער החליפין של השקל במהלך הרבעונים ה קרובים .

מבחינת סיכון האשראי של המשק, ב חודש ינואר ,2026 הודיעה s'Moody על שינוי אופק הדירוג של מדינת ישראל משלילי ליציב. שינוי התחזית הגיע בעקבות שינוי הערכתה לכך שהחשיפה של ישראל לסיכונים גיאופוליטיי ם פחתה, בסוכנות ציינו , כי במהלך המלחמה האחרונה הכלכלה הישראלית הפגינה עמידות גבוהה מן הצפוי , למרות החמרה במצבה הפיסקלי, ו ההערכה היא שהחוב יתייצב סביב רמה של כ - 68% מהתוצר וש מדובר בחוב שנמצא בשליטה , בין היתר בזכות נגישות גבוהה לשווקים ובסיס משקיעים רחב .

בחודש נובמבר ,2025 פרסמה P&S עדכון על כלכלת ישראל, במסגרתו שינתה את אופק הדירוג של מדינת ישראל משלילי ליציב. שינוי האופק הגיע על רקע הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אשר לדעת הסוכנות, יכול לספק מרחב להורדת המתיחות הצבאית ולהפחית את ההסתברות למתיחות רחבת היקף בעזה ובאזור הרחב. P&S הדגישה שהתחזית היציבה משקפת את ההנחה שהיקף העימות הצבאי הישיר צפוי להישאר מוגבל. במהלך חודש אוקטובר ,2025 פרסמה Fitch דוח המתייחס להסכם הפסקת המלחמה בחזית הדרומית. אף על פי שגם Fitch רואה בהסכם צעד חיובי לכלכלה בישראל, הסוכנות בחרה לנקוט בקו זהיר והדגישה כי רמת הסיכון הכללית של ישראל נותרה גבוהה, בעיקר בשל המשך קיומו של האיום האיראני. הסוכנות בחרה להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A עם אופק שלילי, כפי שנקבע בעדכון האחרון מ חודש אוגוסט .2024

במהלך הרבעון הרביעי של השנה, חוזי ה - CDS לחמש שנים על ישראל , המספקים ביטוח כנגד חדלות פירעון של המדינה , התייצבו על רמה של כ - 70 נקודות בסיס . רמות אלו, קרובות ל ממוצע הרב שנתי ההיסטורי של ישראל, שנע בטווח של 60-70 נקודות בסיס .

ביצועי השוק המקומי במהלך שנת ,2025 הושפעו מהימשכות האתגרים הגיאופוליטיים , לצד התאוששות כלכלית הדרגתית שגברה במהלך הרבעון הרביעי של השנה . סיומו של מבצע "עם כלביא" בחודש יוני וכן הסכם הפסקת האש בחזית הדרומית בחודש אוקטובר , היוו גורם משמעותי בחיזוק אמון המשקיעים בשוק המקומי בשנת .2025 במהלך שנת ,2025 מדד ת " א 35 ומדד ת " א 125 רשמו עליות של כ - 52% ו כ - ,51% בהתאמה . במדדים הענפיים , בלט ו לחיוב מדד ת " א ביטוח ות"א בנקים, שרשמו עליות של כ - 152% ו - ,61% בהתאמה.

המגמה החיובית בשנת 2025 המשיכה בשנת 2026 ובמהלך חודש ינואר מדד ת"א 35 ומדד 125 רשמו עליות של כ - 9.6% ו - 8.7% בהתאמה. לפרטים נוספים בדבר ההתפתחויות הכלכליות במשק , רא ה התפתח ו יות כלכליות עיקריות בדו " ח הדירקטוריון וההנהלה ליום 31 ב דצמבר .2025

השפע ו ת מלחמת " חרבות ברזל " , מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי"

ב יום 7 באוקטובר ,2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ובחודש אוקטובר ,2025 נחתם הסכם להחזרת החטופים והפסקת המלחמה.

ביום 13 ביוני ,2025 החל מבצע " עם כלביא " שנמשך 12 ימים. ביום 28 ב פברואר ,2026 החל מבצע " שאגת הארי " .

למצב הביטחוני פוטנציאל להשלכות שליליות על המשק הישראלי ועל הבנק ולקוחותיו.

במטרה לסייע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות המלחמה , פרסם הפיקוח על הבנקים בתחילת המלחמה , מתווה סיוע ללקוחות הבנקים להתמודדות עם השלכות המלחמה למשך שלושה חודשים , אשר הוארך והורחב מספר פעמים במהלך המלחמה , וההארכה האחרונה שכללה שינויים מסוימים , פורסמה ביום 3 בדצמבר 2024 ותוקפה היה עד ליום 31 במרס .2025

ביום 30 במרס ,2025 הודיע בנק ישראל על גיבוש וכניסה לתוקף של מתווה וולונטרי של הקלות כספיות ללקוחות המערכת הבנקאית , על רקע הרווחיות הגבוהה של המערכת בשנים האחרונות , והשפעות מלחמת " חרבות ברזל " על משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים .

בעקבות מבצע " עם כלביא ", שהחל ביום 13 ביוני ,2025 פרסם בנק ישראל ביום 17 ביוני 2025 מתווה סיוע , שאומץ על ידי הבנקים . המתווה מצטרף למתווים המפורטים לעיל , ונועד לסייע לאוכלוסיות שנפגעו באופן ישיר מנזקי הלחימה , ובכללם משקי בית שנפצעו או שביתם נפגע מירי טילים ונאלצו להתפנות , בעלי עסקים קטנים וזעירים שפעילותם נפגעה .

ביום 28 בפברואר ,2026 פתחו ארצות הברית ומדינת ישראל במתקפה משולבת באיראן . איראן הגיבה בשיגור טילים לעבר מדינת ישראל ולעבר מדינות נוספות באזור . המערכה הורחבה גם ללבנון , עקב ירי לעבר מדינת ישראל מצד ארגון חיזבאללה .

עם תחילת המבצע , חל שינוי במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף , במסגרתו הוחלט על מעבר של כל אזורי הארץ ממדרג פעילות מלאה למדרג פעילות הכרחית , אשר כולל איסור על קיום פעילויות חינוכיות , התקהלויות והגעה למקומות עבודה , למעט משק חיוני . כמו כן , בוצע גיוס מילואים נוסף לצרכי המבצע .

בשלב זה , לא ניתן לאמוד את השפעת המבצע על מצבו הכספי של הבנק , על תוצאות פעילותיו ועל תזרימי המזומנים שלו , ככל שישנם . הבנק ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות השונות בכדי לבחון את אופן השפעת המבצע על פעילותו .

בעקבות מבצע " שאגת הארי ", פרסם בנק ישראל ביום 2 במרס 2026 מתווה סיוע , שאומץ על ידי הבנקים . המתווה מצטרף למתווים המפורטים לעיל , ונועד לסייע לאוכלוסיות שנפגעו באופן ישיר מנזקי הלחימה , ובכללם משקי בית שביתם נפגע והם מפונים ומשקי בית שנפגעו פיזית מהמבצע , עסקים קטנים וזעירים שנפגעו פיזית או כספית בעקבות המבצע ובתי עסק בבעלות של חיילי מילואים .

המתווה מציג את תנאי המינימום וכל בנק רשאי להרחיבו לטובת לקוחותיו ולבקשתם . המתווה יהיה בתוקף מיום 16 במרס 2026 ועד ליום 16 באפריל 2026 וניתן להרחבה או להארכה בהתאם לצורך .

לפרטים נוספים בדבר המתווים השונים, רא ה פסקת "השפעות מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי " בדוח הדירקטוריון וההנהלה ליום 31 ב דצמבר .2025

הבנק מקיים מעקב שוטף אחר הנושאים והסיכונים הנובעים מהמלחמה , השלכותיה והשפעותיה הפיננסיות על הבנק ולקוחותיו . לרבות ההשפעות על סיכוני האשראי , הנוסטרו והנזילות , היבטי המשכיות עסקית , פעילות חדרי עסקאות , סיכוני סייבר , מודלים , ציות , הלבנת הון ומימון טרור , התנודתיות בשווקים ועוד .

לאור כל האמור , קיימת אי ודאות לעניין ההשלכות על הבנק ולקוחותיו וזאת בשל אי ודאות בקשר עם המצב הביטחוני , וכן אי ודאות באשר להשפעות הנגזרות על הפעילות המשקית , מגמות בשוקי ההון וצעדים פיננסיים שונים שיינקטו על ידי הממשלה , בנק ישראל ורגולטורים נוספים .

ח לק 2 - יחסים פיקוחיים עיקריים וסקירת ניהול סיכונים ונכסי סיכון

יחסים פיקוחיים עיקריים ) 1KM )

א ב ג ד ה
חד ליום:על בסיס מאו 31.12.25 30.09.25 30.06.25 31.03.25 31.12.24
ח( )*(מיליוני ש"הון זמין )ב
עצמי רובד 11 הון 14,824 14,759 14,471 13,996 13,666
) 4(רהוראות מעבלפני השפעתעצמי רובד ,11א הון 14,826 14,758 14,467 13,988 13,642
רובד 12 הון 14,824 14,759 14,471 13,996 13,666
) 4(אות מעברהשפעת הוררובד ,1 לפני2א הון 14,826 14,758 14,467 13,988 13,642
כולל3 הון 17,628 17,540 17,160 16,689 16,380
) 4(ת מעברשפעת הוראוכולל, לפני ה3א הון 17,630 17,539 17,156 16,682 16,356
"ח()במיליוני שמשוקלליםנכסי סיכון
) RWA )ון משוקלליםהכל נכסי סיכ4 סך 133,604 129,627 125,448 123,795 120,843
קחוראות המפוזים(, לפי הת הון )באחיחסי הלימו
)*(על הבנקים
ד 1הון עצמי רוב5 יחס 11.10% 11.39% 11.54% 11.31% 11.31%
מעברפעת הוראותד ,1 לפני השהון עצמי רוב5א יחס 11.10% 11.39% 11.53% 11.30% 11.29%
הון רובד 16 יחס 11.10% 11.39% 11.54% 11.31% 11.31%
רהוראות מעבפני השפעתהון רובד ,1 ל6א יחס 11.10% 11.39% 11.53% 11.30% 11.29%
הון כולל7 יחס 13.19% 13.53% 13.68% 13.48% 13.55%
אות מעברי השפעת הורהון כולל, לפנ7א יחס 13.20% 13.53% 13.68% 13.48% 13.54%
) 1(ל הבנקים"י המפקח עד 1 הנדרש עהון עצמי רוב11א יחס 9.23% 9.23% 9.23% 9.23% 9.23%
הבנקיםהמפקח עלר לנדרש ע"יד 1 זמין, מעבהון עצמי רוב12א יחס 1.87% 2.16% 2.31% 2.08% 2.08%
על הבנקיםת המפקח, לפי הוראויחס המינוף) 2(
מיליוני ש"ח(החשיפות )ב13 סך 294,223 284,464 274,896 268,138 263,762
וזים(המינוף )באח14 יחס 5.04% 5.19% 5.26% 5.22% 5.18%
) 4(אחוזים(אות מעבר )בהשפעת הורהמינוף, לפני14א יחס 5.04% 5.19% 5.26% 5.22% 5.17%
נקיםפקח על הבהוראות המזילות, לפייחס כיסוי נ) 3(
בוההילים באיכות גהכל נכסים נז15 סך 101,452 99,280 94,393 95,793 87,721
ם נטומזומנים יוצאיהכל תזרימי16 סך 78,907 76,025 70,480 65,635 53,042
)באחוזים(כיסוי נזילות17 יחס 129% 131% 134% 146% 165%
הבנקיםמפקח עלי הוראות הציב נטו, לפיחס מימון י
ב זמיןהכל מימון יצי18 סך 136,362 130,844 126,438 128,182 132,898
ב נדרשהכל מימון יצי19 סך 107,410 103,348 101,161 98,027 95,235
טו )באחוזים(מימון יציב נ20 יחס 127% 127% 125% 131% 140%

)*( הון, יחסי הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון ויחס מינוף הינם לאחר השפעת התאמות בגין מהלכי התייעלות תפעולית - ר' באור 24 ב' בדוחות הכספיים ליום 31 ב דצמבר .2025

)1( ככלל יחס הון עצמי רובד 1 המזערי הנדרש ויחס הון הכולל הנדרש הינם 9% ו ,12.5% כאשר ליחס הון עצמי רובד 1 מתווספת דרישת הון בשיעור המבטא 1% מיתרת ההלוואות לדיור למועד הדיווח, למעט הלוואות לדיור שהועמדו החל מיום 19 במרס 2020 ועד 30 בספטמבר .2021 בהתאם לעדכון הוראת הנב"ת מיום 27 בדצמבר ,2021 תוספת זו אינה חלה על הלוואות לדיור לכל מטרה שהועמדו החל מיום 19 במרס .2020

)2( ר ' חלק 4 להלן להרחבה בנושא יחס המינוף.

)3( ר ' חלק 7 להלן להרחבה בנושא יחס כיסוי נזילות.

)4( לפני השפעת הוראות המעבר.

גישת הבנק לניהול סיכונים

תיאור המודל העסקי של הקבוצה

קבוצת הבנק נמנית עם חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל .

בשנים האחרונות קבוצת הבינלאומי נערכת לסביבה ה תחרותית ה משתנה , בין היתר , באמצעות יישום של מהלכי התייעלות לצד בניית יכולות טכנולוגיות בדגש על שיפור הצעת הערך הדיגיטלית . היערכות זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות . זאת , על מנת לאפשר לקבוצה להתחרות גם מול גופים פיננסיים טכנולוגיים וכן להתאים את יכולותיה וכלי ניהול הסיכונים שלה לעולם דיגיטלי וטכנולוגי .

פעילותה העסקית של קבוצת הבנק מתמקדת במספר מישורים עיקריים :

  • תיווך פיננסי בין מפקידים ללווים , העומד ביסודה של הבנקאות המסחרית. ההכנסות מפעילות זו מקבלות את ביטוין בהכנסות ריבית נטו , ומהוות את מקור הרווח העיקרי של הקבוצה. פעילות זו טומנת בחובה סיכונים שונים ובעיקר סיכון אשראי הנובע ממתן אשראי וסיכון נזילות בשל משיכות בלתי צפויות מפקדונות הציבור, ביקוש בלתי צפוי לאשראי, אי ודאות לגבי זמינות המקורות והתחייבויות בלתי צפויות אחרות, לרבות ירידה חדה בשווי הנכסים שעומדים לרשות הבנק. להרחבה אודות ניהול הסיכונים השונים ראה פרקים על סיכון אשראי וסיכון נזילות.
  • שירותים פיננסיים ובנקאיים מניבי עמלות במגוון רחב של פעילויות, בתחומי ניירות הערך, מטבע חוץ, סחר בינלאומי , שירותי מידע, כרטיסי אשראי, שירותי תשלום , מכשירים פיננסיים נגזרים וכיו"ב. פעילות זו טומנת בחובה סיכונים שונים ובעיקר סיכון תפעולי הנובע מאי נאותות או כשל של תהליכים פנימיים , של אנשים או של מערכות, או כתוצאה מאירועים חיצוניים . וכן סיכון אשראי צד נגדי הנובע מפעילות בנגזרים מול לקוחות שוק ההון ומוסדות פיננסיים , כמו כן כלל הפעילויות הבנקאיות טומנות בחובן את סיכון הציות. - לפרוט ר' פרקים של סיכון תפעולי , סיכון ציות וסיכון אשראי צד נגדי.
    • ייעוץ השקעות וייעוץ פנסיוני. פעילויות אלו טומנות בחובן בעיקר סיכון ציות בתחום דיני ני"ע והדינים החלים על הייעוץ הפנסיוני.
    • השקעת כספי הנוסטרו של הבנק כאשר הסיכונים המרכזיים הינם סיכון שוק וסיכון אשראי. לפרוט ר' פרק סיכון שוק ופרק סיכון אשראי.
  • שירותי תפעול בנקאיים לשוק ההון . פעילות זו טומנת בחובה בעיקר סיכון תפעולי, סיכון משפטי וסיכון ציות בין היתר בשל שירותי התפעול לגופים בשוק ההון בקשר עם הנכסים המוחזקים על ידי צד שלישי בבנק.
    • שירותי נאמנות ל גופים מוסדיים באמצעות החברה לנאמנות. פעילות זו טומנת בחובה בעיקר סיכון תפעולי, סיכון משפטי וסיכון ציות.
  • בנוסף לבנק, כוללת כיום הקבוצה את בנק מסד, המתמחה במתן שירותים לאוכלוסיית המורים בישראל. הסיכונים בפעילותו דומים לאלו של הבנק ו מנוהלים לפי אותם העקרונות.

הבנק פועל באמצעות שלוש חטיבות עסקיות עיקריות :

  • החטיבה העסקית המרכזת את מכלול הפעילות מול לקוחות עסקיים גדולים )corporate )ומסחריים ) market middle), וכן את תחום האשראי מול לקוחות עסקיים ומוסדיים הפעילים בשוק ההון. במסגרת החטיבה פועל אזור עסקים , המרכז את פעילות הסניפים העסקיים של הבנק.
  • החטיבה הבנקאית מספקת באמצעות הסניפים שירותי בנקאות ומשכנתאות לכלל מגזרי הלקוחות משקי בית , בנקאות פרטית ועסקים קטנים . במסגרת זו, פועלים גם סניפי יובנק המתמחים בבנקאות פרטית ובשוק ההון, וסניפי אוצר החייל, המתמחים במתן שירותים ללקוחות קמעונאיים ומסחריים , בדגש על עובדי וגמלאי מערכת הביטחון. בנוסף, במסגרת מערך פאג"י, סניפי פאג"י מתמחים במגזר הדתי והחרדי.
  • חטיבת נכסי לקוחות המרכזת את מכלול הפעילות בתחומי שוק ההון , הכספים והמט" ח מול הלקוחות הפרטיים , העסקיים , המוסדיים ופעילי שוק ההון. במסגרת החטיבה פועלים חדרי העסקאות בניירות ערך, במט"ח ובפקדונות וכן מערכי ייעוץ ההשקעות , הייעוץ הפנסיוני, ו מרכז ההשקעות. כמו כן, החטיבה ממונה על פעילות חברות בנות בתחומים משיקים - יובנק חברה לנאמנות והבינלאומי יוניק ניהול השקעות.

הבנק פועל בהתאם ל תכנית אסטרטגי ת חדשה לשני ם 2026-2028 שאושרה בדירקטוריון בחודש דצמבר .2025 בתכנית האסטרטגית נקבעו מיקודים עסקיים אשר נועדו להצעיד את הבנק קדימה בסביבת התחרות המתחדשת ותחת תנאי אי ודאות . אחת לחצי שנה, מתבצע תיקוף, ובמידת הצורך, מתבצע עדכון למהלכים או ליעדים האסטרטגיים.. לפירוט בנושא רא ה פרק יעדי האסטרטגיה בדוח הדירקטוריון וההנהלה בדוח הכספי .

כלל הסיכונים והערכת הסיכון בגינם מפורטים בהרחבה במסגרת טבלת גורמי הסיכון בדוח השנתי ובמידה וחל שינוי ניתנת התייחסות בדוח הסיכונים הרבעוני . הסיכונים מנוהלים לרוחב שלושת קווי ההגנה , המפורטים בפסקת מבנה הממשל התאגידי להלן , כאשר תיאבון הסיכון ) האיכותי ו / או הכמותי ( מוצג בהרחבה במסמכי המדיניות ופרופיל הסיכונים מדווח במסגרת מסמך הסיכונים כמפורט בדוח זה .

תיאור פרופיל הסיכון של הבנק ודרכי ניהולו

כאמור לעיל , פעילותה של הקבוצה מלווה בחשיפה לסיכונים , כשהעיקריים בהם הינם : סיכוני האשראי , לרבות ריכוזיות ) ענפי משק ולווים (, סיכוני שוק , כאשר העיקרי ש בהם הינו סיכון ה ריבית , סיכוני נזילות , סיכונים תפעוליים , לרבות סיכון סייבר ואבטחת מידע , וסיכון טכנולוגיות המידע , סיכון ציות ואיסור הלבנת הון , סיכון אסטרטגיה , סיכון משפטי , סיכון חקיקה ורגולציה, סיכון מוניטין , סיכון מודל וסיכון מערכתי מקומי .

ככלל , תיאבון הסיכון של הקבוצה הינו מידתי . כל הסיכונים העיקריים מנוהלים על ידי חברי הנהלה או בעלי תפקידים בכירים . כל סיכון מנוהל במסגרת מסמך מדיניות ייעודי שקובע , בין היתר , את תיאבון הסיכון . בגין סיכוני אשראי , סיכוני שוק וסיכונים תפעוליים , קיימת דרישה רגולטורית להלימות הון במסגרת הוראות נדבך 1 של באזל . במסגרת תהליך ה - ICAAP ( Process Assessment Adequacy Capital Internal )הקבוצה מבצעת תהליך מעמיק של זיהוי מוקדי סיכון נוספים ואתגור מוקדי הסיכון המזוהים במסגרת הנדבך הראשון . במידת הצורך מתבצעת הקצאת הון משלימה בגין סיכוני נדבך 1 והקצאת הון נוספת בגין יתר הסיכונים ותתי הסיכונים .

מדיניות ניהול הסיכונים של הקבוצה מכוונת להשגת היעדים האסטרטגיים שנקבעו , תוך טיפוח התמחויות בקבוצה , ניצול היתרונות למגוון וגודל , תוך שמירה על רמות הסיכון שאושרו ועל קיומם של מנגנוני ניהול , בקרה , ביקורת ודיווח נאותים .

תפיסת הסיכון הכוללת של הקבוצה עולה בקנה אחד עם המסגרת הרגולטורית שנקבעה על ידי המפקח על הבנקים וע ם העקרונות המנחים ) ה - Practices Sound (של וועדת באזל , המושתתת על העיקרון כי לכל פעילות בנקאית הטומנת בחובה סיכון יוגדרו ויאופיינו : מדיניות ותיאבון סיכון , מגבלות לתחימת והגדרת היקף החשיפה , מעגלי בקרה וביקורת , מערכי דיווח ומנגנון לכימות הרווח , מדידתו ודיווח עליו על פי אמות מידה מקובלות .

מבנה הממשל התאגידי של נ יהול הסיכונים ובקרתם מתבצעים בקבוצה באמצעות תשתית נאותה של מנגנוני שליטה , פיקוח , בקרה וביקורת , ומיושמים באמצעות שלושה קווי הגנה : קו ההגנה הראשון שמקיימים האחראים על יצירת הסיכון וניהולו , קו ההגנה השני שמקיימות יחידות הבקרה הבלתי תלויות בחטיבה לניהול סיכונים , מערך הייעוץ המשפטי , חטיבת החשבונאי הראשי למעט יחידת התכנון וההתייעלות המהווה קו הגנה ראשון וקו ההגנה השלישי שמקיימים מערך הביקורת הפנימית והחיצונית .

מנהל ת הסיכונים הראשי ) CRO )- רו " ח ליליה קפלן מכהנת כ ראש החטיבה לניהול סיכונים ומנהלת הסיכונים הראשית ) CRO), כמנהלת הסיכונים התפעוליים , כממונה על האכיפה הפנימית בניירות ערך וכמנהלת ההמשכיות העסקית .

מנהל ת הסיכונים הראשי ת היא חבר ת הנהלה ונושא ת באחריות לפונקציית ניהול הסיכונים ולמסגרת ניהול הסיכונים המקיפה לרוחב הארגון כולו . היא עומד ת בראש החטיבה לניהול סיכונים אשר תפקידה להשלים את פעילויות ניהול הסיכונים של קווי העסקים , תוך תכנון , תחזוקה ופיתוח שוטף של מסגרת העבודה לניהול הסיכונים , אתגור נאותות התשומות , ניהול הסיכונים של קווי העסקים , מדידת ם ודיווח עליהם .

החטיבה כוללת את המחלקה לניהול סיכוני אשראי , היחידה לניהול סיכונים ויישום הוראות באזל , מחלקת ציות ואיסור הלבנת הון ומימון טרור ) לרבות תחום האכיפה הפנימית בדיני ני " ע ו האכיפה הפנימית בדיני ה תחרות ה כלכלית , ניהול סיכונים חוצי גבולות , CRS,FATCA, QI ותחום הגנת הפרטיות ( , את היחידה ל ניהול סיכוני שוק , נזילות ו מודלים , ו את היחידה לניהול סיכונים תפעוליים ) לרבות סיכוני IT, סייבר והמשכיות עסקית (. החטיבה לניהול סיכונים מובילה את גיבוש מסמכי המדיניות השונים ומאתגרת את מסמכי מדיניות ניהול הסיכונים האחרים הנתונים באחריות של מנהלי סיכונים שונים . כמו כן , מפתחת החטיבה מתודולוגיות וכלים כמותיים ואיכותיים לזיהוי ומדידת החשיפה לסיכונים , תומכת בנוטלי הסיכונים בכל הקשור לניהול הסיכון שבאחריותם , עוסקת בבקרות , ניתוח ודיווח ביחס לחשיפות הבנק וקבוצת הבנק לסיכונים השונים .

בנוסף , החטיבה מבצעת תהליך של הערכת אפקטיביות הבקרה של גורמי הבקרה בקו הראשון , מגבשת המלצות בתחומי ניהול סיכונים לרבות ביחס לתיאבון לסיכון , נותנת חוות דעת בלתי תלויות בתחום האשראי , ממליצה על יעדי הלימות ההון ועוד .

במסגרת אחריות החטיבה לניהול סיכונים על קביעת נאותות הסיווגים וההפרשות , מכהנת מנהל ת הסיכונים הראשי ת כיו " ר הוועדות לחובות בעייתיים , למעט הוועדות בראשות מנכ " ל הבנק ומעלה . בנוסף , מתכנס פורום לניהול סיכוני אשראי המתמקד בניתוח סיכוני האשראי השונים ובכלל זה סיכון האשראי הצרכני . יו " ר הפורום הינ ה מנהל ת הסיכונים הראשי ת ומשתתפים בו , בין היתר , נציגי החטיבות העסקית והבנקאית וכן נציגי חברת הבת הבנקאית .

האחראים הנוספים על ניהול הסיכונים הינם :

סיכוני האשראי מנוהלים על ידי רו " ח ורד גולן , ראש החטיבה העסקית .

הסיכונים הפיננסיים מנוהלים על ידי גברת אלה גולן, ראש חטיבת משאבים וניהול פיננסי .

סיכון האסטרטגיה מנוהל על ידי גב' שירלי שהם קליין, ראש המערך לבנקאות מתקדמת.

סיכוני הציות מנוהלים על ידי גב' עינת רוזן כהן, אשר במסגרת תפקידה כקצינת הציות הראשית, מנהלת את סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור וסיכונים חוצי גבולות, מנהלת את יחידת האכיפה הפנימית בדיני ניירות ערך וממונה על האכיפה הפנימית בדיני התחרות הכלכלית. כמו כן, היא מכהנת כ - officer Responsible הממונה על יישום הוראות ה - FATCA, ה - CRS והסכם ה - QI ותחת אחריותה נמצא גם תחום ההגנה על הפרטיות.

סיכוני ה - IT מנוהלים על ידי גב' ליאורה שכטר, מנכ"ל מתף - מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ. סיכוני הסייבר מנ ו הלים על ידי גב ' איריס חן , מנהלת הגנת הסייבר ואבטחת מידע .

הסיכונים המשפטיים מנוהלים על ידי עו " ד מוריה הופטמן - דורון , מנהלת מערך הייעוץ המשפטי .

סיכון המוניטין מנוהל על ידי רו " ח נחמן ניצן , ראש חטיבת החשבונאי הראשי .

סיכונים נוספים , וביניהם סיכוני רגולציה וחקיקה, מנוהלים ומפוקחים אף הם כחלק מהניהול העסקי הכולל ועל ידי חברי ההנהלה וראשי המערכים בתחומים הנתונים לאחריותם .

ניהול הסיכונים מתבצע בכל חברה בת בקבוצה שלה פעילות עסקית בנפרד , על פי מדיניות שנקבעה בדירקטוריון החברה הבת המתבססת על מדיניות הקבוצה ועל בסיס מתודולוגיית ניהול סיכון קבוצתית , תוך שימת לב לאופי המיוחד של הפעילות בכל חברה בת . ב חברה ה בת ה בנקאית מכהן מנהל סיכונים ראשי שכפוף למנכ " ל החברה הבת ומונחה מקצועית על ידי מנהל ת הסיכונים הראשי ת של הבנק . קבוצת הבנק מנהלת את הסיכונים תוך חתירה לפרואקטיביות ויוזמה אל מול החשיפה לסיכון ולא רק בתגובה להתממשות סיכונים בלבד . קבוצת הבנק מקיימת תהליכים מתמשכים של זיהוי , הערכה , תיעוד וניטור של הסיכונים המהותיים אליהם היא חשופה על מנת להבטיח כל העת כי הסיכונים המהותיים מולם קיימת חשיפה מזוהים ומנוהלים בצורה אפקטיבית . קבוצת הבנק רואה בממשל התאגידי אבן יסוד בהערכת הנאותות ההונית שלה .

השליטה , הפיקוח והבקרה על נאותות ניהול הסיכונים בבנק נעשים , בין היתר , על ידי הדירקטוריון , ועדות מטעמו , ההנהלה וועדות הנהלה בתחומי הסיכון השונים , כמפורט להלן :

התייחסות הדירקטוריון וועדותיו לסוגיות ניהול הסיכונים

הדירקטוריון נושא באחריות לעסקי ה בנק ולאיתנותו הפיננסית . הדירקטוריון מתווה את אסטרטגיית הסיכון הכוללת , לרבות תיאבון הסיכון כ מפורט להלן:

  • א. דירקטוריון הבנק מתווה את האסטרטגיה של הקבוצה.
  • ב. דירקטוריון הבנק ו/או ועדותיו דנים ומאשרים אחת לשנה את תכנית העבודה השנתית ואחת לתקופה את מדיניות ניהול הסיכונים בתחומי הסיכון המהותיים השונים , הכוללים , בין היתר, את תיאבון הסיכון הכולל, מסגרות הסיכון ותקרות החשיפה המותרות בתחומי הפעילות ובמגזרים השונים , וכן מציב סטנדרטים לניהול, מדידה, בקרה ודיווח על החשיפה לסיכונים השונים . במסגרת זאת, מתאי מים הדירקטוריון ו/או וועדותיו את מדיניות החשיפה לסיכונים השונים לשינויים ולתמורות בשווקים הפיננסיים ולסביבת הפעילות של הבנק.
  • ג. דירקטוריון הבנק ו /או ועדותיו מאשרים פעילויות חדשות מהותיות ומוצרים חדשים מהותיים העלולים ליצור חשיפות חדשות, תוך בחינת הסיכון שהפעילות יוצרת וכן את יכולת הבנק לנהל, למדוד ולבצע בקרה בלתי תלויה על סיכוני הפעילות.
  • ד. במסגרת עבודת הדירקטוריון פועלת ועדת דירקטוריון לניהול סיכונים , המתכנסת כשמונה פעמים בשנה. הוועדה מקבלת דיווח על חשיפות הבנק והקבוצה לסיכונים השונים וכן על עמידת הבנק והקבוצה במגבלות רגולטוריות ובמגבלות שקבע הדירקטוריון. בנוסף, הוועדה מבצעת בחינה של נאותות ואפקטיביות מערך ניהול ובקרת הסיכונים בבנק. בוועדה נדון בין היתר מסמך הסיכונים הרבעוני.
  • ה. במסגרת עבודת הדירקטוריון פועלות ועדות נוספות המתכנסות מספר פעמים בשנה בנושאים של: הלוואות, ביקורת, טכנולוגיות מידע וחדשנות טכנולוגית ותגמול.
  • ו. ככלל, לפחות אחת לחודש מתכנסת ועדת הביקורת של הדירקטוריון. ועדת הביקורת מפקחת על פעילות הביקורת הפנימית של הבנק לרבות המלצה לדירקטוריון לגבי: מינוי מבקר פנימי וקביעת שכרו, אישור כתב המינוי והסמכויות של המבקר הפנימי ותכנית העבודה של הביקורת הפנימית. הוועדה מבצעת מעקב אחר יישום תכנית העבודה של הביקורת הפנימית ודנה בדוחות ביקורת מהותיים ובדיווחים אחרים של המבקר הפנימי ומפקחת על עבודת רואה החשבון המבקר ועוד.

התייחסות ההנהלה לסוגיות ניהול הסיכונים

הנהלת הבנק אחראית להשאת רווחי הבנק בהתאם לתיאבון הסיכון שנקבע ותוך עמידה במגבלות החשיפה לסיכונים , וקידום עסקיו ובמסגרת זו לניהול הפעילות היום יומית של הבנק . ההנהלה אחראית לביצוע החלטות הדירקטוריון לרבות ביצוע התוכנית האסטרטגית , ויישום מדיניות הבנק במסגרת תיאבון הסיכון כפי שאושר ו על ידי הדירקטוריון .

  • א. שלוש פעמים בשבוע מתכנסת הוועדה לעניינים שוטפים בראשות המנכ" ל, או מנהל הסיכונים הפיננסיים ובהשתתפות חברי הנהלה ומנהלים בכירים , ביניהם גם מנהלת הסיכונים הראשית ודנה על סמך דיווחים ניהוליים במצב הנזילות בשקלים ובמטבע חוץ , בסיכון השוק )לרבות סיכון הריבית של הבנק (, בהתפתחויות הפיננסיות בשווקים הפיננסיים , במוצרים חדשים ואחת לשבוע נערכת סקירה של המחלקה הפיננסית על פעילות הנוסטרו. כמו כן, הוועדה מקבלת דיווח שוטף על ביצועי הבנק באשראי ופאסיבה.

  • ב. הנהלת הבנק בראשות המנכ" ל מתכנסת לפחות פעם בשבוע ודנה, בין היתר, במגוון נושאים בתחום ניהול ובקרת הסיכונים השונים , לרבות מסמכי מדיניות לניהול הסיכונים השונים , במסמך הסיכונים הרבעוני, בממצאי דוחות ביקורת, אירועי כשל, סטטוס התקדמות בתכניות שונות, תרחישי קיצון, מסמך ה-ICAAP, מוצרים או תהליכים חדשים ועוד. ההנהלה מעבירה את המלצותיה לדירקטוריון וועדותיו השונות.

    • ג. וועדת אשראי בראשות המנכ"ל מתכנסת לפחות פעם בשבוע ודנה בבקשות אשראי חדשות ובחידושי מסגרות אשראי שבסמכותה.
  • ד. הפורום לניהול סיכונים תפעוליים )כולל הגנת הסייבר( בראשות מנכ"ל הבנק ובהשתתפות חברי ההנהלה ומנכ" ל בנק מסד , מתכנס אחת לרבעון ומקיים מעקב שוטף על מצב החשיפה לסיכונים תפעוליים כולל סיכונים טכנולוגיים וסיכוני אבטחת מידע וסייבר, בין היתר בהתבסס על ממצאי סקרי הסיכונים השונים , וכן על הפעולות הננקטות על ידי היחידות השונות והחברות הבנות, למזעור חשיפות אלה. הפורום משמש גם כפורום בנושא מניעת סיכוני מעילות והונאות.

  • ה. דיון ייעודי בנושאי ניהול נכסים והתחייבויות, בהשקעות הנוסטרו ובהתפתחויות בשווקים הפיננסיים, מתקיים בהנהלה לפחות אחת לחודשיים . בדיון נדונות התפתחויות בחשיפות הפיננסיות של הבנק לרבות, סיכון הריבית, סיכון הנזילות, התפתחויות מאקרו ונושאים מיוחדים בתיק הנוסטרו וכן נושאים נוספים הקשורים לניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק .

  • ו. פורום ציות ואכיפה פנימית בני"ע ובדיני תחרות בראשות המנכ"ל וב השתתפות ראשי החטיבות והמערכים בבנק ובחברות הבנות, מתכנס אחת לרבעון.

  • ז. ועדת חובות בעייתיים בראשות המנכ"ל ובהשתתפות ראש החטיבה העסקית וראש החטיבה לניהול סיכונים. הועדה ממליצה לדירקטוריון על ביצוע הפרשות להפסדי אשראי בגין חובות בעייתיים , מתכנסת אחת לרבעון.

    • ח. בנוסף, מתקיימות ועדות בחטיבות השונות, בראשות חברי ההנהלה וגורמים בכירים שונים בתחום פעילותם .

פונקציית הביקורת הפנימית

מערך הביקורת הפנימית של הבנק , מעריך במסגרת הביקורות המבוצעות על ידו בסניפים וביחידות המטה , את תהליך ניהול הסיכונים בקבוצה , את יישום המדיניות ואת ביצוען בפועל של החלטות ועדת ניהול סיכונים ו הדירקטוריון בהיבטי ניהול הסיכונים השונים . בנוסף , הוא מעריך את מידת ההתאמה ואת אפקטיביות ואיכות תהליכי הבקרה הנהוגים בקבוצה . כמו כן , המערך מבצע את הסקירה הבלתי תלויה על תהליך ה - ICAAP השנתי המתקיים בבנק , במטרה לאתגר את התהליך ולבחון את מהימנות ושלמות הנתונים המוצגים בו והתאמתו לדרישות הפיקוח על הבנקים .

הביקורת הפנימית פועלת על פי תכנית עבודה רב שנתית לתקופה של ארבע עד חמש שנים ותכנית עבודה שנתית הנגזרת ממנה , הכוללת את כל הפעילויות והישויות של הבנק , לרבות החברות הבנות . תכנית העבודה מבוססת על מתודולוגיה שיטתית של הערכת סיכונים ומביאה בחשבון , בין היתר , את הערכת הסיכונים כפי שבאה לידי ביטוי במסמך ה - ICAAP והערכות של הביקורת הפנימית בנוגע למוקדי הסיכון בפעילות הבנק , לרבות ה ממצאים שהועלו בביקורות שבוצעו על ידה ועל ידי גורמים חיצוניים . תכנית העבודה כוללת את הקצאת התשומות ואת התדירות לביצוע הביקורת בהתאמה לרמת הסיכון של הישות / הפעילות המבוקרת .

עבודת הביקורת הפנימית מבוצעת על פי דרישות החוק השונות , לרבות חוק הביקורת הפנימית , פקודת הבנקאות , כללי הבנקאות , הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו כולל הוראת ניהול בנקאי תקין 307 ) מסדירה בין היתר , את תפקידי הפונקציה , היקף פעילותה , שיטות עבודתה והדיווחים שעליה להעביר (, הנחיות של גופים רגולטוריים אחרים , וכן בהתאם לתקנים מקצועיים מקובלים שנקבעו על ידי הלשכה העולמית למבקרים פנימיים . הדיווחים התקופתיים של הביקורת הפנימית כוללים דיווח חודשי , דיווח חצי שנתי ודיווח שנתי ו הם מוגשים למנכ " ל ולחברי הנהלת הבנק , לחברי ועדת הביקורת וליו " ר הדירקטוריון .

הדיווח החצי שנתי והדיווח השנתי של הביקורת הפנימית כוללים דיווח בדבר ביצוע תכנית העבודה למול התכנון , רשימה של כל דוחות הביקורת שהופצו בתקופה המדווחת , דיווח בדבר ממצאי המעקב אחר תיקון הליקויים העולים מדוחות הביקורת ותמצית מהממצאים המהותיים שהועלו בדוחות הביקורת ובדיווח השנתי נכללת גם הערכה של אפקטיביות הבקרה הפנימית .

ערוצים לצורך תקשורת , הגבלה ואכיפה של תרבות ניהול הסיכון

מסמכי המדיניו ת היעודיים מתורגמים ל נהלים תפעוליים רלוונטי ים המאפשרים לגורמים המקצועיים לפעול ליישום המדיניות . במסמכי ה מדיניות הוגדר תיאבון הסיכון ו בהתאם לרלוונטיות נקבעו מגבלות וספי דיווח . הטיפול בחריגות והסטיות הינ ו בהתאם למדרג הסמכויות המתאים שנקבע במדיניות . קיימת תשתית דיווחית לחריגות ו ל סטיות מתיאבון הסיכון , בין היתר באמצעות דיווחים לראשי החטיבות , להנהלה ו / או ל דירקטוריון וועדותיו .

קביעת קוד אתי הולם - הדירקטוריון הינו הגוף ה " קובע את הטון " ביישום נורמות התנהגות ותמריצים המעודדים התנהגות מקצועית ואחראית בכל הדרגים , בקביעת סטנדרטים מקצועיים וערכי תאגיד המקדמים יושרה והוגנות ובביסוס תרבות פנים ארגונית המדגישה ומציגה בפני עובדים בכל הדרגים את חשיבותן של הבקרות הפנימיות , בין היתר באמצעות קביעת קוד אתי הולם .

הדרכות ופורומים - חטיבת ניהול סיכונים אחראית ומשתתפת במגוון הדרכות ופורומים מקצועיים קבוצתיים הקשורים לאכיפת תרבות הסיכונים .

ההיקף והמאפיינים העיקריים של המערכות למדידת סיכונים

ניהול הסיכונים מתבצע לגבי כל סיכון במערכות ובמתודולוגיות שונות המאפשרות מדידה של הסיכון ומעקב שוטף ו מספקות לדירקטוריון ולהנהלה מידע שוטף בנוגע לפרופיל הסיכון של הבנק. ככלל , מערכות ומת ו דולוגיות אל ו מאפשרות סכימת החשיפות ו חישוב מדדי סיכון על פי קווי עסקים , ו לפי הצורך מסייעות בזיהוי ריכוזי סיכון רלוונטיים וסיכונים מתהווים, מזהות ומתריעות על מקרים של ה פ רת מגבלות, מאפשרות ניתוח תרחישי קיצון, ומשקפות השפעת פעולות גידו ר והפחתת סיכון. פעילות הבנק מ בוססת על מודלים בתחומים שונים . על מנת להבטיח את שלמות , ודיוק הנתונים , הבנק מבצע עבודת תיקוף בלתי תלויה באמצעות היחידה ל ניהול סיכוני שוק , נזילות ו מודלים הפועלת בחטיבה לניהול סיכונים כמפורט בפרק סיכוני שוק ובפרק סיכוני מודלים .

תהליך דיווח המידע על הסיכונים

בבנק קיימת תשתית דיווחית ענפה לרוחב קווי ההגנה , המעוגנת במסמכי המדיניות השונים . דיווחים בגין הסיכונים השונים מוגשים להנהלה , ל דירקטוריון ו ל ועדותיו השונות בהתאם ל רלוונטי ות הנושאים המדווחים . להרחבה ראה פרקי הסיכונים בדוח זה .

מידי רבעון נכתב מסמך ה סיכונים הקבוצתי על ידי החטיבה לניהול סיכונים . המסמך מוצג בפני הנהלת הבנק , הוועדה לניהול סיכונים ודירקטוריון הבנק .

מסמך הסיכונים מציג את הסיכונים שאליהם חשופה קבוצת הבנק במסגרת פעולותיה , תוך פירוט הממצאים ברמת הסיכון הספציפי , עמידה ביעדי העל, מפת הסיכונים וכן את תוצאות תרחישי הקיצון שבוצעו .

במסמך מוצגת סקירת מנהל ת הסיכונים הראשי ת על מצב ניהול הסיכונים בקבוצה ועל אפקטיביות ואיכות ניהול הסיכונים . כמו כן , נסקרות בו עמידה בתיאבון הסיכון ביחס לסיכונים השונים והערכות הסיכון וכן טיפול החטיבה בתהליכים מרכזיים בסוגי הסיכונים השונים ופעולות מיוחדות , שננקטו על ידי החטיבה והבנק ברבעון הרלוונטי .

מבחני קיצון

לבנק ולקבוצה מגוון תרחישי קיצון לסיכונים הייחודיים כפי שמוטמעים במסמכי המדיניות השונים ו ב כלל ז ה ניתן למנות את התרחישים העיקריים הבאים : בתחום סיכוני אשראי מבוצעים תרחישי קיצון ללווים ולקבוצות לווים גדולים , לענפים מרכזיים , ולהחמרת תנאי מאקרו . בתחום הסיכונים הפיננסי י ם מבוצעים תרחישי קיצון לשחיקה בשווי ההוגן כתוצאה משינויים בגורמי הסיכון הפיננסי י ם השונים ועוד .

הבנק מיישם מתווה תרחישי קיצון לבחינת הנאותות ההונית ובוחן את יחסי ההון לפי תכנון ההון התלת שנתי . המתווה כולל, בין היתר, תרחישי קיצון הוליסטיים בתחום סיכוני השוק )הן על התיק הבנקאי והן על התיק למסחר(, הנזילות והאשראי, איסור הלבנת הון , ציות , אסטרטגיה , מוניטין , תפעולי ועוד . התרחישים משלבים התממשות של מספר מוקדי סיכון בו זמנית. התרחישים שמפעיל הבנק מתבססים על ניתוחי רגישות, תרחישים היסטוריים, תרחישים היפותטיים ותרחישים מאקרו - כלכליים. תרחישי הקיצון עודכנו ב מסגרת ה - ICAAP שאושר בדירקטוריון הבנק בתחילת הרבעון השני של שנת 2025 בדגש על ההשפעות הישירות של העלייה בסביבת האינפלציה והשינויים במדיניות המוניטרית אש ר השלכותיהם עלולות לגרום לצמיחה שלילית,לשיעור אבטלה עולה ולעלייה מהותית בתשואות אגרות החוב. בנוסף , עודכן תרחיש המלחמה בהתאם לתנאים הגאופוליטים והבטחוניים . תוצאות התרחישים והמשמעות שלהם מדווחות להנהלה, לוועדה לניהול סיכונים ולדירקטוריון.

תרחישי הקיצון מהווים כלי משלים למיפוי ולניהול הסיכונים הגלומים בכלל הפעילויות של הבנק ובמוקדי הסיכון הנגזרים מהם . לבנק תכניות הנהלה להתמודדות עם תרחישי הקיצון באמצעות נקיטת אמצעים שונים . בנוסף, בהתאם לדרישת בנק ישראל, הבנק מחשב מבחן קיצון על בסיס פרמטרים אחידים למערכת הבנקאית. תרחישי הקיצון האחידים מהווים עבור ב נק ישראל כלי ל קבלת תמונה הוליסטית ועדכנית על המשק הישראלי , ו על יכולת המערכת הבנקאית להוסיף ולהעמיד אשראי לציבור תוך שמירה על יציבותה . בהתאם לנדרש, בחודש מאי 2025 , נשלח לבקשת בנק ישראל תרחיש אחיד לנתוני ספטמבר .2024 התרחיש נבנה בהתאם לשתי דרגות חומרה - בסיסית ) המייצגת את הנתיב הצפוי של הכלכלה ( וקיצון . תרחיש הקיצון התמקד ב התמשכות והעמקת מלחמ ת "חרבות ברזל" ב מספר זירות , פגיעה בפעילות העסקית, בעיקר ביבוא וביצוא, בשל עליית רמת האי הוודאות, עליה באבטלה, עליה באינפלציה ובריבית בנק ישראל והורדת דרוג למדינת ישראל אל מתחת לדרוג השקעה. יחסי ההון של הבנק שהתקבלו בכל התרחישים הינם מעל המגבלות הרלוונטיות .

הפחתה של הסיכונים

הבנק עושה שימוש בפעולות שונות שנועדו לגדר ולהפחית סיכונים , ובין היתר ניתן למנות : קבלת ביטחונות מלקוחות , שיעבוד נכסים , חתימה על הסכמים מפחיתי סיכון ועוד . בנוסף הבנק מבצע פעולות גידור על תיק הנכסים וההתחייבויות להקטנת סיכוני שוק . לבנק ביטוחים שונים המסייעים בהפחתת הנזקים שעשויים להיווצר עם התממשות סיכונים שונים . פירוט נוסף בנושא זה קיים בפרקים ה רלוונטיים .

בנוסף , לבנק ולקבוצה מערך שלם של מסמכי מדינ י ות הכוללים תפקידים מוגדרים , מנגנוני בקרה ופיקוח , מער כי דיווח , תכניות עבודה ואכיפה להבטחת האפקטיביות של ניהול הסיכונים .

הפחתת הסיכונים באה לידי ביטוי בעבודת פונקציית ניהול הסיכונים שמוודאת שכל הסיכונים להם חשוף הבנק מנוהלים כיאות על ידי היחידות ה רלוונטי ות ומוצגות לדירקטוריון במסגרת ראיה הוליסטית. חטיבת ניהול סיכונים מזהה את כלל מוקדי הסיכון במסגרת תהליך ה - ICAAP, מריצה תרחישי קיצון על מוקדי הסיכון שזוהו , בוחנת את הנאותות ההונית של הבנק ומקצה הון במידת הצורך ; מנטרת ומעריכה באופן שוטף מוקדי סיכון מרכזיים ; שותפה לתהליכים ולמוצרים חדשים בבנק, ובוחנת את הסיכונים הגלומים בפעילות ; מתקפת מודלים , מאתגרת את ניהול הסיכונים בקו הראשון ואת אפקטיביות הבקרות ו דואגת ל חיזוק תרבות ארגונית שמקדמת ערכי ציות בקרב ה עובדי ם.

המבנה הארגוני של הסיכונים

תרשים קווי ההגנה של ניהול הסיכונים בבנק

)1( חטיבת חשבונאי ראשי מהווה קו הגנה שני למעט מחלקת תכנון, שמהווה קו הגנה ראשון.

תרבות ניהול הסיכונים

תרבות ניהול הסיכונים ותפיסתה של הקבוצה מושתתת על ממשל תאגידי איתן ושימוש בפרקטיקה מיטבית ועדכנית לניהול הסיכונים , ראייה רחבה , תרבות ארגונית מוכוונת תיאבון סיכון , וביצוע ההתאמות הנדרשות בהתאם לצרכי היחידות העסקיות ומאפייניהן . ה ממשל ה תאגידי ותהליכי ניהול ה סיכונים בבנק ובקבוצה מבטיחים כי במסגרת התנהלותו העסקית , נוטל הבנק סיכונים בהתאם ל תיאבון הסיכון שלו ומצמצם למינימום את אפשרות התממשותם של הסיכונים אליהם הוא חשוף . במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין בנושא עבודת הדירקטוריון ) 301( ובנושא ניהול סיכונים ) 310( אומצו , בין היתר , עקרונות באזל בתחום הממשל התאגידי וניהול הסיכונים .

תפיסת באזל , מבוססת על עקרון של הקצאת הון כנגד הסיכונים אליהם חשוף התאגיד הבנקאי ועל הגדרת יעדי הון של הבנק המכתיבים את היקפי הפעילות , לרבות יחס מינימאלי בין הון הבנק לבין נכסי הסיכון שלו .

לבנק קיים מסמך עקרונות הממשל התאגידי של ניהול הסיכונים , המהווה תשתית לממשל התאגידי של ניהול ותרבות הסיכונים בקבוצת הבינלאומי , התואמת את עקרונות באזל והנחיות בנק ישראל . במסמך מוגדרים הגופים השונים הפועלים במשימות ניהול ה סיכונים , התהליכים של ניהול הסיכונים וכן חלוקת התפקידים והמשימות , הסמכות והאחריות של האורגנים השונים ברמת הדירקטוריון , ההנהלה , חברי ההנהלה וראשי המערכים האחראים כל אחד על ה סיכונים שבתחומי פעילותם , גופי ניהול הסיכונים ובקרת ניהול סיכונים והביקורת הפנימית . המסמך מיושם באמצעות נוהל הדירקטוריון , מסמכי המדיניות הרלוונטיים ונהלי היחידות השונות .

תהליכי יסוד של ניהול הסיכונים בבנק ובקבוצת הבינלאומי - תרבות ניהול הסיכונים ותפיסת ניהול הסיכונים של קבוצת הבינלאומי עול ות בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה על ידי המפקח על הבנקים ומכתיבה יישום תהליכי יסוד של ניהול סיכונים בעלי יחסי גומלין הדוקים ביניהם , כמפורט להלן , אשר שותפים להם הדירקטוריון , ההנהלה , יחידות עסקיות ויחידות שאינן עסקיות - בבנק ובחברות הבת בקבוצת הבנק . תהליכי הליבה המפורטים להלן מהווים בסיס למכלול משימות ניהול הסיכונים בקבוצת הבנק :

  • גיבוש התיאבון לסיכון וקביעת מגבלות חשיפה לסיכונים .
  • הערכה עצמית של הלימות או נאותות הון הבנק על בסיס הערכת היכולת של קבוצת הבנק ליטול ולנהל סיכונים אל מול מקורות ההון הזמינים של הבנק .
    • קביעת יעדי ההון ותכנון ההון.
    • קביעת מדיניות לניהול הסיכון.
    • יישום של המדיניות לניהול הסיכון.

הבנק ממשיך לבחון מעת לעת את התהליכים השונים והצורך בהתאמתם במידת הצורך.

תהליך הערכה עצמית של הלימות / נאותות ההון ) ה - ICAAP )- הינו תהליך עצמאי שמתבצע על ידי קבוצת הבנק במסגרת הנדבך השני של באזל , ומהווה , את הבסיס לתהליכי הליבה של ניהול הסיכונים בבנק ובקבוצת הבנק . הערכת הנאותות ההונית מתבצעת על בסיס שנתי ומטרתה - להעריך האם הון הבנק הינו נאות , אל מול החשיפה הכוללת של הבנק וקבוצת הבינלאומי לסיכונים - בהווה ובראיה צופה פני עתיד . כנגזרת מהתהליך נקבעים יעדי הון . תהליך ה - ICAAP האחרון בוצע לנתוני ה - 30 ב ספטמבר ,2024 הבנק מצוי בעיצומו של תהליך ICAAP לנתוני 31 ב דצמבר .2025 הבנק מיישם מתווה תרחישי קיצון לבחינת הנאותות ההונית . כמפורט בפסקת מבחני קיצון לעיל.

גיבוש התיאבון לסיכון והקצאת מגבלות חשיפה לסיכונים כחלק מתכנון השימושים בהון הבנק -

במסגרת תרבות הסיכונים , תיאבון הסיכון מהווה בסיס לקביעת מדיניות ניהול הסיכונים , מסגרת ליעדי ההון , לגיבוש התוכניות האסטרטגיות ותוכניות העבודה של הבנק . התיאבון לסיכון מורכב ממערכת מגבלות כמותיות ואיכותיות ביחס לחשיפה האפשרית לכל סיכון והוא מבטא את רמת החשיפה הרצויה לסיכונים .

תכנון ההון וקביעת יעדי ההון - תכנון ההון משלב בין קביעת יעד הלימות ההון לבין התכנון האסטרטגי . קביעת יעד הלימות ההון מבוצעת בעקבות הערכת הנאותות ההונית , זיהוי כרית ההון הנדרשת לשם הבטחת היציבות של הבנק וסיבולת הסיכון , ובמסגרת תיאבון הבנק לסיכון .

גיבוש מדיניות ניהול הסיכון - מטרת מדיניות ניהול הסיכון הינה להבטיח את קיומם של תהליכים אפקטיביים של ניהול סיכונים ואת העמידה במגבלות החשיפה שנקבעו ביחס לסיכונים השונים .

יישום המדיניות לניהול הסיכונים - תהליך היישום של המדיניות כולל את שלב הביצוע של שרשרת הפעולות שנועדו להבטיח יכולת מתמשכת של זיהוי הסיכונים המהותיים אליהם חשופה הקבוצה ; הערכה ומדידה של החשיפה לסיכונים מול המגבלות שנקבעו , יצירת מנגנוני דיווח כמוגדר במסמך המדיניות לרבות דיווחים תקופתיים ומידיים ונקיטת פעולות להפחתת סיכונים , במידה ומתבררת חריגה ממגבלות הסיכון שנקבעו .

הגורמים המעורבים בניהול הסיכונים - הממשל התאגידי של ניהול הסיכונים נועד ליצור איזון בין מעגלים נפרדים הקשורים בניהול הסיכונים . הגורמים המעורבים בניהול הסיכונים כוללים את הדירקטוריון , ועדת ניהול הסיכונים , ההנהלה וכן את שלושת קווי ההגנה הקשורים בניהול הסיכונים , כאשר ביניהם : נוטלי הסיכונים ) קו הגנה ראשון (, פונקציית ניהול הסיכונים , החשבונאי הראשי והמערך המשפטי ) קו הגנה שני (, והביקורת הפנימית הכפופה לדירקטוריון וגופי ביקורת חיצוניים ) קו הגנה שלישי (. במסגרת הממשל התאגידי של ניהול הסיכונים , הבנק דואג , בין היתר , לגיוס אנשי מקצוע מתאימים בעלי מומחיות והבנה בפעילויות הבנקאיות השונות , לרבות פעילויות מורכבות .

נטילת אחריות לסיכונים - כל אחד מהסיכונים המהותיים אליהם חשוף הבנק , הינו באחריות נושא משרה בכיר . האחריות הראשונית לניהול הסיכונים ) נטילת סיכון , זיהוי , מדידה והערכה , בקרה והפחתה , ניטור ודיווח ( מוטלת על הנהלת קווי העסקים של התאגיד הבנקאי . ההנהלה היא זאת שאחראית לקבל החלטות אופרטיביות בעניין הסיכונים וניהולם . נוטל הסיכונים נדרש להבין את הסיכון הגלום בפעולותיו ואת היחס בין התשואה לסיכון , ולפעול באופן אחראי תוך קבלת החלטות במסגרת מגבלות החשיפה המאושרות . מעבר למתואר לעיל , כחלק מניהול תקשורת אפקטיבית , קיימת אחריות אישית של כל עובד בבנק לזהות ולהציף סוגיות סיכון בעצמ ו , לרבות כאלו העולות מהפעילות העסקית , וזאת באמצעות השתתפות בהדרכות ופורומים שונים , דיווח אנונימי למערך הביקורת ו / או למנהל ממונה וכו '.

תגמול - מדיניות התגמול בבנק תואמת את הערכים ותפיסת ניהול הסיכונים של הבנק . פירוט אודות התגמול ומדדי הסיכון מופיע בפרק התגמול , ראה חלק 10 - תגמול בהמשך.

ניהול סיכונים קבוצתי

ניהול הסיכונים הקבוצתי בא להבטיח את יציבות הקבוצה , ואת נאותות ההון שלה אל מול כלל הסיכונים שהקבוצה חשופה אליהם , ומכאן החשיבות המכרעת לתפיסה אחידה של הערכים והעקרונות בעניין אופן ניהול הסיכונים של כל מרכיב בקבוצה . דירקטוריון חברת האם מופקד על קביעת האסטרטגיה והמדיניות הכוללת של הקבוצה , על מבנה ממשל תאגידי עבור חברות הבנות , שיתרום לשרשרת פיקוח אפקטיבית בקבוצה ולפיקוח על הממשל התאגידי וניהול הסיכונים הקבוצתי .

מנהל ת הסיכונים הראשי ת ומנהלי הסיכונים השונים בבנק אחראים ליצירת תיאום בין תפיסת הבנק לבין אופן ניהול הסיכונים בחברות הבנות , על ידי תמיכה ומעורבות במדיניות ניהול הסיכונים בחברות הבנות ובאופן יישומה .

הדירקטוריון של כל חברת בת מאמץ את המדיניות הקבוצתית בעניין מבנה ממשל תאגידי וניהול סיכונים , בהתאם לעניין, ככל שהם מתיישבים עם הוראת סעיף 11 לחוק החברות , ו בהתאמות הנדרשות .

בין חברות הבנות לבנק מתקיים מערך דיווח מקיף לרוחב קווי ההגנה כפי שמעוגן במסמכי המדיניות השונים . בנוסף , ישנה תשתית ענפה של פורומים קבוצתיים בהם משתתפים הגורמים הרלוונטיים מהבנק ומחברות הבנות .

סיכונים מובילים ומתפתחים

סיכונים מובילים ומתפתחים נגזרים מסביבת הפעילות העסקית של הבנק וכוללים גם סיכונים שעשויים להיווצר בתחומים חדשים, או מוקדי סיכו ן חדשים בתחומים קיימים, שנגזרים, בין היתר, מתמורות בסביבה המשפיעות על תחומי הפעילות הבנקאית, לרבות סביבה רגולטורית, ביטחונית, תחרות ית, דיגיטלית ועוד.

להלן פרטים בדבר הסיכונים המובילים והמתפתחים העיקריים:

.1 סיכון מאקרו כלכלי - התוצאות העסקיות של המערכת הבנקאית בישראל ושל הבנק כחלק ממנה , מושפעות באופן ישיר מהמצב הכלכלי בישראל ובעולם . רמת הסיכון התייצבה לקראת סוף שנת 2025 ותחילת שנת ,2026 על רקע הירידה בשיעור האינפלציה, הירידה בריבית הגבוהה במשק והרגיעה היחסית שנרשמה במצב הביטחוני והגיאופוליטי, בשל ההסכם להפסקת האש ולהחזרת החטופים שנחתם במהלך חודש אוקטובר .2025 אולם, לאחרונה גברה שוב רמת הסיכון עם פתיחתו של מבצע "שאגת הארי" ואי הוודאות לגבי השלכותיו. הרעה בתנאים הכלכליים )לרבות שינויי ריבית, מטבע, אינפלציה ועוד(, המושפעת גם מהרעה בתנאים הפוליטיים והביטחוניים ומהסביבה הגלובלית העולמית, עלולה להשפיע על השווקים הפיננסיים ועל דירוג האשראי של מדינת ישראל וכן להביא לפגיעה בפעילות העסקית של קבוצת הבנק, להגדיל את היקף החובות הבעייתיים וכתוצאה מכך להשפיע על ההון ועל תוצאות הקבוצה. לפרטים נוספים , ראה התפתחויות כלכליות עיקריות בדו"ח הדירקטוריון וההנהלה ליום 31 בדצמבר .2025 ההתפתחויות כאמור, משפיעות על סביבת הסיכון ועלולות לגרום לעלייה ברמת הסיכונים השונים , וביניהם נזילות, אשראי, שוק, הלבנת הון , סייבר, המשכיות עסקית ועוד. הבנק עוקב באופן הדוק אחר ההתפתחויות, הן במצב המאקרו כלכלי והן במצב הביטחוני והגיאופוליטי

והשפעותיו על הבנק, ומבצע תרחישים ותרחישי קיצון.

.2 סיכון אסטרטגי/מודל עסקי - התכנית האסטרטגית של הבנק , מביאה לידי ביטוי את השינויים בסביבת הפעילות של הבנק וההתגברות המשמעותית בעוצמת התחרות, וכן נבחנת מול ההתפתחויות המאקרו כלכליות והאתגרים בפניהם ניצב הבנק. התכנית האסטרטגית הקבוצתית לשנים 2026-2028 אושרה בחודש דצמבר .2025 אחת לחצי שנה, מתבצע תיקוף, ובמידת הצורך, מתבצע עדכון למהלכים או ליעדים האסטרטגיים.

שינויים המשפיעים על הסביבה העסקית ומשנים את עוצמת התחרות:

  • שינויים בסוג המתחרים בשנים האחרונות התחרות על השירותים והמוצרים הפיננסיים התרחבה מעבר לתחרות המסורתית בין הבנקים , עם כניסתם והעמקת אחיזתם של שחקנים חדשים וקיימים לתחומים של פעילויות פיננסיות מסורתיות, כגון: בנקים דיגיטליים , מתחרים חוץ בנקאיים , חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות כרטיסי האשראי, חברות קמעונאיות וחברות הזנק ופינטק שמפתחות מוצרים חדשניים בענף וחברות ביג טק עולמיות.
  • שינוי במודל העסקי הבנקאי ההתפתחויות הרבות שמתרחשות במקביל בזירות התחרות השונות בענף הפיננסיים , הבנקאי והחוץ בנקאי, בשינויים רגולטוריים , בהתקדמות הטכנולוגיה ובשינויים בצרכי הלקוחות והעדפותיהם , מביאות לשינוי במודל העסקי הבנקאי.
  • שינויים טכנולוגיים המעבר לבנקאות דיגיטלית וכניסת מתחרים טכנולוגיים לפעילות פיננסית וטכנולוגיית הבינה המלאכותית, מייצרים סיכונים ואתגרים טכנולוגיים וסיכוני אבטחת מידע וסייבר חדשים אליהם הבנק נערך.
  • שינויים רגולטוריים הסביבה הרגולטורית ממשיכה לפעול לקידום הסדרתם של מהלכים להגברת התחרות בתחומים שונים , כגון פרסום דוח הצוות לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי ותזכיר חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות )תיקוני חקיקה ( התשפ"ו2025- בעקבותיו, פרסום קול קורא בנושא צמצום הארביטראז' הרגולטורי במכשירי השקעה וחסכון לטווח קצר ובינוני ודוח ביניים בנושא מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך, הרפורמה המוצעת על ידי בנק ישראל בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ועסקים קטנים על שירותי ניהול חשבון וכרטיסי חיוב מיידי ) דביט(, ועוד . לפרטים נוספים, ראה סיכון רגולטורי, להלן.
  • שינויים בצרכי הלקוחות סיכונים הקשורים לשינויים בטעמי הצרכן, ובכללם מוכנות גוברת לצריכת שירותים פיננסיים מגורמים חוץ בנקאיים .
  • התייעלות בהמשך למהלכי התייעלות בהם נוקט הבנק בשנים האחרונות, הבנק ממשיך להתייעל באמצעות הסטת פעילות לדיגיטל, ייעול תהליכים והתאמת מודל ההפעלה לסביבת הבנקאות המשתנה.

נוכח אי הוודאות המאפיינת את התקופה הנוכחית, הבנק ממשיך לעקוב מקרוב אחר השינויים בשווקים הפיננסיים ובוחן את ההשפעות המאקרו כלכליות והתנהלות הלקוחות על האסטרטגיה ותכנית העבודה של הבנק. במקרים בהם מזוהה כי עשויה להיות השפעה מהותית על הפעילות, מבוצעות ההתאמות הנדרשות. במסגרת תהליך גיבוש התכנית האסטרטגית החדשה, נלקחות בחשבון כלל ההשפעות הצפויות, ומבוצע ניתוח תרחישים , אשר מכוון לתת מענה למרכיבי אי הוודאות בשוק.

.3 סיכון רגולטורי - סיכון קיים או עתידי, להכנסות ולהון הקבוצה , העלול להיווצר משינויים ברגולציה או בחקיקה, שיש בהם כדי להשפיע על פעילות הקבוצה ועסקיה. מקורו של הסיכון הוא בהתגברות הדרישות הרגולטוריות בארץ ובעולם . השינויים הרגולטוריים ויישום רפורמות רגולטוריות מגבירים את אי הוודאות והתחרותיות במערכת הפיננסית ויוצרים סיכון להכנסות, להוצאות ולהון הקבוצה, לרבות באמצעות מניעת או הטלת מגבלות על פעילות עסקית. שינויים אלה גם מחייבים את הבנק להיערכות, יישום והטמעה של דרישות רגולטוריות הכרוכים בעלויות

והשקעות נכבדות, בעיקר השקעות מיכוניות. הסיכון הרגולטורי מנוהל על ידי ה מערך לייעוץ משפטי, מחלקת הציות, יחידת האסטרטגיה ויחידת הרגולציה. התכנית האסטרטגית ותכנית העבודה מתייחסות לשינויים האמורים ולהשפעות אפשריות.

נוכח המלחמה והשלכותיה על המצב הכלכלי, בין היתר, פורסם ביום 17 במרס ,2024 חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב )הוראת שעה – חרבות ברזל(, התשפ" ד,2024- ולפיו בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן )הבנקים בקבוצת הבנק נכללים בתחולת החוק( ישלם תשלום מיוחד בשיעור של 6% מהרווח על הפעילות בישראל בתקופה שהחל ה ביום 1 באפריל 2024 ועד ליום 31 בדצמבר 2025 ) לפרטים נוספים ראה באור .8ד' לדוחות הכספיים (. ביום 30 במרס ,2025 הודיע בנק ישראל על גיבוש וכניסה לתוקף של מתווה וולונטרי של הקלות כספיות ללקוחות המערכת הבנקאית, במסגרתו תקצה המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד ש"ח במשך שנתיים , לצורך מתן מגוון הקלות והחזרים כספיים למשקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים . ההיקף הכספי של כל בנק בשנת המתווה הראשונה נגזר מגודלו היחסי ברווחיות לשנים .2023-2024 בהודעתו, ציין בנק ישראל כי לראייתו המתווה מתאים יותר לצרכי לקוחות המערכת הבנקאית מאשר תהליכי מיסוי ספציפי ותהליכי חקיקה שונים . לפרטים נוספים , ראה "השפעות מלחמת חרבות ברזל , מבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי" , בדוח הדירקטוריון וההנהלה ליום 31 בדצמבר .2025

במסגרת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2026(, התשפ"ו,2026- שפורסמה ביום 19 בינואר 2026 ועברה בקריאה ראשונה ביום 28 בינואר ,2026 מוצע לקבוע את חוק מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד 2030 )הוראת שעה(, התשפ"ו,2026- לפיו בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, ישלם מידי שנה, בין השנים 2026 ל,2030- מס רווח נוסף בשיעור של 15% על רווחיו העולים על 50% מממוצע רווחיו , כפי שהיו בתקופת הבסיס, היינו בשנים .2022-2018

עוד טרם פרוץ המלחמה ואף בתקופה שחלפה מאז, לצד רפורמות ויוזמות רגולטוריות רבות ביחס לתחרותיות בענף הפיננסים בכלל וב ענף הבנקאות בפרט, נרשמה מגמה של העלאת יוזמות רגולטוריות וחקיקתיות, שעלולות, בין היתר, להשפיע באופן ישיר או עקיף על מחירי השירותים והמוצרים של הבנקים ועל שיעורי הריבית הנהוגים במערכת הבנקאית, ביחס לצד האשראי לציבור, פקדונות הציבור ושירותים בניירות ערך.

בהקשר זה , יש לציין את דוח הצוות לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי שפורסם בחודש אוגוסט ,2025 אשר בהמשך לו פורסמה, ביום 19 בינואר 2026 ועברה בקריאה ראשונה ביום 28 בינואר ,2026 הצעת חוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026(, התשפ"ו,2026- במסגרתה מוצע לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת לאפשר את הקמתם של בנקים קטנים , לקבוע מנגנוני פיקוח מותאמים , להפחית חסמי חקיקה, ולעודד תחרות וחדשנות בשוק הבנקאי.

בנוסף, בהמשך להמלצות הצוות, ביום 8 בפברואר ,2026 פרסם בנק ישראל טיוטת הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא מסגרת פיקוחית לבנקים קטנים וחדשים, המבקשת להתאים את האסדרה הנדרשת לגודלו של התאגיד הבנקאי וחשיבותו המערכתית. ההתאמות באות לידי ביטוי בהוראות ההון, הנזילות, הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים, ההוגנות, יחסי בנק-לקוח ועוד.

בחודש נובמבר ,2024 פורסם קול קורא לקבלת התייחסות מהציבור בעניין מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך, במטרה לבחון מחדש את מודלי התגמול והעמלות הנוהגים כיום בישראל בשוק ההון ולבחון אפשרויות לשיפורם, ובעקבותיו פורסם ביום 21 בספטמבר ,2025 "דוח ביניים לקבלת התייחסות מהציבור – מודלי תגמול לפעילות הציבור בניירות ערך". בחודש פברואר ,2025 פורסם דוח הביניים של הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני, במסגרתו מוצע, בין היתר, לבטל את הארביטראז' המיסויי בין מכשירי החיסכון לטווח קצר ובינוני ולהחיל עליהם הטבת מס אחידה וכן תקרה להפקדות, ליצור פלטפורמה מרכזת לצפייה וניהול כלל מכשירי החיסכון וההשקעה של החוסכים, שתהווה ממשק משתמש הן עבור החוסכים והן עבור המתווכים והיועצים הנותנים להם שירות, ליצור מודל תגמול שיוצר זהות

אינטרסים בין המתווך לחוסך, ולדרוש מהמתווך להחזיק רישיון ייעוץ המתאים לכלל מכשירי החיסכון וההשקעה המוצגים בפלטפורמה. ביום 15 ביולי ,2025 פרסם בנק ישראל טיוטה בנושא רפורמת הפיקוח על הבנקים בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ועסקים קטנים על שירותי ניהול חשבון תשלום וכרטיס חיוב מיידי )דביט(. עיקר הרפורמה המוצעת, עוסק בקביעת שירות חדש של "ניהול חשבון תשלום" ומחיר מפוקח מקסימלי בגינו - עמלה בסכום שלא יעלה על 10 ש"ח עבור 100 פעולות בחודש, הכוללות את השירותים הנפוצים, שנקבעו בכללי הבנקאות )שירות ללקוח()עמלות(, וכן שירותים נוספים שיקבעו ע ל ידי בנק ישראל. בגין כל פעולה נוספת, תגבה עמלה בסכום שלא יעלה על 1 ש"ח. הלקוחות הרלוונטיים יצורפו לשירות באופן אוטומטי והוא יחליף את שירות המסלולים הקיים. בנוסף, קובעת הטיוטה מחיר מפוקח בסך של 5 ש"ח לחודש בגין עמלת דמי כרטיס חיוב מידי.

עוד יש לציין את מכתב רשות התחרות מיום 26 במרס ,2024 המופנה לחמשת הבנקים הגדולים ) להלן - "הבנקים"(, אשר בהתאם לו הממונה על התחרות ) להלן - "הממונה"( שוקלת לקבוע כי הבנקים )כולל בנקים בשליטתם( הם קבוצת ריכוז, וכן לתת הוראות לחברי הקבוצה בנוסח שצורף למכתב ההוראות. במכתב נטען, כי הראיות שבידי הרשות מצביעות על כך שבידיהם של הבנקים יותר ממחצית מכלל אספקת השירותים בענף סל השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים )הכוללים, בהתאם למכתב וההגדרות הכלולות בו, את משקי הבית והעסקים הקטנים שמחזור הפעילות שלהם קטן מ50- מיליון ש"ח(. כן צוין, כי בדיקת הממונה מעלה כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לקיומם של תנאים לתחרות מועטה בין הבנקים בענף סל השירותים ללקוחות קמעונאיים. ביום 23 באוקטובר ,2025 התקבל בבנק מכתב נוסף בדבר "שימוע משני בטרם קביעה בדבר קבוצת ריכוז ומתן הוראות", במסגרתו הודיעה הממונה כי שקלה את טענות הבנקים ומצאה שאין בהן כדי לשנות מכוונתה לקבוע כאמור. הבנקים הביאו את עמדתם אודות הממצאים הנוספים בפני הממונה בכתב. בשלב זה, לא ניתן להעריך עד כמה, אם בכלל, ואיזו מהיוזמות תתממש ומתי ומה תהיינה ההשפעות של שינויים אלה או חלקם, ככל שיתממשו, על הבנק.

לפרטים נוספים בדבר יוזמות רגולטוריות מהותיות בעלות השפעה אפשרית על פעילות הבנק, בתקופת הדיווח וכן כאלה שנחקקו על רקע המלחמה, ראה מגבלות חקיקה ויוזמות רגולטוריות, לפרק ממשל תאגידי בדוחות הכספים ליום 31 בדצמבר .2025

.4 סיכון ציות - סיכון ציות הוא הסיכון להטלת סנקציה משפטית או רגולטורית, להפסד פיננסי מהותי, או לנזק תדמיתי , אשר התאגיד הבנקאי עלול לספוג, כתוצאה מכך שאין הוא מקיים את הוראות הדין. סיכון הציות כולל את הסיכון לאי קיום הוראות הדין כמפורט בהוראת ניהול בנקאי תקין ,308 ובכלל זה הסיכון לאי קיום הוראות הדין בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, הסיכון לאי קיום הוראות תכניות האכיפה הפנימית בדיני ניירות ערך ו בדיני תחרות כלכלית, הסיכון לאי קיום דיני ההגנה על הפרטיות ואת הסיכונים הנובעים מהפעילות מול תושבי חוץ. סיכון זה כולל גם סיכון התנהגותי )RISK CONDUCT). הבנק רואה חשיבות רבה בהקפדה על עולמות הציות הצרכני וממשיך לפעול ולקדם נושא זה על כל היבטיו.

התחזקות הרגולציה והאכיפה של רשויות המס במדינות שונות, מתוך כוונה לאתר כספים של תושביהן המוחזקים מחוץ למדינת התושבות, עלולים להשליך על דפוסי התנהגות של לקוחות ומכאן לחשוף את הבנק לסיכוני ציות, סיכוני מוניטין וסיכונים חוצי גבולות ) BORDER CROSS .)RISKS

ההשפעה של סיכון ציות, איסור הלבנת הון ומימון טרור משליכה על כל תחומי הפעילות של הבנק , לרבות האכיפה המנהלית ורגולציה מקומית ובינלאומית בתחומי מיסוי , לרבות ה-FATCA וה-CRS.

המלחמה שפרצה בין רוסיה ואוקראינה בפברואר ,2022 הובילה להטלת סנקציות חריפות על רוסיה ובלארוס מצד מדינות שונות בעולם )בדגש על ארה"ב ומדינות באירופה, כולל האיחוד האירופי(, בנוסף לסנקציות שהוטלו עוד בשנת 2014 לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים .

ניסיונות להשתמש בבנקים על מנת לעקוף משטרי סנקציות, חושפים את המערכת הבנקאית לשורה של סיכונים , סיכון שקורספונדנטים יסרבו לתת שירות לבנק בגלל הפרות משטר הסנקציות ופגיעה בפעילות סחר חוץ ופעילות שוק ההון, סיכונים לקנסות, עיצומים , סיכוני מוניטין ועוד, בהיקף משמעותי מבעבר.

מכתב הפיקוח על הבנקים , מיום 8 ביוני ,2022 בנושא סיכונים הכרוכים עם גורמים מוכרזים ברשימות סנקציות בינלאומיות ולאומיות של מדינות זרות, התייחס לסיכונים המשמעותיים להם חשופים התאגידים הבנקאיים בהקשר לעקיפת משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בינלאומיים . הבנקים הונחו לקבוע מדיניות ונהלים בנוגע למדינות זרות ובנוגע להתקשרות או ביצוע פעולות מול גורמים מוכרזים ברשימות כאמור, בהתבסס על הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 310 בנושא "ניהול סיכונים ". עוד צוין במכתב, כי סירוב לאשר עסקה , סירוב להתקשר בהסכם , או הפסקת התקשרות בשל יישום מדיניות כאמור, ייחשבו סירוב סביר למתן שירות לעניין חוק הבנקאות וכי הצעדים שיינקטו מול לקוחות התאגידים הבנקאיים במסגרת יישום האמור, ייעשו בהתאם לחובות התאגידים הבנקאיים כלפי לקוחותיהם ובין היתר בהתחשב בנסיבות ובאופי הפעולה.

בקבוצת הבנק גובשה במדיניות הציות תפיסת ניהול סיכון הנגזרת ממשטרי הסנקציות השונים . הכללים המנחים שנקבעו נועדו ליצור איזון בין ניהול הסיכון בהתאם למדיניות שנקבעה לבין ההמשכיות הנדרשת לספק שירותים בנקאיים מקומיים ובינלאומיים ללקוחות הבנק והקבוצה. בחודש דצמבר ,2025 פורסמה הוראת ניהול בנקאי תקין מס' ,412 המאגדת את החובות הבנקאיות בנושא זיקה למשטרי סנקציות ומאזנת בין חובת ניהול הסיכון לחובות אחרות של הבנק כלפי לקוחותיו. הבנק פועל על פי ההוראה ועדכן את נהליו בהתאם .

לאור הרחבת הסנקציות על ידי ארה"ב בדצמבר ,2023 בדגש על חובותיהם של מוסדות פיננסיים מחוץ לארה "ב, ביצע הבנק מספר פעולות בהתאם לדרישות צו ההרחבה, בין היתר, הגברת הניטור והבקרות על פעילות סחר החוץ בבנק.

במהלך שנת ,2024 במסגרת הרחבה נוספת של משטר הסנקציות שהטילה ארה"ב ובמסגרת צו נשיאותי המאפשר להכריז ברשימת הסנקציות )List Persons Blocked and Nationals Designated Specially -SDN )על אנשים וגופים לא אמריקאים , הוטלו סנקציות כנגד אנשים וגופים ישראלים . עם חילופי הממשל בארה"ב , בחודש ינואר ,2025 נחתם צו נשיאותי חדש שביטל את הצו הקודם וכן בוטלו ההכרזות מכוחו. לבנק כללים מנחים הנוגעים גם למשטרי סנקציות והכרזות אחרים .

מלחמת "חרבות ברזל", העצימה את סיכוני הציות ועדיין נדרשת ערנות מוגברת מצד הבנק בנושא סיכון ציות, הלבנת הון ומימון טרור, על מנת למנוע ניצול לרעה של המשבר למטרות הלבנת הון ומימון טרור .

מחלקת הציות של הבנק , מבצעת בקרות, בדגש על איתור "אורות אדומים ", העולים בהקשר לפעילות חשודה בנושאים הקשורים בציות, איסור הלבנת הון ומימון טרור . .5 סיכוני סייבר ואבטחת מידע )כחלק מהסיכון התפעולי( - סיכון סייבר מוגדר כאפשרות להתממשות סיכון אבטחת מידע באמצעות מתקפת סייבר. פוטנציאל הנזק נובע ממהותיות ההשפעה של אירוע הסייבר, רמת סבירותו וחומרת השלכותיו. לסיכוני סייבר, דלף מידע ואבטחת מידע פוטנציאל גבוה לגרימת נזק בהתממש אירוע משמעותי הכרוך בעלויות שיקום גבוהות. החדשנות בבנקאות בתקשורת , שימוש בטכנולוגיות חדשות, מערכות פתוחות ויישומי מחשוב ענן, גוררים סיכונים תפעוליים בדגש על סיכוני סייבר ואבטחת מידע . לצורך ניהול נאות של סיכוני סייבר, הורחבה והותאמה המסגרת הקיימת של ניהול סיכוני טכנולוגיית המידע ואבטחת מידע בבנק בהיבטי תפיסת מרחב האיום ויכולות ההגנה הנדרשות. הבנק הגדיר אסטרטגיה, מדיניות, מינוי מנהל הגנת הסייבר ליישום המדיניות ובניית מתודולוגיה לניהול הסיכון. המלחמה האזורית המתמשכת של ישראל מול איראן וגורמים נוספים מגבירים את מוטיבציית התוקפים ואת משטח התקיפה לביצוע תקיפות סייבר, כך שהסיכון הנובע מתקיפות סייבר מול הבנק במגמת גידול . גורם מאיץ נוסף הוא השילוב הגובר של בינה מלאכותית ) AI )בכלי התוקפים. טכנולוגיות AI מאפשרות לגורמים עוינים לבנות מתקפות חכמות ואוטומטיות, ולקצר את הזמן החולף מגילוי חולשה ועד לניצולה. גורם סיכון נוסף הינו התפתחות המחשוב הקוונטי.

כמו כן, הבנק מנהל את סיכון הסייבר באמצעות נקיטת פעולות מניעה רבות להפחתת הסיכון כולל קידום מודעות בתחום סיכוני הסייבר ואבטחת מידע וביצוע תרגילים . יש לציין כי, קיימת עלייה בהונאות בשילוב הנדסה חברתית וכן תקיפות סייבר כולל תקיפות מניעת שירות )DDOS), על ארגונים פיננסיים בעולם , על ארגונים בארץ ועל גופי שרשרת האספקה של ארגונים אלו. התקשרות עם ספקים בבנק, מבוצעת על פי המדיניות והנהלים שנקבעו לניהול סיכוני שרשרת האספקה.

החשיפה להתממשות אירוע סייבר עולה, בין היתר, כתוצאה משימוש גובר של לקוחות בערוצים דיגיטליים , שימוש בשירותים מבוססי ענן ושירותי בינה מלאכותית, חיבור מרחוק של עובדים וספקים . הבנק נוקט באופן שוטף בצעדים להפחתת הסיכונים , לרבות פתרונות גישה מרחוק המלווים על ידי מחלקת אבטחת מידע , הגברת ניטור, חיזוק ושיפור מנגנוני הגנה והעלאת מודעות העובדים והלקוחות , בהתאם להתפתחות האיומים .

לבנק קיימות פוליסות ביטוח, המקנות כיסוי ביטוחי לקבוצת הבנק בגין אירועי נזק שונים כתוצאה מאירוע כשל מחשובי ו/או אירוע סייבר, בהתאם לתנאי הפוליסות.

  • .6 סיכון טכנולוגיות המידע )כחלק מהסיכון התפעולי( בשנים האחרונות, הסביבה הטכנולוגית מתפתחת, התלות בה הולכת וגוברת, ונוצר הצורך בהגדלת הגמישות העסקית והטכנולוגית והצורך בהגברת השימוש בטכנולוגיות חדשות. קבוצת הבנק פועלת לפי מדיניות טכנולוגיות המידע וכן מיישמת תכנית לאסטרטגיית טכנולוגיות המידע, אשר מספקת מענה טכנולוגי לצורך מימוש האסטרטגיה העסקית של הבנק. בחודש פברואר ,2026 אושרה תכנית אסטרטגית חדשה לטכנולוגיות המידע, לשנים הקרובות. מגמת המעבר לסביבות ענן והגברת השימוש בענן הולך ונהיה נפוץ בקרב ארגונים פיננסיים בעולם, כחלק ממגמה גלובלית להגברת גמישות, זמינות ויעילות תפעולית. לבנק מסמך אסטרטגיית ענן ומסמך מדיניות לשימוש בשירותי מחשוב ענן, שאושרו בהנהלה ובדירקטוריון. הבנק פועל בהתאם להוראה 362 בנושא, הקובעת הנחיות ותנאים הנדרשים לשימוש של תאגיד בנקאי בטכנולוגיות מחשוב ענן ומדגישה את הצורך לנהל את הסיכונים לכל שימוש בטכנולוגיות מחשוב ענן. הערכת סיכוני ה‐IT מתבצעת באופן רציף לפי מתודולוגיה , הן ברמת תהליכי ה ‐IT והן ברמת מערכות המידע והתשתיות שבהן משתמש הבנק.
  • .7 סיכוני סביבה ואקלים הסיכונים לחשיפה להפסדים מסיכונים הקשורים להשפעות סביבתיות, הן בשל עלויות שמקורן בחשיפה לסיכוני סביבה )פגיעה סביבתית - זיהום קרקע, זיהום אוויר, מחסור במים , רעידות אדמה וכיו"ב ( והן בשל עלויות הנובעות מהחשיפה לסיכוני האקלים )סיכונים פיזיים - גלי חום , בצורות , שיטפונות, הצפות ועוד( , או סיכוני מעבר הקשורים לשינויי האקלים . לסיכונים אלו השפעה אפשרית במספר היבטים , באופן ישיר או עקיף: סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון ציות וסיכון מוניטין.
  • השפעה ישירה כתוצאה מעלויות מפגעים סביבתיים שעל הבנק לשאת בהן, בגין נזקים ישירים הקשורים בשינויי אקלים , או הוצאה כספית העלולה להיגרם כתוצאה מאימוץ של הוראות לגבי מדיניות אקלים וסביבה , התפתחות טכנולוגית ושינויים בהעדפות השוק.
  • השפעה עקיפה כגון על סיכוני האשראי, עלולה לנבוע מהרעה במצבו הפיננסי של לווה, בעקבות השפעות סביבתיות ושינויי אקלים , בין היתר, בעקבות אי עמידה בהוראות הדין הסביבתיות הרלוונטיות, בשל הוצאות גדולות הנדרשות כדי לעמוד בדרישות רגולציה סביבתית, או בשל קנס גבוה שניתן להשית על לווה בשל פגיעה סביבתית וכן התממשות של סיכונים אחרים הקשורים בסיכונים סביבתיים , כגון סיכון מוניטין.

הבנק נוקט בפעולות לזיהוי וניהול סיכונים אלו, בדגש על סיכון האשראי, תוך חתירה לצמצום או מניעה של סיכון הנובע מהשפעה סביבתית שיש בה פוטנציאל לפגיעה. הבנק רואה חשיבות ב מימון פרויקטים / גופים התורמים לפיתוח סביבתי , כגון מימון פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. הבנק נערך ליישום הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 345 - "עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים ", שפורסמה בחודש יוני 2023 ותיכנס לתוקף בחודש יוני .2026

ד יון בגורמי סיכון

מידת ההשפעה של גורמי הסיכון מתבססת על המתודולוגיה שמשמשת את הבנק בתהליך ה - ICAAP ובמסמך הסיכונים . המתודולוגיה לוקחת בחשבון את רמת הסיכון והתפתחות פרופיל הסיכון של הבנק אל מול תאבון הסיכון שנקבע ואיכות ניהול הסיכון . כל גורם סיכון המופיע בטבלה נבחן , כאשר הוא עומד בפני עצמו , ומתוך הנחה של אי - תלות בין גורם סיכון אחד לבין גורמי סיכון אחרים המופיעים בטבלה .

ברבעון הרביעי של שנת ,2025 נוסף סיכון מערכתי מקומי, על רקע אי הודאות המתמשכת בנוגע להיקף ההשפעות של ההתפתחויות הכלכליות והביטחוניות בישראל.

רמת סיכון השפעה סיכון
נמוכה -בינונית ויק מסוים איר פיננסי , תלי של מכשבשווי הכלכנובע משינוירידת ערך ההפסד או ליאו עתידי לסיכון קייםם .רים בשווקירמטרים אח, מרווחים ופירים , שעריםשינויים במחוללת , עקבם וברמה הכקבוצת תיקי וני שוק.1 סיכ
בינונית תק באמצעול רווחי הבנמשפיעים עויים ב ריביתה ריבית . שינזות בשיעוריהנובע מתזום ו / או להוןסיכון לרווחירךמכיוון שהעץ מאזניים ,מכשירים חותחייבויותיו וסי הבנק העל שווי נכף משפיעיםות נטו ובנוסשינוי בהכנסרישינוי בשיעוה כאשר חלמם ( משתנתזרימים עצמסוימים הם ) ובמקריםמנים עתידייתזרימי מזוהנוכחי שלה ריבית . ברדולעל רקע הגית ", בעיקרת " ל " בינונינמוכה - בינונית הסיכון מ "הועלתה רמשל השנה ,בעון השניהבנק .הריבית שלה בחשיפתהביא לעליישלתיות , שהחוב הממבתיק אגרות ון ריבית 1.1 סיכ
נמוכה צמו .המחירים עו / או במדדחירים לצרכןת למדד המקום הציפיומשינויים בעד כתוצאהסיכון להפס סיכוןהאינפלציה 1.2
נמוכה פין .בשער החליפיות לשינוישינויים בציכתוצאה מחליפין ו / אומשינוי שערד כתוצאהסיכון להפס סיכון שערהחליפין 1.3
נמוכה המניות .ת או מדדישערי המניומשינויים בד כתוצאהסיכון להפס ון מניות 1.4 סיכ
נמוכה -בינונית כותח, בגין משים א ו במט"נות בשקליביתרות זמישל מחסורחייבויותיו בעמוד בהתק יתקשה לסיכון שהבנתוהתחייבויוות המקורותת לגבי זמינאי , אי ודאוצפוי לאשרביקוש בלתינות הציבור ,ת של פקדובלתי צפויום.כסים הנזילידה בשווי הנבות ירידה חאחרות , לרבלתי צפויות ן נזילות.2 סיכו
בינונית נק .תיו כלפי הבבהתחייבויוי , לא יעמודה או צד נגדהסיכון שלוומת הסיכון ,פיעים על רורמים המששל כלל הגצע שקלולכוללת , מבוהאשראי הערכת סיכוןבמסגרת הותנות והשפעלווים ובטחוכון איכותשפעות סי- כלכלית, הה המאקרופה , הסביבקפי החשיוביניהם , הין היתר אתמשקפת בירמת הסיכוןינוי ונדל " ן .ראי לענף בהגלום באשלם הסיכוןענפית ובכלהריכוזיות הבנק .לחמה על המשכות המהשפעות הי אשראי.3 סיכון
בינונית הצאה מהרעתרחש כתושעלול לההון הקבוצההכנסות ובי הנכסים , בפגיעה בשוואו עתידי לסיכון קייםיב או תמהילאו בשווי ובטזר שלהם , ו /בכושר ההחשל הלווים ונם הפיננסיפגיעה בחוסים על רקעבאיכות הלוושראי.בטוחה לאשהועמדו כהבטחונות איכות לוויםובטחונות 3.1
נמוכה ניתןל אשראי שקף גבוה שהנובע מהיון הקבוצההכנסות ובהה נכסי ם , בפגיעה בשוויאו עתידי לסיכון קייםתעה בפעילומסויים . הרישים לענףמוצרים הרגהשקעות במסויים ו / אוענף משקשתייכים לללווים המו / אום בטחונייםגלם , שינויימחירי חומריצע , שינוי בקוש או בהישינויים בביזה , על רקעענף משק כהעסקית ביתנו על ידיבטחונות שנ/ או בשווי הלת ההחזר ולפגיעה ביכולולה להביאריים ועוד , עינויים רגולטופוליטיים , שה .צה ורווחיותוי נכסי הקבולרעה על שוכך , להשפיעוכתוצאה מם לענף זה ,ם המשתייכיחלק מהלווי ריכוזיותענפית 3.2
נמוכה וצתשל לווה / קבעה במצבהנובע מהרון הקבוצההכנסות ו ב הה נכסי ם, בפגיעה בשוויאו עתידי לסיכון קייםל רווחיותה .ובהתאמה עת האשראי ,ל סיכויי גבייפיע לרעה עעלולה להשהאשראי , שיחסית לתיקלווים גדול /התןמרכיבות און החברות הת , הקשר בישל הקבוצוהיל הפנימיר , של התמרת , בין היתיכון הינה נגזהשפעת הסיתר .ת מהן על הבעיות באחוהשפעת הנפית , פיזורן ,עסקית או ע םריכוזיות לוויםוקבוצת לווי 3.3
בינונית אוסי עבודה( ,ת סיכון יחשים )לרבופנימיים , אנל תהליכיםאו כשל שמאי נאותותד כתוצאהסיכון להפס,ות , סיכוני ITעילות והונאטי , סיכוני מסיכון משפדרה כוללתצוניים . ההגאירועים חיכתוצאה ממערכות , אוטין.או סיכון מונין אסטרטגיכוללת סיכוסקית , ואינההמשכיות עדע , סייבר ואבטחת מי תפעולי.4 סיכון
בינונית -גבוהה פרט , ולאורהפיננסית בם ובמערכתירועים בעוללאור ריבוי אוערך בנפרדהתפעולי ( מלק מהסיכוןסיכון זה ) כחתכות פתוחודשות, מערכנולוגיות חהשימוש בטה , הרחבתוחות הקבוצל על ידי לקלות הדיגיטהרחבת פעיחשוב ענן.ר ליישומי ממעותית יותוכניסה משתיו .מרת השלכוסבירותו וחושב ברמתייבר בהתחע מאירוע סל לנזק הנובר כפוטנציאהסיכון מוגד סיכון סייברדעואבטחת מי 4.1
רמת סיכון השפעה סיכון
בינונית ותשתנה והתלמורכבת ומהטכנולוגיתשהסביבהרד לאור כךמוערך בנפון התפעולי (חלק מהסיכסיכון זה ) כגית והגברתית והטכנולוישות העסקהגדלת הגמור הצורך בהתעצם לארונות הסיכוןבשנים האחבה גוברת .דשות .כנולוגיות חהשימוש בט סיכוןטכנולוגיותהמידע 4.2
נמוכה -בינונית בלאך אינו מוגשפטי כולל ,.350 סיכון מתקין מס 'הול בנקאיבהוראת ניעולי ומוגדרה סיכון ה תפנכלל בגדרמו גםpunitive), כחית )עילות פיקותוצאה מפדי עונשין כfines (או צענסות (לחשיפה לקdamagespenalities ,private).רטניים )מהסדרים פsettlements משפטי.5 סיכון
נמוכה -בינונית אגרות חוב ,ים , מחזיקייות , משקיעם , בעלי מנצדדים נגדייד לקוחות ,שלילית מצמתפיסהסיכון הנובערהבנק לשמויכולתו שליע לרעה עללולה להשפרים , אשר עם או רגולטונטיים אחריגורמים רלוואנליסטים ,ורות מימון .רציפה למקת מנגישותדשים וליהנור קשרים חמים או ליצועסקיים קייעל קשריםוןאשראי , סיכפעולי , סיכוןכגון סיכון תם משיקיםת של סיכוניי מהתממשובאופן מהותטין מושפעסיכון המוניהמוניטיןת של סיכוןור התממשום עלול לגרדבר פרסומועוד , אשרומימון טרורהלבנת הוןציות , סיכוןוה וכו '(.סד כספי גבי סייבר , הפת הון , אירועאירועי הלבנאו מעילה ,רועי גניבה) לדוגמא : אי מוניטין.6 סיכון
בינונית עבהם להשפיקיקה , שישלציה או בחשינויים ברגול להיווצר מקבוצה העלונסות והון הו עתידי להכסיכון קיים אייםעולם . השינוות בארץ ובת הרגולטורירות הדרישוהוא בהתגבו של הסיכוןסקיה . מקורהקבוצה ועעל פעילותסית ויוצריםערכת הפיננחרותיות במודאות והתם את אי הוריות מגבירימות רגולטוויישום רפורהרגולטורייםת .עילות עסקיבלות על פו הטלת מגת מניעת את באמצעובוצה , לרבוות ולהון הקסות , להוצאסיכון להכנותרוכים בעלוילטוריות הכדרישות רגוטמעה שלת , יישום והק להיערכוים את הבנה גם מחייבשינויים אלת מיכוניותקר השקעוכבדות , בעיוהשקעות נ הסיכוני חקיקורגולציה .7
בינונית שרתדמיתי , אתי , או לנזקפיננסי מהורית , להפסדת או רגולטוציה משפטיהטלת סנקוא הסיכון לסיכון ציות הןל את הסיכוון הציות כולות ה דין . סיכים את הוראאין הוא מקיאה מכך שלספוג כתוצנקאי עלולהתאגיד הבוםת הדין בתחי קיום הוראוה הסיכון לא,308 ובכלל זקאי תקיןאת ניהול בנמפורט בהורראות הדין כלאי קיום הוהסיכון לאיי ניירות ערך,פנימית בדינהאכיפה הראות תכניתלאי קיום הוטרור , הסיכוןת הון ומימוןאיסור הלבנםאת הסיכוניל הפרטיות ויני ההגנה ען באי קיום דכלית, הסיכוי תחרות כלפנימית בדינהאכיפה הקיום תוכניתסיכוןאשר הינוCONDUCT(,תי ) RISKכון התנהגוכולל גם סיץ . סיכון זהל תושבי חוהפעילות מוהנובעים מדעל ערכי יסויה ומושתתת דין ורגולצה של הוראושורה ארוכרמטיבית ממסגרתו הנוהשואב אתחוצה ארגוןהשונים .זיקי הענייןאל מול מחתנהל הבנקבאופן בו מת ושקיפותבדמות הוגנוביהןם של תושאתר כספיתוך כוונה לת שונות , ממס במדינול רשויות ההאכיפה שהרגולציה והתחזקותנקשוף את הבת ומכאן לחת של לקוחווסי התנהגושליך על דפעלולים להת התושבותמחוץ למדינהמוחזקיםCross.טין ו - risk, סיכוני מונילסיכוני ציותborderו,נהליו ועובדישל ה בנק , מיות פליליתתה של אחרים להיווצרוהינ ם ה סיכו נמימון טרורהלבנת הון וסיכוני איסורכוני מוניטיןמעותיים וסיכספיים משת עיצומיםל רקע הטלה להיווצר עבוצה העלולוח ו ב הון הקולפגיעה ברומ אי עמידהאת כתוצאהלקוחות, וזולם ונטישתפיננסיים בעמול גופיםתוק קשריםבל ביטוי בניהעשויים לקרבתחום איסווראות הדיןעבירה על ההתממשותמימון טרור.ת הון ואיסורניעת הלבנדין בנושא מבהוראות הע "יהמבוצעותאל ובעולםהמס בישרת על דיניבנק בעבירומעורבות הכמו גםומימון טרורהלבנת הוןם, סיכוניםמשפטיייים, סיכוניםונים תפעולמוניטין, סיכשל סיכוניהתממשותשויה לגרורלקוחותיו , עספים .וסיכונים נואסטרטגייםת,הבנק, לרבופעילות שלכל תחומי השליכה עלימון טרור מלבנת הון ומת, איסור השל סיכון ציוההשפעהה - CRS.ה - FATCA ומיסוי לרבותת בתחומית ובינלאומיציה מקומינהלית, ורגולהאכיפה המ סיכון ציות ,תאיסור הלבנהון ומימוןטרור .8
בינונית תטות עסקיועים מהחלמעמד הנובמוניטין אורווחים , הון ,עתידיות עלהנוכחיות והההשלכותהסיכון שלהגיים . סיכון זם או טכנולופיים , כלכליילשינויים ענעדר תגובהלטות או מהאות של החשום בלתי נשגויות , מייתתחו להשגסקיות שפורטגיות העבנק , האסטטגיים של הדים האסטרמות בין היעה של התאיהינו פונקציכוןתוכו גם סיגיה כולל ביכון אסטרטת היישום . סם אלו ואיכומידה ביעדישהוקצו לעהמשאביםיעדים אלו ,דתפת מתמודלותה השוטבמהלך פעימי עסקיה .אל בכל תחוחרות בישרהקבוצה לתע מחשיפתתחרות הנובקים מוצריםחרים המספפינננסיים אחרים וגופיםנקאיים האתאגידים הבחרים בהם הגורמים מתהקבוצה עםהון על רקעברווחיות ובכון השחיקהבטא את סיהתחרות מל ידה . סיכוןהמוצעים עופיים לאלופיננסיים חלוחים .מלות והמרות גובה הערותי להקטנהלחץ התחתמהן, עלול ולן או חלקממשות ן, כוון , אשר התקבוצות סיכגי לשלושון האסטרטק את הסיכהבנק מחלת )האסטרטגיני הפוזיציהטגיים : סיכוים האסטרהחזון והיעדל הגשמתלהשפיע עStrategicpositioningרטגית )לכה האסטסיכו ני ההשStrategic )ו) risksאסטרטגיהני יישום הrisks), סיכוStrategicexecution.)consequence risks סיכוןאסטרטגי ה .9
נמוכה -בינונית יו שימוש שגודל שגויים אעל תוצרי מוו בהתבססת שהתקבלת מהחלטולכות שליליונציאל להשמוגדר כפוטעה במוניטיןויות , או פגיעסקיות שגת החלטותכספי , קבלביל להפסדל עלול להול . סיכון מודבתוצרי מודהבנק . כון מודל .10 סי
רמת סיכון השפעה סיכון
בינונית -גבוהה ון כולל אתהבנק . הסיכה בה פועלים מהסביבגניים הנובעכונים אקסומורכב מסירכת י מקומיהסיכון המעוגע להיקףהשוררת בנהמתמשכתואי הודאותטי ו ביטחונייכון גיא ו פולירו - כלכלי , ססיכון המאקהשפעות האל .חוניות בישרליות והביטחויות הכלכשל ההתפתההשפעותבאופן ישיר, מושפעותחלק ממנהל הבנק כבישראל ושהבנקאיתל המערכתעסקיות שהתוצאות הונית .טית והביטחה הגיאופוליר , מהסביבעים , בין היתשק , המושפכלכליים בממהתנאים התשוק , הלבנות , אשראי ,ביניהם : נזילם ורמתם , וכונים השוניפיע על הסיעשוי להשרכתי מקומיהסיכון המעקית ועוד .משכיות עסהון , סייבר , ה תיסיכון מערכמקומי .11

הבנק נוקט בפעולות ספציפיות למזעור הסיכונים המתוארים לעיל . כמו כן , נקבעה מדיניות מפורטת לניהול החשיפות והסיכונים , הכוללת , בין היתר , הגדרת תיאבון סיכון פרטני , מגבלות על החשיפה , מנגנוני בקרה שונים , מערך דיווחים ועוד . בנוסף , קיימת מעטפת נהלים המיושמים ע " י הבנק ומערכות מיכון תומכות .

סקירת נכסי סיכון משוקללים ) 1OV ( **)**במיליוני ש " ח (

ג ב א
דרישות הוןמזעריות )א( שוקללים נכסי סיכון מ
31.12.25 30.09.25 31.12.25
13,869 107,160 111,001 ת( ) ב (שה סטנדרטינגדי CCR( )גישראי של צדכולל סיכון אן אשראי )לא1 סיכו
417 3,323 3,337 (ה סטנדרטיתצד נגדי )גישן אשראי של6 סיכו
106 903 851 CVA )ון אשראי )אמה בגין סיכ10 הת
8 27 64 Settlement )ן סילוק ) risk15 סיכו
- - - ת(שה סטנדרטיפות איגוח )גי16 חשי
498 3,885 3,980 (ל סיכון 250%פופים למשקספי הניכוי )כמים מתחת ל25 סכו
14,898 115,298 119,233 אשראיסך הכל סיכון
140 1,198 1,133 סטנדרטית(ן שוק )גישה20 סיכו
1,656 13,131 13,238 ן תפעולי24 סיכו
16,694 129,627 133,604 הכל27 סך

)א ( דרישות הון בהתאם ליחס ההון הכולל המזערי הנדרש בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין, הבנק נדרש לעמוד ביחס הון כולל מזערי של .12.5%

)ב( סיכון אשראי אינו כולל סיכון אשראי של צד נגדי, התאמה בגין סיכון אשראי, סיכון סילוק, חשיפות איגוח וסכומים מתחת לסף הניכוי.

ל פרוט ה קשרים בין הדוחות הכספיים לבין חשיפות פיקוחיות - ר' תוספת א'.

מידע נוסף על נכסי סיכון משוקללים

2025בדצמבר יימה ביום 31 לשנה שנסת
אשראי ( פני המרה ל בטחונות ) ל אחר הפחתת די אשראי ול פרשה להפס יפה לאחר ה שינויים בחש
ניכוימבסיס שינויבנכסי
ההון סיכון 250% 150% 100% 75% 60% 50% 35% 20% 0% 2% סה " כ סוג החשיפה
120,843 280,319 31.12.2024יתרה ליום
355 - - - - - - - 1,776 7,258 - 9,034 ריבונות
333 - - - - - 712 - - - - 712 - ר ציבורייישויות סקטו
53 - - - - ) 6( 508 - ) 1,254( - ( - ) 753( ) 1 אייםתאגידים בנק
1,104 - - - - - 3,118 - - - - 3,118 - חברות ני"ע
6,339 - 189( - 7,118 ) - 1,321 - - - 37 8,287 - תאגידים
718 - - 905 - - - - - - - 905 - ן מסחריבביטחון נדל "
647 - 26 - 1,514 ) 7( - - - - - 1,533 - חידיםקמעונאות לי
- - 7 ) 3( ) 2( - 58 - - - - 53 - םעסקים קטני
1,546 - - 792 14 178 1,181 447 702 - - 3,314 - ות לדיורבגין משכנתא
522 - 61 252 93 - 53( - 353 ) נכסים אחרים
11,624 ( 61 9,051 ) 58 1,750 1,181 6,106 702 559 7,204 - 26,556 באשראיסה " כ השינוי
( - - ) 25 - - - - - - - - - - סיכון סליקה
154 - - - - - - - - - - - - סיכון שוק
761 - - - - - - - - - - - - סיכון תפעולי
- 247 - - - - - - - - - - - CVA
- - - - - - - - - - - - - ומתודולוגישינוי רגולטורי
- - - - - - - - - - - - - רותהשפעות אח
133,604 - 306,880 31.12.2025יתרה ליום

דוח תנועה בחשיפות לאחר הפחתות סיכון אשראי בכל משקל סיכון ) במיליוני ש " ח (

לשנה שנסת יימה ביום 31 2024בדצמבר
שינויים בחש יפה לאחר ה פרשה להפס די אשראי ול אחר הפחתת בטחונות ) ל פני המרה ל אשראי (
סוג החשיפה סה " כ 0% 2% 20% 35% 50% 60% 75% 100% 150% 250% שינויבנכסיסיכון ניכוימבסיסההון
31.12.2023יתרה ליום 249,903 108,299
ריבונות 13,921 10,678 - 3,243 - - - - - - 647 -
ר ציבורייישויות סקטו 141 - - ) 731( - 872 - - - - - 283 -
אייםתאגידים בנק 3,531 1 - 1,558 - 1,970 - - 2 - - 1,278 -
חברות ני"ע 1,443 - - ) 2,452( - 3,895 - - - - - 1,063 -
תאגידים 6,077 - ) 90( 212 - 137 - - 6,434 ) 616( - 4,348 -
ן מסחריבביטחון נדל " 567 - - - - - - - 567 - - 549 -
חידיםקמעונאות לי 1,506 - - - - - - 1,543 ) 19( ) 18( - 704 -
םעסקים קטני 76 - - - - - - 70 ) 1( 7 - 66 -
ות לדיורבגין משכנתא 2,320 - - - 261 385 751 201 742 ) 20( - 373 -
נכסים אחרים 834 10 - - 691 45 88 941 -
באשראיסה " כ השינוי 30,416 10,689 ) 90( 1,830 261 7,259 751 1,814 8,416 ) 602( 88 10,252
סיכון סליקה - - - - - - - - - - - 14 -
סיכון שוק - - - - - - - - - - - 93 -
סיכון תפעולי - - - - - - - - - - - 2,117 -
CVA - - - - - - - - - - - 68 -
ומתודולוגישינוי רגולטורי - - - - - - - - - - - - -
רותהשפעות אח - - - - - - - - - - - - -
31.12.2024יתרה ליום 280,319 120,843

נכסים משוקללים בסיכון ביחס לפעילויות העסקיות ולסיכונים הקשורים ) במיליוני ש " ח (

ליום 31 בדצ מבר 2025
מגזרי פעילו ת פיקוחיים
משקיבית בנקאותפרטית עסקיםקטניםוזעירים עסקיםבינוניים עסקיםגדולים גופיםמוסדיים ניהולפיננסי סה " כ
סיכון אשראי 38,128 194 14,767 9,273 41,056 3,051 12,764 119,233
סיכון שוק - - - - - - 1,133 1,133
סיכון תפעולי 4,776 367 2,028 619 1,450 886 3,112 13,238
סך הכל 42,904 561 16,795 9,892 42,506 3,937 17,009 133,604
ליום 31 בדצ מבר 2024
ת פיקוחייםמגזרי פעילו
משקיבית בנקאותפרטית עסקיםקטניםוזעירים עסקיםבינוניים עסקיםגדולים גופיםמוסדיים ניהולפיננסי סה " כ
סיכון אשראי 37,402 241 15,790 8,057 35,721 2,143 8,033 107,387
סיכון שוק - - - - - - 979 979
סיכון תפעולי 3,721 243 1,831 579 1,031 603 4,469 12,477
סך הכל 41,123 484 17,621 8,636 36,752 2,746 13,481 120,843

הון ומינוף

חלק 3 הרכב ההון

הרכב ההון הפיקוחי (1CC(

מברליום 31 בדצפיקוחיהרכב ההון ה20242025במיליוני ש " חבמיליוני ש " חםרים ועודפיבד :1 מכשיהון עצמי רו1 הון מני927.1ן עצמי רובדהכלולות בהומניות רגילותאי ופרמיה עלתאגיד הבנקונפק על ידי הות רגילות שה9272 עודפי13,746מאזן .חר תאריך הו שהוכרז לאדנד שהוצע אם , לרבות דיבי12,6813 רווח כו) 59(לוי .שניתן להם גיבר ועודפיםלל אחר מצט) 178(4 מכשיר-רקופת המעבהפיקוחי בתלהכללה בהוןגיד הכשיריםו על ידי התאבד 1 שהונפקי הון עצמי רו-5 מניות310כויות מיעוט (.ל ידי צד ג ' ) זהמוחזקות עקאי שאוחדו והתאגיד הבנברות בת שלפקו על ידי חרגילות שהונ3096 הון עצ14,924ם .יקוחיות וניכוייני התאמות פמי רובד 1 לפ13,739
ות וניכוייםמות פיקוחיבד :1 התאהון עצמי רו
9 נכסיםנדחים לשלם, בניכוי מיסיםלמשכנתאותזכויות שירותאחרים למעטלא מוחשיים9494
14 רווחיםהעצמיכון האשראימשינויים בסיבויות שנבעוגן של התחיייים בשווי ההותוצאה משינורם מומשו כוהפסדים שטתוי החשבונאיוהתאמות השוגרוע את כלנגזרים , יש לבגין מכשיריםלהתחייבויותף , בהתייחסהבנקאי . בנוסשל התאגידשל הבנק .שראי העצמית מסיכון הא) DVA )הנובעו34
15 עודף יווחלהוראות הדיייגרע בהתאםפוך לפגום אוו אם הנכס יהשלם שיסולקסים נדחים לדה , בניכוי מיעודה על עתולציבור .--
26 התאמעל הבנקיםל ידי המפקחם שנקבעו עניכויים נוספיות פיקוחיות ו) 24(2
26א מזה : בדים פיננסיים .בהון של תאגיגין השקעות--
26ב מזה : בות .ות למשכנתאגין זכויות שיר--
26ג מזה : בלות .כנית ההתייעגין השפעת ת) 13(-
26ד מזה: ה26ב ו 26גסעיפים 26אללו במסגרתבד 1 שלא נכלהון עצמי רוחיות נוספותתאמות פיקו--
לבאזל III202 בהתאםאימוץ הוראהל הנדרש לפיפופות לטיפומי רובד 1 הכוחיות בהון עצהתאמות פיק--
28 סך כל100מי רובד .1כויים בהון עצפיקוחיות והניההתאמות ה73
29 הון עצ14,824מי רובד .113,666
ריםוסף : מכשיהון רובד 1 נ
36 הון רובניכויים .ד 1 נוסף לפני--
וסף : ניכוייםהון רובד 1 נ
44 הון רובד 1 נוסף .--
45 הון רובד .113,66614,824
הפרשותמכשירים והון רובד :2
46 מכשיר2,229כשירים אלו .פרמיה על מבהון רובד 1( ואינם נכלליםד הבנקאי ) שעל ידי התאגיים שהונפקו2,173
47 מכשיר-ת המעבר .קוחי בתקופלה בהון הפיכשירים להכלדי התאגיד השהונפקו על יי הון רובד 2-
48 מכשיר-קיעי צד ג '.הבנקאי למששל התאגידדי חברות בתשהונפקו על יי הון רובד 2-
49 מזה : מחתיםצד ג ', המופל ידי משקיעיהמוחזקים עגיד הבנקאי ובת של התאעל ידי חברותד 2 שהונפקוכשירי הון רוב-רובד .2בהדרגה מהון-
50 הפרשו1,490תייחס .עת המס המאי לפני השפלהפסדי אשרת קבוצתיות1,330
51 הון רוב3,719ם .ד 2 לפני ניכויי3,503
ניכוייםהון רובד :2
54 השקעדחזקת התאגיקאי , כאשר ההתאגיד הבנות לציבור שלאוחדים בדוחיים שאינם מאגידים פיננסות בהון של תסי .תאגיד הפינננפקו על ידי ההרגילות שהומהון המניותעולה על 10%הבנקאי אינה789915
57 סך כלן רובד .2פיקוחיות להוההתאמות ה789915
58 הון רובד .22,7142,804
59 סך ההון .16,38017,628
60 סך נכקללים .סי סיכון משו120,843133,604
ב א
מבר ליום 31 בדצ פיקוחיהרכב ההון ה
2024 2025
במיליוני ש " ח במיליוני ש " ח
הוןיות לשימוריחסי הון וכר
11.31% 11.10% 61 הון עצלים (סיכון משוקלאחוז מנכסימי רובד 1 ) כ
11.31% 11.10% 62 הון רובשוקללים (נכסי סיכון מד 1 ) כאחוז מ
13.55% 13.19% 63 ההון המשוקללים (מנכסי סיכוןכולל ) כאחוז
הבנקיםהמפקח עלבעו על ידיעריות שנקדרישות מז
9.23% 9.23% 69 יחס הוקיםפקח על הבנע על ידי הממזערי שנקבן עצמי רובד 1
12.50% 12.50% 71 יחס הוהבנקיםי המפקח עלשנקבע על ידן כולל מזערי
ל סיכון (לפני שקלוההפחתה )מתחת לסףסכומים ש
510 475 72 השקעמניות10% מהון האינן עולות עלות שלהם (, שיים וחברות בנאגידים בנקאיים ) למעט תאגידים פיננסות בהון של תה .לסף ההפחתסי והן מתחתתאגיד הפינננפקו על ידי ההרגילות שהו
752 785 73 השקע10% מהוןעולות עלות שלהם (, היים וחברות בנאגידים בנקאיים ) למעט תאגידים פיננסרובד 1 של תות בהון עצמיההפחתה .ן מתחת לסףד הפיננסי , והעל ידי התאגיות שהונפקוהמניות הרגיל
785 809 75 מיסיםהפחתה .תחת לסף העיתוי שהן מאה מהפרשישנוצרו כתוצנדחים לקבל
ות ברובד 2ללת הפרשתקרה להכ
1,609 1,650 76 הפרשתקרה .לפני יישום ההסטנדרטית ,תחת הגישהחס לחשיפותרובד 2 בהתייללה במסגרתה כשירה להכ
1,327 1,487 77 התקרסטנדרטית .חת הגישה הרת רובד 2 תפרשה במסגה להכללת ה
המעברים להוראותקוחי הכפופרים כהון פישאינם כשימכשירי הון
- - 84 סכוםהוראהות המעבר בהתאם להוראת המעבר ] בפופים להוראוהון רובד 2 הכם הנכללים בחית למכשיריהתקרה הנוכ.]299
- - 85 סכוםתקרה .ובד 2 בשל השנוכה מהון ר

לגילוי על הק שר בין המאזן ורכיבי ההון הפיקוחי - ר אה תוספת א'.

מידע נוסף על הון והלימות הון

דוח תזרים של תנועות ממועד הדיווח הקודם על ההון הפיקוחי , לרבות שינויים בהון העצמי רובד ,1 הון רובד ,1 והון רובד 2

לשנהשנסתיימה לשנהשנסתיימה
31.12.2024ב - 31.12.2025ב -
במיליוני ש " ח
ד 1ן עצמי רוב.1 שינוי בהו
12,343 13,739 פהלתחילת תקווחיות וניכוייםהתאמות פיקרובד ,1 לפניסך הון עצמי
1,348 1,186 ניות הבנקיוחס לבעלי משינוי בהון המ
בד 1ן הון עצמי רויות הבנק לביחס לבעלי מנם בין הון המיושינוי בהבדלי
37 1 שליטהשאינן מקנותשינוי בזכויות
- - ויות עובדיםלים בנושא זכבונאות מקובמוץ כללי חשמעבר בגין איי י שום הוראות
11 ) 2( איהפסדי אשרהתאמות בגין
13,739 14,924 לסוף תקופהוחיות וניכוייםהתאמות פיקרובד ,1 לפניסך הון עצמי
ת וניכויים :מות פיקוחיושינוי בהתא
- - התחילת תקופצמי רובד ,1 לעלות - הון עין מהלכי התייי התאמות בגת וניכויים לפנמות פיקוחיוסך הכל התא
94 94 םבלתי מוחשיישינוי בנכסים
- - ניותה עצמית במבות להשקעשינוי בהתחיי
3 6 בד 1- הון עצמי רוניכויים אחריםות פיקוחיות ושינוי בהתאמ
97 100 סוף תקופהצמי רובד ,1 לעלות - הון עין מהלכי התייי התאמות בגת וניכויים לפנמות פיקוחיוסך הכל התא
24 - מי רובד 1לות - הון עצהלכי ההתייעאמות בגין מסך שינוי בהת
13,666 14,824 יכוייםת פיקוחיות ונאחר התאמוצמי רובד ,1 לסך הכל הון ע
ן רובד 2.2 שינוי בהו
2,173 2,229 קופהם לתחילת ת,2 לפני ניכוייסך הון רובד
1,330 1,490 , לפני ניכוייםד :2 מכשיריםשינוי בהון רוב
- - לפני ניכוייםד :2 הפרשות ,שינוי בהון רוב
3,503 3,719 הם לסוף תקופ,2 לפני ניכוייסך הון רובד
:שינוי בניכויים
- - 2ם - הון רובדסך הכל ניכויי
- - רובד 2ל ניכויים - הוןשינוי בסך הכ
3,503 3,719 בד 2סך הכל הון רו

באזל

הוראות באזל מתייחסות ל - 3 נדבכים :

נדבך ראשון - דרישות הון מזעריות , המחושבות לכל אחד מסוגי הסיכונים בנפרד , כאשר לגבי סיכוני אשראי הגישות העיקריות הן :

.1 הגישה הסטנדרטית המסתמכת בעיקר על נתוני דירוגי אשראי של חברות דירוג חיצוניות.

.2 הגישות המתקדמות המבוססות על דירוגים פנימיים אשר חושבו בהתאם למודלים שפותחו על ידי הבנק ) Based-Ratings Internal).

הבנק מיישם את הגישה הסטנדרטית לכלל החשיפות של הבנק, ובגין סיכון שוק מבוצע גם חישוב של הקצאת ההון הנדרשת בגין הסיכו ן הספציפי בתיק למסחר .

נדבך שני - עוסק בתהליך הפנימי להערכת נאותות ההון ביחס לפרופיל הסיכונים של הבנק - תהליך ה - Assessment Adequacy Capital Internal (ICAAP Process )ובמערכי הפיקוח והבקרה שהבנק מיישם . תהליך ה - ICAAP נועד להבטיח קיום רמה הולמת של אמצעים הוניים שתתמוך בכלל הסיכונים הגלומים בפעילות הבנק , לרבות בהתחשב בתוכניות אסטרטגיות עתידיות , זאת מעבר לדרישות ההון המינימליות שעל הבנק להחזיק בהתאם לנדבך הראשון , ובכלל זה : סיכון ריכוזיות אשראי , סיכון ריבית בתיק הבנקאי , סיכון אינפלציה , סיכון ציות , סיכון הלבנת הון ומימון טרור , סיכון אסטרטגיה , סיכון משפטי , סיכון מוניטין , סיכון מודלים ועוד . התהליך כולל , בין היתר , בחינת המנגנונים המובנים לזיהוי הסיכונים ומוקדי הסיכון וביצוע הערכת נאותות הונית על בסיס תרחישים שונים , בחינת קיום תהליכים פנימיים ליישום ממשל תאגידי נאות , שיפור ושדרוג מערכי הבקרה והביקורת וקיום תשתית תרחישי קיצון נאותה הכוללת תרחישי קיצון הוליסטיים . כמו כן , עוסק נדבך זה בתהליך הסקירה הפיקוחי ) SREP )מול בנק ישראל .

נדבך שלישי - משמעת שוק - דרישות הגילוי והדיווח לציבור . הנדבך כולל את דרישות הגילוי בדיווח הכספי של תאגיד בנקאי .

היערכות ליישום הוראות באזל IV

ועדת באזל פרסמה ביום 7 בדצמבר 2017 את ההשלמה הסופית של מסגרת דיווחי באזל III ( באזל IV). הוראות אלו נועדו לחזק את האמינות ויכולת ההשוואה של חישוב נכסי הסיכון ויחסי ההון של הבנקים , בין היתר , באמצעות צמצום השימוש במודלים פנימיים , עדכון הגישות הסטנדרטיות לסיכוני אשראי , שוק ו - CVA והחלת מנגנונים הקובעים רף מינימלי לנכסי סיכון המחושבים לפי מודלים פנימיים ביחס לגישה הסטנדרטית .

בנק ישראל פועל ליישור קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו על ידי ועדת באזל ובמסגרת זו מקדם את התאמת הוראות ניהול בנקאי תקין , כך שהבנקים בישראל יעברו , בהדרגה ובהתאם ללוחות הזמנים שייקבעו , ליישום מלא של עקרונות ההוראות .

הנהלת הבנק עוקבת אחר ההתפתחויות הרגולטוריות ופועלת להיערכות מתאימה ליישום הוראות באזל IV, לרבות בחינת השפעתן האפשרית על דרישות ההון , מדידת הסיכונים והדיווח הכספי .

ביום 11 במרס ,2025 פרסם הפיקוח על הבנקים מכתב למערכת הבנקאית בנושא " מדידה והלימות הון – חישוב נכסי סיכון עבור סיכון אשראי – סקר השפעה כמותית " אשר מטרתו לבחון את השפעת הגישה החדשה של באזל IV בכדי לטפל , בין היתר, בחולשות המרכזיות של הגישה הסטנדרטית ו בחינת פערים בין הבנקים המיישמים את גישת IRB לבין המיישמים את הגישה הסטנדרטית , אשר פגמו באפשרות השוואה בין הבנקים .

הסקר כלל נתונים על נכסי הסיכון לפי סגמנטים ובחלוקה לנכסי סיכון לפי הוראת נ יהול בנקאי תקין 203 ) מדידה והלימות הון – הגישה הסטנדרטית ( הנוכחית מול ההוראה החדשה .

בהתאם לדרישת בנק ישראל , בוצע סקר השפעה כמותית ) QIS )ליישום הוראות באזל בתחום סיכוני אשראי , אשר הוגשו לפיקוח על הבנקים ביום 8 ביוני .2025 טרם פורסמה הוראה מחייבת בנושא ליישום צפוי של הוראה 203 המעודכנת .

אימוץ הוראות באזל על ידי בנק ישראל

הבנק מיישם את הוראות ניהול בנקאי תקין מספר 201-211 בנושא מדידה והלימות הון כפי שעודכנו , על מנת להתאימן להנחיות באזל . בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין בדבר יחסי הון מזעריים , נדרש הבנק לעמוד ביחס הון עצמי רובד 1 מזערי של 9% ויחס הון כולל של 12.5% וזאת כתאגיד בנקאי שסך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד הוא עד 24% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית . כמו כן , על פי הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 329 בנושא " מגבלות למתן הלוואות לדיור " נדרש הבנק להגדיל את יעד הון עצמי רובד 1 באחוז אחד מיתרת ההלוואות לדיור למועד הדוח , למעט הלוואות לדיור )הן למטרת דיור והן לכל מטרה (, שניתנו החל מיום 19 במרס 2020 ועד ליום 30 בספטמבר .2021

ביום 27 בדצמבר ,2021 במסגרת עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 329 בנושא מגבלות על העמדת הלוואות לדיור נקבע , כי דרישת ההון הנוספת האמורה תחול בגין הלוואות למטרת דיור בלבד ולא תחול בגין הלוואות לכל מטרה .

לאור כל האמור לעיל , יחס הון עצמי רובד 1 המזערי ויחס ההון הכולל המזערי הנדרשים מהבנק על ידי הפיקוח על הבנקים , על בסיס מאוחד ליום 31 בדצמבר 2025 הינם 9.23% ו - ,12.50% בהתאמה .

גישת הבנק להערכת הלימות ההון

במסגרת הטמעת הנדבך השני של באזל בבנק מהווה תהליך הערכת הנאותות ההונית ) תהליך ה - ICAAP )את הבסיס לקביעת יעד ההון המינימאלי של הקבוצה .

תהליך ה - ICAAP מתבצע בהתאם לפרקטיקה בינלאומית מקובלת ובהתאם למסגרת העבודה של באזל והנחיות בנק ישראל , במסגרתו מאותגרת הקצאת ההון הרגולטורית בנדבך הראשון ומוקצות כריות הון ייעודיות נוספות במידת הצורך . מסמך ה - ICAAP מטמיע את מתודולוגיית אמידת הסיכונים השונים, הערכת הנאותות ההונית והניהול השוטף של ההון. הוא מכיל עדכונים ושינויים רבים שהתבצעו במהלך השנים עקב תהליכי שיפור פנימיים, דו שיח מתמשך עם בנק ישראל )לרבות תהליך ה - SREP), עדכוני בנק ישראל ועדכונים בינלאומיים שונים.

תהליך הערכת הנאותות ההונית נועד לבחון את יכולת הקבוצה לשאת בסיכונים אליהם היא חשופה ותוצאותיו מהוות היזון חוזר הן ליעדי ההון שקבע הדירקטוריון ו הן לאיכות מדיניות ניהול הסיכו נים והצלחת יישומה , והן משמשות בסיס לקביעת יעדי ההון ותכנון ההון וגיבוש תיאבון לסיכון ומגבלות על ידי זיהוי צרכי ההון וקיבולת הסיכון של הקבוצה .

בקביעת יעד ההון נבחנים ממצאי התהליך המהווים את היקף ההון הנדרש בראיית הקבוצה אל מול פרופיל הסיכון שלה למועד הדוח ובראייה צופה פני עתיד בהתבסס על היעדים העסקיים של הקבוצה והצמיחה המתוכננת ותחת תרחישי קיצון הוליסטיים .

מסמך ה - ICAAP האחרון בוצע לנתוני 30 ב ספטבר .2024 תשתית תהליך הנאותות ההונית שאושרה בבנק משמשת בסיס לתהליך הפנימי המבוצע בחברת הבת הבנקאית בהתאמות הנדרשות ועל בסיס פרופיל הסיכון הספציפי של חב רת ה בת . בנק מסד ביצע תהליך ICAAP, גם הוא לנתוני ה - 30 בספטמבר .2024 הבנק ובנק מסד מצויים בעיצומו של תהליך ICAAP לנתוני 31 בדצמבר .2025

דיון כמותי ואיכותי בתכנון ההון במסגרת הדיון הכללי בתכנון האסטרטגי של ההנהלה

ל בנק תכנית אסטרטגית חדשה, לשנים ,2026-2028 ש אושרה ב חודש דצמבר .2025 בתכנית האסטרטגית נקבעו מיקודים עסקיים אשר נועדו להצעיד את הבנק קדימה בסביבת התחרות המתחדשת ותחת תנאי אי ודאות . ה תכנית כוללת יעדים כמותיים , כנגזרת של התכנית האסטרטגית , ה כולל ים הנחות לגבי הכנסות והוצאות ו תכנון הון תלת שנתי . התוכנית האסטרטגית על יעדיה הכמותיים מתוקפת פעמיים בשנה .

יישום הנדבך השני של באזל כולל ביצוע תהליך ה - ICAAP כאשר אחד מתוצריו המרכזיים הינו קביעת יעדי ההון במצב עסקים רגיל ובמצב קיצון . יעדי ההון נקבעים להון עצמי רובד 1 ולהון הכולל .

יעדי ההון שנקבעו על ידי הדירקטוריון הינם :

  • במצב עסקים רגיל יחס הון עצמי רובד 1 לא יפחת מ 9.50% ויחס ההון הכולל לא יפחת מ .12.50%
    • במצב קיצון יחס הון עצמי רובד 1 לא יפחת מ 6.50% ויחס ההון הכולל לא יפחת מ .9.00%

עדכון הוראת ניהול בנקאי תקין בקשר לחישוב נכסי סיכון תפעולי

ביום 19 ביוני ,2024 פרסם הפיקוח על הבנקים עדכון להוראות ניהול בנקאי תקין מס' 206 בנושא מדידה והלימות הון - סיכון תפעולי. בהתאם לחוזר, החליט המפקח על הבנקים לאמץ את הוראת ועדת באזל IV בנושא חישוב דרישות ההון בגין סיכון תפעולי. עיקרי העדכונים בהוראה הם:

  • חישוב מחדש של רכיבי הגישה הסטנדרטית כך שתכלול את רכיב האינדיקטור העסקי אשר יתקבל בהכפלת סך האינדיקטור העסקי במקדמים שנקבעו בהוראה ואת מכפיל ההפסד הפנימי אשר יהיה מבוסס על ממוצע הפסדים היסטוריים של התאגיד הבנקאי.
    • הנחיות חדשות לגבי נתוני הפסד היסטוריים של התאגיד הבנקאי- אופן איסוף הנתונים, אופן השימוש בהם ודרישות הגילוי בגינם.
  • נוספה הבהרה כי תאגידים בנקאיים בסל 1 )אינ דיקטור עסקי נמוך מ 5- מיליארד ש"ח( אינם נדרשים להשתמש בנתוני הפסד בחישובי ההון בגין סיכון תפעולי. תאגיד בנקאי שהאינדיקטור העסקי שלו שווה או גדול מ- 3.5 מיליארד ש"ח נדרש לאסוף נתוני הפסד פנימי על מנת שיהיה ערוך לקראת מעבר לסל 2 ולצרכי ניהול סיכונים. תאגיד בנקאי בעל אינדיקטור פנימי קטן מ- 3.5 מיליארד ש"ח לא יידרש לאסוף נתוני הפסד פנימי בהתאם לדרישות שפורטו בהוראה זו.

הוראות אלה יחולו על התאגידים הבנקאיים והסולקים החל מיום 1 בינואר .2026 עם זאת, עד ליום 31 בדצמבר 2028 מכפיל ההפסד הפנימי יקבע על .1 ולעניין דרישת איסוף נתוני ההפסד, ככל ומתאפשר על התאגיד לאסוף נתוני הפסד לגבי השנים 2024 ו - 2025 באופן שיהיה הכי קרוב לדרישות ההוראה.

הבנק נערך ליישום ההוראה ו על פי ההערכה הראשונית, ההשפעה הצפויה הינה גידול ביחס הלימות ההון בהיקף של כ - .0.14%

השפעת דירוג האשראי של מדינת ישראל

להערכת הבנק, אם וככל שירד דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות נוספות על ידי חברת הדירוג P&S, יגרום הדבר לירידה של 0.47% ו - 0.56% ביחס הון רובד 1 וביחס ההון הכולל , בהתאמה .

להלן ניתוח השפעות השינויים על יחס הון עצמי רובד 1 ליום 31 ב דצ מבר :2025

רד ש " חנוי ב - 1 מיליאהשפעת השייכוןבסך נכסי הס ליון ש"חנוי ב - 100 מיהשפעת השיבד 1בהון עצמי רו
באחוזים
0.08 0.07 המאוחד(בנק )בנתוני
2.27 1.29 מסד

חלק 4 - יחס המינוף

השוואה בין הנכסים במאזן לבין מדידת החשיפה לצורך יחס המינוף (1LR(

31 בדצמבר2024 31 בדצמבר2025
במיליוני ש " ח
248,563 277,833 יםפיים המאוחדלדוחות הכססים בהתאם1 סך הנכ
- - , אךם חשבונאייםאוחדו לצרכיאו המסחר שסים , הביטוחקאות , הפיננבתחום הבנקעות בישויותמות בגין הש2 ההתאםרכים פיקוחיית האיחוד לצאינם בתחול
- - החשיפה שלללו במדידתבור , אך לא נכת הדיווח לציתאם להוראוכרו במאזן בהנאמנות שהומות בגין נכסי3 ההתאיחס המינוף
352 ) 1,103( גזריםים פיננסיים נת בגין מכשיר4 התאמו
- 1,034 חרות (חות דומות אלוואות מובטרכש חוזר והמא : עסקאותת ערך ) לדוגות מימון ניירות בגין עסקא5 התאמו
13,478 15,100 ערך אשראי (לסכומים שוויחוץ מאזניותהחשיפות הם ) המרה שלם חוץ מאזניית בגין פריטי6 התאמו
1,369 1,359 ת אחרות )*(7 התאמו
263,762 294,223 מינוףלצורך יחס ה8 חשיפה

)*( עיקר סכום ההתאמות נובע מהפרשה קבוצתית להפסדי אשראי.

יחס המינוף בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין 218

31 בדצמבר2024 31 בדצמבר2025
במיליוני ש " ח
ניותחשיפות מאז
245,444 271,067 ות (לרבות בטחונירות ערך , אךקאות מימון ניט נגזרים ועסבמאזן ) למע1 נכסים
) 94( ) 94( ת הון רובד 1(שנוכו בקביעם בגין נכסים2 ) סכומי
245,350 270,973 ת ערך (ות מימון ניירוגזרים ועסקא) למעט בגין נפות מאזניות3 סך חשי
נגזריםחשיפות בגין
1,440 2,057 כשיר (תנה במזומןת בטחון משלאחר הפחתרים ) לדוגמא :קאות בגין נגזרה לכל העסשחלוף הקשו4 עלות ה
3,424 4,704 בגין נגזריםכל העסקאותית הקשורה לציאלית עתידחשיפה פוטנתוספות בגין5 סכומי
- - ציבוראות הדיווח לבהתאם להורכסים במאזןם , שנוכו מהנתנו בגין נגזריביטחונות שניup-gross )6 גילום )
- - ים (סקאות בנגזרמן שניתן בעמשתנה במזוים בגין בטחוןשל נכסי חייב7 ) ניכויים
- - ל ידי הלקוח (ת שסולקו עיפות מסחריוטורה של חשנגדי מרכזי פ8 ) רגל צד
- - שנכתבוגזרי אשראימתואם של נקוב אפקטיבי9 סכום נ
- - אי שנכתבוגין נגזרי אשרכוי תוספות במתואמים ונים אפקטיבייםקיזוזים נקובי10 בניכוי :
4,864 6,761 םפות בגין נגזרי11 סך חשי
ךמון ניירות ערעסקאות מיחשיפות בגין
ת כמכירהות שמטופלות בגין עסקאאחר התאמוא קיזוזים (, לירות ערך ) ללקאות מימון ניברוטו בגין עס12 נכסים
70 1,389 חשבונאית
- - ך (מון ניירות ערין עסקאות מיסים ברוטו בגם לקבל מנכם ושל מזומנימזומנים לשלם שקוזזו של13 ) סכומי
- - ערךמימון ניירותרכזי בגין נכסישל צד נגדי מסיכון אשראי14 חשיפת
- - ת כסוכןבגין עסקאו15 חשיפות
70 1,389 ירות ערךקאות מימון ניפות בגין עס16 סך חשי
ותמאזניות אחרחשיפות חוץ
50,305 56,533 רוטובערך נקוב בחוץ מאזנית17 חשיפה
) 36,827( ) 41,433( (י ערך אשראילסכומים שווות בגין המרה18 ) התאמ
13,478 15,100 חוץ מאזניים19 פריטים
פותהון וסך החשי
13,666 14,824 120 הון רובד
263,762 294,223 שיפות21 סך הח
יחס מינוף
5.18% 5.04% 218ל בנקאי תקיןלהוראת ניהוינוף בהתאם22 יחס המ

בהתאם לגישה הסטנדרטית לסיכון אשראי צד נגדי )CCR-SA )המחושבת החל מיום ה1- ביולי ,2022 סכומי עלות השחלוף והתוספת בגין חשיפה פוטנציאלית עתידית מוכפלים במקדם Alpha המשמש לחישוב EAD רגולטורי, למעט חשיפות בגין הפקדות ובטחונות לקרן הסיכונים של מסלקת המעו"ף שנכללות בסכום עלות השחלוף ואינן מוכפלות במקדם. ביום 20 ב דצמבר ,2023 פרסם בנק ישראל חוזר מעדכן להוראת ניהול בנקאי תקין מס ' 218 בנושא יחס מינוף , ובמסגרתו הוארך תוקף ההקלה ביחס המינוף שניתנה במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס ' -250 התאמות להוראות ניהול בנקאי תקין לצורך התמודדות עם משבר הקורונה ) הוראת שעה ( . העדכון מקל את דרישת יחס המינוף בחצי נקודת האחוז , כך שעל הבנק לעמוד ביחס מינוף שלא יפחת מ - 4.5% על בסיס מאוחד ) במקום 5%(, וזאת כתאגיד בנקאי שסך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד הוא עד 24% מהיקף הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית . במסגרת החוזר נקבע כי ההקלה תמשיך לחול עד ליום 30 ביוני 2026 ובלבד שיחס המינוף לא יפחת מיחס המינוף ליום 31 בדצמבר 2025 או מיחס המינוף המזערי שחל על התאגיד הבנקאי טרם הוראת השעה , הנמוך מביניהם . ביום 14 בספטמבר ,2025 פרסם בנק ישראל חוזר להארכת ההקלה עד ליום 30 ביוני 2027 ובתנאי שלא יירד מיחס המינוף ביום 31 בדצמבר ,2026 או מיחס המינוף הרגולטורי לפני ההקלה, הנמוך מביניהם. יחס המינוף ליום 31 בדצמבר 2025 עומד על ,5.04% בהשוואה ל - 5.18% ליום 31 בדצמבר .2024

חלק 5 - סיכון אשראי

מידע כללי על איכות סיכון אשראי

סיכון האשראי הינו הסיכון שלווה או צד נגדי , של הבנק , לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפי הבנק על פי הסכם האשראי . במסגרת יישום הוראות באזל מיישמת הקבוצה את הגישה הסטנדרטית בגין החשיפה לסיכוני אשראי .

פרק זה דן בסיכון אשראי בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין ,203 סיכון אשראי בגין צד נגדי מטופל בנפרד בחלק 5 א' של הדוח להלן.

המודל העסקי במרכיבי פרופיל סיכוני האשראי

תיק האשראי של הבנק מתמקד באשראי ללקוחות פרטיים )הכולל בין היתר, אשראי לבנקאות פרטית ושוק ההון, אשראי למגזר החרדי והדתי, אשראי ל עובדי וגמלאי מערכת הבטחון ואשראי לאוכלוסיית המורים בישראל , וכן כולל אשראי למשכנתאות( , המ אופיין ברמת פיזור גבוהה ורמת סיכון נמוכה , באשראי מסחרי ועסקי, המאופי ין בביקוש יציב, ואשר מושפע במידה נמוכה מתנודות בשווקים, ובכלל זה, באשראי לפעילי שוק ההון, באשראי לענף הנדל"ן ובאשראי לעסקים קטנים. עיקר הסיכון הטמון בפעילות זו הינ ו הרעה במצבם של הלווים שעלול ה להשפיע לרעה על שווי תיק האשראי ורווחיות הקבוצה.

תיאבון הסיכון

תיאבון הסיכון של הבנק משקף נכונות מידתית לנטילת סיכוני אשראי , תואם פעילות בנקאית זהירה , תואם לדרישות הפיקוחיות ותואם להיקף פעילות הבנק ו צביונו . במסגרת המדיניות התווה דירקטוריון הבנק אסטרטגיה לצמצום סיכון האשראי הכוללת מערך מגבלות רחב לסיכון האשראי לענפים ותחומי פעילות שונים .

ניהול על בסיס קבוצתי של חשיפות האשראי

היבט מרכזי במדיניות ניהול סיכוני האשראי הינו מיסוד תיאבון קבוצתי וקביעת מיקוד עסקי מובהק וברור , לרבות קביעת עקרונות מנחים לפעילות האשראי בחברת הבת הבנקאית בקבוצה והגברת השליטה והבקרה על האשראי הניתן בחברה זו . הבנק הטמיע מדיניות אשראי על בסיס קבוצתי , תוך שימור מאפייניה הייחודיים של חבר ת ה בת . במסגרת זו גם מאותגר מסמ ך מדיניות האשראי של חברת הבת הבנקאית על ידי החטיבה לניהול סיכונים של הבנק .

ניהול סיכוני האשראי

סיכון האשראי מנוהל באמצעות יישום מדיניות אשראי ב עיקר ב התאם לנדרש בהוראת ניהול בנקאי תקין .311 מדיניות האשראי נועדה להבטיח קיומם של תהליכים אפקטיביים לשמירה על איכות תיק האשראי , מיחזורו , שינוי תנאיו והגדלתו באופן מבוקר ומדוד , בהתבסס על הסביבה העסקית - כלכלית , התיאבון המידתי לסיכון , רמת השליטה והבקרה של הבנק בתחומי פעילות הענף או הלקוח וכן למתן מעטפת נאותה של מנגנוני שליטה , ניהול , פיקוח , ניטור , דיווח , בקרה וביקורת על תהליך ניהול סיכון האשראי .

הבנק מפעיל מנגנונים הולמים לביצוע בקרה ופיקוח על האשראי , חלקם בזמן אמת וחלקם בדיעבד . הבקרה והפיקוח מבוצעים באמצעות יחידות אקסוגניות ליחידות המנהלות את האשראי .

החטיבה לניהול סיכונים מובילה את תהליך גיבוש מדיניות האשראי , תוך שיתוף הגורמים העסקיים האחראיים על מתן האשראי בבנק . מסמך מדיניות האשראי , שהינו תוצר של גיבוש מדיניות זו , נדון ומאושר לפחות אחת לשנה על ידי ההנהלה , וועדות הלוואות וניהול סיכונים ובדירקטוריון הבנק , ומתעדכן על פי השינויים והתמורות בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם , שינויים ברגולציה ובצרכים עסקיים , כמפורט בהמשך . נהלי הבנק בתחום האשראי וניהול סיכון האשראי תומכים ומבטאים מדיניות זו הלכה למעשה .

מדיניות הבנק כוללת דיון רחב ומפורט ביעדים ובאופן פיתוח עסקי האשראי בענפים ובתחומי הפעילות השונים , תוך הגדרת עקרונות מפורטים בכל ענף ותחום לרבות מגבלות פרטניות ברמת תתי ענפים ומוצרים המאופיינים ברמת סיכון גבוהה .

הקריטריונים המשמ ש ים בהגדרת המדיניות לניהול סיכון אשראי ובקביעת ההגבלות על סיכון אשראי

במסגרת מדיניות האשראי התווה דירקטוריון הבנק אסטרטגיה לצמצום סיכון האשראי באמצעות הגדרת התיאבון לסיכון והגדיר תחומי פעילות ש אינם נמצאים במיקוד של הבנק . בנוסף , תחומים בהם לא יינתן אשראי, וזאת במידה שרמת הסיכון הטמונה בהם גבוהה או רמת השליטה והבקרה עליהם אינה גבוהה , אף אם התשואה הפוטנציאלית העשויה להתקבל מהם גבוהה .

כחלק מאסטרטגיה זו מיישם הבנק מספר עקרונות:

  • פיזור נאות של הסיכונים וניהול זהיר ומבוקר של החשיפות, הן ברמת הלקוח הבודד והן ברמת ענפי המשק ומגזרי הפעילות העסקיים השונים .
  • בחינת קריטריונים לאישור אשראי הכוללים בין היתר : בחינת כושר ההחזר של הלקוח, בחינה שוטפת של מאפייני הפעילות העסקית של הלקוח, בדיקת תזרים המזומנים ומבנה הנכסים וההתחייבויות שלו, כולל תרחיש קיצון )בסכומים שנקבעו במדיניות(, טיב הביטחונות, ניתוח המגזר הענפי בו הוא פועל וניתוח פרמטרים נוספים להם השלכה על איתנותו הפיננסית כגון: תלות גבוהה של הלקוח בלקוחותיו, בספקים שלו וכיוצ"ב .
  • שמירה על מתן אשראי בתנאי שוק תוך שמירה על הלימה בין המרווחים והרווחיות הכוללת מהלקוחות לבין רמת הסיכון הגלומה בפעילותם , תוך שימוש בתהליכים ובקרות ממוקדים , המביאים לידי ביטוי את שיעור ההכנסה הכוללת מהלקוח )מרווחים ועמלות(, ביחס לתיק האשראי הכולל, לרבות קביעת רף מינימום לשיעור זה. רמת המרווחים משקפת גם את הקצאת ההון הנדרשת בשל מתן האשראי.
  • אי תלות , ניגוד עניינים ואנשים קשורים ) אישור מיוחד (: בהתאם למדיניות האשראי עסקאות אשראי עם אנשים קשורים תובאנה לוועדת הביקורת של הדירקטוריון, לאחר אישורן בוועדות האשראי המתאימות. הבקשות מוגשות לוועדה בצורה שיטתית ומסודרת הכוללת נתוני השוואה על מנת לאפשר לוועדה לבחון את הוגנות תנאי העסקה והיעדר העדפה ביחס ללקוחות אחרים )תנאי שוק(.
  • קביעת מגבלות פנימיות לשמירה על חשיפת האשראי במסגרת הרמה שקבע התאגיד לעצמו , כך שיוכל לפקח על עמידה בתיאבון סיכון האשראי שנקבע.
    • שמירה על הנאותות ההונית של הבנק בהתבסס על יעדי הלימות ההון של הבנק כפי שקבע הדירקטוריון.
  • שמירה על רמת ריכוזיות אשראי סבירה באמצעות קביעת מגבלות אשראי פנימיות ללווה בודד ולקבוצות לווים , למגזרי פעילות, ולהיקף האשראי הכולל של קבוצות הלווים הגדולות ביחס לתיק האשראי וכו'.
  • הגדרת אינדיקטורים כמותיים ברורים לבחינת הצורך בעדכון מסמך המדיניות בעקבות שינויים מאקרו כלכליים ורגולטוריים או שינויים בנתוני הבנק, ביניהם : שינויים בתחזיות צמיחה במשק , שינוי בשערי חליפין, הוראות רגולטוריות חדשות בעלות השפעה על תחום האשראי, שינוי בחלקו של הבנק באשראי במערכת הבנקאית, הלימות הונו של הבנק ועוד .
  • היבטי אשראי בפעילות הנוסטרו בניירות ערך קונצרנים הבנק משקיע בניירות-ערך שהונפקו על ידי חברות בדירוג השקעה ) Investment Grade )וזאת לאחר ניתוח איכות האשראי של המנפיק, המרווחים , סיכוני השוק הגלומים בהשקעה, הסחירות ונזילות ניירות-הערך.

המבנה והמערך הארגוני של ניהול סיכון האשראי ופונקציית הבקרה באשראי - קווי הגנה

מערך הבקרה הפנימית מורכב משלושה נדבכים עיקריים ) קווי הגנה (:

מערך יוצרי הסיכונים , המהווה גם את קו ההגנה הראשון כולל את החטיבה העסקית , על מחלקותיה העסקיות והמסחריות ) ראשי סקטורים , קציני אשראי , רפרנטים וכו '( וכולל את החטיבה הבנקאית לרבות מטה האשראי ואנשי האשראי במערך הסניפים ואת מערך פאג " י , את המחלקה הפיננסית ) כחלק מחטיבת המשאבים ( ואת חטיבת ניהול נכסי לקוחות . בנוסף נכללים בקו ההגנה הראשון , בין היתר , יחידות הבקרה הבאות : יחידת תפעול ובקרה עסקית , מחלקת אשראים מיוחדים ופיקוח , מחלקת גביה , היחידה לניתוח פיננסי , מחלקת סחר חוץ ותשלומים בינלאומיים , מחלקת ניהול מכירות ויחידת הבקרה לשוק ההון בחטיבה לניהול נכסי לקוחות .

קו ההגנה השני באשראי כולל את המחלקה לניהול סיכוני אשראי , ה יחיד ה לניהול סיכונים ו יישום הורא ו ת באזל ואת היחידה ל ניהול סיכוני שוק , נזילות ו מודלים . בנוסף קו ההגנה השני כולל את חטיבת החשבונאי הראשי ו מערך היעוץ המשפטי .

קו ההגנה השלישי כולל את מערך הביקורת הפנימית הבלתי תלויה , הכפופה ישירות לדירקטוריון , ואת גופי הביקורת החיצוניי ם .

בבנק מתבצעים באופן שוטף תהליכים להפחתת סיכון האשראי באמצעות ניתוח כלכלי ועסקי של בקשות האשראי להערכת סיכון האשראי בפעילות הלווה , דירוג הלווה ומעקב ובקרה שוטפים אחר האשראי הניתן .

במסגרת היחידות העסקיות נדון באופן תקופתי האשראי הניתן ללווים גדולים וקבוצות לווים וכן האשראי לענפי משק שונים .

כל חבויות לקוחות הבנק לרבות שווי הביטחונות העומדים כנגדן , מרוכזים במערכת האובליגו - באמצעותה מבצע הבנק מעקב יומי של מצבת הביטחונות אל מול חשיפות האשראי .

הבקרה הפנימית באשראי מבוצעת על ידי יחידות שונות שהמרכזיות שבהן הינן:

מחלקת אשראים מיוחדים ו פיקוח - מופקדת על ניהול תיקי האשראי שסווגו כבעייתיים והוחלט להעבירם לטיפול היחידה . תפקיד מחלקת פיקוח הוא איתור לקוחות בעייתיים להם חוב מעל 100 אלף ש " ח ובחינת מצבם הפיננסי , והיא בלתי תלויה ואינה מעורבת בפעילות העסקית . המעקב והפיקוח מתבצעים באופן שוטף ביחס לכלל לקוחות הבנק על בסיס מגוון של דיווחים ממוחשבים המופקים בתדירות ובחתכים שונים .

יחידת בקרת חדרי מסחר ניירות ערך בחטיבת נכסי לקוחות - אחראית על בדיקת חוסרי בטחונות ועמידה במסגרות מאושרות של הלקוחות פעילי שוק ההון, כולל ביצוע בקרה תוך יומית.

היחידה לניתוח פיננסי - היחידה משמשת כגוף תומך החלטה לגורמי הבנק ותפקידה העיקרי הוא לחוות דעה מקצועית ואובייקטיבית בנושא סיכוני אשראי של לווים בבנק , הן קיימים והן פוטנציאליים . ייחודה ויתרונה של היחידה מתבטא בכך שאינה מעורבת במתן אשראי בפועל ובכך נשמרת אי התלות שלה.

יחידת תפעול ובקרה עסקית - היחידה בוחנת את התפתחות הרווחיות הכוללת של לקוחות האשראי העסקי והמסחרי במגוון חתכים לרבות מול דירוג הסיכון של הלקוחות.

מחלקת המשכנתאות מבצעת בקרה חודשית אחר התפתחות מאפייני הסיכון בתיק המשכנתאות, בהתאם למגבלות על פי פרמטרים במדיניות האשראי. בנוסף נעשה מעקב אחר השתנות היקף החוב הבעייתי בתיק המשכנתאות ואחר שיעור הפיגורים בו והשוואת הנתונים לאלו של כלל המערכת הבנקאית.

מחלקת פיקוח אשראי וגביה - המחלקה מבצעת " בקרת על" בגין אשראי בסכום של עד 100 אלף ש"ח בתיאום עם מטה האשראי ב חטיבה הבנקאית.

יחידת רגולציה ובקרה ב מטה האשראי של החטיבה בנקאית - היחידה מבצעת מעקב אחר התפתחות שיעור האשראי הבעייתי ומבצעת בקרות שוטפות הקשורות לניהול האשראי שבאחריות החטיבה בהתאם לנהלי הבנק .

המחלקה לניהול סיכוני אשראי בחטיבה לניהול סיכונים - המחלקה כפופה למנהלת הסיכונים הראשי ת העומדת בראש החטיבה לניהול סיכונים . המחלקה אחראית על מספר תחומים :

התחום הראשון הינו בקרת סיכוני האשראי של לווים ספציפיים , על פי מדגם מבוסס סיכון מתיק האשראי של הבנק, על פי נב"ת 311 )" ניהול סיכוני אשראי"(. בנוסף, מבצעת היחידה בקרה על אגרות החוב הקונצרניות בתיק הנוסטרו, שדירוגן ירד מתחת לדירוג המותר לפי נהלי הבנק )"חריגה פאסיבית"( במידה ונמצאו כאלה.

התחום השני הינו, ניתוח ומתן חוות דעת כתובה בלתי תלויה לגבי חשיפות אשראי בסכומים מהותיים , על פי נב " ת .311 חוות הדעת של היחידה מתייחסת לבקשת האשראי או השקעה ולדירוג האשראי , תוך ביצוע ניתוח עצמאי של העסקה , ומאתגרת לפי העניין את שיקול הדעת שמפעיל הגורם העסקי . נציג היחידה משתתף בוועדות האשראי ) מסמכות ראש ה חטיבה העסקית ומעלה (, בודק ומעריך את סיכוני האשראי בכל בקשות האשראי הנדונות , ובמידת הצורך מחווה את דעתו בדיוני הוועדות . פעילות היחידה אינטגראלית לתהליך קבלת ההחלטות העסקיות בגין האשראי הניתן ועמדתה נבחנת כחלק מהתהליך ולא בדיעבד .

המחלקה אחראית בנוסף על ביצוע הליכים עצמאיים משלימים לאיתור חובות שמצבם מורע , לרבות קביעת נאותות הסיווגים וההפרשות להפסדי אשראי .

כמו כן , אחראית המחלקה על עריכה ועדכון מדיניות האשראי של הבנק. בנוסף , אחראית המחלקה על בקרת תהליכי ה אשראי הכולל ים: בדיקת תקינות תהליך אישור האשראי בחשבונות העונים על הפרמטרים המפורטים בנוהל היחידה , קיומם ותקינותם של מסמכי האשראי והביטחונות וקיום אישור הסמכות המתאימה לתנאי אשראי מוטבים .

מערכות למדידה , אמידה וניהול של סיכוני האשראי

לבנק מודלים פנימיים מתוקפים שפיתח לדירוג סיכון האשראי הגלום בפעילות הלקוח ות העסקיים . המודלים מתבססים ברובם על פרמטרים אובייקטיביים הנגזרים מ מצבו של הלקוח ) מאפייני הלקוח , תמהיל הביטחונות , החוסן הפיננסי המשתקף מן הדוחות הכספיים של הלקוח , נתונים ענפיים , נתונים נוספים וכיו " ב (. על מנת להדק את הקשר שבין דירוג הסיכונים של הלקוח והתשואה הנובעת מפעילותו , קבע הבנק רף תשואה מינימלית שיש לשאוף אליה לכל דרגת סיכון .

לבנק מודלים סטטיסטיים לדירוג סיכוני האשראי ללקוחות פרטיים ועסקים קטנים , בהתאם לדרישות העסקיות , הסביבה התחרותית , תיאבון הסיכון של הבנק ועקרונות רגולטוריים . המודלים מתבססים , בין היתר, על נתוני החשבון , נתוני הלקוח , ו הסיכוי לכשל. כמו כן , לבנק מודלים סטטיסיים לדרוג סיכון האשראי בהלוואות לדיור , בעת מתן משכנתא ות , הבנק בוחן את ההסתברות לכשל על - ידי שימוש במודל סטטיסטי וגם בוחן את יכולת ההחזר של הלקוח בתרחישים אפשריים של שינויי ריבית . הבנק נוקט משנה זהירות בנכסים בהם המצב הרישומי מורכב , תוך מתן משקל יתר לטיב הלקוח ולשיעור המימון .

מערכות ממוכנות - מערכות הבנק מאפשרות מעקב שוטף אחרי פעילות הלקוחות , במכלול רחב , ובמגוון חתכים : רמות ותמהיל פעילות , ניצול מסגרות אשראי , רמת ביטחונות ומידע עדכני על מצבו הכספי של הלקוח . מנגנון זה משמש בין היתר את הסניפים ואת המטה, ו מאפשר להעניק ללקוחות את מיטב השירות ברמה גבוהה של מקצוענות ומיומנות .

אחת מהמערכות הממוכנות המיושמות בבנק הינה מערכת ממוכנת של בקשות אשראי אשר משפרת ומייעלת את הליך קבלת ההחלטות והבקרה עליו .

בנוסף בוחן הבנק באופן תדיר את עמידתו בהוראות הרגולטוריות בכל הקשור במגבלות הריכוזיות : לווה ו קבוצת לווים או חשיפה לענפי משק , באמצעות מערכת חשיפות אשראי .

לבנק מערכת לתיעוד המסמכים המשפטיים היוצרים את השעבודים על הנכסים שניתנו כביטחון בתיקי הלקוחות ומערכת המנהלת מעקב אחר שווי י ם של נכסים אלה . מערכות הביטחונות מבטיחות את זמינות הנתונים הנדרשים לניהול סיכוני אשראי לכל גופי הבקרה השונים בסניפים ובמטה . הנהלת הבנק ממשיכה לשכלל ולשפר את כלי המדידה , הדיווח והבקרה הדרושים לה , לשם קבלת תמונת מצב עדכנית בכל הקשור למאפייני הסיכון השונים , הקיימים בסביבתם העסקית של מקבלי האשראי . לשם כך היא נעזרת , בין היתר , בראשי סקטורים מומחים בחטיבה העסקית וביחידות תחום ניהול סיכוני אשראי בחטיבה לניהול סיכונים .

פיקוח ובקרה

הבנק מפקח על חבויות הלקוחות ועל שווי הביטחונות שניתנו להבטחתן באמצעות מערכת האובליגו המאפשרת מעקב יומי שוטף . מבוצע מעקב בתדירות יומית אחר חוסרי בטחונות ברמת הלקוח הבודד :

  • איתור אובליגנטים עם חוסרי בטחונות על ידי סניפי הבנק.
  • עבודת פיקוח ובקרה על אובליגנטים עם סכום חבות של מעל 100 אלף ש"ח במחלקת אשראים מיוחדים ופיקוח על ידי רפרנטים ייעודיים למקבץ סניפים אזורי, ללקוחות שוק ההון והנדל"ן .
  • יחידת בקרת חדרי מסחר ניירות ערך, אחראית על בדיקת הלקוחות פעילי שוק ההון, באמצעות מערכות מיכוניות ייעודיות לתחום פעילות זה.
    • בקרה על פי סט בקרות על ניהול האשראי בסניפים בחשבונות מתחת ל- 100 א לף ש"ח במטה האשראי של החטיבה הבנקאית.

דיווח על החשיפה לסיכוני אשראי

ההנהלה ודירקטוריון הבנק וועדותיו מקבלים מגוון דיווחים על החשיפה לסיכוני אשראי בחתכים שונים , על ידי גורמי הניהול , הפיקוח והבקרה , ביניהם דיווחים על החשיפה לסיכוני אשראי במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני . ניהול החשיפה לסיכוני האשראי נבחן ומבוקר באופן שוטף , במסגרת בחינת כלל הסיכונים על ידי ועדות ופורומים ייעודיים ברמת הדירקטוריון וההנהלה וכן על ידי דרגי הביניים . במסמך הסיכונים נסקרת התפתחות תיק האשראי ומדווחים , בין היתר , הערכת סיכון האשראי לפי ענפי משק וחתכים שונים , עמידה במגבלות רגולטוריות ובמגבלות שנקבעו על ידי הדירקטוריון וההנהלה , בחינת יתרת החובות הבעייתיים ויתרות ההפרשה להפסדי אשראי .

במסגרת המסמך בוחן הבנק מתווה של תרחישי קיצון בתחום התממשות סיכוני אשראי על כלל התיק המשלבים סיכונים נוספים בו זמנית . תרחיש קיצון זה משמש לבחינת הנאותות ההונית .

מסמך הסיכונים נדון , אחת לרבעון , בהנהלה , בוועדת הדירקטוריון לניהול סיכונים ובדירקטוריון .

איכות האשראי של חשיפות אשראי (1CR(

א ב ג ד
202531 בדצמבר
יתרות ברוטו
צובריםבעיתיים לאל 90 ימיםאו בפיגור שאו יותר אחרים הפרשותראילהפסדי אשאו ירידות ער נטוך יתרות
במיליוני ש"ח
ת חובלמעט איגרו1 חובות, 675 154,201 ) 1,642( 153,234
חוב2 איגרות - 36,676 - 36,676
חוץ מאזניות3 חשיפות 51 56,642 ) 210( 56,483
4 סך הכל 726 247,519 ) 1,852( 246,393
ד ג ב א
202431 בדצמבר
יתרות ברוטו
נטוך יתרות הפרשותראילהפסדי אשאו ירידות ער אחרים צובריםבעיתיים לאל 90 ימיםאו בפיגור שאו יותר
במיליוני ש"ח
134,655 ) 1,635( 135,595 695 ת חובלמעט איגרו1 חובות,
33,176 ) 2( 33,178 - חוב2 איגרות
50,585 ) 177( 50,716 46 חוץ מאזניות3 חשיפות
218,416 ) 1,814( 219,489 741 4 סך הכל

שינויי ם ביתרת החובות הלא צוברים ובי תרת החובות של לווים בקשיים פיננסיים שעברו שינוי בתנאים

רא ה פרק סקירת הסיכונים , סיכון אשראי , איכות האשראי וסיכון אשראי בעייתי , תנועה בחובות שאינם צוברים הכנסות ריבית , בדוח הדירקטוריון וההנהלה לשנת .2025

גילוי נוסף בנוגע לאיכות האשראי של חשיפות האשראי

זיהוי וסיווג חובות לא צוברים

הבנק קבע נהלים לזיהוי אשראי בעייתי ולסיווג חובות לצורך אבחנה בי ן חובות בסיווג בעייתי , לרבות חובות לא צוברים , לבין חובות תקינים . בהתאם לנהלים אלו , הבנק מסווג את כל החובות הבעייתיים שלו ואת פריטי האשראי החוץ מאזני בסיווגים : השגחה מיוחדת , נחות או לא צובר . חוב מסווג כחוב לא צובר כאשר בהתבסס על מידע ואירועים עדכניים צפוי ) expected )שהבנק לא יוכל לגבות את כל הסכומים המגיעים לו לפי התנאים החוזיים של הסכם החוב .

חובות ) לרבות אגרות חוב ( נמצאים בפיגור כאשר הקרן או ה ריבית בגינם לא שולמו לאחר שהגיע המועד לפירעונם . בנוסף , חשבונות חח " ד או עו " ש מדווחים כחובות בפיגור של 30 ימים או יותר , כאשר החשבון נותר ברציפות בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת למשך 30 ימים או יותר או אם בתוך מסגרת האשראי לא נזקפו לזכות אותו חשבון סכומים עד לכדי כיסוי החוב תוך תקופה של 180 ימים .

לצורך סיווג וטיפול באשראי בעייתי , הבנק מבחין בין :

  • אשראי מסחרי בגין חוב שיתרתו החוזית מעל 1 מיליון ש"ח

קבלת החלטה בדבר סיווג החוב וההפרשה הנדרשת מבוססת, בין היתר, על מצב הפיגור של החוב, הערכת מצבו הפיננסי וכושר הפירעון של הלווה, הערכת מקור ההחזר הראשוני של החוב, קיום ומצב הביטחונות, מצבם הפיננסי של ערבים , אם קיימים , ומחויבותם לתמוך בחוב ויכולת הלווה להשיג מימון מצד ג'.

בכל מקרה , חוב מסחרי כאמור, מסווג כחוב לא צובר כאשר הקרן או הריבית בגינו מצויים בפיגור של 90 ימים או יותר, למעט אם החוב גם מובטח היטב וגם נמצא בהליכי גבייה. בנוסף, חובות של לווים בקשיים פיננסיים שעברו שינוי בתנאים יסווגו כאשראי לא צובר במועד השינוי. החל ממועד הסיווג כחוב לא צובר, החוב יטופל כחוב שאינו צובר הכנסות ריבית )חוב כאמור ייקרא "חוב לא צובר "(.

  • אשראי לאנשים פרטיים , אשראי לדיור ואשראי מסחרי בגין חוב שיתרתו החוזית נמוכה מ1- מיליון ש"ח קבלת החלטה בדבר סיווג החוב מבוססת על מצב הפיגור של החוב. לצורך כך, הבנק עוקב אחר מצב ימי הפיגור אשר נקבע בהתייחס לתנאי

הפירעון החוזיים שלו. חובות אלה, אשר מצויים בפיגור של 90 ימים או יותר, מסווגים כחובות בסיווג נחות כאשר הבנק אינו מפסיק את צבירת הכנסות הריבית. חובות נחותים בפיגור של 150 ימים ומעלה , נחשבים כחוב שאינו צובר ובנוסף חלים עליהם כללי המחיקה החשבונאית. הלוואות לדיור בפיגור של 90 ימים או יותר, מסווגות כחובות שאינם צוברים והבנק מפסיק לצבור הכנסות ריבית בגינן.

ה הבדלים ב הגדר ת אופן הטיפול של פיגור וכשל למטרות חשבונאיות ומטרות פיקוחיות

חוב מוגדר " בפיגור " למטרות חשבונאיות לאחר 30 ימי פיגור , זאת בעוד שלמטרות פיקוחיות חובות בפיגור יוכלו לקבל ביטוי על ידי החלת משקל סיכון מוגבר רק לאחר 90 ימי פיגור ו / או כאשר החוב מסווג כחוב שאינו צובר הכנסות ריבית .

הפרשה להפסדי אשראי

החל מיום 1 בינואר ,2022 מיישם הבנק את כללי החשבונאות המקובלים בבנקים בארה " ב בנושא מדידת הפסדי אשראי הנובעים ממכשירים פיננסיים כמפורט בנושא 326 בקודיפיקציה ) -326ASC )- מכשירים פיננסיים הפסדי אשראי .

ההפרשה בגין חובות לא צוברים באשראי המסחרי מחושבת בשיטת היוון תזרימי מזומנים . ההפרשה עבור הלוואות שגבייתן מותנית בביטחון מחושבת על בסיס שווי הביטחון . הפרשה זו מבוססת על אמידת התקבולים הצפויים לפירעון החוב ממגוון מקורות ההחזר הרלוונטיים , לרבות פעילותו העסקית של הלווה , ערך הבטוחות שהעמיד הלווה וערך מימוש ערבויות שניתנו על ידי הלווה או צדדים שלישיים . שיטה זו מחייבת שימוש בשיקול דעת ואומדנים אשר הנהלת הבנק מאמינה כי הם סבירים במועד ההערכה , אולם מטבע הדברים אין ודאות כי הסכומים שיתקבלו בפועל יהיו זהים לאומדנים שנקבעו . ההפרשה להפסדי האשראי הצפויים , עבור אשראי לדיור , אשראי לאנשים פרטיים ואשראי מסחרי שיתרתו החוזית מתחת למיליון ש " ח , או אשראי מסחרי שיתרתו החוזית מעל מיליון ש " ח ושאינו אשראי לא צובר , מורכבת מנדבך כמותי והתאמות איכותיות והיא מחושבת לכל קבוצה של נכסים פיננסיים בעלי מאפייני סיכון דומים .

באשראי המסחרי , השיטה העיקרית עליה מתבסס הבנק הינה שיטה ה מבוססת על שיעורי מחיקות חשבונאיות נטו היסטוריים ) WARM), ובאשראי לאנשים פרטיים ובאשראי לדיור מיישם הבנק את שיטת ההסתברות לכשל / הפסד בהינתן כשל ) LGD/PD).

במסגרת תהליך קביעת ההפרשה להפסדי אשראי מתייחס הבנק למכלול רחב של נתונים , שחלקם פנימיים לבנק , וחלקם כולל , בין היתר , אינדיקטורים מאקרו כלכליים . לעניין האינדיקטורים המאקרו כלכליים , התבסס הבנק , בהנחותיו ליום 31 בדצמבר ,2025 על תחזיות כלכליות . הבנק נוקט בשיטה של שקלול תחזיות מחמירות ותחזיות ריאליות . יש לציין כי ערכי המאקרו כאמור , הינם חלק מסט רחב של פרמטרים , אומדנים והערכות סובייקטיביות המשמשים בתהליך קביעת ההפרשה להפסדי אשראי , ושינויים באומדנים ובהערכות הסובייקטיביות עלולים להטות את יתרת ההפרשה להפסדי אשראי על בסיס קבוצתי , במידה רבה .

אמידת ההפרשה להפסדי אשראי דורשת מההנהלה שימוש באומדנים והערכות , המתבססים בדרך כלל על תחזיות כלכליות , הערכות לגבי ההתפתחויות בשווקים ואמידת השפעותיהן על סיכון האשראי ועל התממשות הפסדי אשראי בעתיד . הערכות הבנק בנושא ההפרשות להפסדי אשראי הינן מידע צופה פני עתיד כהגדרתו בחוק ניירות ערך , תשכ " ח - ,1968 המבוסס , בין היתר , על מידע , פרסומים של צדדים שלישיים ואומדנים המצויים בידי הבנק למועד פרסום הדוחות הכספיים . השימוש באומדנים ובהערכות מצריך הפעלת שיקול דעת אשר הנהלת הבנק מאמינה , כי הינם סבירים בעת פרסום הדוחות הכספיים . עם זאת , ומטבע הדברים , הפסדי האשראי בפועל , כפי שיתהוו בעתיד מתיק האשראי הקיים , עשויים להיות שונים מהותית מההערכות שננקטו .

לפרטים נוספים בדבר הפרשה להפסדי אשראי, ראה "מדיניות חשבונאית ואומדנים חשבונאיים בנושאים קריטיים" בדוח הדירקטוריון וההנהלה ליום 31 בדצמבר .2025

ירידת ערך ניירות ערך

הבנק בוחן בכל תקופת דיווח את הנאותות הכוללת של ההפרשה להפסדי אשראי בניירות ערך המסווגים לתיק המוחזק לפדיון ולתיק הזמין למכירה . הבחינה כוללת מספר שלבים וקריטריונים בהתאם למדיניות שנקבעה על ידי הבנק . עבור ניירות ערך המוחזקים בתיק לפדיון , הבנק מודד את ההפרשה להפסדי אשראי צפויים על בסיס שיטת LGD/PD.

בגין איגרות חוב זמינות למכירה , כאשר השווי ההוגן נמוך מהעלות המופחתת , הבנק בוחן האם הירידה בשווי הוגן נובעת מהפסדי אשראי או גורמים אחרים . במקרה שירידת הערך נובעת מהפסדי אשראי , הבנק מחשב את ההפרשה להפסדי אשראי צפויים באופן פרטני , לפי שיטת תזרים מזומנים מהוון , שבאמצעותה הבנק משווה את ערכם הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים , לבסיס העלות המופחתת של נייר הערך .

בנוסף , הבנק מוחק חשבונאית כל חוב או חלק ממנו שבו היתרה או חלק ממנה מוערכת כלא ניתנת לגבייה .

לפ רטים נוספים רא ה באור 1 בדוח ות הכספי ים ליום 31 בדצמבר .2025

מידע נוסף על סיכון אשראי

סביבת הריבית שעודנה גבוהה , לצד סביבת האינפלציה שהתמתנה מעט , מגדילה את הוצאות המימון של משקי הבית והלווים העסקיים , מייקרת את ההוצאות השוטפות ועלולה להכביד על מצבם הפיננסי של לווים , בהם לקוחות הבנק .

סיכון האשראי הכולל לפי ענפי משק ) במיליוני ש " ח (

31 בדצמבר 2025
סיכון אשראי ) 1(כולל )2 (חובות וסיכון אשרא י חוץ מאזני ) למעט נגזרים )3 ((
מזה: מזה: מזה: מזה: הפסדי אשרהוצאות )4 (אי
סך הכל דירוגביצועאשראי)5 ( סיכוןאשראיבעייתי)6 ( סך הכל מזה:חובות)2 ( סיכוןאשראיבעייתי)6 ( סיכוןאשראיבעייתילא צובר )הכנסות(בגיןהפסדיאשראי מחיקותחשבונאיותנטו יתרתההפרשהלהפסדיאשראי
ם בישראלפעילות לווי
ריציבור - מסח
חקלאות 516 477 7 514 395 7 2 ) 4 ( ) 2( 5
כרייה וחציבה 379 378 - 379 259 - - - - 1
תעשיה 10,604 9,921 123 10,473 7,762 123 26 ) 65( ) 28( 174
בינויבינוי ונדל " ן - 23,398 22,682 448 23,365 13,612 448 36 33 ) 2 ( 273
ל " ןפעילויות בנדבינוי ונדל " ן - 9,821 9,496 67 9,790 8,592 67 50 ) 23( ) 11( 192
מל ומיםאספקת חש 2,880 2,833 21 2,780 2,362 21 17 4 1 45
10,587 10,201 177 10,483 9,050 177 120 ) 7 ( ) 2( 229
אוכלותי הארחה ובתי מלון , שיר 1,209 1,142 9 1,210 1,041 9 4 3 ) 1( 15
סנהתחבורה ואח 1,605 1,552 6 1,576 1,354 6 5 2 2 17
תמידע ותקשור 2,710 2,614 21 2,610 1,851 21 7 4 - 15
סייםשירותים פיננ 46,102 46,047 4 36,239 31,331 4 3 ) 2 ( - 33
קיים אחריםשירותים עס 3,673 3,450 69 3,655 2,626 69 40 3 - 61
םריים וקהילתיישירותים ציבו 4,372 4,247 32 4,357 3,656 32 9 10 ) 1 ( 63
)8 (ריסך הכל מסח 117,856 115,040 984 107,431 83,891 984 319 )42 ( )44 ( 1,123
לדיורם - הלוואותאנשים פרטיי 43,669 43,103 326 43,669 38,958 326 242 ) 3 ( ) 3( 170
ם - אחראנשים פרטיי 42,229 41,080 283 42,199 23,947 283 108 56 28 529
שראל- פעילות ביסך הכל ציבור 203,754 199,223 1,593 193,299 146,796 1,593 669 11 ) 19( 1,822
לבנקים בישרא 3,391 3,391 - 1,189 1,188 - - - - 2
אלממשלת ישר 25,619 25,619 - 1,624 1,607 - - - - -
ות בישראלסך הכל פעיל 232,764 228,233 1,593 196,112 149,591 1,593 669 11 ) 19( 1,824
ם בחו"לפעילות לווי
סך הכל ציבור 1,488 1,402 63 1,345 498 63 34 8 - 28
בנקים בחו " ל 2,571 2,571 - 1,354 845 - - - - -
" לממשלות בחו 10,109 10,109 - - - - - - - -
ות בחו " לסך הכל פעיל 14,168 14,082 63 2,699 1,343 63 34 8 - 28
סך הכל ציבור 205,242 200,625 1,656 194,644 147,294 1,656 703 19 ) 19( 1,850
םסך הכל בנקי 5,962 5,962 - 2,543 2,033 - - - - 2
לותסך הכל ממש 35,728 35,728 - 1,624 1,607 - - - - -
סך הכל 246,932 242,315 1,656 198,811 150,934 1,656 703 19 ) 19( 1,852

הערות:

)1( סיכון אשראי מאזני וסיכון אשראי חוץ מאזני, לרבות בגין מכשירים נגזרים. כולל: חובות, אגרות חוב , ניירות ערך שנשאלו או נרכשו במסגרת הסכמי מכר חוזר, סיכון אשראי מאזני בגין מכשירים נגזרים וסיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות חבות של לווה, בסך 150,934 מיליון ש "ח, 36,676 מיליון ש "ח, 355 מיליון ש " ח, 695 מיליון ש "ח ו58,272- מיליון ש"ח, בהתאמה.

)2( אשראי לציבור , אשראי לממשלות, פקדונות בבנקים וחובות אחרים, למעט אגרות חוב וניירות ערך שנשאלו או נרכשו במסגרת הסכמי מכר חוזר .

)3( סיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות חבות של לווה, למעט בגין מכשירים נגזרים .

)4( כולל בגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים )יתרת ההפרשה בגין מכשירים אלה, מוצגת במאזן בסעיף התחייבויות אחרות(.

)5( סיכון אשראי אשר דירוג האשראי שלו במועד הדוח תואם את דירוג האשראי לביצוע אשראי חדש בהתאם למדיניות הבנק.

)6( סיכון אשראי מאזני וחוץ מאזני לא צובר, נחות או בהשגחה מיוחדת.

סיכון האשראי הכולל לפי ענפי משק ) במיליוני ש"ח( ) המשך(

2024 31 בדצמבר
)3 (( למעט נגזרים י חוץ מאזני ) וסיכון אשרא )2 (חובות ) 1(כולל סיכון אשראי
)4 (אי הפסדי אשר
יתרתההפרשהלהפסדיאשראי מחיקותחשבונאיותנטו הוצאות)הכנסות(בגיןהפסדיאשראי מזה:סיכוןאשראיבעייתילא צובר מזה:סיכוןאשראיבעייתי)6 ( מזה:חובות)2 ( סך הכל מזה:סיכוןאשראיבעייתי)6 ( מזה:דירוגביצועאשראי)5 ( סך הכל
ם בישראלפעילות לווי
ריציבור - מסח
7 2( ) 10( ) 18 5 415 540 18 500 542 חקלאות
1 - - - 110 - 144 145 - 146 כרייה וחציבה
221 57( 62( ) 149 ) 329 7,176 10,201 329 9,895 10,461 תעשיה
236 51 5 24 368 11,345 19,126 368 18,694 19,164 בינויבינוי ונדל " ן -
202 57 1 34 155 7,510 8,305 156 8,004 8,358 ל " ןפעילויות בנדבינוי ונדל " ן -
42 10 - 20 33 1,803 2,051 33 2,094 2,148 מל ומיםאספקת חש
250 28( 8 119 ) 339 8,844 10,159 339 9,828 10,310 מסחר
12 2( ) 11( ) 11 7 819 981 11 930 982 אוכלותי הארחה ובתי מלון , שיר
21 ( 1 14 ) 7 18 1,413 1,656 18 1,612 1,712 סנהתחבורה ואח
13 5( ) 13( ) 29 4 1,507 2,501 29 2,458 2,550 תמידע ותקשור
35 3 1 14 8 24,021 28,650 14 34,888 35,019 סייםשירותים פיננ
43 13( 3 27 ) 67 2,204 3,184 67 3,010 3,214 קיים אחריםשירותים עס
52 ( 15( ) 6 12 ) 22 3,369 4,024 22 3,939 4,048 םריים וקהילתיישירותים ציבו
1,135 53( 38( ) 423 ) 1,403 70,536 91,522 1,404 95,997 98,654 ריסך הכל מסח
170 ( 27( ) 8 183 ) 239 36,396 40,298 239 39,820 40,298 לדיורם - הלוואותאנשים פרטיי
501 16 54 107 282 23,255 41,331 282 40,310 41,356 ם - אחראנשים פרטיי
1,806 45( 11( ) 713 ) 1,924 130,187 173,151 1,925 176,127 180,308 שראל- פעילות ביסך הכל ציבור
1 ( - - ) 1 1,160 - 1,162 2,751 - 2,751 לבנקים בישרא
- - - - 1,496 - 1,513 23,163 - 23,163 אלממשלת ישר
1,807 45( 12( ) 713 ) 1,924 132,843 175,826 1,925 202,041 206,222 ות בישראלסך הכל פעיל
ם בחו"לפעילות לווי
7 ( - 1 ) 4 471 2 652 755 2 761 סך הכל ציבור
- - - - 1,063 - 1,094 1,835 - 1,835 בנקים בחו " ל
- - - - - - - 9,483 - 9,483 " לממשלות בחו
7 ( - 1 ) 4 1,534 2 1,746 12,073 2 12,079 ות בחו " לסך הכל פעיל
1,813 45( 15( ) 714 ) 1,926 130,658 173,803 1,927 176,882 181,069 סך הכל ציבור
1 ( - - ) 1 2,223 - 2,256 4,586 - 4,586 םסך הכל בנקי
- - - - 1,496 - 1,513 32,646 - 32,646 לותסך הכל ממש
1,814 45( 16( ) 714 ) 1,926 134,377 177,572 1,927 214,114 218,301 סך הכל

הערות:

)1( סיכון אשראי מאזני וסיכון אשראי חוץ מאזני, לרבות בגין מכשירים נגזרים. כולל: חובות, אגרות חוב , ניירות ערך שנשאלו או נרכשו במסגרת הסכמי מכר חוזר , סיכון אשראי מאזני בגין מכשירים נגזרים וסיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות חבות של לווה, בסך 134,377 מיליון ש "ח, 33,178 מיליון ש "ח, 70 מיליון ש "ח, 368 מיליון ש "ח ו- 50,308 מיליון ש"ח, בהתאמה.

) 2( אשראי לציבור , אשראי לממשלות, פקדונות בבנקים וחובות אחרים, למעט אגרות חוב וניירות ערך שנשאלו או נרכשו במסגרת הסכמי מכר חוזר .

)3( סיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות חבות של לווה, למעט בגין מכשירים נגזרים .

)4( כולל בגין מכשירי אשראי חוץ מאזניים )יתרת ההפרשה בגין מכשירים אלה, מוצגת במאזן בסעיף התחייבויות אחרות(.

)5( סיכון אשראי אשר דירוג האשראי שלו במועד הדוח תואם את דירוג האשראי לביצוע אשראי חדש בהתאם למדיניות הבנק.

)6( סיכון אשראי מאזני וחוץ מאזני לא צובר, נחות או בהשגחה מיוחדת.

ח שיפות אשראי לפי יתרת תקופה חוזית לפרעון

ליום 31 בדצ מבר 2025
עד שנה מעל שנהועד חמששנים מעל חמששנים ועד15 שנים מעל 15שנים סה"כחשיפתאשראי תקופהממוצעתלפירעון
במיליוני ש"ח
ת:ראי מאזניחשיפת אש
מסחרי 61,015 20,114 7,332 351 88,812 1.25
לדיורם - הלוואותאנשים פרטיי 3,750 13,520 25,021 15,344 57,635 8.02
ם - אחראנשים פרטיי 11,542 11,997 5,456 145 29,140 2.29
םכשירים נגזרינכסים בגין מ 528 39 3 - 570 0.32
סך הכל ציבור 76,835 45,670 37,812 15,840 176,157 3.11
לותבנקים וממש 19,340 16,368 9,778 - 45,486 3.17
יתאשראי מאזנסה"כ חשיפת 96,175 62,038 47,590 15,840 221,643 3.20
חובמזה: אגרות 13,058 17,699 10,752 - 41,509 3.13
מאזניתאשראי חוץסה"כ חשיפת 37,102 10,121 - - 47,223 1.15
מבר 2024ליום 31 בדצ
עד שנה מעל שנהועד חמששנים מעל חמששנים ועד15 שנים מעל 15שנים סה"כחשיפתאשראי תקופהממוצעתלפירעון
במיליוני ש"ח
ת:ראי מאזניחשיפת אש
מסחרי 50,896 17,009 5,945 298 74,148 1.49
לדיורם - הלוואותאנשים פרטיי 3,505 12,798 23,587 13,796 53,686 7.74
ם - אחראנשים פרטיי 11,359 11,510 5,338 183 28,390 3.07
םכשירים נגזרינכסים בגין מ 228 72 9 - 309 0.46
סך הכל ציבור 65,988 41,389 34,879 14,277 156,533 6.14
לותבנקים וממש 14,541 14,515 12,461 - 41,517 3.53
יתאשראי מאזנסה"כ חשיפת 80,529 55,904 47,340 14,277 198,050 5.56
חובמזה: אגרות 11,451 13,946 12,534 - 37,931 3.86
מאזניתאשראי חוץסה"כ חשיפת 35,294 7,710 - - 43,004 1.12

חשיפות לפי אזורים גיאוגרפיים

החשיפה המאזנית למדינות זרות כוללת פקדונות , אגרות חוב, אשראי לציבור ושווי הוגן של מכשירים פיננסיים. החשיפה החוץ מאזנית כוללת ערבויות, סיכון אשראי חוץ מאזני בגין מכשירים פיננסיים נגזרים ומסגרות לא מנוצלות.

ובדבר חשיפות למדינות שסך סכום החשיפה לכל אחת מהן )1 ( א. מידע בדבר סך כל החשיפות למדינות זרות הוא מעל 1% מסך נכסי המאוחד או מעל 20% מההון, לפי הנמוך )במיליוני ש"ח(

202531 בדצמבר
חשיפה חוץ)4 ( )3 ()2 ()2 (מאזניתניתחשיפה מאז
חדות שלשל חברות מאוחשיפה מאזניתמקומייםזרות לתושביםהבנק במדינותת מעבר לגבולחשיפה מאזני חשיפה מאזנימעבר לגבול ת)2 (
לממשלות)5 ( לבנקים לא חרים לפני ניכויהתחייבויותמקומיות ניכוי בגיןהתחייבויותמקומיות נטולאחר ניכויהתחייבויותמקומיות סך כלהחשיפההמאזנית סיכוןאשראימאזניבעייתי חובותלאצוברים סךחשיפהחוץמאזנית מזה סיכוןאשראיחוץמאזניבעייתי לפרעוןעד שנה לפרעוןמעלשנה
תארצות הברי 10,871 2,287 597 - - - 13,755 - 474 - 11,578 2,177
תמדינות אחר ו 2,395 565 - - - 2,960 1 - 1,176 - 2,413 547
פותסך כל החשילמדינות זרות 10,871 4,682 1,162 - - - 16,715 1 - 1,650 - 13,991 2,724
חשיפותמזה: סך כל הלמדינות LDC - 1 116 - - - 117 - - 36 - 116 1
202431 בדצמבר
חשיפה חוץ)4 ( )3 ()2 ()2 (מאזניתניתחשיפה מאז
חשיפה מאזני ת מעבר לגבול חדות שלשל חברות מאוחשיפה מאזניתמקומייםזרות לתושביםהבנק במדינות חשיפה מאזנימעבר לגבול ת)2 (
לממשלות)5 ( לבנקים לא חרים לפני ניכויהתחייבויותמקומיות ניכוי בגיןהתחייבויותמקומיות נטולאחר ניכויהתחייבויותמקומיות סך כלהחשיפההמאזנית סיכוןאשראימאזניבעייתי חובותלאצוברים סךחשיפהחוץמאזנית מזה סיכוןאשראיחוץמאזניבעייתי לפרעוןעד שנה לפרעוןמעלשנה
תארצות הברי 10,276 1,517 240 - - - 12,033 - - 389 - 8,807 3,226
ת -מדינות אחר ו 1,551 386 - - - 1,937 1 - 430 - 1,662 275
פותסך כל החשילמדינות זרות 10,276 3,068 626 - - - 13,970 1 - 819 - 10,469 3,501
חשיפותמזה: סך כל הלמדינות LDC - 5 162 - - - 167 - - 42 - 166 1

)1( על בסיס סיכון סופי, לאחר השפעת ערבויות, בטחונות נזילים ונגזרי אשראי.

)2( סיכון אשראי מאזני וחוץ מאזני, סיכון אשראי בעייתי וחובות שאינם צוברים מוצגים לפני השפעת ההפרשה להפסדי אשראי, ולפני השפעת בטחונות המותרים לניכוי לצורך חבות של לווה ושל קבוצת לווים.

)3( סיכון אשראי במכשירים פיננסיים חוץ מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות חבות של לווה.

)4( סיכון אשראי חוץ מאזני בגין מכשירים נגזרים – ההפרש, אם הוא חיובי, בין סך כל הסכומים בגין מכשירים נגזרים )לרבות בגין מכשירים נגזרים עם שווי הוגן שלילי( שנכללו בחבות הלווה, כפי שחושבו לצורך מגבלות על חבות של לווה, לאחר הפחתת סיכון אשראי, לבין סיכון האשראי המאזני בגין מכשירים נגזרים של הלווה.

)5( ממשלות, מוסדות רשמיים ובנקים מרכזיים.

ב. מידע בדבר מדינות שסך החשיפה לכל אחת מהן הינו בין 0.75% לבין 1% מסך הנכסים במאוחד או בין 15% לבין 20% מההון, לפי הנמוך )במיליוני ש"ח(

ות המאזניות ות המאזניות
סכום החשיפ סכום החשיפ
מבר 2024 מבר 2025
ליום 31 בדצ ליום 31 בדצ
- -

) במיליוני ש " ח ( )1 ( ג. מידע בדבר חשיפה מאזנית למדינות זרות עם בעיות נזילות

לשנה שנסת יימה ביום 31 2025בדצמבר
ארגנטינה קולומביה קוסטה ריקה
שנהה בתחילת הסכום החשיפ - - 5
ה לזמן קצרסכום החשיפשינויים נטו ב - - 1
תווספוחשיפות שה 2 2 -
ת(רשות ומחיקום )לרבות הפשינויים אחרי - - -
הה בסוף השנסכום החשיפ 2 2 6
לשנה שנסת בדצמבריימה ביום 31 2024
מרוקו דר ום אפריק ריקהה קוסטה
שנהה בתחילת הסכום החשיפ 10 1 -
ה לזמן קצרסכום החשיפשינויים נטו ב - 4 -
תווספוחשיפות שה 5 - 5
ת(רשות ומחיקום )לרבות הפשינויים אחרי - - -
הה בסוף השנסכום החשיפ 15 5 5

)1( מרבית החשיפה מבוטחת באופן מלא.

מידע נוסף בנוגע לאיכות האשראי

למידע בדבר תנועה ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי , ראה באור ,13 סעיף 2 ובאור ,29 סעיף א בדוחות הכספיים לשנת .2025 למידע בדבר ניתוח גיול של חשיפת אשראי בפיגור ראה באור ,29 סעיף ב . 1 וסעיף ב. .2ג בדוחות הכספיים לשנת .2025 לפירוט חשיפות אשראי ללווים בקשיים פיננסיים שעברו שינוי בתנאים, ראה באור ,29 סעיף ב . .2 ב בדוחות הכספיים לשנת .2025

סיכון ריכוזיות

סיכון ריכוזיות האשראי נובע מהעדר פיזור בתיק האשראי. הסיכון יכול לבוא לידי ביטוי בהיקף גבוה של אשראי שניתן ללווה בודד או לקבוצת לווים או באשראי גבוה שניתן לענף מסוים או לאזור גיאוגרפי מסוים. הבנק בוחן את ריכוזיות האשראי שלו על פי התפלגות סיכון האשראי בבנק ובקבוצה כפי שבאה לידי ביטוי בטבלת ענפי משק וכן באשראי ללווים גדולים ולקבוצות לווים ועל פי מאפייני אשראי שונים נוספים, כגון סוגי פעילות: ש וק ההון , חברות אחזקה ועוד. על מנת להפחית את הסיכון משתמש הבנק במגבלות פנימיות המושתות על הענפים , הלווים הבודדים וקבוצות הלווים ועל יתר מאפייני האשראי כאמור לעיל וכן במגבלת " מדד הרפינדל " בהשוואה למערכת .

שיטות להפחתת סיכון אשראי - סקירה

מדיניות ותהליכים לקיזוז מאזני וחוץ מאזני

לצרכי הלימות הון הבנק מבצע קיזוזים של נגזרים וכן קיזוז של ביטחונות CSA, שהתקבלו או הופקדו במסגרת פעילות בנגזרים כאמור . לפירוט בנושא זה רא ה פרק " סיכון אשראי צד נגדי ". פרט לאמור , הבנק אינו עושה קיזוז מאזני או חוץ מאזני נוסף של יתרות מאזניות או חוץ מאזניות .

מדיניות ניהול מערך הביטחונות ה כללי

לבנק מדיניות מפורטת בנושא קבלת נכסים כביטחונות לאשראי , אופן השעבוד שלהם ושיעורי ההישענות על כל סוג וסוג של ביטחון . עיקרי המדיניות נדונים ומאושרים אחת לשנה בהנהלת ובדירקטוריון הבנק ומפורטים בהרחבה בנהלים .

במסגרת המדיניות נקבעו עקרונות וכללים להערכת שוויין של הבטוחות לפי סוג הבטוחה ואופי האשראי אותו היא מבטיחה , עקרונות המתחשבים גם במשתנים ואינדיקטורים כלכליים שונים .

נקבעו נהלים לאופן הטיפול בבטוחות ולמעקב אחר השינויים בהן ובשוויין , וכן מערכי בקרה בתחום ניהול ותפעול מערך הביטחונות .

סוגי הביטחונות העיקריים עליהם נשען הבנק הינם : פקדונות , ניירות ערך , כלי רכב וציוד , המחאות עתידיות , שעבודים שוטפים , שעבודי נדל " ן , ערבויות בנקאיות ומסמכי יצוא .

הבנק שואף לקבל מלקוחותיו מגוון ביטחונות , כדי לא להתבסס על סוג ביטחון ספציפי .

מדיניות ההישענות על ביטחונות היא שמרנית ומתבססת על השווי ההוגן העדכני של הביטחו נות , על נזילותם ועל מהירות מימוש הביטחונות בעת הצורך . בקביעת מדיניות ההישענות על ביטחונות מתבסס הבנק על ניסיון העבר .

לבנק מערכת לתיעוד המסמכים המשפטיים היוצרים את השעבודים על הנכסים שניתנו כביטחון בתיקי הלקוחות ומערכת המנהלת מעקב אחר שווים של נכסים אלה . מערכות הביטחונות מבטיחות את זמינות הנתונים הנדרשים לניהול סיכוני אשראי לכל גופי הבקרה השונים בסניפים ובמטה . למקרים בהם מעניק הבנק אשראי ללא בטוחות, נקבעו במדיניות האשראי תבחינים המתייחסים לחוסנו הפיננסי וכושר ההחזר של הלווה או הערב.

הפחתת ביטחונות כשירים ע ל פי הוראות ניהול בנקאי תקין 203

השימוש בביטחונות כמפחיתי סיכון מתבצע על פי הוראת ניהול בנקאי תקין 203 "מדידה והלימות הון" באמצעות הגישה המקיפה ) Comprehensive approach )לשימוש בביטחונות. גישה זו מתירה קיזוז מלא של ביטחונות כנגד החשיפה, ע"י הפחתה אפקטיבית של סכום החשיפה בערך המיוחס לביטחון )מקדמי ביטחון, haircuts).

מתוך סוגי הבטחונות עליהם נשען הבנק כאמור, הבטחונות הכשירים המשמשים להפחתת סיכון הינם: מזומנים ו פקדונות , ניירות ערך וערבויות, העומדים בתנאי ההוראה.

בבנק קיימת מערכת המחשבת את נכסי הסיכון עבור סיכוני האשראי על פי הוראות באזל וכן מערכת בלתי תלויה המבצעת בקרות על הביטחונות. המערכת מחשבת את נכסי הסיכון לפי מקדמי ההמרה לאשראי ומשקל הסיכון המיוחס לצד נגדי וכן את ערך הביטחון שנתקבל לפי המקדמים להמרה הקבועים בהוראה. כאשר החשיפה והביטחון מוחזקים במטבעות שונים , מבוצעת התאמה של סכום הביטחון , כדי להביא בחשבון אפשרות של תנודות עתידיות בשערי החליפין . ההתאמה מבוצעת באמצעות מקדמי הביטחון הפיקוחיים המופיעים בהוראת ניהול בנקאי תקין ,203 סעיף .151 בוצעה סקירה משפטית בקשר עם מסמכי הבטחונות, ובנוסף ערבויות )לרבות ערבויות זרות(, אשר נבדקו פרטנית על ידי מערך הייעוץ המשפטי ונמצא כי הן עומדות בדרישות ההוראה ו הוכרו ככשירות. סוגי הערבויות בבנק כוללים ערבויות של בנקים וערבויות מדינה.

להפחתת ריכוזיות , הבנק פועל לפי מדיניות המגבילה את החשיפה הן ברמת הלווה והן ברמת קבוצת הבנק .

שיטות להפחתת סיכון אשראי ) 3CR ( )במיליוני ש"ח (

202531 בדצמבר
ז ה ו ג ד 2 ב א 1 א א
מובטחים לאמובטחים
אשראי מובטחיםעל ידי נגזרי ת מובטחיםעל ידי ערבויופיננסיות מובטחיםעל ידי ביטחון
מזה:סכוםמובטח יתרהמאזנית מזה:סכוםמובטח יתרהמאזנית מזה:סכוםמובטח יתרהמאזנית מזה:סכוםמובטח סך הכליתרהמאזנית סך הכליתרהמאזנית
- 4,316 - 4,323 22,639 29,721 26,955 34,044 119,190 ת חובלמעט איגרו1 חובות,
- - - - - - 36,676 חוב2 איגרות
- 4,316 - 4,323 22,639 29,721 26,955 34,044 155,866 3 סה"כ
- - 2 2 16 4 17 6 658 ר של 90 ימיםברים או בפיגועי י תיים לא צו4 מזה: באו יותר
202431 בדצמבר
ז ה ו ג ד 2 ב א 1 א א
מובטחים לאמובטחים
אשראי מובטחיםעל ידי נגזרי מובטחיםעל ידי ערבויופיננסיות מובטחיםעל ידי ביטחון
מזה: מזה: מזה: מזה: סך הכל סך הכל
סכוםמובטח יתרהמאזנית סכוםמובטח יתרהמאזנית סכוםמובטח יתרהמאזנית סכוםמובטח יתרהמאזנית יתרהמאזנית
- 4,445 - 4,448 17,309 24,045 21,753 28,493 106,162 ת חובלמעט איגרו1 חובות,
- - - - - - 33,176 חוב2 איגרות
- 4,445 - 4,448 17,309 24,045 21,753 28,493 139,338 3 סה"כ
- - 2 2 26 4 28 6 667 ר של 90 ימיםברים או בפיגוע י יתיים לא צו4 מזה: באו יותר

השימוש בחברות דירוגי אשראי חיצוניים בגישה הסטנדרטית לסיכון אשראי

הבנק עושה שימוש בדירוגי בחברת דירוג אשראי חיצונית (ECAI(: Poors & Standard( P&S).

סוגי החשיפות לגביה ן נעשה שימוש ב דירוגי ה חברה, הינ ם : אגרות חוב בנוסטרו, השאלות ניירות ערך , ריבונות ובנקים.

המידע מתקבל באופן ממוכן מחברת הדירוג P&S ומומר לנכסי סיכון בהתאם למיפוי הסטנדרטי ) mapping standard )אשר מפורסם על ידי הפיקוח על הבנקים. בנוסף נעשה שימוש בדרוגי אשראי עבור בדיקת כשירות הבטחונות בהתאם להוראות נב " ת 203 סעיף .145

הגישה הסטנדרטית - חשיפה לסיכון אשראי והשפעות הפחתת סיכון אשראי (4CR ( **(**במיליוני ש " ח (

מבר 2025ליום 31 בדצ
א ב ג ד ה ו
חשיפות לפנ CRM חי CCF ו - שיפות אחרי CCF ו - CRM RWA וצפיפו ת RWA
סכום מאזני סכוםחוץ - מאזני סכוםמאזני סכוםחוץ - מאזני צפיפות
RWA RWA
םסוגי הנכסי
רית ארציתן ורשות מוניטמרכזיים שלהת, הבנקים ה1 ריבונויו 112,978 16 117,180 8 986 1%
זיתממשלה מרכ) PSE )שאינןסקטור ציבורי2 ישויות 1,440 122 1,438 55 747 50%
))פיתוח ) MDBרב צדדיים ללרבות בנקים3 בנקים ) 7,926 556 8,100 139 2,311 28%
ניירות ערך4 חברות 1,699 5,900 975 486 731 50%
ם5 תאגידי 68,264 23,837 47,722 8,582 55,169 98%
יחידיםקמעונאיות ל6 חשיפות 26,099 19,030 21,658 3,724 19,044 75%
ניםלעסקים קט7 הלוואות 4,533 2,002 4,176 348 3,393 75%
נכס למגורים8 בביטחון 37,817 4,599 37,819 321 19,873 52%
נדל"ן מסחרי9 בביטחון 4,236 289 4,233 70 4,303 100%
בפיגור10 הלוואות 654 59 592 40 774 122%
אחרים11 נכסים 4,007 183 4,007 91 3,670 90%
12 סך הכל 269,653 56,593 247,900 13,864 111,001
מבר 2024ליום 31 בדצ
א ב ג ד ה ו
חשיפות אח רי CCF ו - וצפיפות RWA
י CCF ו -חשיפות לפנCRM CRM RWA
סכום סכום סכום צפיפות
סכום מאזני חוץ - מאזני מאזני חוץ - מאזני RWA RWA
םסוגי הנכסי
רית ארציתן ורשות מוניטמרכזיים שלהת, הבנקים ה1 ריבונויו 103,882 12 108,210 6 644 -
זיתממשלה מרכ) PSE )שאינןסקטור ציבורי2 ישויות 827 26 826 6 416 50%
))פיתוח ) MDBרב צדדיים ללרבות בנקים3 בנקים ) 8,409 892 8,741 206 2,359 26%
ניירות ערך4 חברות 684 3,997 298 260 279 50%
ם5 תאגידי 57,614 21,119 41,834 7,799 49,035 99%
יחידיםקמעונאיות ל6 חשיפות 25,475 18,275 20,885 3,671 18,420 75%
ניםלעסקים קט7 הלוואות 4,559 1,959 4,160 346 3,380 75%
נכס למגורים8 בביטחון 35,322 3,821 35,324 199 18,381 52%
נדל"ן מסחרי9 בביטחון 3,588 55 3,562 23 3,585 100%
בפיגור10 הלוואות 546 60 554 33 714 122%
אחרים11 נכסים 3,744 153 3,744 77 3,301 86%
12 סך הכל 244,650 50,369 228,138 12,626 100,514

הגישה הסטנדרטית - חשיפות לאחר הפחתת בטחונות (CRM (לפי סוגי נכס י ם ומש ק לות סיכון (5CR ( **(**במיליוני ש " ח (

מבר 2025ליום 31 בדצ
א א 1 ג ד ה ו ז ח ט י יב יג
0% 2% 10% 20% 35% 50% 60% 75% 100% 150% אח ר סה " כחשיפותאשראי) אחרי CCFואחרי CRM )
סוגי הנכסים
ןמרכזיים שלהות , הבנקים ה1 ריבונויית ארציתורשות מוניטר 112,260 - - 4,928 - - - - - - - 117,188
י ) PSE )שאינןסקטור ציבור2 ישויותזיתממשלה מרכ - - - - - 1,493 - - - - - 1,493
ם רב צדדיים) לרבות בנקי3 בנקיםMDB ))לפיתוח ) - - - 6,028 - 2,210 - - 1 - - 8,239
ת ניירות ערך4 חברו - - - - - 1,461 - - - - - 1,461
דים5 תאגי - - - 846 - 1,163 - - 54,049 246 - 56,304
ת ליחידיםות קמעונאיו6 חשיפ - - - - - - - 25,356 26 - - 25,382
קטניםות לעסקים7 הלווא - - - - - - - 4,522 2 - - 4,524
ריםחון נכס למגו8 בביט - - - - 12,621 10,169 10,130 3,707 1,513 - - 38,140
חריחון נדל " ן מס9 בביט - - - - - - - - 4,303 - - 4,303
ות בפיגור10 הלווא - - - - - - - - 350 282 - 632
אחרים *11 נכסים 610 - - - - - - - 3,123 365 - 4,098
בגין מניות11א * מזה : - - - - - - - - 1,575 - - 1,575
כל12 סך ה 112,870 - - 11,802 12,621 16,496 10,130 33,585 63,367 893 - 261,764

היתרות בגילוי כוללות יתרות חוב מאזניות וחוץ מאזניות , למעט השקעות בתאגידים פיננסיים ומיסים נדחים מתחת לסף הניכוי הכפופים למשקל סיכון של .250%

מבר 2024ליום 31 בדצ
א א 1 ג ד ה ו ז ח ט י יב יג
0% 2% 10% 20% 35% 50% 60% 75% 100% 150% אח ר סה " כחשיפותאשראי) אחרי CCFואחרי CRM )
סוגי הנכסים
1 ריבונוי ןמרכזיים שלהות , הבנקים הית ארציתורשות מוניטר 105,001 - - 3,215 - - - - - - - 108,216
2 ישויות י ) PSE )שאינןסקטור ציבורזיתממשלה מרכ - - - - - 832 - - - - - 832
ם רב צדדיים) לרבות בנקי3 בנקיםMDB ))לפיתוח ) 1 - - 7,058 - 1,882 - - 6 - - 8,947
4 חברו ת ניירות ערך - - - - - 558 - - - - - 558
5 תאגי דים - - - 905 - 230 - - 48,014 484 - 49,633
ליחידיםת קמעונאיות6 חשיפו - - - - - - - 24,542 14 - - 24,556
טניםת לעסקים ק7 הלוואו - - - - - - - 4,505 1 - - 4,506
8 בביט ריםחון נכס למגו - - - - 11,957 9,739 8,941 3,694 1,192 - - 35,523
9 בביט חריחון נדל " ן מס - - - - - - - - 3,585 - - 3,585
ת בפיגור10 הלוואו - - - - - - - - 332 255 - 587
11 נכסים אחרים * 663 - - - - - - - 2,871 287 - 3,821
11א * מזה : בגין מניות - - - - - - - - 1,268 - - 1,268
12 סך ה כל 105,665 - - 11,178 11,957 13,241 8,941 32,741 56,015 1,026 - 240,764

היתרות בגילוי כוללות יתרות חוב מאזניות וחוץ מאזניות , למעט השקעות בתאגידים פיננסיים ומיסים נדחים מתחת לסף הניכוי הכפופים למשקל סיכון של .250%

מידע נוסף על סיכון אשראי

סיכון אשראי לאנשים פרטיים ) ללא הלוואות לדיור וללא נגזרים (

הבנקים בקבוצה מעמידים אשראי צרכני למגוון משקי בית המורכבים בעיקרם מאוכלוסיות יעד המאופיינות ברמת סיכון נמוכה מהממוצע , חלק ן לעובדים ולגמלאים במערכת החינוך ובמערכת הביטחון .

מדיניות האשראי לאנשים פרטיים משקפת את תיאבון הסיכון של הבנק וכוונותיו לגבי רמות הסיכון אשר ברצונו ליטול וכן את הפרופיל הרצוי לתיק האשראי לאנשים פרטיים והיקפו ביחס לתיק האשראי הכולל .

להלן התפלגות סיכון האשראי לאנשים פרטיים בישראל :

ליום 31 בדצ מבר
2025 2024 שינוי
ב מיליוני ש"ח ב - %
שראית בכרטיסי אתרות מנוצלויתרות עו"ש וי 6,251 6,030 3.7
ותהלוואות אחר 17,698 17,225 2.7
אזניה אשראי ה מסך כל סיכון 23,949 23,255 3.0
תש לא מנוצל ומסגר ו ת עו" 5,487 5,301 3.5
מנוצל ו תסי אשראי לאמסגר ו ת כרטי 9,814 9,066 8.3
חרחוץ מאזני אסיכון אשראי 2,951 3,709 ) 20.4(
ץ מאזניה אשראי ה חוסך כל סיכון 18,252 18,076 1.0
ללה אשראי ה כוסך כל סיכון 42,201 41,331 2.1
אותאשראי והלווו"ש, כרטיסישיכת יתר בעאזני , כולל מהאשראי המממוצע היקף 22,505 21,636 4.0

להלן התפלגות סיכון האשראי הבעייתי מסך החובות לאנשים פרטיים בישראל :

31 בדצמבר
שינוי 2024 2025
ב - % ב מיליוני ש"ח
0.9 107 108 ברבעייתי לא צוסיכון אשראי
0.0 175 175 בעייתי צוברסיכון אשראי
2.1 41,049 41,918 לא בעייתיסיכון אשראי
2.1 41,331 42,201 אשראיסך כל סיכון ה
) 11.1( 18 16 או יותרר של 90 ימיםצוברים בפיגומזה : חובות
4.3 92 96 םו שינוי בתנאיננסיים שעברם בקשיים פיחובות של לווי
0.25% 0.25% ראי לציבורעת של האשתרה הממוצי אשראי מ היות בגין הפסדשיעור ההוצא

לפרוט נוסף ראה פרק סיכון אשראי ב פרק סקירת הסיכונים בדוח ההנהלה והדירקטוריון ליום 31 בדצמבר .2025

סיכונים בתיק ההלוואות לדיור

ה בנק נוקט במדיניות אשראי מידתית המאושרת על ידי דירקטוריון הבנק ונבחנת מידי שנה ומתעדכנת על פי השינויים והתמורות בארץ , שינויים ברגולציה וכיו " ב . כחלק ממדיניות זו , הבנק עוקב באופן שוטף אחר התפתחויות בתיק המשכנתאות ונוקט במגוון אמצעים לשם ניהול הסיכונים בו . הסיכונים נבחנים בהתאם למדיניות שנקבעה לגבי תיאבון הסיכון בתחום המשכנתאות , הן ברמת העסקה הבודדת והן ברמה של כלל תיק המשכנתאות של הקבוצה . הבנק מנהל את הסיכונים , בין השאר , על - ידי השתת מגבלות בפרמטרים שונים , כגון שיעור המימון ) LTV), שיעור ההחזר מההכנסה , שיעור ההלוואות בריבית משתנה , שיעור ההלוואות הניתנות לתקופות ארוכות ) מעל 25 שנה ( ועוד .

בעת מתן משכנתא , הבנק בוחן את ההסתברות לכשל על - ידי שימוש במודל סטטיסטי וגם בוחן את יכולת ההחזר של הלקוח בתרחישים אפשריים של שינויי ריבית . הבנק נוקט משנה זהירות בנכסים בהם המצב הרישומי מורכב , תוך מתן משקל יתר לטיב הלקוח ולשיעור המימון .

הבנק מבצע בקרה חודשית אחר התפתחות מאפייני הסיכון בתיק המשכנתאות , בהתאם למגבלות על פי פרמטרים במדיניות האשראי . בנוסף נעשה מעקב אחר השתנות היקף החוב הבעייתי בתיק המשכנתאות ואחר שיעור הפיגורים בו והשוואת הנתונים לאלו של כלל המערכת הבנקאית .

לבנק פעילות מצומצמת של העמדת הלוואות בסבסוד קבלן , בתיק ההלוואות לדיור . הלוואות אלו , ניתנות ברובן לתקופות קצרות של עד 3 שנים . תהליך החיתום של הלוואות אלו הינו פרטני ומלא , בדומה ליתר ההלוואות לדיור . שיעור הלוואות אלו מסך תיק ההלוואות לדיור בבנק הינו זניח. הבנק ממשיך לעקוב אחר ההשפעות האפשריות על תיק המשכנתאות, בשל ההתפתחויות האחרונות בסביבה המאקרו כלכלית.

בשנת 2025 העמיד הבנק משכנתאות לציבור , בניטרול מיחזורים , בסכום כולל של 6,565 מיליון ש " ח , בהשוואה ל - 4,363 מיליון ש " ח בשנת ,2024 גידול בשיעור של .50.5%

מגבלה על שיעור הביצועים בהלוואות בולט ובלון בסבסוד קבלן

ביום 6 באפריל ,2025 פורסם תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 329 בנושא " מגבלות למתן הלוואות לדיור " אשר קובע כי שיעור הביצועים בגין הלוואות בולט ובלון בסבסוד קבלן לא יעלה על 10% מסך הביצועים ברבעון קלנדרי בגין הלוואות לדיור ) בניכוי הלוואות לכל מטרה (. " הלוואות בולט ובלון בסבסוד קבלן " - הלוואות לדיור מסוג בולט או בלון שבהן היזם משלם את תשלומי הריבית , כולם או חלקם , בין במועד העמדת ההלוואה ובין במהלכה .

תחילת התיקון להוראה היא החל מיום הפרסום ותוקפו עד ליום 31 בדצמבר .2026 התיקון לא חל על הביצועים בגין ההלוואות להן נתן התאגיד הבנקאי אישור עקרוני לפני יום התחילה .

לתיקון אין השפעה מהותית על הבנק.

עדכון מגבלות למתן הלוואות לדיור

ביום 8 בפברואר ,2026 פורס ם העדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מס ' 329 בנושא " מגבלות למתן הלוואות לדיור ". ה עדכון מבהיר כי בחישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה ) PTI )בעת נטילת הלוואה לדיור נוספת על הלוואה לדיור קיימת המובטחות בשעבוד אותו הנכס , יש לבחון את ההחזר החודשי בגין סך האשראי שניתן בביטחון הנכס . התיקון האמור יחול על ההלוואות ש י נתנו החל מיום 1 ביולי .2026

בנוסף , עודכן סכום תקרת שווי הנכס אותו רשאי התאגיד הבנקאי להביא בחשבון לצורך חישוב המגבלה על שיעור המימון ) LTV )כאשר מדובר בהלוואה לדירה במחיר מופחת . כמו כן , העדכון מקבע הקלה זמנית שניתנה במסגרת הוראת שעה מספר 251 בנושא " התאמות להוראות ניהול בנקאי תקין לצורך התמודדות עם מלחמת " חרבות ברזל ", לפיה תאגיד בנקאי יכול לאשר הלוואה לדיור שלא לצורך רכישת זכות במקרקעין )" הלוואה לכל מטרה "( גם אם שיעור המימון עד ,70% ובלבד שסכום ההלוואה שמעל שיעור מימון של 50% לא יעלה על 200,000 ש " ח .

תחילת התיקונים הנ"ל היא החל מיום הפרסום. הבנק נערך ליישום ההוראה .

לשנה שהס 31 בדצמברתיימה ביום
2025 2024 2023
מאפיינים
מעל 60%שיעור מימון 40.2% 37.6% 35.8%
החזר חודשי )רת רכישה ובל 40% ) למטמהכנסה מעשיעור החזר 0.5% 0.7% 0.3%
משתנהשיעור ב ריבית 57.3% 56.5% 56.9%
האות לכל מטרשיעור ההלוו 6.1% 6.7% 5.4%
תרכישת הדירוהשקעה מסךאות למטרתשיעור ההלוו 7.2% 9.0% 9.3%
דשי )ה ובהחזר חולמטרת רכישצעת בשנים )ן מקורית ממותקופת פירעו 26.3 25.5 25.7

להלן נתונים לגבי מאפיינים שונים של אשראי לדיור שהעמיד הבנק - שיעור מסך הביצועים החדשים :

ל פרטים נוספים ראה פרק סקירת הסיכונים בדוח דירקטוריון והנהלה של ה דוח ה כספי ליום 31 בדצמבר .2025

סיכונים בענף הבינוי והנדל"ן

הבנק נוקט במדיניות אשראי מידתית שאושרה על ידי הדירקטוריון , נבחנת מידי שנה ומתעדכנת על פי השינויים והתמורות בארץ בתחום הנדל " ן , שינויים ברגולציה ) כגון : הוראות המפקח על הבנקים והחלטות / תכניות ממשלה ( וכיו " ב . מדיניות זו באה לידי ביטוי בבחינת שיעור המימון , קביעת מגבלות שונות , ביצוע ניתוחי רגישות בליווי פרויקטים לבניה ובחינת שיעור ההון העצמי ודרישה למכירות / השכרות מוקדמות וזאת על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכונים .

בנוסף , הבנק אימץ מדיניות פרטנית ביחס לתחומי הפעילות השונים בתחום הבינוי והנדל " ן , ובהם ליווי בניה למגורים , ליווי בניה לנכסים מניבים , מימון קרקעות וכן אשראי למימון נדל " ן מניב בייעוד למשרדים , מסחר ותעשיה .

בקשות חדשות למימון נדל " ן בבנק נבחנות על פי פרמטרים שונים , בין היתר , מיקום הנכס , פיזור גאוגרפי , ייעודו ) מגורים / משרדים / מסחר / תעשיה ( וסוג העסקה ) לרבות תמ " א / מחיר למשתכן / מחיר מטרה וכו '(. כמו כן , נבחנת רמת הסיכון הנגזרת בכל מימון בהתייחס לשיעור המימון , תקופת המימון , איכות הלווה ואיתנותו . בהתאם לכל האמור לעיל וכן על פי פרמטרים נוספים , נקבעת רמת התמחור ורווחיות התיק .

מעבר לבדיקות הנעשות באופן שוטף , הבנק מקיים דיון תקופתי בכל תיקי האשראי בענף הבינוי והנדל " ן , בוחן את מצב הפרויקטים וכן את רמת הסיכון בכל פרויקט ופועל לצמצום חשיפות ככל האפשר . ככלל , בחינת הפרוייקטים מתבצעת על בסיס חודשי ועל פי דוחות ביצוע , המתקבלים מאת המפקח על הפרויקט , כאשר הסיכונים נבחנים , הן ברמת סיכון השוק והן ברמת סיכון הביצוע . הבנק מקפיד לתמחר כל עסקה בהתאם לסיכון ולריתוק ההון הנדרש .

בבנק קיימים מספר כלים לאיתור חובות בעייתיים , כדלהלן : מבחן קיום מקור ההחזר הראשוני , מערכות לאיתור מוקדם וטיפול בחובות בעייתיים וחובות בפיגור , מערכת דירוג ואיתור לקוחות בהם מתגלים תסמינים שליליים ושיוכם לרשימת לקוחות במעקב . בנוסף , מבוצעות בדיקות שוטפות לאיתור חובות בעייתיים , או לקוחות עם סימנים שליליים המעידים על ההסתברות להפיכתם לבעייתיים , הן בקו הראשון ) פיקוח אשראי ( והן בקו השני . כמו כן , בקו השני מבוצעות בדיקות מדגמיות של לווים , לצורך איתור לקוחות בעייתיים בשלב מוקדם , אשר לא זוהו במהלך העבודה השוטפת על ידי קו ההגנה הראשון , וכן מבוצעת הערכה ומתן חוות דעת כתובה , ללא תלות בגורמים המאשרים חשיפות אשראי , של סיכון האשראי בחשיפות אשראי מהותיות .

ההפרשה להפסדי אשראי מחושבת בהתאם להוראות המפקח על הבנקים ונקבעת גם עבור ענף הבינוי והנדל " ן , על פי מאפייניו . יצוין , כי בנוסף למדידה כמותית זו , בוחן הבנק מדי רבעון , באופן סובייקטיבי , את הצורך בהגדלה נוספת של מקדמי ההפרשה לענף הבינוי והנדל " ן , בהתחשב בהתפתחויות בסביבה העסקית ואינדיקציות נוספות , הרלוונטיות לרמת הסיכון הגלומה בתיק האשראי ובמידת הצורך , מגדיל את מקדמי ההפרשה הקבוצתית . בחינה נוספת מבוצעת גם עבור לווים ספציפיים ובמידת הצורך , נרשמת גם הפרשה פרטנית .

לאור הסיכון הגובר בשוק הנדל " ן למגורים , פרסם בנק ישראל , ביום 6 באפריל ,2025 הוראת שעה לנב " ת ,203 בה הוא מעלה את דרישת הקצאת ההון של הבנקים בגין אשראי לפרויקטים בהם אחוזים גבוהים של המכירות במבצעים , שבהם נדחה שיעור משמעותי מסך התמורה ליזם למועד המסירה ) 40% או יותר (. הבנק מיישם את הוראת השעה בחטיבה העסקית ומבצע מעקב אחר מבצעי המכירות שמבצעות חברות הבניה בפרויקטים המלווים בבנק .

נוכח העלי י ה ברמת הסיכון בתחום הנדל " ן , הבנק החליט לשמר את תוספת ההפרשה בענף הפעילות בנדל " ן ואת תוספת ההפרשה בגין מימון קרקעות , בהתאם לקריטריונים שנקבעו .

הבנק מבצע מעקב שוטף אחר כלל הפרויקטים הממומנים בבנק , ומקיים קשר שוטף עם כלל היזמים .

להלן נתונים על סיכון האשראי לציבור בענף הבינוי והנדל" ן בישראל :

31 בדצמבר
2025 2024
במיליוני ש"ח
אי כוללסיכון אשר)1 (
לא הושלמהנדל " ן שבנייתו
ע גולמיתמזה: קרק 7,035 5,913
כי בניהנדל " ן בתהלי 9,867 8,641
הושלמהנדל " ן שבנייתו 7,516 6,212
)2 (אחר 8,801 6,756
סך הכל 33,219 27,522

)1( מזה: אשראי המובטח בנדל"ן למגורים בסך של 14,533 מיליון ש"ח ) 8,875 מיליון ש"ח מאזני ו5,658- מיליון ש"ח חוץ מאזני(, אשראי המובטח בנדל"ן לתעשייה בסך של 2,066 מיליון ש"ח ) 1,297 מיליון ש"ח מאזני ו769- מיליון ש"ח חוץ מאזני( ואשראי המובטח בנדל"ן למסחר בסך של 7,819 מיליון ש"ח ) 7,212 מיליון ש"ח מאזני ו607- מיליון ש"ח חוץ מאזני(, ) 31.12.24 - 11,370 מיליון ש"ח, 1,916 מיליון ש"ח ו7,454- מיליון ש"ח, בהתאמה(.

)2( כולל אשראי ללווים בענף הבינוי והנדל"ן בישראל, להם בטחון שאינו נדל"ן, בעיקר פרויקטי תשתיות ואשראי לחברות נדל"ן מניב.

להלן התפלגות איכות האשראי בענף הבינוי והנדל"ן בישראל :

שינוי לעומת יתרה ליום
31 בדצמבר 31 בדצמבר
2024 2024 2025
ב - % במיליוני ש"ח
אשראיבדירוג ביצועסיכון אשראי
20.5 26,698 32,178 לא בעייתיסיכון אשראי
יביצוע אשראשאינו בדירוגסיכון אשראי
74.8 301 526 לא בעייתיסיכון אשראי
) 7.7( 465 429 בעייתי צוברסיכון אשראי
48.3 58 86 ברבעייתי לא צוסיכון אשראי
26.3 824 1,041 שראיירוג ביצוע אראי שאינו בדסך סיכון אש
20.7 27,522 33,219 אשראיסך כל סיכון ה
1 - או יותרר של 90 ימיםצוברים בפיגומזה: חובות
46.2 13 19 םו שינוי בתנאיננסיים שעברים בקשיים פיחובות של לוו

אינדיקטורים עיקריים של תיק האשראי בענף הבינוי והנדל"ן בישראל:

31 בדצמבר 31 בדצמבר
2024 2025
15.3% 16.3% רי הכולל לציבוסיכון האשראוהנדל"ן מסךי לענף הבינויסיכון האשראשיעור יתרת
438 465 ש"ח(אי )במיליונילהפסדי אשרשה הכוללתיתרת ההפר
1.6% 1.4% כולל לציבורון האשראי האשראי מסיכללת להפסדיההפרשה הכושיעור יתרת
1.9% 1.6% רי הכולל לציבוסיכון האשראאי הבעייתי משיעור האשר
3.0% 3.1% לציבוראשראי הכוללראי מסיכון הרוג ביצוע אשאי שאינו בדישיעור האשר

חלק 5 א - סיכון אשראי של צד נגדי

סיכון אשראי של צד נגדי הוא הסיכון שהצד הנגדי לעסקה יכנס לכשל טרם מועד הסילוק הסופי של התשלומים בגין העסקה . הפסד כלכלי ייגרם אם בעת כניסתו של הצד הנגדי למצב של כשל , יהיו עסקאות עמו בעלות ערך כלכלי חיובי לבנק . סיכון אשראי צד נגדי בבנק מתבטא בפעילות בנגזרים מול מוסדות פיננסיים .

בניגוד לחשיפת האשראי , בה החשיפה היא חד צדדית והבנק נושא לבדו בסיכון להפסד , סיכון צד נגדי יוצר סיכון דו צדדי להפסד וזאת בהתאם להיות ערך העסקה חיובי או שלילי עבור כל אחד מצדדי העסקה . שווי השוק של העסקאות אינו וודאי והוא יכול להשתנות לאורך חיי העסקה , בשל שינויים בפרמטרים הרלוונטיים בשוק .

החל מיום 1 ביולי 2022 הנתונים המתייחסים לסיכון אשראי צד נגדי מחושבים בהתאם להוראת ניהול בנקאי A203 על פי גישת CCR-SA. החשיפה למוסדות פיננסיים מושפעת , הן ממצבו הספציפי של כל מוסד והן מסיכון המדינה בה הוא פועל . פעילות הבנק מול מוסדות פיננסיים , ובכלל

זה קביעת סמכויות וקריטריונים להעמדת מסגרות לפעילות מעוגנת במדיניות ובנהלים של הבנק שאושרו על ידי הדירקטוריון .

מוסדות פיננסיים כוללים בנקים , בנקים להשקעות , חברות ביטוח , ברוקרים או דילרים וגופים מוסדיים הכוללים בעיקר קרנות פנסיה .

במסגרת מסמך מדיניות האשראי של הבנק קבע דירקטוריון הבנק מדיניות ותיאבון לסיכון ברמת הקבוצה לפעילות מול בנקים ובתי השקעות , הן ברמת תיאבון הסיכון הכולל והן ברמת החשיפה לצד הנגדי הבודד בחתך סוג החשיפה וטווח העסקה , ותוך התחשבות בהון העצמי של הבנק .

מדיניות האשראי של הבנק בהתייחס לאופי והיקף החשיפות מול צדדים נגדיים מתבססת על מספר פרמטרים הנגזרים מחוסנו הפיננסי של הצד הנגדי ובכלל זה : דירוג האשראי שניתן למוסד על ידי חברות הדירוג המובילות בעולם ) Fitch, s'Moody, ו - P&S), היקף ההון העצמי שלו , רווחיות , גובה ה - CDS) Swap Default Credit ), מבנה הבעלות , המדינה בה הוא פועל וכדומה .

לצורך כימות ואמידת החשיפה של הצדדים הנגדיים עושה הבנק שימוש ב מתודולוגיה פנימית המשקלל ת את הסיכון הגלום בעסקאות על פי מאפייני הסיכון - סוג העסקה ומאפייניה , תקופת העסקה וכדומה .

כחלק מניהול סיכוני הצד הנגדי השוטפים , מבצע הבנק בקרה יומית שוטפת על עמידה במגבלות קווי האשראי שהוקצו לפעילות מול בנקים ובתי השקעות הכוללת בחינה ודיווח שוטפים על שינויים בדירוגי הצדדים הנגדיים להם מוקצים קווי אשראי , וכן שינויים במרווח האשראי בהם הם נסחרים . קווי האשראי למוסדות בהם , בין היתר , נצפו שינויים משמעותיים בפרמטרים האמורים , נבחנים מחדש במסגרת וועדות האשראי השונות . כמו כן, לבנק מדיניות אשראי מפורטת בכל הקשור בהסתמכות על בטחונות בפעילות בנגזרים של לקוחות פעילי שוק ההון.

בצד זה מבצע הבנק מעקב שוטף וצמוד על סיכון התיק ביחס לבטחונות ולמסגרות הפעילות המאושרות על בסיס מדיניות האשראי שדירקטוריון הבנק קבע.

הסכמים מפחיתי סיכון

ככלל, הקבוצה מנהלת את החשיפות לצדדים נגדיים , מולם הבנק פעיל בנגזרים לא סחירים ) OTC ), באמצעות הסכמי קיזוז ) Netting )מול צדדים נגדיים, רובם המכריע בנקים ומוסדות פיננסיים, המצמצמים את הסיכון להון הקבוצה במצבי חדלות פירעון של צדדים נגדיים אלו באופן משמעותי , כדלהלן :

  • הסכם MASTER ISDA הוא ההסכם הבסיסי הנהוג בין צדדים נגדיים ויתרונו העיקרי הוא היכולת לבצע קיזוז )Netting )של התחייבויות במקרה של פשיטת רגל של אחד הצדדים כך שהחשיפה מצטמצמת לחשיפה נטו.
  • CSA הוא נספח להסכם ISDA ליצירת והפעלת מנגנון הדדי של העברת נכסים נזילים להבטחת חשיפות בעסקאות פתוחות בין צדדים נגדיים , וזאת לאחר חישוב החשיפה.

בנוסף, לאחר תאריך הדוחות הכספיים הבנק התקשר עם צד נגדי בהסכם REPO, אשר גם בעסקאות שיבוצעו על פיו, יש לבצע העברות לתיחום חשיפה כאמור.

סיכון סליקה ) Risk Settlement )- מהות הסיכון היא שבתהליך סליקת העסקאות, הבנק יעביר תשלום או נכס, אך לא יקבל את התמורה או יקבלה כעבור פרק זמן מסוים . מדיניות הבנק הינה למזער את החשיפה לסיכוני הסליקה, תוך פגיעה מינימאלית בפעילות העסקית היוצרת את החשיפה לסיכוני סליקה. במסגרת זו, הבנק קובע מגבלות ביחס לחשיפה לסיכוני סליקה , הן ביחס לקווי הסליקה והן ביחס למאפייניהם של הצדדים הנגדיים לפעילות הסליקה.

הבנק פועל למזעור סיכוני הסליקה בעסקאות החלפת מטבע וסולק את ה רוב המכריע של עסקאות אלו דרך מסלקת ה - CLS( באמצעות חבר המסלקה( לגבי אות ם מטבעות ועסקאות המשתתפים ב - CLS.

ככלל , במסגרת הסכמי ה - ISDA של הבנק , אין דרישה לספק בטחונות נוספים במקרה של הורדת דרוג אשראי של התאגיד הבנקאי .

מדידה והלימות הון - התאמת שווי בגין סיכון אשראי ) CVA )

החל מיום 1 בינואר 2025 מיושמת הוראה A208 בנושא הקצאת הון בגין סיכון CVA, אשר קובעת גישה בסיסית CVA-BA המחשבת את הקצאת ההון לכיסוי הסיכון להתאמת שווי בגין סיכום אשראי, ומבוססת בעיקרה על משקלי סיכון כפונקציה של ענף משק ושל איכות האשראי של הצד הנגדי. ליישום ההוראה, לא היתה השפעה מהותית על יחס הלימות ההון של הבנק.

דיווח על החשיפה לסיכוני אשראי צד נגדי

ההנהלה ודירקטוריון הבנק וועדותיו מקבלים מגוון דיווחים על החשיפה לסיכוני אשראי צד נגדי , ובחתכים שונים על ידי גורמי הניהול , הפיקוח והבקרה . מערך הביניים מט"ח ונגזרים בחטיבה לנכסי לקוחות מדווח מגוון דיווחים מיידים ואחרים על גובה , היקף ואופי החשיפה .

ניתוח חשיפה לסיכון אשראי של צד נגדי (CCR (לפי גישה פיקוחית (1CCR ( **(**במיליוני ש"ח (

202531 ב דצ מבר
ו ה ד ב א
RWA EAD לאחרCRM Alphaששימשלצורךחישוב EADרגולטורי חשיפהפוטנציאליתעתידית עלותשחלוף
3,337 5,835 1.4 3,360 808 רים(-SA( עבור נגזצד נגדי - CCRסיכון אשראיסטנדרטית ל1 הגישה ה
- - - - ) )-רות ערך ) SFTאות מימון ניישראי )לעסקחתת סיכון אמקיפה להפ3 הגישה ה
3,337 5,835 3,360 808 6 סך הכל
202431 ב דצ מבר
ו ה ד ב א
RWA EAD לאחרCRM Alphaששימשלצורךחישוב EADרגולטורי חשיפהפוטנציאליתעתידית עלותשחלוף
2,353 3,938 1.4 2,446 367 רים(-SA( עבור נגזצד נגדי - CCRסיכון אשראיסטנדרטית ל1 הגישה ה
- - - - ) )-רות ערך ) SFTאות מימון ניישראי )לעסקחתת סיכון אמקיפה להפ3 הגישה ה
2,353 3,938 2,446 367 6 סך הכל

הקצאת הון בגין התאמת שערוך לסיכון אשראי (CVA) (2CCR ( **(**במיליוני ש"ח (

ב א ב א
מבר 2024 ליום 31 בדצ מבר 2025 ליום 31 בדצ
EAD לאחר EAD לאחר
RWA CRM RWA CRM
604 3,937 851 5,738

הגישה הסטנדרטית - חשיפות לסיכון אשראי של צד נגד י (CCR ( לאחר הפחתת בטחונות ) CRM )ל פי תיק פיקוחי ומשקלות סיכון (3CCR ( **(**במיליוני ש"ח (

ט ז ח ה ו ג ד 1 ב א א מבר 2025ליום 31 בדצ
סך
חשיפת
אשראי חר 150% א 100% 75% 50% 20% 10% 2% 0%
סוגי הנכסים
תם שלהן ורשוקים המרכזייריבונויות, הבנ
82 - - - - 82 - - - - ציתמוניטרית אר
24 - - - 24 - - - - ה מרכזית -שאינן ממשלציבורי ) PSE )ישויות סקטור
729 - - - 330 - 399 - - - ח ) MDB ))צדדיים לפיתות בנקים רבבנקים )לרבו
3,633 - - - 3,633 - - - - - ערךחברות ניירות
1,316 - 1,136 - 83 - 97 - - - תאגידים
47 - 47 - - - - - - - םונאיות ליחידיחשיפות קמע
- 4 4 - - - - - - - קים קטניםהלוואות לעס
- - - - - - - - - - למגוריםבביטחון נכס
- - - - - - - - - - ן מסחריבביטחון נדל"
- - - - - - - - - - ורהלוואות בפיג
- - - - - - - - - - נכסים אחרים
5,835 - 1,187 - 4,070 - 578 - - - סך הכל
מבר 2024ליום 31 ב דצ
א א 1 ב ג ד ה ו ז ח ט
סךחשיפת
0% 2% 10% 20% 50% 75% 100% 150% א חר אשראי
םסוגי הנכסי
תם שלהן ורשוקים המרכזייריבונויות, הבנציתמוניטרית אר - - - 21 - - - - - 21
ה מרכזית -שאינן ממשלציבורי ) PSE )ישויות סקטור - - - 21 - - - - 21
ח ) MDB ))צדדיים לפיתות בנקים רבבנקים )לרבו - - - 362 144 - - - - 506
ערךחברות ניירות - - - - 2,330 - - - - 2,330
תאגידים - - - 1 61 - 966 - - 1,028
םונאיות ליחידיחשיפות קמע - - - - - - 30 - - 30
קים קטניםהלוואות לעס - - - - - - 2 - - 2
למגוריםבביטחון נכס - - - - - - - - - -
ן מסחריבביטחון נדל" - - - - - - - - - -
ורהלוואות בפיג - - - - - - - - - -
נכסים אחרים - - - - - - - - - -
סך הכל - - - 384 2,556 - 998 - - 3,938

נגזרים מעבר לדלפק ) OTC )

השיטה שבה נעשה שימוש בבנק כדי להקצות הון כלכלי בגין נגזרים מעבר לדלפק ) OTC )הינה " הגישה הסטנדרטית למדידת החשיפה לסיכון אשראי צד נגדי ) CCR-SA" ), בהתאם ל הוראת ניהול בנקאי תקין A.203

הרכב הביטחון בגין חשיפה לסיכון אשראי של צד נגדי (5CCR) (CCR ( **(**במיליוני ש " ח (

מבר 2025ליום 31 בדצ
ו ה ד ג ב א
תמש בעסקאוSFTS )ת ערך ) ביטחון שמשלמימון ניירו ת נגזרים מש בעסקאו ביטחון שמש
שווי הוגן שלביטחון שווי הוגן שלביטחון ביטחון שווי הוגן שלשהופקד ביטחון שווי הוגן שלשהתקבל
שהופקד שהתקבל לא מנותק מנותק לא מנותק מ נותק
355 - 369 - 93 - ע מקומימזומן - מטב
- - 1,013 - 3,638 - עות אחריםמזומן - מטב
- 355 - - - - ומיחוב ריבוני מק
- - - - - - רחוב ריבוני אח
- - - - - - ת ממשלתיתחוב של סוכנו
- - - - - - נצרניותאגרות חוב קו
- - - - - - מניות
- - - - - - ביטחון אחר
355 355 1,382 - 3,731 - סך הכל

ליום 31 בדצמבר 2024

א ב ג ד ה ו
ביטחון שמש מש בעסקאו ת נגזרים ביטחון שמשלמימון ניירו תמש בעסקאוSFTS )ת ערך )
שווי הוגן שלשהתקבל ביטחון שהופקד ביטחוןשווי הוגן של שווי הוגן שלביטחון
מנותק לא מנותק מנותק לא מנותק ביטחוןשהתקבל שהופקד
ע מקומימזומן - מטב - 64 - 264 - 70
עות אחריםמזומן - מטב - 1,719 - 232 - -
ומיחוב ריבוני מק - - - - 70 -
רחוב ריבוני אח - - - - - -
ת ממשלתיתחוב של סוכנו - - - - - -
נצרניותאגרות חוב קו - - - - - -
מניות - - - - - -
ביטחון אחר - - - - - -
סך הכל - 1,783 - 496 70 70

חשיפות לנגזרי אשראי ) 6CCR ( )במיליוני ש"ח (

א ב א ב
ליום 31 בדצ מבר 2025 ליום 31 בדצ מבר 2024
הגנהשנרכשה הגנהשנמכרה הגנהשנרכשה הגנהשנמכרה
יםסכומים נקוב
Single )חידה ) swapsאי מול ישות ילף כשל אשרעסקאות החcredit name-defaults - - - -
credit Index )מדד מסוי ם )אי בהתאם ללף כשל אשרעסקאות החswap default - - - -
כוללתלפת תשואהעסקאות הח - - - -
איאופציות אשר - - - -
אחריםנגזרי אשראי - - - -
מים נקוביםסך הכל סכו - - - -
גןערכי שווי הו
י )נכס(שווי הוגן חיוב - - - -
(לי )התחייבותשווי הוגן שלי - - - -

נכון ליום 31 בדצמבר 2025 וליום 31 בדצמבר ,2024 לא קיימות עס ק אות מסוג זה בבנק .

חשיפות לצ ד דים נגדיים מרכזיים (8CCR ( **(**במיליוני ש"ח (

א ב א ב
ליום 31 בדצ מבר 2025 ליום 31 בדצ מבר 2024
EAD לאחרCRM RWA EAD לאחרCRM RWA
) QCCP( )מרכזי כשירת לצד נגדי1 חשיפו סה"כ( 927 129 919 128
כולל ביטחון רם QCCP( לאלעסקאות ע2 חשיפותמזה: ם(ת לקרן סיכוניאשוני והעברו 97 19 1 -
OTCנגזרי( i (3 - - - -
רסהם סחירים בבוסקאות נגזרי4 ) ii )ע 97 19 1 -
ניירות ערךסקאות מימון5 ) iii )ע - - - -
זוז בין מוצריםבהם אושר קיערכי קיזוז ש6 ) iv )מ - - - -
קראשוני מנות7 ביטחון - - - -
נותקראשוני לא מ8 ביטחון 549 110 637 127
רן סיכוניםממומנות לק9 העברות 281 - 281 -
לקרן סיכוניםלא ממומנות10 העברות - - - -
ו כשיר )מרכזי שאינת לצד נגדי11 חשיפו ה"כ(QCCP( )ס 80 80 91 91
כולל ביטחון רם QCCP( לאלעסקאות ע12 חשיפות ם(ת לקרן סיכוניאשוני והעברו - - - -
מזה:
OTCנגזרי( i (13 - - - -
רסהם סחירים בבוסקאות נגזרי14 ) ii )ע - - - -
ניירות ערךסקאות מימון15 ) iii )ע - - - -
זוז בין מוצריםבהם אושר קיערכי קיזוז ש16 ) iv )מ - - - -
קראשוני מנות17 ביטחון - - - -
נותקראשוני לא מ18 ביטחון 80 80 91 91
רן סיכוניםממומנות לק19 העברות - - - -
לקרן סיכוניםלא ממומנות20 העברות - - - -

חלק -6 סיכון שוק

מידע כללי על סיכון שוק

סיכון שוק ) סיכון פיננסי ( הינו סיכון קיים או עתידי להפסד או לירידת ערך הנובעים משינוי בשווי הכלכלי של מכשיר פיננסי , תיק מסוים או קבוצת תיקים וברמה הכוללת , עקב שינויים במחירים , שערי מטבע , מרווחים ופרמטרים אחרים בשווקים , ובכללם : סיכון ריבית , סיכון מטבע , סיכון אינפלציה , סיכון מחיר מניות וסיכון תנודתיות .

הבנק נוקט במגוון פעולות על מנת להתמודד עם ההשפעות של ה שינויים בריבית ובאינפלציה , לרבות עדכוני הנחות למודלים שונים בתחומי האשראי וסיכוני שוק , ביצוע עסקאות לניהול החשיפה במגזר הצמוד מדד והתאמת שיעורי הביטחונות הנדרשים ל פעילות ב שוק ההון . הבנק פועל באופן שוטף להתאים את חשיפת הריבית, חשיפת המדד וחשיפת המט"ח שלו בהתאם להתפתחויות הכלכליות והגיאופוליטיות המשתנות.

הבנק ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות השונות במצב המאקרו כלכלי ו נוקט בפעולות ככל הנ דרש .

אסטרטגיה וניהול

אסטרטגיית סיכון השוק של הבנק נגזרת מהאסטרטגיה הכוללת של הבנק , מהחטיבות והמערכים העסקיים וממסמך מדיניות ניהול הסיכונים הפיננסיים . המשימה העיקרית בניהול סיכון השוק היא זיהוי גורמי סיכון השוק , מדידתם הערכתם וניהולם באופן שוטף .

ניהול סיכוני השוק מתבצע בראייה כוללת של פעילות הבנק והקבוצה. תחומי הפעילות ומסגרות הסיכון מאושרים על ידי ההנהלה והדירקטוריון. ניהול סיכוני השוק מתבצע בשני מוקדי סיכון עיקריים - התיק הבנקאי והתיק למסחר :

התיק הבנקאי כולל את כל ה מכשירים הפיננסיים אשר מטרת ם ניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק לטווח בינוני/ארוך. הפעילות בתיק הבנקאי כוללת את ניהול המקורות והשימושים והחשיפות ל סיכוני שוק ונזילות. ניהול סיכון השוק בתיק הבנקאי מנוהל ומתבצע על ידי המערך הפיננסי שמרכז ומתאם את הנושא ברמת הבנק והקבוצה.

תחומי האחריות העיקריים של המערך הפיננסי בניהול הנכסים וההתחייבויות הם : ניהול כלל הנכסים וההתחייבויות של הבנק, ניהול ההון הפנוי של הבנק , ניהול החשיפות ל סיכוני שוק בתיק הבנקאי , ניהול הנזילות העסקית והסטטוטורית , ניהול סיכון הנזילות וכן הקצאת המקורות לשימושים השונים באמצעות יישום מחירי מעבר וניהול וגידור החשיפות המאזניות באמצעות מכשירים נגזרים.

גדרת התיק למסחר נגזרת מהוראות באזל והיא כוללת את תיק ניירות הערך ועסקאות נגזרים עם כוונת מסחר בטווח הקצר וכן פעולות בנגזרים שאינן למטרות הגנה או גידור. הפעילות בתיק למסחר מתבצעת על ידי חדר עסק א ות מטבע חוץ שבחטיבה לנכסי לקוחות ועל ידי יחידת הנוסטרו ב מערך הפיננסי . בקרת הפוזיציות בתיק למסחר ובקרת עמידה במגבלות Loss Stop שנקבעו, מבוצע ו ת ברמה תוך יומית על ידי מער כי הביניים בקו ההגנה הראשון.

מדיניות ניהול הסיכונים הפיננסיים

לבנק מדיניות מפורטת לניהול החשיפה לסיכונים פיננסיים המאושרת מדי שנה על יד י ההנהלה והדירקטוריון . מסמך המדיניות מתווה ומפרט , בין היתר , תיאבון כולל לסיכונים פיננסיים ותיאבון לסיכון בחתך הסיכון הבודד , עקרונות לפעילות ומגבלות לסיכוני השוק אליהם חשוף הבנק וברמת המכשירים והיחידות השונות במערך הפיננסי ובחטיבה לניהול נכסי לקוחות.

עריכת מסמך המדיניות, גיבושו והצגתו, נעשית ע"י החטיבה לניהול סיכונים בשיתוף עם המערך הפיננסי.

ניהול הסיכונים בבנק מיועד הן לצורך גידור כלכלי והן לצורך גידור חשבונאי ות י אבון הסיכון בא לידי ביטוי באמצעות קביעת סט מגבלות סיכון / הפסד כמותיות ואיכותיות . מדידת סיכוני השוק כוללת מגבלות בהתאם לתיאבון הסיכון על החשיפות הפיננסיות )השווי הכלכלי והרווח החשבונאי(. מגבלות אלו נועדו להגביל את הנזק שעלול להיגרם לבנק כתוצאה משינויים לא צפויים בגורמי הסיכון השונים הקיימים בשווקים הפיננסיים. מערכת המגבלות תוחמת את השפעת החשיפה של שינויים בלתי צפויים בגורמי הסיכון השונים לרבות שיעורי ה ריבית , אינפלציה , ו שערי חליפין . חשיפות במגבלות עיקריות על סיכוני שוק מדווחות בדוחות הכספיים של הבנק.

ניהול סיכון שוק קבוצתי

היבט מרכזי במדיניות ניהול סיכוני השוק ותיאבון הקבוצה לסיכוני שוק הינו מיסוד תיאבון סיכון קבוצתי לרבות עקרונות מנחים לפעילות חברת הבת הבנקאית בקבוצה , אשר קובעת לעצמה מדיניות לניהול סיכון השוק בהלימה עם המדיניות הקבוצתית .

אמידה ובקרה של סיכוני השוק מתבצעות על בסיס מתודולוגיה אחידה ברמת הקבוצה וברמת הבנק סולו , בהנחיית החטיבה לניהול סיכונים ובשים לב לגודל ההון ולאופי הפעילות של חברת הבת .

חלק מהראייה הכוללת של חשיפת הקבוצה לסיכוני שוק הינו המידע על מצב החשיפות בחברה הבת הבנקאית, והן מדווחות להנהלה ולדירקטוריון לפחות אחת לרבעון , בהתאם לרמת הסיכון . בנוסף , הבנק בוחן באופן שוטף , את תיאבון הסיכון ואת סיכוני השוק בפועל של הקבוצה .

סיכוני שוק

סיכוני השוק ה נוצרים כתוצאה מהפעילות בתיק הבנקאי ובתיק למסחר מוגדרים במסמך המדיניות ונקבעה לגביהם מסגרת תיאבון סיכון. להלן גו רמ י הסיכון העיקריים:

חשיפ ת ריבית - סיכון ה ריבית הוא סיכון לרווחים או להון הנובע מתזוזות בשיעורי ה ריבית . שינויים ב ריבית משפיעים על רווחי הבנק באמצעות שינוי בהכנסות נטו, ועל שווי נכסי הבנק, התחייבויותיו ומכשירים חוץ מאזניים, מכיוון שהערך הנוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים )או אף התזר ימים עצמם( משתנה כאשר חל שינוי בשיעורי ה ריבית . מקורותיו העיקרי ים של סיכון ה ריבית שאליו נחשף הבנק כולל ים : סיכון תמחור מחדש , סיכון עקום התשואה , סיכון בסיס ) מרווח (, סיכון אופצ יונלי ות .

סיכון ה ריבית בתיק הבנקאי , הינו הסיכון הדומיננטי אליו חשוף הבנק בכל הקשור להשפעה על השווי ההוגן של הנכסים וההתחייבויות ועל הרווח. הבנק מנהל את סיכוני ה ריבית בהתאם להוראת בנק ישראל בנושא ניהול סיכון ה ריבית )הוראה 333( ובהתאם למדיניות לניהול הסיכונים הפיננסיים. בחישוב השווי ההוגן החשבונאי לצורך הדיווח, נעשה שימוש בעקומי היוון אשר מייצגים את מחירי הכסף של הבנק ומביאים בחשבון את מרווחי האשראי. בחישוב החשיפה הכלכלית, לצורכי ניהול סיכון השוק, נעשה שימוש בעקומי היוון המייצגים את מחירי הכסף של הבנק וללא מרווחי אשראי .

חשיפ ת בסיס - סיכון הבסיס הוא סיכון קיים או עתידי להכנסות ולהון הקבוצה שעלול להתרחש כתוצאה משינויים בלתי צפויים במדד המחירים לצרכן, או בשערי החליפין עקב ההפרש בין שווי הנכסים לבין שווי ההתחייבויות )כולל השפעת עסקאות עתידיות ואופציות גלומות בכל מגזר הצמדה (. חשיפת הבסיס נמדדת ומנוהלת באופן שוטף בכל אחד ממגזרי ההצמדה השונים : המגזר הצמוד למדד המחירים לצרכן, המגזר במטבע חוץ ובשקלים הצמודים למטבע חוץ.

חשיפת בסיס נוצרת כתוצאה מאי הקבלה בעיתוי , בבסיס המדידה ובסכומי ההשקעה עם או ללא פעולות גידור .

על פי כללי החשבונאות ההון מוגדר כמקור שקלי לא צמוד , כך שההשקעה של ההון במגזר שאינו המגזר השקלי הלא צמוד מוגדרת כחשיפת בסיס .

סיכוני אופציות - סיכוני אופציות הם הסיכון להפסד הנובע משינויים בפרמטרים המשפיעים על שוויין של האופציות, לרבות סטיות התקן.

סיכון מניות - הינו סיכון להפסד כתוצאה משינויים בשערי המניות או מדדי המניות .

ד י ווח

הדירקטוריון , הוועדה לניהול סיכונים וההנהלה מקבלים לפחות אחת לרבעון דיווח ים בין היתר במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני ובדיווח הייעודי של המערך הפיננסי. הדיווחים כוללים את עיקרי החשיפות ורמות הסיכון המנוצלות מתוך המסגרות המאושרות, סיכום אירועי דיווח )הפסדים, חריגות לפי סמכויות, אירועים חריגים(, בקשות ואישורים להרחבת פעילויות והרשאות לפעילויות השונות בהתאם למדרג סמכויות ותמונת סיכון כוללת לפעי לות הבנק וחברו ת הבנות. כמו כן , נבחנים גם שינויים נדרשים בהתאם לשינויים בפעילויות הבנק והקבוצה ו / או שינויים בסביבת הבנק והקבוצה או בשווקים הפיננסיים . הדירקטוריון והוועדה לניהול סיכונים מקבלים דיווח שוטף בהינתן חריגה ממגבלה שבסמכות הדירק טוריון .

כמו כן ישנם בבנק מספר מנגנונים המאפשרים דווח ותגובה מ י ידית להתפתחויות חריגות בשווקים :

  • .1 הוועדה לעניינים שוטפים בראשות המנכ" ל, או ראש חטיבת משאבים וניהול פיננסי מתכנסת שלוש פעמים בשבוע בהשתתפות חברי הנהלה ומנהלים בכירים , וביניהם גם מנהלת הסיכונים הראשית ודנה על סמך דיווחים ניהוליים במצב הנזילות בשקלים ובמטבע חוץ, בסיכון השוק )לרבות סיכון הריבית של הבנק(, בהתפתחויות הפיננסיות בשווקים הפיננסיים , ובמוצרים חדשים . בנוסף, אחת לשבוע נערכת סקירה של המחלקה הפיננסית על פעילות הנוסטרו.
  • .2 דיון ייעודי בהנהלה מתקיים לפחות עשר פעמים בשנה בנושאי ניהול נכסים והתחייבויות והשקעות נוסטרו. בדיון נדונים התפתחויות בחשיפות הפיננסיות של הבנק לרבות, סיכון הריבית, סיכון הנזילות, פעילות בתיק הנוסטרו ונושאים נוספים הקשורים לניהול הנכסים וההתחייבויות של הבנק.
    • .3 ישיבות ההנהלה השבועיות, במסגרתן דנה ההנהלה בין היתר ובהתאם לצורך, במגוון נושאים בתחום ניהול ובקרת הסיכונים הפיננסיים.
  • .4 במסגרת תכנית ההנהלה להתמודדות עם תרחישי קיצון בתחום סיכוני שוק, מתקיימת בחינה שוטפת של התממשות ארבעה פרמטרים כלכליים לפחות, מעבר לסף תגובה שנקבע מראש.
    • .5 במסגרת תכנית ההנהלה לטיפול במשבר נזילות, מבוצע מעקב וניטור שוטף אחר אינדיקטורים לזיהוי מוקדם של לחצי נזילות.
  • .6 ועדת הדירקטוריון לניהול סיכונים המתכנסת לפחות שש פעמים בשנה לצורך דיון פרטני על החשיפות הפיננסיות העיקריות בבנק והתאמתן לתיאבון הסיכון, וזאת בנוסף לדיון במסמך הסיכונים הרבעוני המוגש לדיון גם בהנהלה ובדירקטוריון, אחת לרבעון.

מערכות ל זיהוי, מדידה , אמידה וניהול של סיכוני השוק

לצורך זיהוי ומדידת חשיפות לסיכוני שוק עושה הבנק שימוש במערכות ניהול סיכונים מתקדמות המשמשות כבסיס מידע עבור מדידת הסיכון . לצורך מדידת הסיכון נעשה שימוש במודלים מקובלים ומתוקפים . א מידת תוצאות מדדי הסיכון בתחום סיכוני השוק וה ריבית מתבצעת באמצעות מערכת מרכזית אחת וכן במספר מערכות ייעודיות נוספות המודדות את הסיכונים בפעילויות ספציפיות . מערכות מידע אל ו משמשות את הבנק בביצוע תהליכים שונים , בחישוב מדדי סיכון ומבחני קיצון , וכן בתהליכי פיקוח ובקרה המתקיימים באופן שוטף בקווי ההגנה השונים .

כלים לניהול סיכון שוק

הבנק עושה שימוש במספר כלים לניהול סיכון השוק כגון שימוש ב מודלים מקובלים לניהול , מדידת והערכת סיכון שוק לרבות מדדי חשיפה לשחיקה בשווי ההוגן כתוצאה משינוי בלתי צפוי בגורמי הסיכון , מדד הערך בסיכון (Risk at Value(, מדד לחישוב השפעת שינויים בשיעור ה ריבית על הרווחים שימדדו בהתאם להוראות הדיווח לציבור וכן מבחני קיצון . כמו כן קיים בבנק תהליך סדור לתיקוף מודלים בכדי להבטיח את נאותות השימוש בהם , והתאמתם לצרכי הבנק ולדרישות הרגולציה .

מודל הגישה הכלכלית לבחינת רגישות ל ריבית - המודל אומד את רגישות השווי ההוגן של ההון הכלכלי לשינוי מיידי של עקום ה ריבית באופן מקבילי ולא מקביל י ובעוצמות שינוי שונות המשקפות מצב עסקים רגיל או מצבי קיצון. השפעת שינוי זה נבחנת על שווי התיק הבנקאי, התיק למסחר וסך הבנק והקבוצה תחת הנחות שונות.

מודל הערך בסיכון ) ה - VAR )שיטה היסטורית - המודל אומד את השחיקה הצפויה בשווי ההוגן ) נכסים והתחייבויות , לרבות מכשירים פיננסיים נגזרים (, במהלך אופק השקעה של 21 ימים , בהינתן רמת מובהקות של .99% נתוני ה - VAR מחושבים בבנק בתדירות יומית , על תיקים שונים ) כגון: התיק הבנקאי ו התיק למסחר (. מב ו צע תהליך בחינה בדיעבד ) Testing Back )בלתי תלוי , על פי קריטריונים שהוגדרו בוועדת באזל במטרה לבחון את תקפות מודל ה - VAR.

מודל גישת הרווחים לבחינת רגישות ריבית - המודל מציג את השפעתם של שינויים ב ריבית על הכנסות ה ריבית נטו החזויות והכנסות ה ריבית מגלגול עסקאות על פי הנחות מסויימות .

כלים לאמידת סיכוני אופציות - חדר העסקאות במט"ח של הבנק סוחר במגוון של מוצרים פיננסיים - ובכלל זה באופציות מט"ח. הנהלת הבנק קבעה מגבלות על פעילות דסק אופציות ב חדר העסקאות ביחס לפעילות המותרת באופציות במונחי הפסד מקסימאלי בתרחישים מסויימים . התרחישים מתייחסים לשינויים סימולטניים בשער החליפין ובתנודתיות של נכסי הבסיס . כמו כן נקבעו מגבלות נוספות במונחי מדדי רגישות ) GREEKS )וכן קיימת מגבלת VaR לאופק של יום אחד .

כלי ה ניהול ובקרת סיכוני אופציות בחדר עסקאות מט " ח כ וללים : שימוש ב מטריצת Spot-Vol המ רא ה את החשיפה כתוצאה משינוי של שער חליפין ותנודתיות בתרחישים שונים . בנוסף , נעשה שימוש במדד הרגישות Rho הבוחן את השינוי בשווי הפוזיציה במקרה של תזוז ות בעקום ה ריבית . כמו כן נעשה שימוש במודל Vega Weighted לניהול החשיפה לסיכון התנודתיות .

תרחישי קיצון פרמטריים - דירקטוריון הבנק קבע מגבלה על גובה השחיקה המקסימאלי בשווי ההוגן בגין שינוי בגורמי סיכון השוק , הנבדקת באמצעות הפעלתם של תרחישי קיצון.

מדיניות גידור ו / או הפחתת סיכונים

הבנק עושה שימוש במספר כלים לניהול והפחתת סיכוני ריבית באמצעות קנייה ומכירה של אגרות חוב ממשלתיות , ו באמצעות הנפקת מכשירי חוב . בנוסף, הבנק פועל בנגזרים למטרות גידור או הגנה של חשיפות מאזניות ובכדי לגדר חשבונאית את סיכון ה ריבית בפעילות במכשירי אג " ח במט " ח בעלי מח " מ ארוך ובינוני בהתאם לכללי החשבונאות .

הבנק פועל במכשירים נגזרים לניהול פוזיציית ה ריבית והבסיס באמצעות עסקאות פורוורד , עסקאות סוואפ ופעילות באופציות . העסקאות הינן בעלות רמה גבוהה של נזילות , וניתן באמצעותן להעביר חשיפות ממגזר הצמדה אחד לאחר בקלות יחסית .

אחת לחודש נבחן שינוי הערך הכלכלי הנובע משינוי בשווקים על התיק הבנקאי כולל גידורים . כמו כן מתבצעות ישיבות תיאום רבות עם כל היחידות הרלוונטיות בנושא ניהול סיכון השוק וה ריבית .

ממשל תאגידי לניהול סיכון שוק

מערך הפיקוח והבקרה על סיכונים פיננסיים ובכללם סיכוני שוק , מושתת על שלושה קווי הגנה כמפורט להלן.

קו הגנה ראשון:

יחידת מערך הביניים מט " ח ונגזרים כפופה לראש החטיבה לנכסי לקוחות, ומתמחה בביצוע בקרות על הפעילות בחדר עסקאות מטבע חוץ. היחידה מנטרת את הסיכונים הפיננסיים השונים סמוך להיווצרותם ככל הניתן, מבצעת בקרה שוטפת של המגבלות בהתאם למדיניות הפיננסית, מפתחת בקרות ונהלי עבודה לצמצום חשיפת הבנק ומבצעת בקרות לאיתור מעילות, הונאות והתנהגות לא אתית. במסגרת פעילותה בודקת היחידה את העמידה במגבלות שנקבעו על ידי ההנהלה והדירקטוריון לגבי הפוזיציות השונות, הן ברמה תוך יומית והן בדיעבד, ומבצעת תרחישי קיצון בתי קים ספציפיים.

יחידת מערך הביניים ננ " ה ונוסטרו כפו פה לרא ש חטיבת משאבים וניהול פיננסי , ומתמחה בביצוע בקרות על פעילות הנוסטרו, פעילות היחידה לניהול פיננסי בתחום ניהול הנכסים וההתחייבויות ו ניהול הנזילות . היחידה מנטרת את הסיכונים הפיננסיים השונים סמוך להיווצרותם, ככל הניתן, מבצעת בקרה שוטפת של המגבלות בהתאם למדיניות הפיננסית , מפתחת בקרות ונהלי עבודה לצמצום חשיפת הבנק ו מבצע ת בקרות לאיתור מעילות , הונאות והתנהגות לא אתית .

יחידת מערך עורפי מט"ח כפופה לראש החטיבה העסקית ו א חראי ת על סליקת העסקאות והעברת הכספים , ובמסגרת זאת מבצע ת בקרות תפעוליות תוך יומיות על ביצוע העסקאות במטבע חוץ, הן בחדר עסקאות מטבע חוץ והן ביחידות נוסטרו מטבע חוץ.

קו הגנה שני:

ה יחיד ה ל ניהול סיכוני שוק ונזילות ולתיקוף מודלים בחטיבה לניהול סיכונים, אחראית להתאמה של פרופיל הסיכון לתיאבון הסיכון שנקבע בידי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה , ובתוך כך אחראית על גיבוש ועדכון מסגרת ניהול הסיכונים הפיננסיים , זיהוי והערכת סיכונים באופן בלתי תלוי בקו העסקים , אתגור נאותו ת הבקרות, התשומות והתפוקות בקו הראשון ובחינת אפקטיביות המגבלות. כמו כן, היחידה מבצעת תיקוף למודלים ש בשימוש הבנק .

קו הגנה שלישי:

מערך ה ב י קורת הפנימית של הבנק משלב בתוכניות העבודה השנתיות של ו ביקורות בנושא ניהול סיכונים פיננסיים בבנק, ובכללן ביקורות על היחידות השונות ב מערך הפיננסי והיחידות הרלוונטיות בקו ההגנה השני . מבין תפקידיו של המבקר הפנימי לבחון את גיבוש וי ישום ה מדיניות והחלטות הדירקטוריון, את עמידת היחידות במגבלות שנקבעו, קיום הבקרה בנושא , ואת מהימנות וזמינות המידע הניהולי והדיווחים הפיננסיים המוצגים לדירקטוריון ולהנהלת הבנק.

כמו כן, קו ההגנה השלישי כולל את כל גופי הביקורת החיצוניים .

סיכוני שוק בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים

במסגרת יישום הוראות באזל הקבוצה מיישמת את הגישה הסטנדרטית בגין החשיפה לסיכוני שוק . להלן פרוט נכסי סיכון בגין רכיבי סיכון ה שוק:

סיכון שוק בשיטה הסטנדרטית ) 1MR )

ב א
מבר ליום 31 בדצ
2024 2025
ש"ח סכומים במיליוני
outright )ם ) productsמוצרים ישירי
575 716 כלל וספציפי(שיעור ריבית )1 סיכון
24 54 פי()כללי וספציוזיציה במניות2 סיכון פ
291 304 שער חליפין3 סיכון
- - חורות4 סיכון ס
אופציות
- - הפשוטה5 הגישה
- - דלתה - פלוס6 גישת
89 59 התרחישים7 גישת
- - 8 איגוח
979 1,133 ל9 סך הכ

הערך בסיכון VAR

התיאבון לסיכון

ערך ה - VAR ההיסטורי של הקבוצה ליום 31 ב דצמ בר 2025 עמד על כ - 160 מיליון ש"ח, לעומת סך של כ - 329 מיליון ש"ח ביום 31 בדצמבר .2024 משקלו של ה - VAR ביחס לסך כל ההון ליום 31 ב דצ מבר 2025 עומד על כ - .1.05% במהלך השנה חל ה ירידה בערך בסיכון בעיקר בעקבות יציאת תצפיות חריגות שנוצרו במהלך מלחמת חרבות ברזל . הערך בסיכון ) VAR ) הינו נמוך ביחס להון הבנק ומשקף את החשיפות המידתיות של הקבוצה לסיכון שוק .

Back Testing בחינת

הקבוצה והבנק בוחנים את איכות החיזוי של מודל ה - VAR ההיסטורי באמצעות בחינה בדיעבד " testing back "של תוצאות המודל באמצעות השוואת הרווח/הפסד התיאורטי לתחזיות ה - VaR. מספר החריגות נבחן בהתאם לרמת המובהקות והעומק ההיסטורי ועל פי הקריטריונים של ועדת באזל. תוצאת הבחינה בדיעבד של תוצאות המודל מראה כי המודל עונה על הדרישות הסטטיסטיות.

החשיפה בבסיס

ניהול החשיפה

  • ניהול הסיכונים בחשיפות הבסיס והשקעת ההון במגזרי ההצמדה השונים נעש ה בהתבסס על הערכות ותחזיות שוטפות של הגורמים הניהוליים השונים במערך הפיננסי לגבי התפתחויות צפויות בשוקי הכספים וההון .
  • תמהיל ההשקעה של ההון במגזרי ההצמדה השונים מנוהל באופן שוטף בכפוף למגבלות, ועל בסיס התחזיות לגבי משתני השוק הרלוונטיים תוך ניצול פערי המחירים בין עלות המקורות ותשואת השימושים במגזרי ההצמדה השונים וכדאיותן של פוזיציות "יתר" או "חסר" בכל מגזר פעילות.
    • במסגרת ניהול מאזני ההצמדה נעזר הבנק , בין השאר , במכשירים פיננסיים נגזרים , כאמצעי לניטרול החשיפה לסיכונים בבסיס וב ריבית .

התיאבון לסיכון

דירקטוריון הבנק קבע מגבלות לגבי הפוזיציות המותרות ) עודף או חוסר ( של נכסים על התחייבויות לפי מגזרי הצמדה . בנוסף , קבעה הנהלת הבנק גם מגבלות פרטניות ברמת חדרי העסקאות והיחידות העסקיות השונות היוצרות סיכוני בסיס , על היקף החשיפה בבסיס .

החשיפה בבסיס בפועל

להלן מאפייני החשיפה במגזר הצמוד למדד. נתוני החשיפות להלן מחושבים על בסיס יומי , ואינם כוללים את החשיפות למגזר המדד בתיק למסחר, בשונה מ הנתונים המוצג ים בב י אור נכסים והתחייבויות לפי בסיסי הצמדה .

שנת 2025 דדמט " י צמוד מ
במיליוני ש"ח
סוף תקופה 9,100
מינימום 6,911
מקסימום 9,310
ממוצע 8,813

נ יהול ס יכוני ם ב מכשירים פיננסיים נגזרים

הבנק פועל במגוון מכשירים פיננסים נגזרים כחלק מניהול סיכוני השוק )חשיפות בסיס ו ריבית ( וכן כשירות ללקוחותיו . האופציות לרבות מסלולי הברירה , מהוות תחום בעל מרכיב גבוה יותר של סיכון שוק. במסגרת זו פעיל הבנק בעיקר ב אופציות על שערי החליפין של מספר מטבעות זרים עיקריים.

מדיניות ניהול סיכוני המכשירים הנגזרים, לרבות: היקפי הפעילות ומגוון המכשירים המותרים לשימוש, מאושרת במסגרת דירקטוריון הבנק, ועדת הדירקטוריון לניהול סיכונים וההנהלה. דירקטוריון הבנק קבע מגבלות לגבי היקף מסלולי הברירה המגלמים אופציות "גלומות " וכן לגבי גובה ההפסד המרבי בהתקיים תרחישים מסוימים בגין האופציות שהבנק פועל בה ן כעושה שוק .

ת י אבון הסיכון

השקעה במכשירים נגזרים לסוגיהם נעשית לאחר בחינת כל מכשיר לגופו והתאמתו לצרכים הפיננסיים של הבנק וליכולתו לתפעל אותו באופן מיטבי , וכן ליכולתו לנטר את הסיכון בגינו הן בצד סיכון השוק והן בצד סיכון האשראי עבור עסקות בהן הבנק פועל כמתווך עבור לקוחותיו .

פיקוח ובקרת ניהול סיכוני המכשירים הנגזרים

פעילות הבנק במכשירים פיננסיים נגזרים מבוקרת ומפוקחת על ידי מער כי הביניים ועל ידי יחידת תחום ניהול סיכוני שוק ונזילות. החשיפות לסיכונים שבפעילות במכשירים נגזרים אל מול מגבלות החשיפה שנקבעו מרוכזות ומדווחות במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני, המובא לדיון ולאישור בהנהלה, בועדה לניהול סיכונים ובדירקטוריון. הכנסות המימון ממכשירים נגזרים אחרים מפורטות בביאור " הכנסות מימון שאינן מ ריבית " בדוחות הכספיים .

חדר עסקאות מט"ח

החדר סוחר במגוון של מכשירים פיננסיים במטבע חוץ . כמו כן , מונה הבנק ע " י האוצר לעושה שוק ראשי באג " ח ממשלתי שקלי . החדר פועל בש ו וקי המטבע והבורסה בתל אביב, באמצעות עסקאות ספוט , עסקאות ריבית , אופציות OTC, אג"ח מדינת ישראל ואופציות מט " ח / שקל . החדר פועל במטבעות העיקריים בעולם כאשר עיקר פעילות החדר הינה במטבע דולר / שקל . החשיפה הנוצרת הן בבסיס המטבע והן ב ריבית , כתוצאה מפעילות זו , נכללת במסגרת המגבלות המאושרות על ידי הדירקטוריון לחשיפות בסיס ו ריבית .

חלק 6 א - סיכון ריבית בתיק הבנקאי ) IRRBB )ובתיק למסחר

סיכון ה ריבית הוא סיכון לרווחים או להון הנובע מתזוזות בשיעורי ה ריבית . שינויים ב ריבית משפיעים על רווחי הבנק באמצעות שינוי בהכנסות נטו, ו בנוסף משפיעים על שווי נכסי הבנק, התחייבויותיו ומכשירים חוץ מאזניים, מכיוון שהערך הנוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים או אף התזרימים עצמם משתנה כאשר חל שינוי בשיעורי ה ריבית . צורותיו העיקריות של סיכון ה ריבית שאליו נחשף הבנק כוללות:

  • סיכון תמחור מחדש הנובע מהבדלי עיתוי בתקופות לפירעון )בריבית קבועה( ובמועדי תמחור מחדש )ב ריבית משתנה( של נכסים התחייבויות ופוזיציות חוץ מאזניות של הבנק.
  • סיכון עקום התשואה הנובע מתזוזות בלתי צפויות של עקום התשואה המשפיעות באופן שלילי על רווחי התאגיד הבנקאי או על השווי הכלכלי.
  • סיכון בסיס הריבית הנובע ממתאם לא מושלם בשינויים של שיעורי הריבית בשווקים פיננסיים שונים או במכשירים שונים הדומים במאפייני התמחור מחדש.
    • סיכון אופצי ונליות הנובע משינוי עיתוי או בהיקף תזרים המ ז ומנים של מכשיר פיננסי עקב שינויים בשיעורי ריבית השוק.

בניהול החשיפות לסיכוני שוק מבחין הבנק בין החשיפות הנוצרות כחלק מהניהול השוטף של הנכסים וההתחייבויות של הבנק )התיק הבנקאי( לבין החשיפות בתיק למסחר, זאת בהתבסס על מדיניות מפורטת שאישר דירקטוריון הבנק להגדרת התיק הבנקאי והתיק למסחר .

ניהול סיכון וחשיפת ה ריבית בתיק הבנקאי

מטרת ניהול סיכון ה ריבית בתיק הבנקאי היא להשיא את רווחיות הבנק ולשמור על יציבות ההון, תוך ניהול השפעות השינוי בשיעורי ה ריבית . הבנק עושה שימוש בשתי גישות עיקריות ל מדידה והערכה של סיכון ה ריבית בתיק הבנקאי :

הגישה הכלכלית - מעריכה את ה השפע ו ת של שינוי מקבילי ולא מקבילי בעוצמות שונות בשערי ה ריבית על השווי ההוגן , ה מחושב כהפרש בין היוון הנכסים וההתחייבויות במחירי הכסף הנוכחיים של הבנק לבין היוונם במחירי הכסף לאחר יישום התרחיש . בגישה זו הבנק מתבסס על מודלים התנהגותיים לגבי פריסת העו"ש ולגבי פירעונות מוקדמים במשכנתאות ופדיונות מוקדמים בפקדונות עם תחנת יציאה . תדירות המדידה היא יומית . גישת הרווח ים - גישה חשבונאית ה מעריכה את השפעת שינוי בשערי ה ריבית על הכנסות ה ריבית נטו ועל הכנסות מימון שאינן מ ריבית . בגישה זו הבנק מניח שיעורי מחזור מלאים במועדי הפירעון החוזיים או ב מועדי התמחור מחדש עבור כל פעילות , כאשר אופק החישוב הוא למשך שנה אחת קדימה . בגישה זו נלקח בחשבון גם שינוי בשוי הוגן ב תיק למסחר ומת קיימות הנחות ל גבי רצפת ריבית בתרחיש ים של ירידת ריבית . כמו כן, בתרחישי ה ריבית משולבת התייחסות למרווח הפקדונות בהתאם לסוג המפקיד. לצורך הניהול השוטף, נלקחת בחשבון השפעה על קרן ההון בתיק הזמין. כמו כן, תדירות המדידה היא חודשית .

בנוסף לשתי גישות אלו, הבנק מבצע ניתוחי רגישות שונים, מבחני קיצון בשערי ה ריבית , וכן בוחן את הערך בסיכון ) VaR).

ניהול ובקרת סיכון ה ריבית בתיק הבנקאי מתבצע על בסיס שוטף ובדיעבד , ברובו ב מערכת מרכזית לניהול נכסים והתחייבויות . החשיפה העיקרית לסיכוני ריבית בבנק מיוחסת לפעילות המימון במגזר השקלי הלא צמוד ובמגזר צמוד המדד , ונובעת ממאפייני ההשקעה , הנגזרים מטווח השימושים והמקורות במגזרים אלה , ומאפייני ה ריבית שלהם.

על מנת למזער את סיכון ה ריבית בתיק הבנקאי וכחלק מניהול הנכסים וההתחייבויות , הבנק עושה שימוש בכלים שונים, לרבות באמצעות השקעה ו הנפקת אגרות חוב ופעילות בנגזרים .

הנחות מפתח

סיכון ה ריבית והשווי ההוגן נמדד ומנוהל על בסיס הנחות שונות באשר לזמני הפירעון של הנכסים וההתחייבויות: לשם כך נעשה שימוש במודלים הבאים:

מודל פריסת עו"ש - ביתרות חשבונות העובר ושב שאינן נושאות ריבית קיימות יתרות זכות בסכום יציב לאורך זמן . הבנק חישב באמצעות מודל ייעודי מהי יתרת העו " ש היציבה לאורך זמן מתוך כלל העו " ש וקבע כי תקופת הפרעון של יתרה זו בחישוב החשיפה ל ריבית תהיה למספר שנים .

התקופה הממוצעת לתמחור מחדש המוקצה ל יתרה המאזנית של פקדונות ללא מועד פרעון הינה 12.5 חודשים, והתקופה הארוכה ביותר לתמחור מחדש המוקצה ל פקדונות ללא מועד פרעון הינה 5 שנים.

מודל פירעונות מוקדמים במשכנתאות - ניהול חשיפות ה ריבית מביא בחשבון את השפעת הפרעונות המוקדמים של הלוואות לדיור בהתבסס על מודל סטטיסטי התנהגותי הלוקח בחשבון את מאפייני ההלוואה , הלקוח ותנאי השוק .

מודל תמחור אופציה גלומה - לצורך ניהול אמידת סיכון ה ריבית בגישה הכלכלית של פקדונות הברירה , נעשה שימוש גם במודל המחשב את שווי האופציה הגלומה ב פקדונות אלו .

מודל פדיונות מוקדמים ב פקדונות עם תחנות יציאה - ניהול חשיפות ה ריבית מביא בחשבון את השפעת הפדיונות המוקדמים של פקדונות עם תחנות יציאה בהתבסס על מודל סטטיסטי התנהגותי , הלוקח בחשבון את מאפייני הפ קדון , הלקוח ותנאי השוק .

התיאבון לסיכון

תיאבון הסיכון ל ריבית כפי שמשתקף במגבלות שהוגדרו במדיניות הבנק הינו מידתי , וניצול מסגרות החשיפה מבוצע בהתאם להערכות הבנק בנוגע לשיעורי ה ריבית הצפויים ולמבנה עקום ה ריבית הצפוי באופקי זמן שונים ובכפוף למגבלות שהוגדרו במדיניות ניהול הסיכונים הפיננסיים .

דירקטוריון הבנק קבע מגבל ה על החשיפה לסיכוני ה ריבית בתיק הבנקאי באמצעות תחימת החשיפה המקסימאלית לשחיקת השווי ההוגן של ההון העצמי בעקבות שינוי מקביל של 1% בסך כל מגזרי ההצמדה. מגבלה זו לרבות מגבלות נוספות שנקבעו, מנוטרות בתדירות יומית.

בנוסף קבע ה הנהלת הבנק מגבלות פרטניות ברמת חדרי העסקאות והיחידות העסקיות השונות היוצרות סיכוני ריבית , לגבי היקף חשיפת ה ריבית המותרת ביחס להון העצמי .

תרחישי קיצון - דירקטוריון הבנק קבע מגבלה על גובה השחיקה המקסימאלי בשווי ההוגן הנבדקת בתדירות יומית באמצעות הפעלתם של מספר תרחישי קיצון לרבות מגבלה על השפעת זעזוע סטנדרטי ב ריבית ) 2%( על התיק הבנקאי . בנוסף, נקבעו מגבלות לתרחישי זעז וע בשיעור י ריבית הגבוהים מ - .2%

תוצאות התרחישים ומשמעותן מדווחות לפחות אחת לרבעון להנהלה , לוועדה לניהול סיכונים ולדירקטוריון .

הוראה 333 ניהול סיכון ריבית בתיק הבנקאי

סיכון הריבית בתיק הבנקאי הוא הסיכון הנשקף להונו ולרווחיו של תאגיד בנקאי כתוצאה מתזוזות בשיעורי הריבית המשפיעים על הפוזיציות בתיק הבנקאי . ניהול סיכון זה כפוף לנב " ת .333 ועדת באזל פרסמה באפריל 2016 מסמך מעודכן בנושא סיכון הריבית בתיק הבנקאי ) IRRBB )ובעקבותיו עודכנה הוראה 333 ע " י בנק ישראל , שנכנסה לתוקף ביולי .2025 הבנק פועל בהתאם להוראה המאמצת את הרגולציה של ועדת באזל IRRBB, קובעת עקרונות על פיהם נדרשים הבנקים לנהל את סיכון הריבית בתיק הבנקאי ובפרט דרישות לנקיטת פעולות אקטיביות לזיהוי , מדידה , ניטור , בקרה וגילוי אודות הסיכון .

מידע כמותי על סיכון ריבית בתיק הבנקאי ובתיק למסחר

כימות החשיפה בתיק הבנקאי משולב בחישוב מודל VaR, וכן במבחני הקיצון, ונועד להגביר את אפקטיביות ניהול סיכון הריבית בבנק הן בתיק הבנקאי והן בתיק למסחר.

הבנק מודד ומעריך את רגישות התיק הבנקאי לשינויים בריבית בהתאם לנדרש בהוראת ניהול בנקאי תקין 333 בנושא סיכון הריבית. המדידה נעשית הן ברמת מגזר הצמדה והן ברמת כלל המגזרים ונמדדת באופן שוטף בהתאם לסט תרחישי זעזוע מקביליים ולא מקביליים, על הרווח החשבונאי ועל השווי הכלכלי.

ניתוח רגישות להשפעת החשיפה לשינויים ב ריבית המבוססת על השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים

להלן מידע על נכסים והתחייבויות החשופים לשינויים ב ריבית על פי שוויים ההוגן , כולל ניתוח רגישות לגבי השפעת שינויים פוטנציאליים בשיעור ה ריבית על שוויים ההוגן של המכשירים הפיננסיים של הבנק וחברות מאוחדות שלו , למעט פריטים לא כספיים , על פי כללים חשבונאיים :

) 1( של המכשירים הפיננסיים של הבנק וחברות מאוחדות שלו .1 שווי הוגן נטו מותאם

ליום 31 בדצ ) 7( ) 6( ) 5(מבר 2025
שקל לאצמוד שקל צמודלמדד מטבע חוץ -דולר מטבע חוץ -אחר סך הכל
במיליוני ש"ח
ים*נכסים פיננסי 216,063 18,322 28,985 4,865 268,235
זנייםזרים וחוץ מאם פיננסיים נגל בגין מכשיריסכומים לקב 71,262 - 81,033 12,189 164,484
יננסיות *התחייבויות פ 199,723 8,306 40,342 7,314 255,685
נייםרים וחוץ מאזפיננסיים נגזבגין מכשיריםסכום לשלם 84,274 876 69,934 9,807 164,891
שווי הוגן נטו 3,328 9,140 ) 258( ) 67( 12,143
ות עובדיםחייבויות לזכויהשפעת הת ) 952( - - - ) 952(
עוןללא מועד פרשל פקדונותסה לתקופותהשפעת פרי 3,057 - 367 - 3,424
)1 (מותאםשווי הוגן נטו 5,433 9,140 109 )67 ( 14,615
קאימזה: תיק בנ 5,073 9,059 ) 682( ) 73( 13,377
ואות לדיורוקדמים בהלות פירעונות ממזה: השפע 125 ) 50( - - 75
תהגותיות אחרות הנחות התנמזה: השפע ) 84( ) 3( - - ) 87(
מבר 2024 ליום 31 בדצ
סך הכל מטבע חוץ -אחר מטבע חוץ -דולר שקל צמודלמדד שקל לאצמוד
במיליוני ש"ח
239,387 3,921 23,880 18,265 193,321 ים*נכסים פיננסי
133,549 10,389 62,715 208 60,237 זנייםזרים וחוץ מאם פיננסיים נגל בגין מכשיריסכומים לקב
228,851 5,609 35,420 9,171 178,651 יננסיות *התחייבויות פ
133,718 8,769 51,508 485 72,956 נייםרים וחוץ מאזפיננסיים נגזבגין מכשיריםסכום לשלם
10,367 ) 68( ) 333( 8,817 1,951 שווי הוגן נטו
) 936( - - - ) 936( ות עובדיםחייבויות לזכויהשפעת הת
3,768 - 314 - 3,454 עוןללא מועד פרשל פקדונותסה לתקופותהשפעת פרי
13,199 )68 ( )19 ( 8,817 4,469 )1 (מותאםשווי הוגן נטו
11,118 ) 81( ) 764( 8,766 3,197 קאימזה: תיק בנ
441 - - 173 268 ואות לדיורוקדמים בהלות פירעונות ממזה: השפע
) 79( - - ) 6( ) 73( תהגותיות אחרות הנחות התנמזה: השפע

לפירוט נוסף בדבר ההנחות ששימשו לחישוב השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים ראה ביאור 32 בדו"ח הכספי.

* למעט יתרות מאזניות של מכשירים פיננסיים נגזרים.

של הבנק וחברות מאוחדות שלו )1 ( .2 השפעת תרחישים של שינויים בשיעורי הריבית על השווי ההוגן נטו מותאם

) 7( ) 6( ) 5(מבר 2025 ליום 31 בדצ
סך הכל מטבע חוץ -אחר מטבע חוץ -דולר שקל צמודלמדד שקל לאצמוד
במיליוני ש"ח
ביליםשינויים מק
) 504( ) 29( ) 137( ) 308( ) 30( ל של 1%עלייה במקבי
) 478( ) 28( ) 135( ) 306( ) 9( קאימזה: תיק בנ
1,040 - 83 63 894 ) 2(הגותיותת הנחות התנמזה: השפע
767 - 83 - 684 ד פרעוןנות ללא מועפות של פקדות ייחוס לתקומזה: השפע
306 - - 73 233 אות לדיורקדמים בהלוות פרעונות מומזה: השפע
447 31 151 298 ) 33( ל של 1%ירידה במקבי
419 30 148 296 ) 55( קאימזה: תיק בנ
)1,268 ( - )86 ( )117 ( )1,065 ( )2 (הגותיותת הנחות התנמזה: השפע
) 807( - ) 86( - ) 721( ד פרעוןנות ללא מועפות של פקדות ייחוס לתקומזה: השפע
) 483( - - ) 123( ) 360( אות לדיורקדמים בהלוות פרעונות מומזה: השפע
) 950( ) 57( ) 263( ) 579( ) 51( ל של 2%עלייה במקבי
) 896( ) 55( ) 257( ) 576( ) 8( קאימזה: תיק בנ
982 63 317 615 ) 13( ל של 2%ירידה במקבי
926 62 311 611 ) 58( קאימזה: תיק בנ
)9 ( )8 (ןל בנקאי תקיי הוראת ניהות נוספים לפתרחישי ריבי
) 812( ) 59( ) 264( ) 448( ) 41( לעליה במקבי
) 749( ) 55( ) 254( 445( 5 ) קאימזה: תיק בנ
824 66 318 454 ) 14( לירידה במקבי
758 61 308 452 ) 63( קאימזה: תיק בנ
)859 ( 8 )154 ( )115 ( )598 ( )3 (התללה
) 888( 6 ) 157( ) 116( ) 621( קאימזה: תיק בנ
614 )18 ( 96 15 521 )4 (השטחה
655 ) 15( 101 16 553 קאימזה: תיק בנ
308 ) 35( ) 32( 155( 530 ) בטווח הקצרעליית ריבית
367 ) 31( ) 24( 154( 576 ) קאימזה: תיק בנ
) 362( 36 33 157 ) 588( בטווח הקצרירידת ריבית
) 424( 32 24 156 ) 636( קאימזה: תיק בנ
) 859( 66 318 454 ) 598( מקסימום*
) 888( 61 308 452 ) 621( קאימזה: תיק בנ

* מקסימום - לא כולל תרחישי 2%

) 8( ) 7( ) 6( ) 5(מבר 2024ליום 31 בדצ
שקל לאצמוד שקל צמודלמדד מטבע חוץ -דולר מטבע חוץ -אחר סך הכל
במיליוני ש"ח
ביליםשינויים מק
ל של 1%עלייה במקבי ) 163( ) 288( ) 76( ) 34( ) 561(
קאימזה: תיק בנ ) 159( ) 285( ) 79( ) 30( ) 553(
)2 (הגותיותת הנחות התנמזה: השפע 728 62 55 - 845
ד פרעוןנות ללא מועפות של פקדות ייחוס לתקומזה: השפע 652 - 55 - 707
אות לדיורקדמים בהלוות פרעונות מומזה: השפע 88 64 - - 153
ל של 1%ירידה במקבי 212 309 82 36 639
קאימזה: תיק בנ 208 307 83 36 634
)2 (הגותיותת הנחות התנמזה: השפע )780 ( )74 ( )56 ( - )910 (
ד פרעוןנות ללא מועפות של פקדות ייחוס לתקומזה: השפע ) 687( - ) 56( - ) 743(
אות לדיורקדמים בהלוות פרעונות מומזה: השפע ) 106( ) 77( - - ) 183(
ל של 2%עלייה במקבי ) 280( ) 568( ) 149( ) 67( ) 1,064(
קאימזה: תיק בנ ) 272( ) 561( ) 150( ) 63( ) 1,046(
ל של 2%ירידה במקבי 466 631 167 75 1,339
קאימזה: תיק בנ 459 626 161 82 1,328

) 1( התפתחות רבעונית של השפעת תרחישים של שינויים בשיעורי הריבית על השווי ההוגן נטו מתואם של הבנק וחברות מאוחדות שלו:

31.12.24 31.3.25 30.6.25 30.9.25 31.12.25
במיליוני ש"ח
) 561( ) 599( ) 712( ) 657( ) 504(
639 662 792 673 447

בטבל אות אלו מוצג השינוי בשווי ההוגן נטו המ ות אם של כל המכשירים הפיננסיים, בהנחה שחל השינוי שצוין בכל שיעור י ה ריבית בכל מגזר י ה הצמדה.

)1( שווי הוגן של המכשירים הפיננסיים, למעט פריטים לא כספיים ולאחר השפעת התחייבות לזכויות עובדים וייחוס לתקופות לפרעון של פקדונות ללא מועד פרעון. פירוט נוסף בדבר ההנחות ששימשו לחישוב השווי ההוגן המותאם של המכשירים הפיננסיים, למעט פקדונות ללא מועד פרעון, ראה באור 32 לדוחות הכספיים.

)2( השפעת ייחוס לתקופות של פקדונות ללא מועד פרעון, פירעונות מוקדמים בהלוואות לדיור והנחות התנהגותיות אחרות.

  • )3( התללה ירידה ב ריבית בטווח הקצר ועליה ב ריבית בטווח הארוך.
    • )4( השטחה עליה בריבית בטווח הקצר וירידה בריבית בטווח הארוך.
  • )5( החל מהרבעון השני של שנת ,2025 בוצע עדכון של מתודולוגיית חישוב שיעור הריבית להיוון בסעיף אשראי לציבור ובסעיף פקדונות הציבור . מספרי השוואה לא הוצגו מחדש .
  • )6( החל מהרבעון השני של שנת ,2025 השפעת התחייבות לזכויות עובדים נמדדת על בסיס אקטוארי ומוצגת נטו, לא נרשמה השפעה מהותית על השווי ההוגן. מספרי השוואה לא הוצגו מחדש.
  • )7( החל מהרבעון הרביעי של שנת ,2025 בוצע עדכון למודל פרעונות מוקדמים בהלוואות לדיור שהביא לירידה בשווי של כ270- מיליון ש"ח, לעלייה בשווי של כ160- מיליון ש"ח בתרחיש עלייה של 1% וירידה בשווי של כ- 210 מיליון ש"ח בתרחיש ירידה של .1% מספרי השוואה לא הוצגו מחדש.
    • )8( החל מיום 31 בדצמבר ,2025 הבנק מיישם את חוזר הפיקוח על הבנקים בדבר "גילוי על סיכון ריבית וגילוי על סיכון נזילות ומימון". מספר השוואה לא הוצגו מחדש.
      • )9( תרחישי ריבית שנקבעו בסעיפים 90-93 להוראת ניהול בנקאי תקין מס' ,333 "ניהול סיכון ריבית"

.3 השפעת תרחישים של שינויים בשיעורי הריבית על הכנסות ריבית נטו ועל הכנסות מימון שאינן מ ריבית

202531 בדצמבר 202431 בדצמבר
הכנסותמימוןשאינןהכנסותמ ריביתריבית סך הכל * הכנסותריבית הכנסותמימוןשאינןמ ריבית סך הכל *
במיליוני ש"ח במיליוני ש"ח
167) 20(187 5 ) 11( ) 6(
186-186 - - -
) 406(21) 427( ) 417( 11 ) 406(
) 426(-) 426( ) 412( - ) 412(
436) 40(476 205 ) 22( 183
475-475 195 - 195
) 815(42) 857( ) 840( 22 ) 818(
) 856(-) 856( ) 831( - ) 831(
)1( )2(ןל בנקאי תקיי הוראת ניהו
577) 112(689
691-691
) 960(115) 1,075(
) 1,077(-) 1,077(
(960)115(1,075)
(1,077)-(1,077)

* לאחר השפעות מקזזות

* * מקסימום - לא כולל תרחישי 2%

)1( החל מיום 31 בדצמבר ,2025 הבנק מיישם את חוזר הפיקוח על הבנקים בדבר "גילוי על סיכון ריבית וגילוי על סיכון נזילות ומימון". מספר השוואה לא הוצגו. )2( תרחישי ריבית שנקבעו בסעיפים 90-93 להוראת ניהול בנקאי תקין מס' ,333 "ניהול סיכון ריבית"

רגישות ההכנסה בטבלה לעיל, חושבה בהתבסס על מספר פרמטרים והנחות שונות ובין היתר, שימוש בהנחות לגבי שינוי במרווחי הפקדונות, מעבר כספים מעו"ש לפקדונות במקרה של עליית ריבית לעומת יציבות ביתרות במקרה של ירידת ריבית .

מידע נוסף על חשיפה לשינויים בשערי ה ריבית

חשיפה כוללת של הבנק וחברות מאוחדות שלו לשינויים בשיעורי ה ריבית ליום 31 בדצמבר 2025

מעל עם
ללא מעל 10 מעל 5 מעל 3 מעל מעל 3 חודש דרישה
תקופת מעל עד עד עד שנה עד חודשים עד 3 עד
פרעון 20 שנה 20 שנה 10 שנים 5 שנים 3 שנים עד שנה חודשים חודש
במיליוני ש"ח
72 1,067 5,495 10,473 13,358 15,820 19,351 19,894 182,705 ים*נכסים פיננסי
- - 723 - 696 2,450 45,089 43,051 72,475 ם לקבל**סכומים אחרי
- 174 1 853 15,962 13,755 46,376 23,501 151,639 יננסיות*התחייבויות פ
73 - 269 261 111 114 55 59 10 םן זכויות עובדיהתחייבות בגי
- - 742 - 1,020 2,755 46,280 42,483 71,611 ם לשלם**סכומים אחרי
72 993 5,052 9,340 3,039( 1,646 ) 28,271( 3,098( ) 31,920 ) הריביתנויים בשיעוריהחשיפה לשי
ה לשינוייםשל החשיפפירוט נוסף
יביתבשיעורי הר
הפעילותא. לפי מהות
72 993 5,052 9,358 3,143( 1,061 ) 28,046( 3,855( ) 31,885 ) ק הבנקאיהחשיפה בתי
- - 18( - 104 ) 585 225( 757 ) 35 ק למסחרהחשיפה בתי
הצמדהב. לפי בסיסי
72 656 3,524 5,956 6,235( 1,150 ) 29,751( 2,541( ) 32,602 ) י לא צמודמטבע ישראל
337 - 1,497 1,632 1,865 1,393 1,973 416 27 י צמוד למדדמטבע ישראל
- 31 - 1,752 1,331 897( 493( ) 973( ) ) 709( ) ט"ח(רבות צמוד ממטבע חוץ )ל
ורי הריביתשינויים בשיעל החשיפה לג. השפעות ע
72 649 3,819 9,744 13,309 17,058 20,410 20,273 182,826 תים, לפ נ י הנחונכסים פיננסי
418 - 1,676 729 49 1,238( 1,059( ) 379( ) ) 121( ) דיורם בהלוואות לונות מוקדמיהשפעת פרע
72 1,067 5,495 10,473 13,358 15,820 19,351 19,894 182,705 יםנכסים פיננסי
- 158 1 829 1,383 6,357 45,415 23,657 177,972 הנחותיננסיות, לפניהתחייבויות פ
- - - 14,569 - 7,154 - 25,147( - עון )ללא מועד פרשל פקדונותסה לתקופותהשפעת פרי
לאחר תחנתשל פקדונותסה לתקופותהשפעת פרי
- 16 - 24 10 244 961 156( ) 1,186( ) בההיציאה הקרו
- 174 1 853 15,962 13,755 46,376 23,501 151,639 יננסיותהתחייבויות פ
31 בדצמבר ) 5( ) 4( ) 3(2025 31 בדצמבר 2024
סך הכלשווי הוגן שיעורתשואהפנימי משך חייםממוצעאפקטיבי סך הכלשווי הוגן שיעורתשואהפנימי משך חייםממוצעאפקטיבי
במיליוני ש"ח באחוזים בשנים במיליוני ש"ח באחוזים בשנים
ים*נכסים פיננסי 268,235 4.20 0.79 239,387 4.53 0.83
ם לקבל**סכומים אחרי 164,484 0.26 133,549 0.31
יננסיות*התחייבויות פ 252,261 3.65 0.54 225,083 4.30 0.54
םן זכויות עובדיהתחייבות בגי 952 8.60 936 7.90
ם לשלם**סכומים אחרי 164,891 0.27 133,718 0.34
הריביתנויים בשיעוריהחשיפה לשי 14,615 13,199
יביתבשיעורי הרה לשינוייםשל החשיפפירוט נוסף
הפעילותא. לפי מהות
ק הבנקאיהחשיפה בתי 13,377 0.60*** 11,120 0.64***
ק למסחרהחשיפה בתי 1,238 0.31*** 2,079 0.37***
הצמדהב. לפי בסיסי
י לא צמודמטבע ישראל 5,433 0.50*** 4,469 0.51***
י צמוד למדדמטבע ישראל 9,140 2.36*** 8,817 2.67***
ט"ח(רבות צמוד ממטבע חוץ )ל 42 0.36*** ) 87( 0.40***
) 1(ורי הריביתשינויים בשיעל החשיפה לג. השפעות ע
תים, לפ נ י הנחונכסים פיננסי 268,160 4.24 0.80 238,946 4.59 0.90
דיורם בהלוואות לונות מוקדמיהשפעת פרע 75 ) 0.05( ) 0.65( 441 ) 0.08( ) 0.55(
יםנכסים פיננסי 268,235 4.20 0.79 239,387 4.53 0.83
הנחותיננסיות, לפניהתחייבויות פ 255,772 3.00 0.27 228,930 3.86 0.22
עוןללא מועד פרשל פקדונותסה לתקופותהשפעת פרי ) 3,424( 3.98 3.46 ) 3,768( 0.09 3.68
) 2(בההיציאה הקרולאחר תחנתשל פקדונותסה לתקופותהשפעת פרי ) 87( 0.01 ) 0.06( ) 79( 0.01 0.05
יננסיותהתחייבויות פ 252,261 3.65 0.54 225,083 4.30 0.54

הערות כלליות:

  • .1 פירוט נוסף על החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית בכל מגזר של הנכסים הפיננסיים ושל ההתחייבויות הפיננסיות, לפי סעיפי המאזן השונים, לאחר הנחות התנהגותיות, יימסרו לכל מבקש.
  • .2 בלוח זה, הנתונים לפי תקופות מייצגים את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים של כל מכשיר פיננסי )למעט פריטים לא כספיים( ושל סכומים אחרים לקבל ולשלם ושל התחייבויות לזכויות עובדים, כשהם מהוונים לפי שיעורי הריבית שמנכים אותם אל השווי ההוגן הכלול בגין המכשיר הפיננסי בביאור 32 לדוחות הכספיים, בעקביות להנחות שלפיהן חושב השווי ההוגן של המכשיר הפיננסי ולאחר השפעת הנחות התנהגותיות על החשיפה לשינויים בשיעורי הריבית כמוסבר בהערה 3 להלן. לפירוט נוסף בדבר ההנחות ששימשו לחישוב השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים)למעט הנחות התנהגותיות לגבי תקופות של פקדונות ללא מועד פירעון(, ראה ביאור 32 לדוחות הכספיים.
  • .3 הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הנובעים ממכשירים פיננסיים, לרבות מפקדונות ללא מועד פירעון, חושב לאחר השפעת הנחות התנהגותיות לגבי תקופות לפירעון המשמשות את הבנק לניהול סיכוני ריבית .
    • .4 שיעור תשואה פנימי הינו שיעור הריבית המנכה את תזרימי המזומנים הצפויים ממכשיר פיננסי אל השווי ההוגן הכלול בגינו בלוח זה.
  • .5 משך חיים ממוצע אפקטיבי של קבוצת מכשירים פיננסיים מהווה קירוב לשינוי באחוזים בשווי ההוגן של קבוצת המכשירים הפיננסיים שיגרם כתוצאה משינוי קטן )גידול של 0.1%( בשיעור התשואה הפנימי של כל אחד מהמכשירים הפיננסיים.

הערות ספציפיות:

  • * למעט יתרות מאזניות של מכשירים פיננסיים נגזרים, שווי הוגן של מכשירים פיננסיים חוץ מאזניים ושווי הוגן של מכשירים פיננסיים מורכבים
  • ** סכומים לקבל ולשלם בגין שווי הוגן שלמכשירים פיננסיים נגזרים, מורכבים וחוץ מאזניים. מכשירים פיננסיים מורכבים מוינו לתקופות לפי משך החיים הממוצע האפקטיבי של כל מכשיר, מאחר ולא ניתן לשקף את החשיפה לריבית שלהם באמצעות מיון לפי תקופות לפירעון תזרימי מזומנים או למועד חידוש הריבית הקרוב .
    • *** ממוצע משוקלל לפי שווי הוגן של משך החיים הממוצע האפקטיבי.
    • )1( שיעור משך החיים הממוצע האפקטיבי ושיעור תשואה פנימי מתייחס להשפעות של כל אחד מהמודלים על היתרה המאזנית עליה חל המודל
    • )2( יתרת שווי הוגן של סך הפקדונות עם תחנת יציאה נכון ל31.12.2025- הסתכמה ב 25.5 מיליארדי ש"ח ) 31.12.2024 יתרה של 25.3 מיליארד ש"ח(
    • )3( החל מהרבעון השני של שנת ,2025 בוצע עדכון של מתודולוגיית חישוב שיעור הריבית להיוון בסעיף אשראי לציבור ובסעיף פקדונות. מספרי השוואה לא הוצגו מחדש.
  • )4( החל מהרבעון השני של שנת ,2025 השפעת התחייבות לזכויות עובדים נמדדת על בסיס אקטוארי ומוצגת נטו. לא נרשמה השפעה מהותית על השווי ההוגן. מספרי השוואה לא הוצגו מחדש.
    • )5( החל מהרבעון הרביעי של שנת ,2025 בוצע עדכון למודל פרעונות מוקדמים בהלוואות לדיור שהביא לירידה בשווי של כ- 270 מיליון ש"ח, מספרי השוואה לא הוצגו מחדש.

חלק 6 ב - מניות

ההשקעה במניות ובמכשירים המשקפים סיכון מנייתי, נועדה לשפר את פיזור הסיכונים ואת גיוון מקורות ההכנסה לטווח הבינוני - ארוך בהשקעת ההון הפנוי. ההשקעה מתבצעת ככלל ב מניות ישראליות הנסחרות במדד ת " א 125 ו במדדי מניות מובילים בישראל ובחו"ל, זאת תוך בדיקת כדאיות ההשקעה טרם הרכישה.

בנוסף למגבלות הרגולטוריות בכל הקשור להגבלת היקף ההשקעה המותר לתאגידים בנקאיים על פי דין, לרבות בתאגידים ריאליים, הגדיר דירקטוריון הבנק תיאבון סיכון עבור פעילות במניות. דירקטוריון הבנק קבע מגבלות על גובה ההשקעה, תמהיל ההשקעה - לרבות מגבלה על החשיפה המטבעית ומגבלות על אפיקי השקעה . מערכת המדידה משמשת לצורך ניהול ובקרת התיק הן בשקלים והן במטבע חוץ.

הטיפול החשבונאי במניות בתיק הזמין למכירה מבוצע באופן בו העלות נרשמת בספרים לפי שער רכישת המניה , כאשר השערוך נעשה בשוטף מול שער השוק המתקבל מהבורסה . הפער בין העלות לבין שער השוק העדכני ייזקף באופן שוטף לדוח רווח והפסד .

במסגרת יישום הוראות באזל מיישמת הקבוצה את הגישה הסטנדרטית בגין החשיפה לסיכוני האשראי ו ל סיכוני שוק . במסגרת זאת נדרש הבנק להלימות ההון הרגולטורית בגין סיכון מניות בתיק למסחר ולהלימות ההון הרגולטורית בגין סיכון אשראי בתיק הבנקאי .

פוזיציות במניות בתיק הבנקאי

202531 בדצמבר 202431 בדצמבר
ערך במאזןושווי הוגן דרישותההון ערך במאזןושווי הוגן דרישותההון
במיליוני ש " ח במיליוני ש " ח
ההזמין למכירסווגות בתיקהשקעות המ 1,563 213 1,208 164
הוגן זמיןלגביהן שווישלא מתקייםמזה: מניות 275 52 211 40

בנוסף, במסגרת יישום הנדבך השני של באזל, הקבוצה מקצה הון נוסף במידת הצורך.

חלק 7 - סיכון נזילות

רקע

סיכון הנזילות הינו סיכון שבנק יתקשה לעמוד בהתחייבויותיו בשל משיכות בלתי צפויות של פ קדונות הציבור , ניצול מוגבר של קווי אשראי ואי ודאות לגבי זמינות המקורות , והתחייבויות בלתי צפויות אחרות , לרבות ירידה חדה בשווי הנכסים הנזילים שעומדים לרשות הבנק . התממשות הסיכון עלולה לגרום לבנק מחסור באמצעים נזילים , אשר בגינו יאלץ הבנק לממש נכסים במחירים הנמוכים ממחירי שוק ו / או לגייס מקורות במחיר הגבוה ממחיר שוק ובמקרי קיצון אף להוות סכנה ליציבותו של הבנק .

הבנק מיישם את הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 221 - " יחס כיסוי הנזילות ", ואת הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 222 " יחס מימון יציב נטו NSFR", המאמצות את המלצות ועדת באזל בנושא זה . כמו , כן הבנק פועל בהתאם לעקרונות שנקבעו בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 342 - " ניהול סיכון הנזילות ", בין היתר באמצעות מדדים כמותיים לניטור אחר מצב הנזילות , ביצוע תרחישי קיצון ועוד .

הבנק שומר על יתרות נזילות גבוהות במט"ח ובשקלים, בהשוואה ליתרות במצב עסקים רגיל, מעבר למגבלות הרגולטוריות והפנימיות ככל שרמת א י הוודאות הגבוהה תימשך. רמת הנזילות של הבנק תיקבע בהתאם ליציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית, רמת הסיכון בבורסות בארץ ובעולם, המדיניות הפיסקלית ופרמיית הסיכון של המשק. הבנק ממשיך לבצע מעקב הדוק , ומבצע פעולות בקרה וניטור אחר הנזילות ו יחסי הנזילות באופן שוטף .

יחס כיסוי הנזילות לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 221 (LCR(:

יחס כיסוי הנזילות מחושב בהתאם ל הוראת ניהול בנקאי תקין 221 אשר מבוססת על המלצות ועדת באזל. יחס כיסוי הנזילות ) LCR )הינו תקן שנועד לשפר את עמידות פרופיל הסיכון של התאגידים הבנקאיים בטווח הקצר באמצעות דרישה שתאגיד בנקאי יחזיק מלאי הולם של נכסים נזילים באיכות גבוהה HQLA ( Assets Liquid Quality High), לא משועבדים, הניתנים להמרה למזומן במהירות ובקלות וזאת כדי לענות על צרכי נזילות בתרחיש קיצון הנמשך 30 ימים קלנדריים.

התקן מגדיר מסגרת ספציפית לחישוב יחס כיסוי הנזילות במטרה ליצור אחידות ברמה בינלאומית .

יחס כיסוי הנזילות - LCR, מכיל שני רכיבים :

) א ( שווי מלאי הנכסים הנזילים באיכות גבוהה בתנאי קיצון ) HQLA),

) ב ( סך תזרים מזומנים יוצא נטו במהלך 30 הימים הקלנדריים הבאים , המחושב על פי הפרמטרים של התרחיש .

היחס מחושב כשיעור של מלאי נכסים נזילים באיכות גבוהה מתוך סך תזרים מזומנים יוצא נטו במהלך 30 הימים הקלנדר י ים הבאים . החל מינואר 2017 הדרישה הפיקוחית המזערית ליחס כיסוי הנזילות, הן ברמת הבנק והן ברמת הקבוצה הבנקאית, הינ ה .100% עם זאת, בתקופה של לחץ פיננסי תאגיד בנקאי יוכל לרדת מתחת לדריש ה מינימאלית ז ו , אך עליו לדווח מיידית על החריגה למפקח על הבנקים , ובמקרים מסוימים, בליווי תכנית לסגירת פער הנזילות שנוצר .

יחס כיסוי הנזילות של קבוצת הבנק לשלושת החודשים ש ה סתיימו ביום 31 ב דצ מבר 2025 עמד על ,129% בהשוואה ל - 165% בשלושת החודשים ש ה סתיימו ביום 31 בדצמבר .2024 הקיטון ביחס נבע בעיקר מגידול ביתרות פקדונות סיטונאים קצרים, מגידו ל באשראי ארוך , וקיטון מסוים בפ קדונות קמעונאים ועסקים קטנים .

קיימת תנודתיות מסוימת בין הימים במהלך הרבעון, ותחלופה בין שקלים למטבע חוץ, בעיקר בגין פעילות בנגזר ים , אך תרומתם נטו בסך המטבעות נמוכה .

יחס הכיסוי נשען כאמור על החזקת תיק נכסים )"כרית נזילות"( איכותי אשר במטבע ישראלי מושקע בעיקר ב פקדונות בבנק ישראל ובאגרות חוב של ממשלת ישראל ובמטבע חוץ בעיקר באג"ח של ממשלות וכן על מגוון מקורות מימון יציבים ולטווחי זמן שונים. סיווג הנכסים, ה פקדונות , המסגרות והביטחונות השונים וכן השימוש במקדמים, מבוצע כפי שנקבע בהוראה .221

על פקדונות מגופים פיננסיים ועסקיים שמועד פירעונם עד חודש, חלים על פי ההוראה מקדמי יציאה גבוהים ולכן הם תורמים תרומה גבוהה יחסית לתזרים היוצא. במהלך תקופת הדיווח עמד הבנק במגבלות הרגולציה, על פי הוראות ניהול בנקאי תקין .221

להלן פרוט רכיבי יחס כיסוי הנזילות הממוצע (1LIQ(:

ב א
תיימו ודשים שנסלשלושת החמבר 2025*ביום 31 בדצ
קללסך ערך משו)ממוצע( סך ערך לאמוצע(משוקלל )מ
במיליוני ש"ח במיליוני ש"ח
כות גבוההם נזילים באיסך הכל נכסי
101,452 ה ) HQLA )באיכות גבוהנכסים נזילים1 סך הכל
נים יוצאיםתזרימי מזומ
5,615 90,758 סקים קטניםמיחידים ומעת קמעונאיים2 פקדונו
1,397 27,934 יםפקדונות יציב3 מזה:
3,253 30,644 ת יציביםפקדונות פחו 4
965 32,180 (קאי תקין 221ראת ניהול בנסעיף 84 להועל 30 ימים )קופה העולהפקדונות לת
99,605 117,882 מובטחיטונאי בלתי5 מימון ס
1,652 6,609 ם הנגדיים(ם )כל הצדדיכים תפעולייפקדונות לצר6 מזה:
97,875 111,195 יים(הצדדים הנגדפעוליים )כלנם לצרכים תפקדונות שאי 7
78 78 בטחיםחובות לא מו 8
6,617 39,571 תנזילות נוספו10 דרישות
1,590 1,590 אחרותרישות ביטחוןה לנגזרים ודים בגין חשיפתזרימים יוצא11 מזה:
5,027 37,981 זילותקווי אשראי ונ 13
76 76 ת אחרותת מימון חוזיו14 מחויבויו
329 8,961 ות אחרותת מימון מותנ15 מחויבויו
112,242 נים יוצאיםתזרימי מזומ16 סך הכל
נים נכנסיםתזרימי מזומ
177 ת מכר חוזר(משל עסקאומובטחות )ל17 הלוואות
31,557 37,124 עות כסדרןשיפות הנפרם נכנסים מח18 תזרימי
1,778 6,866 ים אחריםמזומנים נכנס19 תזרימי
33,335 44,167 נים נכנסיםתזרימי מזומ20 סך הכל
101,452 ה ) HQLA )באיכות גבוהנכסים נזילים21 סך הכל
78,907 ונים יוצאים נטתזרימי מזומ22 סך הכל
129% וי נזילות23 יחס כיס

*במונחים של ממוצעים פשוטים של 75 תצפיות יומיות במשך הרבעון המדווח.

ב א
תיימו ודשים שנסלשלושת החמבר 2024*ביום 31 בדצ
קללסך ערך משו)ממוצע( סך ערך לאמוצע(משוקלל )מ
במיליוני ש"ח במיליוני ש"ח
כות גבוההם נזילים באיסך הכל נכסי
87,721 ה ) HQLA )באיכות גבוהנכסים נזילים1 סך הכל
נים יוצאיםתזרימי מזומ
6,078 96,240 סקים קטניםמיחידים ומעת קמעונאיים2 פקדונו
1,477 29,546 יםפקדונות יציב3 מזה:
3,617 33,908 ת יציביםפקדונות פחו 4
983 32,786 (קאי תקין 221ראת ניהול בנסעיף 84 להועל 30 ימים )קופה העולהפקדונות לת
67,308 83,759 מובטחיטונאי בלתי5 מימון ס
1,133 4,534 ם הנגדיים(ם )כל הצדדיכים תפעולייפקדונות לצר6 מזה:
66,060 79,110 יים(הצדדים הנגדפעוליים )כלינם לצרכים תפקדונות שא 7
114 114 בטחיםחובות לא מו 8
4,755 32,387 תנזילות נוספו10 דרישות
899 899 אחרותרישות ביטחוןה לנגזרים ודים בגין חשיפתזרימים יוצא11 מזה:
3,856 31,489 זילותקווי אשראי ונ 13
74 74 ת אחרותת מימון חוזיו14 מחויבויו
313 8,911 ות אחרותת מימון מותנ15 מחויבויו
78,527 נים יוצאיםתזרימי מזומ16 סך הכל
נים נכנסיםתזרימי מזומ
- 118 ת מכר חוזר(משל עסקאומובטחות )ל17 הלוואות
23,890 28,403 עות כסדרןשיפות הנפרם נכנסים מח18 תזרימי
1,594 6,617 ים אחריםמזומנים נכנס19 תזרימי
25,484 35,138 נים נכנסיםתזרימי מזומ20 סך הכל
87,721 ה ) HQLA )באיכות גבוהנכסים נזילים21 סך הכל
53,042 ונים יוצאים נטתזרימי מזומ22 סך הכל
165% וי נזילות23 יחס כיס

*במונחים של ממוצעים פשוטים של 74 תצפיות יומיות במשך הרבעון המדווח.

יחס מימון יציב נטו לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 222 (NSFR(:

יחס מימון יציב נטו - NSFR, מחושב בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין ,222 אשר קובעת את אופן חישוב היחס כפי שנקבע ברפורמת באזל III של ועדת באזל ) BCBS). מטרת יחס המימון היציב נטו הינה לשפר את עמידות פרופיל סיכון הנזילות של התאגידים הבנקאיים בטווח הארוך באמצעות דרישה מתאגידים בנקאיים לשמור על פרופיל מימון יציב בהתאם להרכב נכסיהם המאזניים ולפעילויותיהם החוץ מאזניות . היחס מגביל הסתמכות יתר של התאגידים הבנקאיים על מימון סיטונאי קצר טווח .

יחס המימון היציב נטו מכיל שני מרכיבים : פריטי מימון יציב זמין ופריטי מימון יציב נדרש .

מימון יציב זמין מוגדר כחלק מההון ומההתחייבויות שניתן להסתמך עליו על פני אופק הזמן המובא בחשבון ביחס המימון היציב נטו , המשתרע על פני שנה אחת . סכום המימון היציב הנדרש הוא פונקציה של מאפייני הנזילות והתקופות הנותרות לפירעון של הנכסים השונים המוחזקים על ידי הבנק , וכן של החשיפות החוץ - מאזניות .

החל מיום 31 בדצמבר 2021 ) מועד יישום ההוראה (, הבנק נדרש לעמוד ביחס מימון יציב נטו השווה או גדול ל - ,100% על בסיס שוטף .

יחס המימון יציב נטו של קבוצת הבנק ליום 31 בדצמבר 2025 עמד על ,127% בהשוואה ל - 140% ביום 31 בדצמבר .2024

הקיטון ביחס נבע בעיקר מגידול ביתרות פקדונות סיטונאים קצרים, מגידול באשראי ארוך וקיטון מסוים בפ קדונות קמעונאים ועסקים קטנים .

להלן פרוט רכיבי יחס מימון יציב נטו (NSFR(:

ה ד ג ב א 31.12.25אוחד ליום:על בסיס מ
פות לפירעון קלל לפי תקו ערך לא משו
ערךמשוקלל שנה או יותר מ - 6 חודשיםעד שנה עד 6חודשים ללא מועד)1 (פרעון
ASF )יציב זמין )פריטי מימון
18,240 2,229 - - 16,011 1 הון:
18,240 2,229 - - 16,011 פיקוחי2 - הון
- - - - - ריםכשירי הון אח 3 - מ
84,632 1,242 7,418 81,983 - טנים:ומעסקים קאיים מיחידיםדונות קמעונ 4 פק
56,570 919 7,361 51,219 - םקדונות יציבי 5 - פ
28,062 323 57 30,764 - יציביםקדונות פחות 6 - פ
32,833 6,086 14,368 43,852 - ון סיטונאי:7 מימ
3,286 - - 6,572 - ם תפעולייםקדונות לצרכי 8 - פ
29,547 6,086 14,368 37,280 - חרמון סיטונאי א9 - מי
-657 -1,014 -490 -105,355 -1,274 הדדיתם בעלי תלותכסים תואמיחייבויות עם נת:חייבויות אחרו 10 הת11 הת
- - - - 962 ב נטוחס מימון יציזרים לצורך ין מכשירים נגתחייבויות בגי 12 - ה
657 1,014 490 105,355 312 טגוריות לעיללא נכללו בקבויות וההון שיתר ההתחיי13 - כל
136,362 ין ) ASF )מימון יציב זמ 14 סך
) RSF )יציב נדרשפריטי מימון
2,476 21,606 2,282 95,957 - HQLA )מון יציב נטו )ה לפי יחס מיבאיכות גבוהנכסים נזילים 15 סך
80 - - 160 - תפעוליותרים למטרותפיננסיים אחקים במוסדותדונות המוחז 16 פק
91,422 81,834 15,532 46,326 - כסדרםרך הנפרעיםאות וניירות ע17 הלוו
36 - - 355 - ת על ידידרן שמובטחוהנפרעות כסדות פיננסייםלוואות למוסה ברמה 1באיכות גבוהנכסים נזילים 18 - ה
ת על ידידרן שמובטחוהנפרעות כסדות פיננסייםלוואות למוסת למוסדותמה 1 והלוואוה שאינם ברבאיכות גבוהנכסים נזילים 19 - ה
10,721 4,739 5,880 20,280 - ותשאינן מובטחרעות כסדרןפיננסיים הנפ
כסדרן,ים הנפרעותשאינם פיננסיות סיטונאייםלוואות ללקוח 20 - ה
אותקטנים, והלווים ולעסקיםחות קמעונאיהלוואות ללקו
48,361 37,863 8,452 22,968 - טור ציבוריולישויות סקנקים מרכזייםלריבונויות, לב
808 6 816 793 - ניהולעל פי הוראת35% או פחותקל סיכון שלמזה: עם משמספר 203בנקאי תקין 21
29,835 36,535 1,124 1,131 - רעות כסדרןשכנתא שנפמובטחות במוואות לדיור ה 22 - הל
8,117 11,739 473 502 - ניהולעל פי הוראת35% או פחותקל סיכון שלמזה: עם משמספר 203בנקאי תקין 23
2,469 2,697 76 1,592 - ם נזיליםלהיחשב נכסיאינם כשיריםנם בכשל ושרות ערך שאיורסהת נסחרות בבה, לרבות מניובאיכות גבוה 24 - ניי
- - - - - ת הדדיתת בעלות תלוה להתחייבויוים עם הקבל25 נכס
10,807 4,746 215 10,935 9,238 ים אחרים:26 נכס
- - - - - ות זהבות פיזית, לרבחורות הנסחר 27 - ס
לטובתרים והעמדותשוני לחוזי נגזו כביטחון ראסים שהופקד 28 - נכ
3,060 - - 3,601 CCPs )-מרכזיים )דדים נגדייםdefault )של צשל ) fundקרן למימון כ
- - - - 611 מון יציב נטולצורך יחס מישירים נגזריםסים בגין מכ 29 - נכ
192 - - - 1,207 ב נטו לפניחס מימון יציזרים לצורך ין מכשירים נגתחייבויות בגיופקדומשתנים שהניכוי בטחונות 30 - ה
7,555 4,746 215 7,334 7,420 עילבקטגוריות לם שלא נכללוות של הנכסייתר הקטגורי31 - כל
2,628 - - 53,778 - נייםטים חוץ מאז 32 פרי
107,413 33 סך)דרש ) RSFמימון יציב נ
127% )NSFR( )%ב נטו )ס מימון יצי 34 יח

)1( פריטים שידווחו במסגרת הטור "ללא מועד פירעון" הינם פריטים ללא מועד פירעון מוגדר. זה כולל, אך לא מוגבל, לפריטים כגון הון צמית, פקדונות ללא מועד פירעון, פוזיציות בחסר, פוזיציות בעלות מועד פירעון פתוח, מניות שאינן כשירות להיחשב כנכסים נזילים באיכות גבוהה וסחורות הנסחרות פיזית

31.12.24אוחד ליום:על בסיס מ א ב ג ד ה
ערך לא משו קלל לפי תקו פות לפירעון
ללא מועד)1 (פרעון עד 6חודשים מ - 6 חודשיםעד שנה שנה או יותר ערךמשוקלל
ASF )יציב זמין )פריטי מימון
1 הון: 13,883 - - 2,173 16,056
פיקוחי2 - הון 13,883 - - 2,173 16,056
ריםכשירי הון אח3 - מ - - - - -
טנים:ומעסקים קאיים מיחידיםדונות קמעונ4 פק - 88,191 6,102 1,579 89,446
םקדונות יציבי5 - פ - 54,006 6,038 1,266 58,308
יציביםקדונות פחות6 - פ - 34,185 64 313 31,138
ון סיטונאי:7 מימ - 39,389 12,073 2,961 26,806
ם תפעולייםקדונות לצרכי8 - פחרמון סיטונאי א9 - מי -- 4,59334,796 -12,073 -2,961 2,29724,509
הדדיתם בעלי תלותכסים תואמיחייבויות עם נ10 הת - - - - -
ת:חייבויות אחרו11 הת 762 81,535 243 973 590
ב נטוחס מימון יציזרים לצורך ין מכשירים נגתחייבויות בגי12 - ה 469 - - - -
טגוריות לעיללא נכללו בקבויות וההון שיתר ההתחיי13 - כל 293 81,535 243 973 590
ין ) ASF )מימון יציב זמ14 סך 132,898
) RSF )יציב נדרשפריטי מימון
HQLA )מון יציב נטו )ה לפי יחס מיבאיכות גבוהנכסים נזילים15 סך - 89,003 1,817 20,524 3,100
תפעוליותרים למטרותפיננסיים אחקים במוסדותדונות המוחז16 פק - 182 - - 91
כסדרםרך הנפרעיםאות וניירות ע17 הלוו - 39,241 11,072 75,610 81,348
ת על ידידרן שמובטחוהנפרעות כסדות פיננסייםלוואות למוס18 - ה
ה ברמה 1באיכות גבוהנכסים נזילים - 70 - - 7
ת על ידידרן שמובטחוהנפרעות כסדות פיננסייםלוואות למוס19 - ה
ת למוסדותמה 1 והלוואוה שאינם ברבאיכות גבוהנכסים נזילים
ותשאינן מובטחרעות כסדרןפיננסיים הנפ - 17,443 3,634 3,450 7,884
כסדרן,ים הנפרעותשאינם פיננסיות סיטונאייםלוואות ללקוח20 - האותקטנים, והלווים ולעסקיםחות קמעונאיהלוואות ללקו
טור ציבוריולישויות סקנקים מרכזייםלריבונויות, לב - 19,427 6,320 36,203 43,912
21 ניהולעל פי הוראת35% או פחותקל סיכון שלמזה: עם מש
מספר 203בנקאי תקין - 748 34 785 867
רעות כסדרןשכנתא שנפמובטחות במוואות לדיור ה22 - הל - 1,094 1,055 34,099 27,834
23 ניהולעל פי הוראת35% או פחותקל סיכון שלמזה: עם משמספר 203בנקאי תקין - 481 450 11,125 7,697
ם נזיליםלהיחשב נכסיאינם כשיריםנם בכשל ושרות ערך שאי24 - נייורסהת נסחרות בבה, לרבות מניובאיכות גבוה - 1,207 63 1,858 1,711
ת הדדיתת בעלות תלוה להתחייבויוים עם הקבל25 נכס - - - - -
ים אחרים:26 נכס 2,467 8,512 214 4,830 8,357
ות זהבות פיזית, לרבחורות הנסחר27 - ס - - - - -
לטובתרים והעמדותשוני לחוזי נגזו כביטחון ראסים שהופקד28 - נכ
CCPs )-מרכזיים )דדים נגדייםdefault )של צשל ) fundקרן למימון כ 1,293 - - 1,099
מון יציב נטולצורך יחס מישירים נגזריםסים בגין מכ29 - נכ 224 - - - -
ב נטו לפניחס מימון יציזרים לצורך ין מכשירים נגתחייבויות בגי30 - הופקדומשתנים שהניכוי בטחונות 441 - - - 94
עילבקטגוריות לם שלא נכללוות של הנכסייתר הקטגורי31 - כל 1,802 7,219 214 4,830 7,164
נייםטים חוץ מאז32 פרי - 48,037 - - 2,339
33 סך)דרש ) RSFמימון יציב נ 95,235
34 יח )NSFR( )%ב נטו )ס מימון יצי
140%

)1( פריטים שידווחו במסגרת הטור "ללא מועד פירעון" הינם פריטים ללא מועד פירעון מוגדר. זה כולל, אך לא מוגבל, לפריטים כגון הון צמית, פקדונות ללא מועד פירעון, פוזיציות בחסר, פוזיציות בעלות מועד פירעון פתוח, מניות שאינן כשירות להיחשב כנכסים נזילים באיכות גבוהה וסחורות הנסחרות פיזית

להלן נתוני הנכסים הפיננסיים הלא משועבדים והמשועבדים , ברמת הקבוצה , )במיליוני ש"ח( :

מבר 2025 ליום 31 בדצ
סה"כ נכסים לאמשועבדים נכסיםהמשמשיםכביטחוןלבנק מרכזי נכסיםמשועבדים
83,776 80,406 - 3,370 דונות בבנקיםמזומנים ופק
38,266 32,857 217 5,409 ניירות ערך
23,558 18,229 - 5,329 לת ישראלחוב של ממשמזה: אגרות
10,109 10,029 - 80 לות זרותחוב של ממשמזה: אגרות
1,987 1,987 - - ישראלות פיננסיים בחוב של מוסדמזה: אגרות
785 785 - - ריםות פיננסיים זחוב של מוסדמזה: אגרות
201 201 - - ם בישראלחוב של אחרימזה: אגרות
36 36 - - ם זריםחוב של אחרימזה: אגרות
1,590 1,590 - - קרנותמזה: מניות ו
355 - - 355 חוזרהסכמי מכרשו במסגרתנשאלו או נרכניירות ערך ש
146,374 144,658 - 1,716 ר , נטואשראי לציבו
1,607 1,607 - - שלהאשראי לממ
7,455 7,455 - - אחרים
277,833 266,983 217 10,850 םסך כך הנכסי
מבר 2024ליום 31 בדצ
נכסיםמשועבדים נכסיםהמשמשיםכביטחוןלבנק מרכזי נכסים לאמשועבדים סה"כ
דונות בבנקיםמזומנים ופק 1,740 - 75,435 77,175
ניירות ערך 3,573 1,014 30,823 34,396
לת ישראלחוב של ממשמזה: אגרות 3,482 - 18,077 21,559
לות זרותחוב של ממשמזה: אגרות 91 - 9,392 9,483
ישראלות פיננסיים בחוב של מוסדמזה: אגרות - - 1,466 1,466
ריםות פיננסיים זחוב של מוסדמזה: אגרות - - 396 396
ם בישראלחוב של אחרימזה: אגרות - - 248 248
ם זריםחוב של אחרימזה: אגרות - - 24 24
קרנותמזה: מניות ו - - 1,220 1,220
חוזרהסכמי מכרשו במסגרתנשאלו או נרכניירות ערך ש 70 - - 70
ר , נטואשראי לציבו 1,592 - 127,824 129,416
שלהאשראי לממ - - 1,496 1,496
אחרים - - 6,010 6,010
םסך כך הנכסי 6,975 1,014 241,588 248,563

הערה: בנוסף לסכומים המופיעים בטבלה לעיל, לצורך פעילות בניירות ערך באמצעות מסלקת יורוקליר וכבטוחה לקו אשראי בסך של 40 מיליון דולר ) או בסכום גבוה יותר שהוסכם/יוסכם מעת לעת עם הבנק במקרים חריגים שלא יעלה על 200 מיליון דולר (, שהעמיד/ יעמיד מפעיל המסלקה לטובת הבנק, יצר הבנק שיעבוד ללא הגבלה בסכום של מזומנים וניירות ערך המופקדים ביורוקליר להבטחת מסגרת הפעילות.

מלאי נכסים נזילים

הבנק שומר על רמת נזילות נאותה, בשקלים ובמטבע חוץ , אשר יאפשרו לו לעמוד בכל צרכי הנזילות במגוון תרחישי קיצון ובאמצעות מדיניות של גיוס מקורות יציבים ומגוונים לטווחי זמן שונים הכוללים פקדונות ציבור , גיוס אג"ח ושטרי הון .

הנכסים הנזילים העיקריים של הבנק על פי הוראת ניהול בנקאי תקין 221 הינם פקדונות בבנק ישראל, אג"ח מדינת ישראל בשקלים ובמטבע חוץ ואג"ח ממשלות זרות ו/או בערבותן במטבע חוץ.

הנכסים הנזילים העיקריים בקבוצה, הכוללים מזומנים, פקדונות בבנק ישראל )עו"ש ופקדונות מוניטריים(, פקדונות בבנקים וניירות ערך סחירים , הסתכמו ליום 31 בדצמבר 2025 ב - 119.2 מיליארד ש"ח, בהשוואה ל - 109.3 מיליארד ש"ח בסוף שנת ,2024 מזה, יתרת המזומנים, הפקדונות בבנק ישראל והפקדונות בבנקים הסתכמה ב - 83.8 מיליארד ש"ח ו - 35.4 מיליארד ש"ח הושקעו בניירות ערך, בעיקר באגרות חוב של ממשלת ישראל וארה "ב. יחס פקדונות הציבור לאשראי לציבור נטו , ליום 31 בדצמבר ,2024 עומד על ,162.9% בהשוואה ל - 165.9% ב - 31 בדצמבר .2024

הרכב ה נכסים ה נזילים באיכות גבוהה )במיליוני ש"ח(

עוןממוצע לרבהרביעי שלשנת 2024* יתרה ליום 312024בדצמבר עוןממוצע לרבהרביעי שלשנת 2025* יתרה ליום 312025בדצמבר
87,396 89,858 101,317 100,040 נכסי רמה 1
291 225 86 98 נכסי רמה 2א
33 35 48 51 נכסי רמה 2ב
87,721 90,116 101,452 100,190 סך הכלHQLA

* במונחים של ממוצעים פשוטים של תצפיות יומיות במשך הרבעון המדווח.

מדיניות סיכון הנזילות של הבנק והקבוצה

הבנק מיישם מדיניות כוללת לניהול סיכון הנזילות במטבע ישראלי ובמטבע חוץ וצמוד מטבע חוץ , שאותה אישר דירקטוריון הבנק , ברמת הקבוצה , הבנק , וחברת הבת הבנקאית , בהתאם לנדרש בהוראות ניהול בנקאי תקין 342 , 221 ו - 222 כמתואר לעיל .

המדיניות כוללת , בין היתר , מגבלות על יחס כיסוי נזילות , על יחסי הנזילות המזעריים בתרחיש רגיל ובתרחישי קיצון וכן התייחסות לכלי המדידה השליטה והבקרה ולמנגנוני הדיווח שיש לקיים כחלק מניהול סיכון הנזילות השוטף .

כמו כן , הבנק קבע מתודולוגיה שתסייע בזיהוי וטיפול במשבר נזילות בבנק , וזאת בכדי להבטיח את יכולתו של הבנק לעמוד באתגרים העולים מניהול העסקים השוטף , וכאלה שעלולים להתעורר בעת מקרי לחץ בשווקים הפיננסיים .

חברת הבת הבנקאית מיישמת מדיניות לניהול הנזילות לטווח הקצר ולטווח הארוך בהתאם למדיניות הקבוצתית, תוך הקפדה על קיום ההוראות של הרשויות הרגולטוריות , ובהתאמה לאופי פעילותה וצרכי הנזילות שלה ותוך שמירה על ניהול עצמאי של סיכון הנזילות . כמו כן , חברת הבת עומדת ביחס כיסוי הנזילות בפני עצמה .

לא קיימים איסורים או מגבלות משמעותיות אחרות על העברת כספים בתוך הקבוצה מעבר למגבלות הכלליות החלות על ביצוע עסקאות מכל סוג .

תיאבון הסיכון

הבנק והקבוצה פועלים לשמירה על מלאי נכסים נזילים ברמה נאותה, במקביל לניהול השימושים, באופן שיניב הכנסה לבנק . הבנק רואה משנה חשיבות בניהול שמרני אך אקטיבי של הנזילות בבנק. תיאבון הסיכון של הבנק והקבוצה נמוך ומתבטא במבנה הנכסים וה ה תחייבויות, כלי המדידה וניטור הסיכון הרבים שמוקצים לעניין זה ומערכי הניהול והבקרה המופקדים על ניהול סיכון זה. לפירוט נוסף בנושא כלי מדידה וניטור ראה פרק בנושא זה להלן.

פיקוח, בקרה ודיווח על ניהול החשיפה לסיכוני נזילות :

התפיסה הבקרתית של הבנק היא של זיהוי, כימות ואמידה של הסיכונים ובקרת עמידה במגבלות שנקבעו בנהלים באופן שוטף הן על ידי מנהלי החשיפה והן על ידי גורמי בקרה וביקורת בלתי תלויים, במטרה להבטיח את היכולת להתמודד גם במצבי ביקוש והיצע חריגים בשווקים הפיננסיים. ניהול החשיפה לסיכון נזילות נבחן , מבוקר ונדון באופן שוטף וייעודי על ידי פורומים וועדות ברמת דירקטוריון וה הנהלה וברמת החטיבות . במסגרת זו , מבוצע מעקב שוטף אחר תחזיות של תזרימי מזומנים , מגמות בסגמנטים שונים של פקדונות , ריכוזיות מפקידים ועלויות גיוס . מערך הפיקוח והבקרה על סיכון הנזילות מושתת על שלושה קווי הגנה כמפורט להלן.

קו הגנה ראשון:

יחידת מערך הביניים ננ"ה ונוסטרו , ה כפופה לראש חטיבת משאבים וניהול פיננסי , מבצעת בקרה יומית על עמידה במגבלות, ריכוזיות מפקידים, ומעקב אחר האינדיקטורים לזיהוי מוקדם של לחצי נזילות .

קו הגנה שני:

היחידה לסיכוני שוק ונזילות ותיקוף מודלים אחראית להתאמה של פרופיל הסיכון לתיאבון הסיכון שנקבע בידי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה, ובתוך כך אחראית על גיבוש ועדכון מסגרת ניהול הסיכונים הפיננסיים, זיהוי והערכת סיכונים באופן בלתי תלוי בקו העסקים , אתגור נאותות הבקרות, התשומות והתפוקות בקו הראשון ובחינת אפקטיביות המגבלות. כמו כן, היחידה מבצעת תיקוף למודלים המרכזיים בשימוש הבנק.

קו הגנה שלישי:

מערך הביקורת הפנימית של הבנק משלב בתוכניות העבודה השנתיות שלו ביקורות בנושא ניהול סיכונים פיננסיים בבנק, ובכללן ביקורות על היחידות השונות במערך הפיננסי והיחידות הרלוונטיות בקו ההגנה השני. מבין תפקידיו של המבקר הפנימי לבחון את גיבוש ויישום המדיניות והחלטות הדירקטוריון, את עמידת היחידות במגבלות שנקבעו, קיום הבקרה בנושא, ואת מהימנות וזמינות המידע הניהולי והדיווחים הפיננסיים המוצגים לדירקטוריון ולהנהלת הבנק.

כמו כן, קו ההגנה השלישי כולל את כל גופי הביקורת החיצוניים .

דיווח על החשיפה לסיכוני נזילות

  • דוח סיכון נזילות יומי בשקלים , במט"ח ובסה"כ, מופק ממערכת הנזילות במחשב המרכזי, ומופץ לכל גורמי הניהול והבקרה הרלוונטיים .
  • דיווח על החשיפות לסיכון הנזילות בשקלים , במט "ח ובסה"כ, בהשוואה למסגרות ולגבולות הפעילות שנקבעו על ידי הדירקטוריון והסמכויות לניהולם מוצג שלוש פעמים בשבוע במסגרת הועדה לעניינים שוטפים , בראשות המנכ "ל או מנהל הסיכונים הפיננסיים .
  • דיווח על החשיפות, לרבות תוצאות תרחישי קיצון בנזילות, מוצג במסמך הסיכונים הרבעוני כנדרש בהוראה לניהול בנקאי תקין .310 מסמך הסיכונים נדון, אחת לרבעון, בהנהלה, בוועדה לניהול סיכונים ובדירקטוריון.
    • בנוסף, הנהלת הבנק והדירקטוריון מעודכנים באופן שוטף ועל פי הצורך בהתפתחויות בחשיפות הבנק לסיכוני נזילות.

מדדים בשימוש ניהול סיכון הנזילות

לצורך מדידה וניטור אחר סיכון הנזילות, עושה הבנק שימוש במספר מדדים, כאשר מדדי המפתח העיקריים שבאמצעותם עוקבת ההנהלה אחר מצב הנזילות הינם:

  • יחסי כיסוי הנזילות LCR( בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 221( ברמת הבנק וברמת הקבוצה המאוחדת, בהתאם למפורט לעיל, בתחילת פרק זה ;
    • יחס נזילות מזערי )בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 342( במצבי קיצון שונים ;
      • יחס המימון היציב )בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 222(;
    • כרית ביטחון מינימאלית של נכסים נזילים במט"ח , הניתנים למימוש מיידי ) בהתאם לקביעת דירקטוריון הבנק(;

המדדים כוללים מגבלות הנהלה ודירקטוריון שמטרתם להתריע על חריגה ממגבלה לצורך קביעת תכנית פעולה לחזרה למסגרת תיאבון סיכון הנזילות של הבנק.

יחס נזילות מזערי במטבע ישראלי ובמטבע חוץ

יחסי ה נזילות מבוססים על מודל פנימי שפותח בבנק ושמטרתו מעקב אחר האמצעים הנזילים שברשות הבנק , הן תחת תרחיש של מצב עסקים רגיל והן תחת סט של תרחישים המדמים מצבי לחץ וקיצון שונים הנוגעים לכלל המערכת הבנקאית ולבנק באופן ספציפי. המודל מבוסס על הערכת איכות ופיזור תיק הנכסים ומשתמש במקדמי ביטחון הולמים שנבחנו על בסיס היסטורי בהתאם לרמות הסיכון, לסיפור התרחיש ובהתבסס על חוות הדעת של גורמים מקצועיים. המודל מאפשר ניהול, שליטה, פיקוח ובקרה ברמה היומית השוטפת על מצב הנזילות במטבע ישראלי ובמטבע חוץ ולפרקי זמן שונים. בכל א חד מהתרחישים נבחן מצב הנזילות על בסיס המדדים הכמותיים הבאים : יחס הנזילות , פער נזילות ואופק הישרדות . המודל משמש כלי ניהול דינמי, ברמה היומית, לבחינת מצב הנזילות בבנק ולניהול סיכון הנזילות. תוצאות המודל מבוקרות באופן שוטף על ידי ה גורמים ה עסקיים ו גורמי הבקרה בבנק.

ת כנית חירום

בהתאם להוראות בנק ישראל , הוגדרה בבנק תכנית מגירה לטיפול במשבר נזילות ) CFP - Plan Funding Contingency). מטרת התכנית היא להגדיר את הפעולות הדרושות בניהול סיכוני הנזילות להגנה על המפקידים , החייבים ובעלי המניות , ולקבוע מתודולוגיה שתסייע בזיהוי משבר נזילות בבנק . התוכנית מציינת מהם הקריטריונים להפעלתה , מהם תרחישי הלחץ האפשריים , ניטור הסיכון ומעקב אחר האינדיקטורים לזיהוי מוקדם של לחצי נזילות , תחומי אחריות וסמכות של בעלי תפקידים , אופן המענה והדיווח וההתנהלות מול גורמי פנים וחוץ . בנוסף , הבנק עורך אחת לתקופה תרגיל חירום המדמה תרחיש קיצון שמשפיע גם על מצב הנזילות , ובוחן את תפקוד הבנק ואת יישום תכנית החירום .

סיכון ו אסטרטגיית המימון

סיכון מימון הינו סיכון למחסור במקורות מימון ועשוי לנבוע בין היתר ממבנה מקורות שאינו מספיק יציב בטווח הארוך לשרת את השימושים המתוכננים . סיכון זה מנוהל כחלק מניהול סיכון הנזילות בבנק .

הבנק מנטר באופן שוטף את היקף וריכוזיות המקורות על פי קריטריונים שונים , כגון : גודל ואורך חיי הפ קדון , תלות במפקידים גדולים , ומציב יעדים ומגבלות להיקף ה פקדונות הגדולים ולתמהיל המקורות בכלל .

הבנק פועל בנגזרים ונדרש לביטחונות במסלקות השונות בגין פעילות זו . לדרישת הביטחונות הנ " ל קיימת השפעה נמוכה על רמת הנזילות ויחס כיסוי הנזילות של הקבוצה .

הבנק והקבוצה מתמקדים בגיוס פקדונות לפי סוג הלקוח ואורך חיי הפ קדון , ולשם כך מפתחים מוצרי פקדונות שונים הנותנים מענה לצורכי הלקוחות ומאפשרים להם להשיג תשואות גבוהות באופן יחסי מחד ולפיזור והפחתת סיכון הנזילות מאידך .

הבנק חותר לשיפור מתמיד בתמהיל המקורות בהתאם לצרכי ויעדי הבנק בגיוס מקורות יציבים ולטווחי זמן ארוכים . לשם כך מושם דגש על גידול בפעילות הלקוחות הקמעונאיים מתוך סך ה פקדונות , ועל הפחתת סיכון הריכוזיות הנובע ממפקידים גדולים .

הבנק והקבוצה מנפיקים מפעם לפעם חוב לטווח ארוך בהתאם לצרכי הנזילות ולצרכים אחרים .

מקורות המימון העיקריים - מידע נוסף

מקורות המימון העיקריים של הבנק כוללים את פקדונות הציבור לטווח הקצר , הבינוני והארוך , זאת כתוצאה ממדיניות לגיוס מקורות מגוונים ויציבים , תוך מתן דגש על גיוס מקורות לטווחי זמן ארוכים , ממגוון של מגזרי לקוחות , ובמטבעות שונים .

פקדונות הציבור ליום 31 בדצמבר 2025 הסתכמו ב - 238,509 מיליון ש " ח , בהשוואה ל - 214,755 מיליון ש " ח בסוף שנת ,2024 גידול בשיעור של .11.1% בסוף דצמבר 2025 הסתכמו פקדונות הציבור , אגרות חוב וכתבי התחייבות נדחים , בכ - 245 מיליארד ש " ח , בהשוואה ל - 219 מיליארד ש " ח בסוף שנת .2024

הרכב הנכסים וההתחייבויות של הבנק מצביע על נזילות גבוהה . זאת , כתוצאה ממדיניות לגיוס מקורות מגוונים ויציבים , תוך דגש על גיוס מקורות לטווחי זמן בינוניים , ממגוון של מגזרי לקוחות , ובמטבעות שונים .

חוב לטווח ארוך

חוב לטווח ארוך מוגדר כחוב לתקופה של יותר משנה אחת . אגרות חוב וכתבי התחייבות נדחים הם חלק ממקורות המימון של הבנק לטווח ארוך . אגרות חוב וכתבי התחייבות נדחים ליום 31 בדצמבר 2025 הסתכמו ב - 6,791 מיליון ש " ח , בהשוואה ל - 4,479 מיליון ש " ח ביום 31 בדצמבר .2024 ביום 4 בספטמבר ,2025 הנפיקה הבינלאומי הראשון הנפקות בע " מ , חברה בת בבעלות מלאה של הבנק ) להלן – " הבינלאומי הנפקות "(, אגרות חוב בערך נקוב של 1,700 מיליון ש " ח בתמורה לסך של 1,700 מיליון ש " ח , תמורת ההנפקה בגין אגרות החוב הופקדה בבנק . הבנק התחייב לקיים את תנאיהן של אגרות החוב שהונפקו .

לפירוט סך הנכסים וההתחייבויות לפי רבעונים בשנים 2024 ו - 2025 ראה נספח 5 לפרק ממשל תאגידי , נספחים , בדוחות הכספיים .

לפרטים נוספים בדבר סיכון הנזילות, ראה פרק סקירת הסיכונים , בדוח הדירקטוריון וההנהלה ליום 31 ב דצמבר .2025

סיכונים נוספים

חלק 8 - סיכון תפעולי

בהתאם להגדרת הוראת ניהול בנקאי תקין ,350 סיכון תפעולי הוא סיכון להפסד כתוצאה מאי - נאותות או כשל של תהליכים פנימיים , אנשים או מערכות , או כתוצאה מאירועים חיצוניים . ההגדרה כוללת סיכון משפטי, סיכוני מעילות והונאות, סיכוני טכנולגיות המידע סיכוני אבטחת מידע וסייבר והמשכיות עסקית , ואינה כוללת סיכון אסטרטגי או סיכון מוניטין .

הסיכונים התפעוליים מהווים חלק בלתי נפרד ממערך הסיכונים הכולל בתהליכי הבנק . הבנק רואה בסיכונים אלו מציאות הכרחית הנלווית לפעילותו העסקית , מאחר שהסיכונים התפעוליים מובנים בכל סוגי הפעילויות העסקיות ותהליכי העבודה בבנק , בתהליכי הרוחב ובמערכות התומכות . ניהול הסיכונים מבוצע במטרה להעריך ולנטר את הסיכונים התפעוליים בתהליכי הבנק , לרבות סיכוני מעילות , הונאות והתנהגות לא אתית , למזער את הסיכונים הללו ולהפחית נזקים כספיים בגינם תוך הבאה בחשבון של שיקולים של עלות מול הפחתת הסיכון .

מדיניות לניהול סיכונים תפעוליים

דירקטוריון הבנק קבע מתודולוגיה קבוצתית אחידה לניהול הסיכון התפעולי לרבות באמצעות מדיניות כוללת ומקיפה לניהול הסיכונים התפעוליים , בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 310 ו - .350 המדיניות מגדירה את תיאבון הסיכון , וכן מתווה את סביבת הבקרה , המסגרות הארגוניות והפונקציות הניהוליות שיפעלו לניהול ולמזעור החשיפה לסיכונים תפעוליים בבנק . המדיניות כוללת התייחסות לשרשרת של תהליכי ניהול הסיכונים , מרמת זיהוי הסיכונים , הערכה ומדידה, ועד להפחתה וניטור של הסיכונים . הנהלת הבנק רואה חשיבות מיוחדת ביישום בקרות כנגד מעילות , הונאות והתנהגות לא אתית , כאשר סדרי העדיפות ליישומן מביאים בחשבון גם שיקולים של מוניטין , אתיקה ואי סובלנות כלפי הפרת החוק .

עקרונות המדיניות נקבעו במטרה לקיים את הוראות ההסדרה , להנהיג ולהטמיע תרבות ארגונית של ניהול סיכונים ולהגדיר מסגרת עבודה וסביבת בקרה נאותה לניהול הסיכונים התפעוליים . בנוסף , המדיניות באה להבטיח קיום מנגנוני דיווח אפקטיביים להנהלה הבכירה ולדירקטוריון הבנק . מסמך המדיניות הקבוצתי מאושר על ידי דירקטוריון הבנק , וכן בדירקטוריון של חברות הבנות בהתאם להתאמות הנדרשות .

איסוף ודיווח אירועי כשל

הבנק מקיים תהליך של איסוף ותיעוד אירועי כשל , )אירועי הפסד/רווח, כמעט הפסד/כמעט רווח, הפרשה לתביעה ואובדן הכנסה (, כבסיס נתונים לניתוחים רבעוניים ושנתיים של מגמות ומוקדי סיכון, לצורך הצגה בפני ההנהלה והדירקטוריון , לאומדן הסיכונים התפעוליים בתהליכי הבנק , לאימות הערכות הסיכון של מומחי התוכן , להפקת לקחים , לבחינה מחדש ולשיפור בקרות קיימות , לעדכון מפת הסיכונים ולשמירת היסטוריה , וכן איסוף אירועים כנדרש בהוראת נב"ת 206 החדשה .

היחידה לניהול סיכונים תפעוליים אחראית לריכוז הדיווחים על אירועי כשל בקבוצה , לבחינת קישור האירועים למפת הסיכונים ועדכונה במידת הצורך , לקיום תהליכי הפקת לקחים ברמת הבנק , לדיווח אירועים בעלי משמעות רוחבית , ולדיווח מידי על אירועים מהותיים , בהתאם לנהלי העבודה בנושא . בנוסף , מקיימת הקבוצה תהליך הפקת לקחים גם לגבי אירועים חיצוניים מהותיים שמידע לגביהם מופיע בתקשורת .

המבנה הארגוני ומסגרת העבודה לניהול הסיכונים התפעוליים

מסגרת העבודה לניהול הסיכונים התפעוליים נשענת על כללי ממשל תאגידי נאות ומבוססת על מודל שלושת קווי ההגנה :

קו הגנה ראשון - החטיבות / היחידות העסקיות , יחידות הרוחב וחברת הבת מיחשוב ותפעול פיננסי בע"מ )להלן - "מתף"( , אחראים לניהול הסיכונים התפעוליים המובנים בתהליכים שבתחומי אחריותם . קו ההגנה ה ראשון כולל גם את מנהל ת הגנת הסייבר ואבטחת מידע.

קו הגנה שני - החטיבה לניהול סיכונים , כוללת את היחידה לניהול סיכונים תפעוליים , המהווה פונקציה בלתי תלויה האחראית לגיבוש והטמעת מתודולוגיה קבוצתית לזיהוי ולאומדן הסיכונים התפעוליים , סיכוני טכנולוגיות המידע וסיכוני סייבר באופן בלתי תלוי ביוצרי הסיכון , להנחיה ולפיקוח על יישום כללי המתודולוגיה בבנק , לריכוז דיווחים ולהכנת מסמכי סיכונים רבעוניים להנהלת הבנק ולדירקטוריון כנדרש בהוראות ניהול בנקאי תקין כולל: ,310 350 ו - 361 ועוד . כמו כן , קו ההגנה השני כולל את יחידת ה - SOX בחטיבת חשבונאי ראשי וכן את מערך היעוץ המשפטי.

קו הגנה שלישי - כולל את הביקורת הפנימית , אשר אחראית לביצוע ביקורת על מסגרת העבודה והבקרות כנגד הסיכונים התפעוליים , ואת גופי הביקורת החיצוניים .

הבנק הגדיר תפקידים וקבע סמכויות , תחומי אחריות וסדרי דיווח במטרה לקיים מסגרת עבודה לניהול הסיכונים התפעוליים .

פיקוח, בקרה ודיווח על ניהול החשיפה לסיכוני ם תפעוליים

הבנק מקיים מערך נאות של מנגנוני שליטה, ניהול , פיקוח, בקרה ודיווח על תהליך ניהול הסיכונים התפעוליים . ניהול החשיפה לסיכונים אלו נבחן ומבוקר על ידי הדירקטוריון, ההנהלה וכן על ידי דרגי הביניים במסגרת פורומים ודיווחים לרבות:

  • הפורום הקבוצתי לניהול סיכונים תפעוליים בראשות מנכ" ל הבנק ובהשתתפות חברי ההנהלה ומנכ" ל חברת הבת הבנקאית. הפורום מתכנס לפחות אחת לרבעון ומקיים מעקב שוטף על תיאבון הסיכון התפעולי ועל מצב החשיפה לסיכונים תפעוליים , לרבות בהתבסס על אירועי כשל, על ממצאי סקר סיכונים תפעוליים , התממשות KRI, ו מקבל דיווח על הפעולות הננקטות על ידי היחידות השונות בבנק וע"י חברות הבנות למזעור סיכונים אלו ודיווח על התפתחויות נוספות בתחום ניהול הסיכונים . הפורום דן, בין היתר, גם בנושא מניעת סיכוני מעילות , הונאות והתנהגות לא אתית, הגנת הסייבר וסיכוני טכנולוגיות המידע.
    • ועדת היגוי אבטחת מידע בראשות מנכ" ל מתף , המתכנסת לפחות אחת לחודש. בוועדה משתתפים גם נציגי חטיבת ניהול סיכונים .
      • ועדת היגוי הגנת הסייבר בראשות מנהלת הסיכונים הראשית, מתכנסת אחת לרבעון, ומטרתה לתת מענה לאיומי הסייבר .
  • פורום מודיעין סייבר בראשות מנהלת הגנת הסייבר , המתכנסת אחת לחודש. הפורום דן במגמות ואיומים בתחום הסייבר. בפורום משתתפים נציגי חטיבת ניהול סיכונים .
    • פורום המשכיות עסקית בשעת חירום בראשות מנהלת הסיכונים הראשית, המתכנס לפחות אחת לרבעון.
  • פורום הונאות בראשות מנהלת הסיכונים הראשית שמתכנס אחת לרבעון או לפי הצורך. בפורום דנים , בין היתר בהפקות לקחים בעקבות אירועי הונאות, כולל בחינה של הוספת בקרות בעקבות הונאות בעלי מאפיינים חדשים .
  • ועדת היגוי הונאות בראשות מנכ"ל מתף, המתכנסת אחת לרבעון. הפורום דן באירועי הונאות סייבר והבקרות שמיושמות וכן מעקב אחר משימות מהותיות בתכנית העבודה.
  • החשיפות לסיכונים תפעוליים מרוכזות ומדווחות לדירקטוריון הבנק במסגרת "מסמך הסיכונים" הרבעוני, כנדרש בהוראות ניהול בנקאי תקין ,310 .350 במסגרתו מוצגות, בין היתר, התפתחויות בנושא ניהול הסיכונים הקבוצתי.

מערכת למדידה , אמידה וניהול של סיכונים תפעוליים

הבנק מנהל את מפת הסיכונים באמצעות מערכת, המשותפת לניהול סיכונים תפעוליים וניהול סיכוני ציות, התומכת במתודולוגיה לניהול הסיכונ ים התפעוליים. מאגר המידע של המערכת, כולל את מיפוי ותיעוד סקרי הסיכונים שבוצעו לגבי התהליכים בבנק , את הבקרות המומלצות ואת אירועי הכשל .

שיטות ותהליכי עבודה לניהול הסיכונים התפעוליים

מרכיב בסיסי בתכנית ניהול הסיכונים של הבנק הי נו ניהול אקטיבי ופרואקטיבי של הסיכונים התפעוליים , המהווים חלק בלתי נפרד מתהליכי ניהול פעילותו העסקית של הבנק והמערכות התומכות , לרבות סיכוני מעילות , הונאות והתנהגות לא אתית . אחד הכלים המשמשים את הבנק לזיהוי והערכת הסיכונים התפעוליים המרכזיים למיפוי וזיהוי הסיכונים התפעוליים ולשליטה ובקרה עליהם הוא סקר הסיכונים התפעוליים לתהליכי הקבוצה , הסקר כולל את מיפוי הסיכונים התפעוליים והבקרות בתהליכים אלו, לרבות סיכוני מעילות, הונאות והתנהגות לא אתית, הסקר מתבסס גם על מאגר אי רועי הכשל וכמעט כשל וממצאי ביקורת, הערכת אומדן הסיכונים והפחתתו על ידי יישום בקרות חדשות, חיזוק בקרות קיימות ועוד. הבנק עורך סקר סיכונים תפעוליים תקופתי, שמאושר בהנהלת הבנק ובדירקטוריון. כלים נוספים הם סקרי סיכונים תפעוליים למערכות וכן סקר הערכת סיכוני סייבר . כמו כן, הבנק מבצע באופן שוטף ניהול סיכונים לאיתור מוקדי סיכון במוצרים, תהליכים ושירותים חדשים בבנק בהתאם למדיניות לניהול סיכונים במוצרים , שירותים ותהליכים חדשים .

יצוין כי בעקבות ממצאי סקרי הסיכונים שמתבצעים, ממצאי הביקורת הפנימית ותהליכי הפקת לקחים בגין אירועי כשל, משולבות בקרות מיכוניות ואחרות בפעילויות הבנק השונות, וכן משופרים ומשודרגים נהלי ותהליכי העבודה והבקרה.

בנוסף , כחלק מתשתית מעקב ובקרה , הוגדרו KRI - אינדיקטורים עיקריים לסיכונים תפעוליים בתהליכים נבחרים לאיתור מוקדם של שינוי במפת הסיכונים .

הגישות להערכת ההון הנדרש בגין סיכון תפעולי

הבנק מחשב את הסיכון התפעולי בהתאם לגישה הסטנדרטית, אשר לפיה מופתה ההכנסה הגולמית לשמונה קווי עסקים כפי שנקבעו בהוראה. לכל קו עסקים נקבע מקדם שונה, ודרישת ההון היא ממוצע שנים עשר הרבעונים האחרונים של ההכנסה הגולמית מוכפלת במקדם שנקבע לקו העסקים. ב יום 19 במרס ,2024 פירסם בנק ישראל עדכון להוראה המהווה מסמך תרגום של ועדת באזל , שנכנסה לתוקף ביום 1 בינואר .2026 ע ל פ י ה ה וראה, חישוב דרישות ההון מחולק לשני פרמטרים : ) 1( האינדיקטור העסקי המסתמך על דו " ח רווח והפסד ע " פ 3 שנים . ) 2( נתוני ההפסד ה מסתמכים על אירועי הכשל שאירעו בפועל בקבוצה על פני 10 שנים .

הבנק החל באיסוף נתוני ההפסד החל מיום 1 בינואר 2024 כנדרש על פי דרישות ההוראה.

שימוש בביטוח על מנת להפחית את הסיכון התפעולי

הבנק רואה בקיום פוליסות ביטוח גורם משלים ולא מבטל את הצורך בהפחתת סיכונים . להלן פירוט ה " כיסוי ה ביטוחי " הקיים :

קבוצת הבנק הבינלאומי מחזיקה כיום ארבעה כיסויים ביטוחיים עיקריים :

  • .1 כיסוי ביטוח "בנקאי משולב " )B.B.B.). גבול אחריות בפוליסה זו משותף לארבעת פרקי הפוליסה כמפורט:
  • פרק ביטוח בנקאי: פרק זה מכסה נזק כספי ישיר שנגרם לבנק ממעשה אי יושר או תרמית של עובדי הבנק, נזק הנגרם כתוצאה מאובדן או נזק ל"רכוש בעל ערך", סיכוני העברה של "רכוש בעל ערך", נזק הנגרם כתוצאה מזיוף המחאות , בטחונות מזויפים , מזומנים מזויפים וכו'.
  • פרק ביטוח פשעי מחשב: פרק זה מכסה נזק שנגרם כתוצאה מתשלום או העברת כספים או רכוש, מתן אשראי, חיוב חשבון או מתן ערך כלשהו על ידי הבנק, כתוצאה ישירה של הזנה במרמה או בזדון של מידע אלקטרוני ישירות לתוך מערכת המחשב של הבנק או למערכת מחשב של לשכת שרות או למערכת אלקטרונית להעברת כספים או למערכת תקשורת עם לקוחות; או כתוצאה משינוי או השחתה במרמה או בזדון של מידע אלקטרוני האגור במערכות כאשר פעולת המרמה נעשתה על ידי אדם שפעל מתוך כוונה לגרום הפסד לבנק או לשם הפקת רווח פיננסי למען עצמו או למישהו אחר.
  • פרק ביטוח אחריות מקצועית: פרק זה מכסה את הבנק בגין חבותו החוקית כלפי צדדים שלישיים בהתייחס לתביעה בגין הפסד כספי הנגרם כתוצאה ממעשה , טעות, או השמטה רשלניים או הפרת אמונים של עובד הבנק.
  • ביטוח כספות אישיות: פרק זה מכסה את אחריותו החוקית של הבנק בגין אובדן או נזק לרכוש לקוחות, לרבות מזומנים ותכשיטים , המצוי בכספות אישיות בחצרי הבנק.
  • .2 פוליסת ביטוח "דירקטורים ונושאי משרה": ביטוח זה מכסה את אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה במקרה של תביעה בגין הפרת חובת זהירות ומיומנות, הפרת חובת אמונים כלפי הבנק, כאשר הם פעלו בתום לב והיה להם יסוד להניח שהפעולה לא תפגע בטובת הבנק.
    • .3 פוליסות "ביטוחים אלמנטאריים ": עיקרי הכיסוי הביטוחי: ביטוח נכסים , ביטוח חבויות וביטוח כספים .
  • .4 ביטוח סייבר/ כשל מחשובי: פוליסה זו מכסה את קבוצת הבינלאומי בגין אירועי נזק שונים , אשר עיקרם : הוצאות , נזקים לצדדים שלישיים , סחיטת סייבר ונזקי אובדן תוצאתי למבוטחים בפוליסה )אובדן הכנסות לבנק ו/או הוצאות תפעול נוספות( עקב אירוע כשל מחשובי ו/או אירוע סייבר.

(Business Continuity Planning) עסקית המשכיות

הוראות בנק ישראל מחייבות את הבנקים לפעול להבטחת המשכיות עסקית בעת חירום . בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 355 בנושא , נערך הבנק להתאוששות ממקרה אסון והמשכיות עסקית במצבי חירום שונים . בבנק מתבצעת היערכות הכוללת גיבוש מסמך מדיניות מקיף בנושא המשכיות עסקית , הכנת תשתיות טכנולוגיות נאותות לשעת חירום , גיבוש והטמעת תוכניות פעולה מקיפות ותשתית נהלים תומכת , ו כן ביצוע תרגילים המדמים מצבי חירום שונים . בבנק קיים חדר מצב קבוצתי ופורום ה י ערכות לשעת חירום קבוצתי בראשות ראש החטיבה לניהול סיכונים אשר מרכז פעילות זו בכל הקבוצה . הפורום מופקד על יישום המדיניות , הנהלים והמעקב אחר היערכות הקבוצה למצבי חירום שונים ומתכנס לפחות אחת לרבעון . בנוסף , מתקיים דיווח רבעוני בהנהלה בנושא המשכיות עסקית והיערכות לשעת חירום , ו כן מתקיים דיווח במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני בנושא זה בהנהלה ובדירקטוריון .

הבנק מקיים באופן שוטף תהליך לשיפור ההיערכות להמשכיות עסקית במסגרתו מעודכן המיפוי של כל הפעילויות והמשאבים הקריטיים אשר נדרשים בשעת חירום , ומעודכנים תרחישי החירום ומסמך המדיניות בהתאם .

במהלך מלחמ ת "חרבות ברזל " ו מבצע " עם כלביא " , נקט הבנק בשורה של צעדים , בין היתר , קיום ישיבות ייעודיות לחירום , הפעלת סניפים במתכונת ייחודי ת , העברת עובדים לעבודה מרחוק ועוד . הבנק נוקט צעדים כאמור , גם במהלך מבצע "שאגת הארי".

סיכון טכנולוגיות המידע

הסיכון לכשל במידע ו / או במערכות המידע והתפעול של הבנק , וכן תמיכה שאינה הולמת ומספקת של השירותים והתהליכים העסקיים ה דרושים ל בנק למימוש יעדיו העסקיים . לאור העובדה , כי בשנים האחרונות הסביבה הטכנולוגית מתפתחת והתלות בה הולכת וגוברת , נוצר הצורך בהגדלת הגמישות העסקית והטכנולוגית והצורך בהגברת השימוש בטכנולוגיות חדשות . הבנק מטמיע שירותי ענן, וכן פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית ) GenAI/AI )כדי ל אפשר יכולות מתקדמות ושירותים עסקיים חדשניים .

הסיכון מנוהל לפי מדיניות ניהול טכנולוגיות המידע ובהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין .357 כמו כן , בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין 301 פועלת וועדת טכנולוגיה , חדשנות ומנהל של הדירקטוריון .

בנוסף, הבנק פועל על פי מדיניות ניהול סיכונים מוצרים חדשים ובמסגרת זו מבוצעים תהליכי ניהול סיכונים בהכנסת מערכות/טכנולוגיות חד שות. הערכת סיכוני ה ‐ IT מתבצעת באופן רציף לפי מתודולוגיה , הן ברמת תהליכי ה ‐ IT והן ברמת מערכות המידע והתשתיות שבהן משתמש הבנק .

הבנק נערך ליישום הוראת ניהול בנקאי תקין 364 )" ניהול סיכוני טכנולוגיית המידע , אבטחת המידע והגנת הסייבר "( שתיכנס לתוקף במאי 2026 ותחליף את הוראות ניהול בנקאי תקין ,357 ,361 .363

ניהול סיכונים בסביבות מחשוב ענן

מגמת המעבר לסביבות ענן והגברת השימוש בענן הולך ונהיה נפוץ בקרב ארגונים פיננסיים בעולם, כחלק ממגמה גלובלית להגברת גמישות, זמינות ויעילות תפעולית . לבנק מסמך אסטרטגיית ענן ומסמך מדיניות ל שימוש ב שירותי מחשוב ענן , שאושרו בהנהלה ובדירקטוריון . הבנק פועל בהתאם ל הוראה 362 בנושא , ה קובעת הנחיות ותנאים הנדרשים לשימוש של תאגיד בנקאי בטכנולוגיות מחשוב ענן ומדגישה את הצורך לנהל את הסיכונים לכל שימוש בטכנולוגיות מחשוב ענן . מסמך המדיניות עודכן בשנת .2025

סיכוני אבטחת מידע ו הגנת ה סייבר

דירקטוריון הבנק והנהלתו קבעו מדיניות מפורטת בנושא אבטחת מידע בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 357 - " ניהול טכנולוגיית המידע ", ומינ ו מנהל ת אבטחת מידע האחראי ת על ניהול סיכוני אבטחת מידע . הבנק מבצע את כל הסקרים והמיפויים הנדרשים לעמידה בהוראה . הבנק מיישם את הנחיות בנק ישראל בנושא מדיות חברתיות . בנוסף , הבנק מיישם את הנחיות תקנות הגנת הפרטיות .

כמו כן, בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין 361 בנושא ניהול הגנת הסייבר , ההנהלה והדירקטוריון של כל אחת מהחברות בקבוצה אישרו את אסטרטגיית הגנת הסייבר ואת מדיניות הגנת הסייבר . מנהל ת אבטחת המידע של הקבוצה מונ ת ה גם כמנהל ת הגנת הסייבר הקבוצתי בהתאם ל אישור בנק ישראל .

התקפות סייבר מבוצעות במטרה להסב נזק מסיבי באמצעות פגיעה בפעילות אסטרטגית . הנזק הצפוי מהתקפות אלו עשוי לנבוע מפגיעה באמינות , שלמות , סודיות המידע ו / או בזמינות מערכות הבנק . נזקים אלו עלולים להוביל לפגיעה בפעילות העסקית של הבנק ולהשפעה על לקוחותיו . התקיפות מכוונות כנגד מוסדות פיננסיים בארץ ו בעולם ו ארגונים הקשורים ב שרשרת האספקה של מוסדות אלו .

הבנק מקיים מערך הגנה כולל וייעודי להתמודדות עם התקפות סייבר , בנוסף לפעילות הכוללת המבוצעת בתחום אבטחת מידע . מערך ההגנה כולל היבטים אנושיים , טכנולוגיים ותהליכיים שמטרתם לצמצם את הפגיעה בפעילות הבנק וההשפעה על לקוחותיו , והכל על פי תרחישי תקיפה ייעודיים המוגדרים על ידי מנהל ת הגנת הסייבר . היערכות זו כוללת , בין היתר , את הפעילויות הבאות :

  • בחינת הסיכונים העיקריים וסקירת הסיכונים הרלוונטיים , תוך התייחסות לגורמי הסיכון, עלויות הסיכון והשלכותיו.
  • דיווח להנהלה ולדירקטוריון על ממצאי סקרים ותרגילים , אירועי התקפות סייבר על הבנק וחברות הבנות והערכת הסיכון הנובע מתקריות סייבר ידועות בארץ ובעולם )שלא התממשו בבנק( .
    • ביצוע תכנית סקרים שנתית לבחינת העמידות בפני התקפות סייבר. בכלל זה תרגול מערך ההגנה, על פי תרחישי התקיפה שהוגדרו.
    • דיווח על מאפייני התקפות מהותיות במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני, תוך התייחסות לאופי הסיכונים המהותיים והשפעתם על הבנק .

החדשנות בבנקאות בתקשורת , שימוש בטכנולוגיות חדשות, מערכות פתוחות , יישומי מחשוב ענן ושימוש ב GenAI, מעלים את הסבירות להתממשות אירוע סייבר . עקב כך , לצורך ניהול נאות של סיכוני סייבר , הורחבה והותאמה המסגרת הקיימת של ניהול סיכוני טכנולוגיית המידע ואבטחת מידע בבנק בהיבטי תפיסת מרחב האיום ויכולות ההגנה הנדרשות . כמו כן , מוגברים הניטורים ו מ י ושמות בקרות ואמצעים שונים בהתאם להתפתחות האיומים .

אגף אבטחת מידע והגנה בסייבר מבצע תרגילי סייבר לבדיקת המוכנות הטכנולוגית , המוכנות התשתיתית וכן סימולציות לבחינה של תרחישים מורכבים . בנוסף , בשיתוף עם החטיבה לניהול סיכונים הוגדרה המתודולוגיה למיפוי סיכוני סייבר ומבוצע סקר סיכוני סייבר .

מנהל ת הגנת הסייבר מקיי מת פורום חודשי אשר דן בהתראות מודיעין והשפעה של אירועי סייבר , שהתרחשו בארגונים פיננסים בעולם , על ההיערכות של הקבוצה והשינויים הנדרשים במתאר איומי הסייבר על הקבוצה הבנקאית .

אגף אבטחת מידע והגנה בסייבר מפעיל תכנית לשמירת כשירות באמצעות הרצאות מודעות , ימי עיון , תרגילים מקומיים ויציאה להכשרות מרוכזות . ובאמצעות הפעלה של תכנית " אקסלרטור סייבר " לחברות הזנק בתחום , אשר מטרתה לאתר חברות אשר מפתחות יכולות הגנה חדשניות , לסייע לחברות לעצב את המוצר שלהן , כך שיענה על דרישות הגנה של הבנק , ולהפעיל את המוצר בסביבות שונות ברשת הבנק בהתאם לצרכים ושיקולי ההגנה .

הבנק מיישם את הנחיות הוראות ניהול בנקאי תקין 363 ) ניהול סיכוני סייבר בשרשרת האספקה ( אשר עוסקות בפעילות הבנק מול ספקיו והוראה A359 ( מיקור חוץ (. בנוסף הבנק עומד בדרישות הבקרה של חברת SWIFT העולמית .

חלק 9 - סיכו נים אחרים

סיכון משפטי

כללי

סיכון משפטי נכלל בגדר סיכון תפעולי כהגדרתו בנוהל בנקאי תקין מס ' 350 - סיכון משפטי כולל , אך אינו מוגבל לחשיפה לקנסות ) penalties ,fines ) או צעדי עונשין כתוצאה מפעילות פיקוחית ) damages punitive), כמו גם מהסדרים פרטניים ) settlements private).

הבנק מתייחס להגדרה באופן מרחיב וכולל בסיכון המשפטי , בין היתר , סיכון הנובע מהיעדר ידיעה או פרשנות שגויה של הוראות דין החלות על הבנק , סיכון הנובע מהתקשרויות חוזיות בין הבנק לאחרים, לרבות מהעדר אפשרות לאכוף קיומו של הסכם , וסיכון הנובע מהליכים משפטיים הקשורים בבנק ומניהול לא מיטבי שלהם .

תיאבון הסיכון

הבנק נוקט במדיניות שמרנית של תיאבון סיכון נמוך ביחס לקשירת הסכמים והתחייבויות משפטיות ומבצע את פעילותו העסקית בליווי וגיבוי משפטי הולם , תוך הקפדה יתרה על עמידה בכל הוראות החקיקה והרגולציה והמגבלות והחבויות הנגזרות מהן. מבלי לגרוע מהאמור, הבנק מיישם מדיניות ניהול סיכונים משפטיים השוללת כל פעולה מודעת לסיכון שתוצאותיו עלולות לגרום העמדה לדין פלילי או נקיטת סנקציות פליליות או מנהליות נגד הבנק או מי מנושאי המשרה בו, ונוקט במדיניות של אפס סובלנות בכל הנוגע לסיכון שמקורו בהפרה של הוראות דין המהוות עבירה פלילית או הפרה מינהלית.

מדיניות וניהול החשיפות

הבנק פועל על פי מדיניות לניהול הסיכון המשפטי המאושרת על ידי ההנהלה והדירקטוריון , במסגרתה מתואר הסיכון המשפטי , הדרכים לאיתורו , מיפויו ומזעורו .

מערך הייעוץ המשפטי של הבנק מנהל מעקב שוטף אחר ההתפתחויות בחקיקה , ברגולציה ובפסיקה , העשויות להשליך על הפעילות השוטפת של הבנק , ומספק את הייעוץ , הגיבוי והתמיכה המשפטית הנדרשת לבנק על יחידותיו השונות . הבנק פועל למזעור הסיכונים על בסיס התפתחויות אלו ובהתאם להשלכותיהן . כמו כן , מערך הייעוץ המשפטי עורך , באופן תקופתי או על פי הצורך , עדכונים נדרשים במסמכים המשפטיים שבשימוש הבנק , בהסכמי המסגרת להם הבנק צד ובחוות דעת משפטיות המהוות בסיס להתקשרויות ו / או קוים מנחים לפעילויות שונות .

בנוסף , פועל מערך הייעוץ המשפטי לאיתור מראש של הסיכונים המשפטיים , לרבות בחינת כל מוצר או פעילות חדשים ועריכת מכלול המסמכים הכרוכים באותו מוצר / שירות או פעילות , במגמה למזער את הסיכון המשפטי ככל האפשר .

נהלי הבנק ו ה הדרכות ה שוטפות ליישומם , מביאים בחשבון את ההיבטים המשפטיים הכרוכים בפעילות הבנק .

במסגרת סקר הסיכונים התפעוליים שנערך בבנק נסקרות גם פעילויות מערך הייעוץ המשפטי , וסיכונים שאותרו מוערכים , נקבעים צעדים למזעורם ומופקים לקחים לשם מניעת הישנותם .

דיווח על החשיפה לסיכונים משפטיים

בבנק מערך דיווחים תקופתיים ומיידיים ביחס לסיכון המשפטי , ובכלל זה , מרוכזות החשיפות לסיכונים משפטיים ומדווחות במסגרת מסמך הסיכונים המשפטי הרבעוני , המשולב במסמך הסיכונים הכולל של החטיבה לניהול סיכונים , אשר נדון אחת לרבעון בהנהלה , בוועדת הדירקטוריון לניהול סיכונים ובדירקטו ריון .

ניהול על בסיס קבוצתי של הסיכונים המשפטיים

מערך הייעוץ המשפטי פועל כיחידת המטה של הקבוצה בנושא ניהול הסיכונים המשפטיים , ובאחריותו הגדרת מדיניות ניהול הסיכונים המשפטיים הקבוצתית .

סיכונים משפטיים משמעותיים בקבוצה מדווחים למנהלת מערך הייעוץ המשפטי , הן בדיווחים מיידים והן בדיווחים תקופתיים , וכן מתקיימים בקבוצה מנגנונים לשיתוף פעולה ולעדכון תקופתי ושוטף ב מידע וב סוגיות משפטי ות רלוונטי ות .

סיכון ציות

כללי

  • סיכון ציות הינו הסיכון להטלת סנקציה משפטית או רגולטורית, להפסד פיננסי מהותי, או לנזק תדמיתי, אשר הבנק עלול לספוג כתוצאה מכך שאינו מקיים את הוראות הציות.
  • הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 308 מחייבת את הבנקים לפעול לקיום כלל הדינים וכללי ההתנהגות החלים על הפעילויות הבנקאיות השונות של הבנק . במסגרת עדכון להוראה שפורסם בדצמבר ,2019 נוספה החובה לבחון גם שינויים משמעותיים מחוץ לישראל בהוראות הציות ובמדיניות האכיפה מחוץ לישראל , שחלות על הבנק , לרבות על פעילות הלקוחות. תהליכי הזיהוי וההערכה שבבסיס העדכון כוללים גם לקחים מאירועי ציות משמעותיים ומעוגנים בנהלי הבנק או בדרך מתועדת אחרת שמבטיחה הטמעתם בתהליך.
    • הבנק פועל לאיסוף מאורגן ויזום של עדכוני רגולציה זרה ביחס למדינות עיקריות הרלוונטיות לפעילות border cross של לקוחות הבנק .
  • הוראות ציות, כמוגדר בהוראה 308 האמורה לעיל , הינם : חוקים , תקנות, הוראות רגולציה ועמדות רשויות מוסמכות, תקדים משפטי מחייב, נהלים פנימיים והקוד האתי , החלים על הפעילויות הבנקאיות של הבנק.
    • החובות החלות על הבנק הינן חובות חוצות ארגון הנוגעות למגוון נרחב של מוצרים, פעילויות ותהליכים אותם מבצע הבנק מדי יום .
  • הבנק אימץ תכנית אכיפה פנימית בדיני ניירות ערך , המבוססת על מיפוי מקיף של הוראות הדין הרלוונטיות, נהלי הבנק והתהליכים השונים בבנק, אשר מסדירה נהלים והנחיות ליישום מתמשך של התכנית, וזאת בהתאם לקריטריונים שפרסמה רשות ניירות ערך בנושא. הבנק מינה את ראש החטיבה לניהול סיכונים ומנהלת הסיכונים הראשית של הבנק כממונה על האכיפה הפנימית בדיני ניירות ערך בבנק. הבנק מבצע מעקב אחר הוצאתה לפועל של תכנית האכיפה בדיני ניירות ערך, בין היתר, באמצעות קיום בקרות וביקורות בתחום דיני ניירות ערך וכן נוקט פעולות להטמעת ידע בתחום זה. דירקטוריון הבנק מאשר אחת לשנה, תוכנית עבודה לממונה על האכיפה הפנימית בדיני ניירות ערך.
  • הבנק אימץ תכנית אכיפה פנימית בדיני תחרות כלכלית. הבנק קבע נהלים ותהליכים שונים ליישום התכנית ומינה את קצינת הציות הראשית של הבנק כממונה על האכיפה הפנימית בדיני תחרות כלכלית בבנק. הבנק מבצע מעקב אחר הוצאתה לפועל של תכנית האכיפה בדיני תחרות כלכלית, בין היתר, באמצעות קיום בקרות וכן נוקט פעולות להטמעת ידע בתחום זה. דירקטוריון הבנק מאשר אחת לשנה, תוכנית עבודה לממונה על האכיפה הפנימית בדיני תחרות כלכלית.
  • הבנק פעל ליישום הוראות תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות וממשיך לפעול להטמעתן של הוראות אלו אשר נכנסו לתוקפן בחודש אוגוסט .2025 לפרטים נוספים , ראה פרק חקיקה ויוזמות רגולטוריות, לפרק ממשל תאגידי .

מדיניות

דירקטוריון הבנק קבע ואישר מדיניות ציות קבוצתית . במסגרת ה מדיניות הוסדרו , בין היתר , מבנה פונקציית הציות , הגורמים השונים המעורבים ביישום המדיניות , חלוקת האחריות לביצוע בקרות בקו ההגנה השני אחר הוראות הציות השונות בהתאם לכללים שנקבעו בהוראה וכדומה . מדיניות הציות של הבנק מעגנת , בין היתר , את ערכי הציות אותם מקדם הבנק , משמשת כקו מנחה לפעילות כל הגורמים בבנק בניהול סיכוני הציות בכלל ובעמידה במכלול ההוראות הרגולטוריות בפרט , מתווה את העקרונות וקווי היסוד , ומעגנת את הסמכויות ותחומי האחריות של הגורמים השונים בבנק ובקבוצה , לצורך בניית תשתית נאותה ליישום החובות החלות על הבנק והקבוצה בתחום הציות והסדרתן בנהלים ותהליכים .

תיאבון הסיכון

הבנק והקבוצה אימצו מדיניות של הקפדה יתרה בהתייחסות לסיכון הציות . ביחס להפרת הוראות החוק ונהלי הבנק הקשורים להוראות החוק , הקבוצה ממלאת אחר הוראות ציות החלות עליה ופועלת לשם הבטחת העמידה בהן על ידי כלל עובדי הקבוצה . כל עסקיה של הקבוצה מבוצעים על פי נהלי הבנק , הקוד האתי ובהתאם לכל החוקים והתקנות . הקבוצה פועלת להטמעת תרבות ארגונית ואמות מידה ליושרה ואתיקה כבסיס הכרחי לקיום של תרבות ציות בכל דרגי הארגון .

ניהול החשיפה

  • לשם ביצוע ההוראה קיימת בבנק מחלקת ציות )להלן "פונקציית הציות" או "הפונקציה"(, הכפופה לקצינת הציות הראשית ומשמשת כפונקציה בלתי תלויה, האחראית על ניהול סיכון הציות בבנק. כמו כן, ממונה קצינת הציות הראשית כ-RO( הממונה( על יישום כללי החקיקה וההוראות בתחומי ה-FATCA שמטרתו לאכוף מנגנוני דיווח לגבי חשבונות של אמריקאים מחוץ לארה"ב, RO לבחינת יישום הסכם ה- QI )Intermediary Qualified )המרחיב את דרישות הדיווח וניכוי המס מתשלומים מסוימים מעבר לחשבונות של תושבי חוץ אמריקאים גם לחשבונות אחרים להם הכנסות ממקורות בארה"ב וכן אחראית לוודא יישום כללי ה-CRS( Standard Reporting Common )שבדומה ל-FATCA תכליתו להסדיר את אופן החלפת המידע לגבי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים בין מדינות אשר חתמו על הסכם ביניהן.

  • פונקציית הציות אחראית על תכלול סיכוני הציות בבנק ולניהול סיכוני הציות של הוראות הציות שבאחריותה, בהתאם למדיניות הציות ותכנית העבודה השנתית ולדיווח על ליקויים או פערים לכל מדרג הסמכויות בבנק.

  • לצד קצינת הציות הראשית פועלים :

  • נאמני ציות בכל אחד מסניפי הבנק ובקרים במטה .

  • פורום מעקב אחר יישום הוראות סטטוטוריות אשר מתפקידו לעקוב אחר יישום הוראות ציות חדשות ולדון בטיוטת הוראות, הצעות חוק, תזכירי חוק וכדומה.

    • פורום מעקב אחר יישום הוראות צרכניות אשר תפקידו לדון ביישומן ובסוגיות רוחביות אחרות במיקוד ציות צרכני.
  • הבנק מקיים מערכך הדרכות ולומדות, הן לנאמני הציות, והן לכלל העובדים, בנושאי הציות השונים, לרבות סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור, אכיפה בדיני תחרות וניי"ע, סיכונים חוצי גבולות, והגנת הפרטיות ועוד.

דיווח על החשיפה

  • דיווח במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני , על הפעילות הכוללת של הפונקציה ועמידה בהוראות ציות והמלצות לגבי היערכות ליישום הוראת ציות חדשה , וכן דיווח שנתי מפורט על סיכום פעילות שנתי .
  • מסמך הערכת הסיכונים , המוצג אחת לשנה בהנהלה ובוועדת ניהול הסיכונים של ה דירקטוריון . המסמך כולל התייחסות למוקדי הסיכון בבנק , על פי מסמך הערכת הסיכון הלאומי שמתפרסם אחת לתקופה , וכן מוקדי סיכון ייחודיים לבנק .
    • בנוסף , במדיניות הציות שנקבעה על ידי הדירקטוריון מוגדרים דיווחים מידיים להנהלה ולדירקטוריון .

ניהול על בסיס קבוצתי של סיכון הציות

קצינת הציות הראשית פועל ת במסגרת יחידת המטה של הקבוצה בנושא ניהול סיכוני הציות , ובאחריות ה לוודא יישום המדיניות הקבוצתית בנושא הציות בקרב חבר ת הבת הבנקאית , ליווי חברות הבת בבניית מערכות , בכתיבת נהלים , בפעולות הדרכה ובהטמעה של ההוראות .

ניהול סיכון התנהגותי - Risk Conduct

סיכון התנהגותי הינו סיכון חוצה ארגון , השואב את מסגרתו הנורמטיבית משורה ארוכה של הוראות דין ורגולציה ואשר מושתת על ערכי יסוד כגון הוגנות , הגינות , מניעת הפליה ושקיפות , באופן שבו הבנק מתנהל אל מול מחזיקי העניין השונים .

קבוצת הבנק הטמיעה ערכי הוגנות ושקיפות בפעילותה מול לקוחותיה וחיזוק עקרונות אלו בהתנהלותה השוטפת . ככלל , נדרשת קבוצת הבנק לוודא כי ההצעות הניתנות ללקוח מותאמות לצרכיו וכי השירותים המוענקים לו ניתנים ללא הפליה , מכל סוג . אי עמידה בסטנדרט ההתנהלות חושפת את הקבוצה לסיכונים שונים , בין היתר , סיכוני ציות , סיכון משפטי , מוניטין וכיו " ב . לבנק קיימת מדיניות בנושא risk Conduct, כחלק ממדיניות הציות .

סיכון איסור הלבנת הון ומימון טרור

כללי

  • סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור הינם הסיכונים להטלת עיצומים כספיים משמעותיים על הבנק לאור אי עמידה בהוראות החוק בנושא מניעת הלבנת הון ו מימון טרור וכן הסיכון להיווצרותה של אחריות פלילית של הבנק ועובדיו . בנוסף , התממשות עבירה על הוראות הדין בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור עשויה לגרור התממשות של סיכון מוניטין .
  • על המגזר הבנקאי חלות הוראות שונות במסגרת מניעת הלבנת הון ומימון טרור הכוללות , בין היתר , את החוק לאיסור הלבנת הון , חוק המאבק ב טרור , צו איסור הלבנת הון , הוראת ניהול בנקאי תקין מספר ,411 חוזרים שונים ועוד .

מדיניות

לקבוצה מדיניות מוסדרת לנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור , המאושרת ב דירקטוריון אחת לשנה . בנוסף לעדכונים השוטפים הנדרשים, לפני כשנה נוסף פרק למדיניות הציות של הבנק, בנושא סנקציות בינלאומיות.

תיאבון הסיכון

  • קבוצת הבנק נוקטת במדיניות של הקפדה יתרה בהתייחסות לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור וסיכונים חוצי גבולות , לרבות לעניין עבירת מס ) cross border )ובמסגרתה נדרשים כל מנהלי הבנק ועובדיו , ללא יוצא מן הכלל , לכבד את הוראות החוק והרגולציה החלות על הבנק וכן אחר כל נהלי הבנק הרלוונטיים הנובעים מהוראות אלו ולפעול למזעור החשיפות לרמתן המינימלית .
  • קבוצת הבנק נוקטת במדיניות שנועדה להבטיח יישום הוראות החוק והכרת הלקוח איתו מנהל הבנק עסקים , ובכלל זה הבנת עסקיו המנוהלים עם הבנק או באמצעותו , החיוניים לניהול סיכוני הבנק ומניעה , ככל הניתן , אפשרות שיבוצעו עבירות הלבנת הון ומימון טרור באמצעות הבנק ולניהולו התקין של הבנק .
  • המדיניות בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור כוללת הנחיות ביחס לפעילות מול גופים ומדינות לגביהם ישנן הגבלות ו/או משטרי סנקציות יעודיים , לרבות התייחסות לאיזון בין מתן השירות ללקוח לבין ניהול הסיכון הנובע ממשטרי הסנקציות ובהתאם לנב"ת 412 "מתן שירותים ללקוחות ברקע משטרי סנקציות".
  • מדיניות ניהול הסיכון מתייחסת לדרישות " הכר את הלקוח ", בהתאם לחקיקה מחייבת ומגדירה תהליכים וכלים הנדרשים לצורך עמידה מיטבית בדרישות אלו .
    • מדיניות ניהול הסיכון מגדירה את תאבון הסיכון האיכותי והכמותי בתחומי הסיכון אליהם נחשף הבנק בפעילותו ועקרונות לניהול הסיכון.

ניהול החשיפה

  • בבנק פועלת יחידה למניעת הלבנת הון ומימון טרור , אשר מופקדת על יישום הוראות הדין בנושא זה ועל הטמעתן . היחידה כפופה לקצינת הציות הראשית , המשמש ת גם כאחראי ת איסור הלבנת הון ומימון טרור ו מהווה חלק מפונקציית הציות הכפופה למנהלת הסיכונים הראשית של הבנק .)CRO (
  • תפקידי האחראי ת על איסור הלבנת הון ומימון טרור כוללים , בין היתר , כתיבה ועדכון המדיניות והנהלים בהתאם לעדכוני חקיקה והוראות הדין , פיתוח וביצוע בקרות על מנת לוודא כי הבנק מיישם את הוראות הדין ומבצע את הדיווחים הנדרשים , העברת דיווחים על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון ובדיקת יישום מדיניות הבנק בכל חברות הבת בקבוצה וכן קיום הדרכות וימי עיון לנאמני הציות ולכלל העובדים , המגבירים את המודעות לנושא .
  • הבנק מפעיל מערכות ממוכנות לניהול החשיפה. בראשן מערכת לסריקת פעולות מול רשימות טרור וסנקציות, מערכת לאיתור ודיווח על פעילות בלתי רגילה, מערכות דיווח לפי החובות החלות על פי דין, מערכת לניהול המידע על הלקוח וניטור חריגים, ועוד.
  • לשם יישום החוק , והטמעה של הוראותיו מינה הבנק נאמני ציות המשמשים גם כנאמני איסור הלבנת הון בסניפים וביחידות המטה הרלוונטיות , האחראים על הפעילות השוטפת בנושא , ו כפופים מבחינה מקצועית לקצינת הציות.
  • הבנק נוקט באופן שוטף במהלכים לאיתור וטיוב נתונים באמצעות דוחות בקרה . לייעול הבקרות , הבנק משקיע משאבים רבים בפיתוח ושדרוג מערכות הבקרה הממוכנות ומקצה משאבי כח אדם לנושא .
  • הבנק מקצה בכל שנה משאבים למימוש תכנית העבודה בהיבטי שיפור ופיתוח המיכון, כמענה למשימות ליישום עדכונים רגולטוריים, שיפור סביב ת הסיכון הנגזרת מהערכת הסיכון השנתית.
  • מערך הייעוץ המשפטי מבצע מעקב אחר עדכוני חקיקה , מוודא מסירתם לאחראי על ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור ו מעניק תמיכה משפטית ככל שזו נדרשת על ידי האחראי ל צורך קיום חובות יו ופעילות היחידה והבנק .

דיווח על החשיפה

  • במסגרת מסמך הסיכונים הרבעוני , מדווחת האחראית על איסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילותו. הדיווח כולל, בין היתר, התייחסות למוקדי סיכון שאותרו ודרכי הטיפול בהם .
  • אחת לשנה לפחות, מדווחת האחראית על איסור הלבנת הון ומימון טרור להנהלת הבנק ולוועדת ניהול הסיכונים של הדירקטוריון, דיווח מפורט בנפרד ממסמך הסיכונים , עם פירוט הנושאים שטופלו בשנה הקלנדרית הקודמת.
  • דוח הערכת הסיכונים מוצג אחת לשנה בהנהלה, בוועדת ניהול הסיכונים ובדירקטוריון. המסמך כולל התייחסות למוקדי הסיכון בבנק , על פי מסמך הערכת הסיכון הלאומי שמתפרסם אחת לתקופה, וכן , מוקדי סיכון ייחודיים לבנק.
    • בנוסף, במדיניות שנקבעה על ידי הדירקטוריון מוגדרים דיווחים מידיים להנהלה, לדירקטוריון ולבנק ישראל.

ניהול על בסיס קבוצתי של סיכון איסור הלבנת הון ומימון טרור

האחראית על איסור הלבנת הון ומימון טרור פועל ת כיחידת המטה של הקבוצה בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור , ובאחריות ה לוודא יישום המדיניות הקבוצתית בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור בחברות הב נו ת , כנדרש בהוראת ניהול בנקאי תקין ,411 הכוונת וליווי חברות הבנות בבניית מערכות , בכתיבת נהלים , בפעולות הדרכה ובהטמעה של ההוראות .

ניהול סיכונים חוצי גבולות - Border Cross

קבוצת הבנק פועלת בתחומי בנקאות שונים . בין שאר לקוחותיה , מספקת קבוצת הבנק שירותים גם ללקוחות שהינם בעלי מגבלות Border Cross. על רקע המאמצים המוגברים של מדינות שונות באיתור כספים של תושביהן המוחזקים מחוץ למדינת התושבות והמגמה של שיתוף פעולה בינלאומי במאבק בהעלמות מס , עלולה פעילות הבנק מול לקוחות כאמור להגדיל את החשיפה של הבנק לסיכוני ציות שמקורם בפעילות חוצת גבולות ) Cross Border )וכן לסיכוני מוניטין .

נקבעו מדיניות ייעודית ונהלי עבודה לנושא זה ונעשים צעדים אופרטיביים לניהול וצמצום הסיכון . בחשבונות בסיכון גבוה בהיבטי סיכונים חוצי גבולות , מזוהים ומסומנים לקוחות להם אינדיקציות לתושבות מס זרה וכן כל הלקוחות החדשים נדרשים לחתום על הצהרות לעניין חבויות המס וויתור על סודיות , בהיבט זה .

ביום 6 בפברואר 2019 פורסמו תקנות מס הכנסה ) יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים (, התשע " ט - ,2019 המטמיעות לדין הישראלי את ההתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה לאימוץ התקן הבינלאומי לחילופי מידע ) תקן CRS), אשר פותח על ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ) OECD), לצורך קיום חילופי מידע על בסיס שנתי למטרות סיוע הדדי באכיפת מס בין מדינות .

בנוסף לאמור , בשנים האחרונות חלו התפתחויות בחקיקה וברגולציה הבנקאית באירופה ובעולם בכלל , שיש בהן כדי להשפיע על רמת הסיכון והחשיפה לסיכוני ציות , הנובעים ממתן שירותים בנקאיים ללקוחות תושבי חוץ . ככלל , הבנק אינו יוזם פעילות שיווק , קידום ופרסום ואינו מכוון , או מציע את שירותיו באופן מובהק , או מכוון ללקוחות תושבי חוץ , בין אם באופן ישיר ובין אם באופן מקוון . לבנק אין שלוחות או נציגויות מחוץ לישראל ועובדי הבנק לא פועלים מחוץ לישראל . לגבי חשבונות של תושבי חוץ הנפתחים בבנק , הבנק נוקט בגישה מבוססת סיכון בכל תהליכי פתיחת החשבונות ותהליכי ניהול החשבונות , על מנת למזער ולגדר , ככל האפשר , היתכנות או אפשרות שהבנק יפר את הדין הזר בעת מתן שירותים בנקאיים ללקוחות תושבי חוץ . זאת על ידי איסור ביצוע פעילות שיווק אקטיבית , הגבלה והתאמה של סוג ואופן מתן השירותים , לרבות הגבלה או הימנעות ממתן שירותים לתושבי חוץ בעת שהייתם מחוץ לישראל , והתייחסות לסוגיית יוזם השירות .

רמת הסיכון חוצה גבולות התגברה וסיכונים מסויימים התחדדו מאז תחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ותחילת משטר הסנקציות על רוסיה והאזורים הבדלניים באוקראינה . יודגש , כי נוכח המציאות הקיימת , חוזקו הבקרות והבדיקות המבוצעות בבנק , בדגש על עדכון רשימות הגופים המוכרזים תחת סנקציות באופן שוטף , ובקרה אחר פעולות המבוצעות מול מדינות רוסיה , אוקראינה ובלארוס .

הוראות ה - FATCA - חקיקה אמריקאית המעוגנת בהסכם בין מדינתי עם ישראל בדרך של חקיקה מקומית . במסגרת כללי הורא ות אל ו , מפעיל הבנק תהליכים פנימיים לזיהוי ותיעוד לקוחות אמריקאים ומדווח עליהם מדי חודש ספטמבר , לגבי שנת המס הקודמת , לרשות המסים בארה " ב , באמצעות רשות המסים בישראל , בהתאם לדרישות ההוראה . בהתאם ל תקנות , הבנק מאפשר פתיחת חשבון חדש , בכפוף לחתימת לקוח על הצהרה בדבר תושבות המס שלו .

הוראות ה - CRS - תקן שפותח על ידי ארגון ה - OECD ושמטרתו איסוף מידע לגבי תושבות המס של לקוחות הבנק ודיווח עליהם לרשויות המס של המדינות המשתתפות , באמצעות רשות המסים בישראל . התקן אשר הוטמע בחקיקה מקומית , מיושם על ידי הבנק , אשר מדווח מדי חודש ספטמבר , לגבי שנת המס הקודמת , על לקוחותיו שהצהירו על תושבות מס זרה , או שבחשבונם אינדיקציה לתושבות מס כזו .

תקנות ה - QI - תקנות מס בארה " ב הנוגעות לניכוי מס במקור על הכנסה הנובעת ממקור אמריקאי , לרבות הכנסה מדיבידנד ותשלומי ריבית על ניירות ערך אמריקאים . התקנות קובעות , בין היתר , חובות זיהוי , תיעוד , ניכוי ודיווח וחלות על כל המחזיקים בניירות ערך עם תקבולים ממקור אמריקאי , אמריקאים ושאינם אמריקאים . בהתאם להסכם בדבר היותו של הבנק "מתווך מורשה" ) Intermediary Qualified )אליו הצטרף הבנק בשנת 2001 ולצורך עמידה בדרישות הדיווח וניכוי המס מתשלומים מסוימים ממקורות אמריקאים, בהתאם לכללים שנקבעו ע"י ה - IRS, הוגדרה תשתית ניהול לביצוע הדיווח, לרבות תהליכי בקרה.

סיכון מוניטין

כללי

סיכון המוניטין מוגדר כסיכון הנובע מתפיסה שלילית מצד לקוחות, צדדים נגדיים, בעלי מניות, משקיעים, מחזיקי אגרות חוב, אנליסטים, גו רמים רלוונטיים אחרים או רגולטורים, אשר עלולה להשפיע לרעה על יכולתו של תאגיד בנקאי לשמור על קשרים עסקיים קיימים או ליצור קשרים חדשים וליהנות מנגישות רציפה למקורות מימון.

סיכון המוניטין הינו סיכון מורכב, וקשה לחז ות את התממשותו, שכן הוא מדבר על תפיסת הארגון בעיני הציבור. תפיסה/דעה הוא דבר שאינו מוחשי, בעייתי למדידה, משתנה, והשפעתו המידית על פעולה )פתיחה/סגירת חשבון או העברת פעילות( היא קשה לחיזוי. קושי נוסף קיים בעובדה שבמקרים רבים הסיכון הינו פועל יוצא של התממשות סיכונים אחרים כגון סיכון תפעולי מסוג מעילה, אבטחת מידע, סיכון ציות והלבנת הון, סיכון אשראי ו/או שוק בהיקף חריג, מערכת יחסי העבודה בבנק ועוד.

מדיניות וניהול החשיפות

ניהול סיכוני המוניטין בבנק ובקבוצה כולל מספר מרכיבים עיקריים :

  • זיהוי ומעקב אחר גורמי סיכון בתחום המוניטין וגיבוש פעילות מונעת המבוססת על גיבוש דפוסי התנהגות/התנהלות המביאים בחשבון ככל שניתן את סיכון המוניטין במסגרת הגיבוש והיישום של המדיניות העסקית.
    • איתור מוקדם של אירועי מוניטין פוטנציאליים והצפתם בפני דוברת הבנק, מנהל סיכון המוניטין וההנהלה.
  • ניטור מתמשך של סיכון המוניטין במטרה להבטיח זיהוי מגמות שעלולות להוביל לאירוע מוניטין ולדווח עליהן לראש חטיבת חשבונאי ראשי, בתפקידו כמנהל סיכון המוניטין ולדוברת הבנק , העוסקת בניהול השוטף של הסיכון.
  • ניהול שוטף של מערכת היחסים עם כלי התקשורת השונים בעיקר עם בעלי תפקידים המסקרים את הבנק : כתבים ועורכים בעלי השפעה )באחריות הדוברת(.

תיאבון הסיכון

לקבוצה סובלנות נמוכה לסיכון המוניטין שע לול להשפיע על יציבותה ובכלל זה איומים שמקורם בתדמית הבנק. מעבר לכך, הבנק רואה בתדמית ו חיובית כ נכס מרכזי , ולכן פועל ככל ש ניתן למניעת התממשות סיכון מוניטין שעלול גם להגיע לתרחיש קיצון וינסה למזער התממשותם של סיכוני מוניטין.

דיווח על החשיפה של סיכון מוניטין

דוברת הבנק מעורבת בפרסום הודעות ודיווחים מהותיים לבורסה בדגש על הודעות שיש בהן איום פוטנציאלי או השפעה על מוניטין הבנק כגון אזהרות רווח, מינויים מהותיים, עסקאות מהותיות ועוד.

במסגרת מסמך הסיכונים מדווחים נושאים מרכזיים הנוגעים לסיכון המוניטין.

ניהול על בסיס קבוצתי של הסיכון הקבוצתי

החברות הבנות בקבוצה , לרבות הלא בנקאיות , מאמצות מדיניות זו בהתאמות הנדרשות . כל חברת בת או מותג שיווקי דואג ים למתן דגש מיוחד על אוכלוסיות הליבה שלה ם . כל חברת בת או מותג שיווקי מינ ו מנהל סיכון מוניטין אשר אחריותו הינה בהתאם למפורט במדיניות לניהול סיכון מוניטין . דוברת הבנק הבינלאומי משמשת כדוברת הקבוצה ולפיכך , כל מגע מהותי עם התקשורת בקשר לפעילות הקבוצה ו / או הבנקים מדווח לה ומתואם עימה מראש .

סיכון אסטרטגי ה

כללי

הסיכון מוגדר כסיכון של ההשלכות הנוכחיות והעתידיות על רווחים , הון , מוניטין או מעמד הנובע ות מהחלטות עסקיות שגויות , מיישום בלתי נאות של החלטות או מהעדר תגובה לשינויים ענפיים , כלכליים או טכנולוגיים . סיכון זה הינו פונקציה של התאימות בין היעדים האסטרטגיים של הבנק , האסטרטגיות העסקיות שפותחו להשגת יעדים אלו , המשאבים שהוקצו לעמידה ביעדים אלו ואיכות היישום .

הבנק מחלק את הסיכון האסטרטגי לשלוש משפחות סיכון , אשר התממשות ן, כולן או חלק מהן, עלול להשפיע על הגשמת החזון והיעדים האסטרטגיים :

סיכו ני הפוזיציה האסטרטגית ) risks positioning Strategic ;)סיכו ני יישום האסטרטגיה ) risks execution Strategic ; )וסיכו ני ההשלכה האסטרטגית .)Strategic consequence risks (

מדיניות וניהול החשיפות

יעדי מדיניות ניהול הסיכון האסטרטגי , הינם :

  • הבטחת התאמה בין היעדים האסטרטגיים לבין: תכניות העבודה השנתיות; האמצעים שהוקצו לעמידה ביעדים )בין היתר, משאבי הון במסגרת תכנון ההון של הבנק (; יישום ההחלטות האסטרטגיות.
  • יכולת ניטור של הסיכון האסטרטגי, המאפשרת זיהוי מוקדם של פערים בהתממשות התכנון האסטרטגי: החלטות/ תכניות עסקיות שגויות; יישום בלתי נאות של החלטות אסטרטגיות; שינויים ענפיים , כלכליים , טכנולוגיים ורגולטוריים .

נקבעו מדדים לניטור ברמה הרבעונית והחצי שנתית, והם מעודכנים בהתאם להתפתחויות. לאחרונה, עודכנו והורחבו מדדי הניטור כך שישקפו את הסיכונים הנגזרים ממהלכים אסטרטגיים קיימים וצפויים .

תיאבון הסיכון האסטרטגי

לקבוצת הבנק סובלנות נמוכה לסיכון האסטרטגי בשל ההשפעה הקריטית שעשויה להיות לו על יציבות הבנק והישגיו העסקיים . הקבוצה מאמצת אסטרטגיה עסקית המתאפיינת ברמה גבוהה של זהירות ומידתיות . הקבוצה מפעילה תהליכי בקרה על מנת לצמצם החשיפה לסיכונים חריגים .

דיווח על החשיפה לסיכון האסטרטגי

בבנק קיימת מעטפת סדורה של דיווחים ביחס לסיכון האסטרטגי לאורך קווי ההגנה השונים . במסגרת מסמך הסיכונים מדווחים נושאים מרכזיים הנוגעים לסיכון ה אסטרטגי .

ניהול על בסיס קבוצתי של הסיכו ן האסטרטגי

בנק מסד מאמ ץ את מדיניות הבנק בהתאמות הנדרשות , תוך מתן דגש מיוחד למאפיינים הייחודיים ל ו בתהליך התכנון האסטרטגי .

סיכון רגולטורי

סיכון רגולטורי הוא סיכון קיים או עתידי להכנסות והון הקבוצה העלול להיווצר משינויים ברגולציה או בחקיקה, שיש בהם כדי להשפיע על פ עילות הקבוצה ועסקיה. מקורו של הסיכון הוא בהתגברות הדרישות הרגולטוריות בארץ ובעולם . השינויים הרגולטוריים ויישום רפורמות רגולטוריות מגבירים את אי הוודאות והתחרותיות במערכת הפיננסית ויוצרים סיכון להכנסות , להוצאות ולהון הקבוצה , לרבות באמצעות מניעת או הטלת מגבלות על פעילות עסקית . שינויים אלה גם מחייבים את הבנק להיערכות , יישום והטמעה של דרישות רגולטוריות הכרוכים בעלויות והשקעות נכבדות , בעיקר השקעות מיכוניות . הסיכון הרגולטורי מנוהל בבנק באמצעות המערך לייעוץ משפטי , מחלקת הציות יחידת האסטרטגיה ויחידת הרגולציה . ה תכנית האסטרטגית ותכנית העבודה מתייחסות להשפעות אפשריות שצוינו לעיל , ולוקחות בחשבון את השינויים האמורים . לפרטים בדבר התפתחויות אחרונות בסיכון הרגולטורי, ראה לעיל, פסקת סיכונים מובילים ומתפתחים.

סיכו ני סביבה ואקלים

הסיכונים לחשיפה להפסדים מסיכונים הקשורים להשפעות סביבתיות הן בשל עלויות שמקורן בחשיפה לסיכוני סביבה - פגיעה סביבתית ) זיהום קרקע , זיהום אוויר , מחסור במים , רעידות אדמה וכיו " ב ( והן בשל עלויות הנובעות מהחשיפה לסיכוני האקלים - סיכונים פיזיים ) גלי חום , בצורות , שיטפונות , הצפות ועוד ( או סיכוני מעבר הקשורים לשינויי האקלים . לסיכונים אלו השפעה אפשרית במספר היבטים באופן ישיר או עקיף : סיכון אשראי , סיכון שוק , סיכון תפעולי , סיכון ציות וסיכון מוניטין .

השפעה ישירה - כתוצאה מעלויות מפגעים סביבתיים שעל הבנק לשאת בהם בגין נזקים ישירים הקשורים בשינויי אקלים או הוצאה כספית העלול ה להיגרם כתוצאה מאימוץ של הוראות לגבי מדיניות אקלים וסביבה , התפתחות טכנולוגית ושינויים בהעדפות השוק .

השפעה עקיפה - כגון על סיכוני האשראי - עלולה לנבוע מהרעה במצבו הפיננסי של לווה בעקבות השפעות סביבתיות ושינויי אקלים , בין היתר בעקבות אי - עמידה בהוראות הדין הסביבתיות הרלבנטיות , בשל הוצאות גדולות הנדרשות כדי לעמוד בדרישות רגולציה סביבתית או בשל קנס גבוה שניתן להשית על הלווה בשל פגיעה סביבתית , וכן התממשות של סיכונים אחרים הקשורים בסיכונים סביבתיים כגון סיכון מוניטין . הבנק נוקט בפעולות לזיהוי וניהול סיכונים אלו , בדגש על סיכון האשראי , תוך חתירה לצמצום או מניעה של סיכון הנובע מהשפעה סביבתית שיש בה פוטנציאל לפגיעה . הבנק רואה ערך רב במימון פרויקטים / גופים התורמים לפיתוח סביבתי , כגון מימון פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת .

ניהול הסיכון , מדיניות ותיאבון סיכון

הבנק גיבש מדיניות לניהול סיכוני אקלים. בנוסף, קיים פרק ניהול סיכוני אקלים וסביבה , כחלק ממסמך מדיניות האשראי , המאושר מדי שנה . המדיניות לניהול סיכוני סביבה ואקלים באשראי מגדירה מתודולוגיה ותהליכי עבודה לניטור סיכונים סביבתיים באשראי , והכוללים זיהוי הלווים בעלי הסיכון הגבוה, איתור הסיכונים המהותיים, הערכת רמת הסיכון ואיכות ניהול הסיכון וכן קיום בקרה על עסקאות שהוגדרו כסיכון סביבתי גבוה. . החשיפה של הלקוח לסיכונים אלה משפיעה על החלטות האשראי הרלבנטיות ונלקחת בחשבון במסגרת מכלול השיקולים בעת מתן אשראי . כמו כן , סיכונים פיזיים ישירים מוטמעים במסגרת ניהול הסיכונים התפעוליים והמשכיות עסקית . במסגרת פעילותו לניהול המשכיות העסקית , הבנק נערך לשמירה על רציפות תפעולית ועסקית גם במקרי חירום , אשר עלולים להיגרם בין היתר גם עקב סיכוני אקלים .

הבנק פועל לאיתור הסיכונים הסביבתיים המהותיים הרלבנטיים לו ולפעילותו , ולבחינת הצורך בקביעת סט של s'KRI ( מדדי סיכון מרכזיים ( לכל אחד מסיכונים אלה , תוך בחינת השתלבות סיכונים אלה בתוך תיאבון הסיכון הכללי שלו .

הבנק פועל להרחיב את ניטור הסיכונים הסביבתיים אלי הם הוא חשוף , על מנת לוודא כי הוא מוטמע בכלל מסגרות פעילותו ובתהליכי הערכת הסיכונים שלו . ובכלל זה , במסגרת ניהול סיכוני שוק , ניהול סיכוני הנזילות , ניהול סיכונים תפעוליים וניהול סיכוני מוניטין .

הבנק יבחן הוספת סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר לתרחישי הקיצון הקיימים בתחומי פעילות שונים .

הבנק נמצא בתהליך של קביעת יעדים ומדדים ספציפיים בהתייחס לסיכון הסביבתי . הבנק נערך ליישום הוראת ניהול בנקאי תקין מס ' 345 - " עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים ", שפורסמה בחודש יוני 2023 ותיכנס לתוקף בחודש יוני 2026

סיכון מודלים

הגדרת הסיכון

סיכון מודל מוגדר כפוטנציאל להשלכות שליליות כתוצאה מהחלטות או פעולות ) לרבות דיווח ( המבוססות על תוצרי מודל שגויים או משימוש לא נכון בתוצרי מודל . התממשות סיכון מודל עלולה לגרום להפסד כספי בגין קבלת החלטות עסקיות ואסטרטגיות שגויות או נזק למוניטין .

מדיניות וניהול הסיכון

לבנק מדיניות לניהול סיכון מודל ) MRM )המפרטת ומגדירה מסגרת תיקוף מודלים מקיפה אשר כוללת כלים שונים שמטרתם הפחתת סיכון מודל , מניעת שימוש לא נכון במודל ומניעת סיכוני ביצועי מודל .

תיאבון סיכון

ר מת ההקפדה והתחכום של תהליכי התיקוף בבנק ) ראשוני , מחזורי ושוטף ( עולים בקנה אחד עם השימוש הכולל של הבנק במודלים , עם המורכבות והמהותיות של המודלים ופעילות הבנק . תיאבון הסיכון של הבנק לסיכון מודל הוא מידתי . כלומר , הבנק פועל למזער את סיכון המודל ככל האפשר תוך שיקולים של עלות אל מול הפחתת הסיכון .

הוראת ניהול בנקאי תקין בקשר לניהול סיכוני מודלים

שימוש במודלים תופס מקום נרחב בהיבטי הפעילות השונים של הבנק . על רקע זה, ב - 21 ב אוגוסט 2025 נכנסה לתוקף הוראה חדשה לניהול סיכוני מודלים )נב"ת 369( המבוססת בעיקרה על הרגולציה האמריקאית והיא מחליפה את מכתב המפקח מאוקטובר 2010 בנושא תיקוף מודלים. מדיניות הבנק לניהול סיכוני מודלים ) MRM )נכתבה על בסיס עקרונות הנב"ת והיא מתארת את ההיבטים העיקריים של ניהול אפקטיבי של סיכוני מודלים.

חלק 10 – תגמול

כללי

בשנת 2024 אישר דירקטוריון הבנק, לאחר אישור ועדת התגמול, ובהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין A301 בדבר מדיניות תגמול בתאגיד בנקאי )להלן - "הוראה A301)", את מדיניות התגמול של הבנק אשר החליפה את מדיניות התגמול שחלה קודם לכן .

במסגרת זו, ביום 1 ב מרס 2023 אישרה האסיפה הכללית של הבנק, לאחר אישור ועדת התגמול והדירקטוריון, את מדיניות התגמול לנושאי משרה, בהתאם להוראות סעיף 267א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 )להלן - "חוק החברות"( להוראה A301 ולחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים )אישור מיוחד ואי - התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג(, תשע"ו - 2016 )להלן - "חוק התגמול"(, אשר החליפה את מדיניות התגמול לנושאי המשרה שאושרה על ידי האסיפה הכללית של הבנק בחודש פברואר .2020 ביום 4 במרס ,2025 אישר ה האסיפה הכללית של הבנק, לאחר אישור ועדת התגמול והדירק טוריון, תיקונים למדיניות התגמול לנושאי המשרה בבנק )להלן – "מדיניות התגמול הקודמת"(. ביום 4 במרס ,2026 אישרה אסיפת בעלי המניות של הבנק את מדיניות התגמול לנושאי המשרה בבנק לתקופה של שלוש שנים נוספות בהתאם לסעיף 267א לחוק החברות ולהוראה ובשים לב לחוק התגמול, הכוללת גם הוראות בקשר עם המענק השנתי לשנת 2025 )להלן – "מדיניות תגמול 2026"( .

מדיניות תגמול הינה לכלל עובדי הבנק , לרבות עובדים מרכזיים , וכן כוללת עקרונות למדיניות תגמול קבוצתית , כאשר מדיניות התגמול ל נושאי המשרה מהווה חלק ממנה .

מדיניות התגמול המתוארת להלן אינה חלה על מתף – מחשוב ותפעול פיננסי בע " מ למעט ככל שצוין במפורש אחרת .

הפיקוח על התגמול ותחולת מדיניות התגמול

הגוף העיקרי המפקח על נושא התגמול הוא ועדת התגמול של הדירקטוריון ) להלן - " ועדת התגמול "(. הרכב ועדת התגמול וסמכויותיה הינם בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 118א לחוק החברות , להוראה A301 ולהוראת נב " ת 301 " הדירקטוריון " ) להלן - " הוראה 301"(. נכון למועד זה חברי ועדת התגמול הינם : ה " ה רונן הראל ) דח " צ לפי חוק החברות ; יו " ר (, פנינה ביטרמן כהן ) דח " צ לפי חוק החברות ( ו רוני חזקיהו .

בהתאם למדיניות התגמול , גם לגופים נוספים בבנק תפקידים בקשר לפיקוח על נושא התגמול , ובכלל אלה חטיבת המשאבים וחטיבת ניהול הסיכונים בבנק .

ועדת התגמול והדירקטוריון נעזרו בייעוץ משפטי של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ושות '.

מדיניות התגמול כוללת כאמור עקרונות למדיניות תגמול קבוצתית ביחס לתאגידים הנשלטים על ידי הבנק .

נושאי משרה בכירה ועובדים מרכזיים אחרים נכון לסוף שנת 2025

נכון לסוף שנת ,2025 היו בבנק 23 נושאי משרה בכירה כהגדרתם בהוראה A301 ובכלל זה הדירקטורים, המנהל הכללי , חברי הנהלת הבנק, קצי נת הציות ואיסור הלבנת הון ונושאי משרה אחרים )כהגדרת "נושא משרה" בחוק החברות (, בדומה לסוף שנת .2024

כמו כן, נכון לסוף שנת 2025 היו בבנק 20 עובדים מרכזיים אחרים, שאינם נושאי משרה בכירה כהגדרתם בהוראה A.301 נכון לסוף שנת 2024 היו בבנק 19 עובדים מרכזיים אחרים כאמור. קבוצת העובדים המרכזיים האמורה כוללת מנהלים המדווחים למנכ"ל או מנהלים מסוימים המדווחים ישירות למנהל המדווח ישירות למנכ"ל ושלפעילותם עשויה להיות השפעה מהותית על פרופיל הסיכון של הבנק וסך התגמול המשויך להם לא נופל בגדר החריגים בהור אה A301 להגדרת עובד מרכזי.

יצוין כי ישנה גם קבוצת עובדים שסך התגמול המשויך להם בגין שנת 2025 עלה על 1,500,000 ש"ח בעקבות יציאתם לפרישה מוקדמת מרצון בשנת 2025 וזכאותם לפיצויים מוגדלים בגין סיום העסקה.

שיקולים כלליים בקביעת מדיניות התגמול

במדיניות התגמול נקבעו כללים שמטרתם להבטיח כי הסדרי התגמול בבנק יהיו עקביים עם מסגרת ניהול הסיכונים ועם המטרות ארוכות הטווח של הבנק.

השיקולים שהנחו את ועדת התגמול והדירקטוריון באמצם את מדיניות התגמול, בדגש על מדיניות התגמול לנושאי המשרה, הינם, בין היתר, קידו ם מטרות הבנק, תוכנית העבודה שלו והאסטרטגיה של הבנק בראיה ארוכת טווח ולאור סביבת הבקרה שלו; התרבות הארגונית של הבנק; יצירת תמריצים ר אויים, בהתחשב, בין השאר, במדיניות ניהול הסיכונים של הבנק על מנת שאלה לא יעודדו לקיחת סיכונים מעבר לתאבון הסיכון של הבנק; גודל הבנק ואופי פעילותו בשים לב לאופייה המיוחד של המערכת הבנקאית והבנק בתוכה; יצירת איזון ראוי בין מרכיבי תגמול שונים; הגברת תחושת ההזד הות עם הבנק ופעילותו, הגברת שביעות הרצון והמוטיבציה שלהם ושימור לאורך זמן של העובדים המרכזיים האיכותיים בבנק בעלי היכולת להוביל את הבנק להצלחה עסקית ולהתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו בהיותו אחד מחמשת הבנקים הגדולים במערכת הבנקאית בישראל.

הסדרי התגמול העיקריים לעובדים שאינם עובדים מרכזיים

מ רבית העובדים בבנק מועסקים על פי הסכמים קיבוציים. האמור במדיניות התגמול ביחס לעובדי הבנק המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים בבנק, כפוף להוראות ההסכמים הקיבוציים, בהתאם לאמור בהוראה A.301

ביחס לעובדים שאינם עובדים מרכזיים, מדיניות התגמול קובעת כללים ביחס להענקת תגמול משתנה לעובדי הבנק. הענקת תגמול משתנה מותנית בהתקיימות תנאי סף, שיכללו לפחות תנאי של שיעור תשואת הרווח הנקי להון המיוחס לבעלי המניות של הבנק )להלן - "התשואה להון"( וכן גם יחס יעילות ויחס הלימות הון. תנאי הסף נקבעים על ידי דירקטוריון הבנק, בשים לב ל ריבית הנהוגה במשק, לתנאי הסף שנקבעו בארבעת התאגידים הבנקאי י ם הגדולים האחרים במערכת הבנקאית ולתוכניות העבודה של הבנק באותה שנה.

תקציב המענק השנתי לעובדים )למעט עובדים שנקבעו בעניינם תכניות תגמול ספציפיות( יקבע על ידי דירקטוריון הבנק, במונחים של מספר משכורות חודשיות בממוצע לכל עובד או במונחים של תקציב כספי כולל , ועד לתקרה שנקבעה במדיניות התגמול , ובהתאם לפרמטרים האמורים לעיל. בכך, הענקת התגמול המשתנה קשורה לביצועי הבנק. במסגרת תקציב המענק השנתי , הבנק יהיה רשאי לקבוע תקציבי מענק שנתי נפרדים לארגון המנהלים ומורשי החתימה ולארגון הפקידים , לעובדי אוצר החייל ) עד שייחתם הסכם קיבוצי חדש המסדיר את שילובם בהסכמי העבודה של הבנק (, לעובדים המועסקי ם בחוזים אישיים , ל עובדי מתף - מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ ולעובדים במקצוע טכנולוגי בענפי הדיגיטל והדאטה בבנק . יצוין, כי בהתקיים נסיבות מיוחדות, הבנק יהיה רשאי לאשר הענקת מענק שנתי לעובדים, כולם או חלקם, גם אם הבנק לא עמד בתנאי הסף, אולם המענק הממוצע לעובד בנסיבות אלה לא יעלה על תקרה שנקבעה במדיניות התגמול .

בנוסף למענק השנתי, הבנק רשאי לאשר תגמול משתנה נוסף לעובדים מצטיינים )לרבות יועצי השקעות(, לסניפים ו/או יחידות מצטיינות ו/או ב גין הישגים בעבודה. בדרך כלל, תגמולים משתנים נוספים כאמור אינם מיועדים לעובדים שהינם עובדים מרכזיים.

הסדרי התגמול המשתנה העיקריים לעובדים מרכזיים ולנושאי משרה

ככלל, עקרונות המענק שחלים על כל עובדי הבנק חלים גם על העובדים המרכ זיים )למעט עובדים מרכזיים שנקבע ה בעניינם תוכנית תגמול ספציפיות(. העובדים המרכזיים מועסקים גם הם ברובם על פי ההסכמים הקיבוציים בבנק. המענק המרבי לעובד מרכזי יחושב במונחי משכורת חודשית . עם זאת, הבנק יהיה רשאי לקבוע כי מענקים לעובדים המרכזיים יוענקו בהתאם לקריטריונים שייקבעו מראש המבוססים, בין היתר, על ביצועי העובד, היחידה העסקית לה הוא משויך והבנק בכללותו. בשנה שבה לא נקבעו קריטריונים למענק כאמור, יוגבל היקף המענק לעובד מרכזי עד לתקרה שנקבעה של 3 משכורות חודשיות .

בכל הנוגע לנושאי משרה, חלה מדיניות התגמול לנושאי משרה, ה קובעת, בין היתר, עקרונות הנוגעים לתגמול הקבוע ולהסדרי סיום העסקה של נושאי המשרה, וכן לעקרונות לתגמול המשתנה לנושאי המשרה.

מדיניות התגמול לנושאי המשרה קובעת הוראות בדבר תנאי סף לתשלום מענקים כאמור וכן הוראות בדבר קביעת היקף המענק השנתי הנגזר, בין היתר, משיעור התשואה להון של הבנק , יחס הלימות ההון ויחס יעילות של הבנק . אי עמידה במדדים אלה תביא לכך שלא יוענק תגמול משתנה או לכך ש התגמול המשתנה יהיה נמוך באופן יחסי.

במסגרת מדיניות התגמול הקודמת נקבע כי הבנק יהיה רשאי להעניק לנושאי המשרה )א( מענק שנתי המבוסס על קריטריונים מדידים )" רכיב מדיד "( בסך כולל של עד 2 משכורות, המותנה בתנאי סף ואשר היקפו נקבע על בסיס שיעור התשואה להון ויחס יעילות, ובחלקו גם ע ל בסיס עמידה בציוני KPI איכותיים וכמותיים; ו - )ב( מענק שנתי אישי איכותי, מתוך סל מענקים בהיקף כולל של עד שתיים ורבע משכורות חודשיות בממוצע לנושא משרה , ואשר היקפו יקבע על יסוד שיקולים שונים, ובכללם שיקולים של ציות לחוקים, לתקנות ולהוראות רגולטוריות ותרומה לארגון. מדיניות התגמו ל לנושאי משרה כוללת גם אפשרות למענק מיוחד אשר תקציבו מוגבל בהיקפו, גם אם הבנק לא עמד בתנאי הסף. בנוסף, נקבע כי סך כל המענקים בשיקול דעת שיוענקו בגין שנת מענק לנושא משרה יחיד לא יעל ו על 3 משכורות של נושא המשרה. ועדת התגמול והדירקטוריון י היו רשאים להעניק למנכ " ל מענק שנתי בסך של עד 5 משכורות חודשיות )עד 2 משכורות בהתאם ליעדי התשואה להון ויחס היעילות שנקבעו כאמור ביחס לכלל נושאי המשרה ועד 3 משכורות בשיקול דעת , אם מצאו כי קיימים טעמים מצדיקים זאת , בכפוף לתקרה המותרת לפי סעיף 2) ב ( לחוק התגמול .

יצוין כי מדיניות התגמול 2026 קבעה גם הוראות בדבר אופן יישום ההוראות שיחולו בקשר עם המענק השנתי של שנת ,2025 כאשר על הרכיב האיכותי יחולו הוראות מדיניות התגמול 2026 כאמור להלן , כאשר על סך התגמול המשתנה שייקבע לנושא משרה יחיד יחול מקדם ההמרה שנקבע במדיניות התגמול הקודמת , אך הבנק לא יהיה מחויב להעניקו במלואו בדרך של תגמול הוני אלא בדרך של מענק כספי ו / או תגמול הוני בהתאם להוראות מדיניות התגמול 2026 כאמור להלן . מדיניות התגמול 2026 כוללת שינויים במבנה המענק השנתי לנושאי המשרה לפיהם הבנק יהיה רשאי להעניק לנושאי המשרה הכפופים למנכ"ל )א( רכיב מדיד בסך כולל של עד 675 אלפי ש"ח לנושא משרה; ו - )ב( מענק שנתי אישי איכותי, שלא יעלה על 450 אלפי ש"ח לנושא משרה. בנוסף, נקבע כי סך כל המענקים בשיקול דעת שיוענקו בגין שנת מענק לנושא משרה יחיד לא יעלו על המגבלה הקבועה בהוראה A301 בדבר סך רכיב משתנה שיכול להינתן בשיקול דעת )נכון למועד זה - 3 משכורות חודשיות של נושא המשרה(. כל הסכומים לעיל ביחס למענק השנתי צמודים לעליית המדד שפורסם בח ודש דצמבר .2025

יצוין, כי בהתאם להוראה A301 יו"ר הדירקטוריון אינו זכאי לתגמול משתנה.

תגמול במזומן ותגמול הוני

במדיניות התגמול ,2026 נכלל מנגנון להמרת מענק שנתי לתגמול הוני, לפיו הבנק יהיה רשאי להחליט כי המענק שנתי )לרבות המענק השנתי בגין שנת 2025(, כולו או חלקו, יומר לתגמול הוני, ובלבד שחלק סכום המענק הכספי מתוך המענק השנתי לא יעלה על 750 אלפי ש"ח )צמוד לעליית המד ד שפורסם בדצמבר 2025( .

הסדרי תגמול בקשר לקבוצות עובדים ייחודיות

בהתאם למדיניות התגמול, קיימות תוכניות תגמול ספציפיות לעובדים, לרבות עובדים מרכזיים, אשר התגמול המשתנה בעניינם שונה מעקרונות התגמול המשתנה שצויינו לעיל . יצוין כי בהתאם לאמור אישרה ועדת התגמול עקרונות תגמול משתנה לעובדים בחדר י עסקאות ולעובדים ביובנק חברה לנאמנות בע " מ .

מדיניות התגמול מייחדת התייחסות ספציפית לעובדים העוסקים בניהול סיכונים, בקרה וביקורת. התגמול המשתנה של עובדים כאמור נקבע על פי סטנדרטים המתחשבים בחשיבות ורגישות התפקידים המוטלים על פונקציות אלו. התגמול של יחידות כאמור או של עובדים ביחידות כאמור לא יהיו תלויים בתוצאות העסקיות של התחומים העסקיים שאת פעילותם הם מנטרים, מ בקרים או מפקחים. ככלל, עובדים העוסקים בניהול סיכונים, בקרה וביקורת, למעט נושאי המשרה, כפופים להסדרי התגמול החלים על כלל עובדי הבנק )בהתאם לסוג ההעסקה של עובד כאמור(. התגמול הקבוע של מ ר בית העובדים כאמור נגזר מההסכמים הקיבוציים.

בהתאם למדיניות התגמול, ובשילוב חטיבת ניהול הסיכונים של הבנק, ניתנה במנגנון הערכת העובדים בבנק התייחסות ייעודית לעובדים העוסקי ם בניהול סיכונים, בקרה וביקורת ביחידות עסקיות ולתפקודם בתחום זה. כמו כן , נקבעו במדיניות התגמול לנושאי המשרה בבנק הוראות ייחודיות בקשר לתגמול נושאי משרה המשמשים כפונקציות ניהול הסיכונים , הבקרה והביקורת .

הסדרים נוספים: פריסת המענק; הפחתת סכומי המענק השנתי; השבה

מדיניות התגמול קובעת הסדר לפיו חלק מתשלום המענק השנתי )בכפוף לגובה המענק השנתי( לעובד מרכזי יידחה תוך התניית תשלום המענקים הנדחים בעמידה בתנאים, ומחזקת את ביסוס הרכיב המשתנה על ביצועים בראייה ארוכת טווח בהתאם להוראה A,301 לרבות התאמה בגין ביצועים חלשים.

במסגרת מדיניות התגמול לנושאי משרה , נקבעו הסדרי דחיית המענק השנתי ופריסתו, כך שאם עלה המענק השנתי לעובד מרכזי על 40% מהתגמול הקבוע של העובד בשנת המענק , יידחה 50% מהמענק השנתי וייפרס לשלוש מנות שוות שישולמו בשלוש השנים העוקבות , בכפוף לעמידה בתנאים ש נקבעו במדיניות התגמול לנושאי המשרה . במקרה של סיום יחסי עובד מעביד , לא יוקדמו מנות המענק הנדחה בגין השנים הקודמות , והן תמשכנה להיות כפופות להוראות האמורות . כמו כן, נקבעו במדיניות התגמול לנושאי משרה הסדרי דחייה ופריסה ככל שהדבר נדרש בהתאם להוראה A301 גם בנסיבות שניתן תגמול הוני.

יצוין, כי לפי מדיניות התגמול לנושאי המשרה, ועדת התגמול והדירקטוריון רשאים להפחית מ סכומי המענק השנתי, בהתאם לשיקולים שונים כמפורט במדיניות .

גם ביחס לכלל העובדים נקבע במדיניות התגמול כי הדירקטוריון, לאחר קבלת המלצת ועדת התגמול, רשאי לאשר הפחתת מענקים לעובדים, ככל שנדרש, בין היתר, לצורך שמירה על יציבות הבנק או במקרים שהענקת מענקים כאמור אינה מוצדקת לאור ביצועיים שליליים כגון ירידה בהכנסו ת וברווח ים או אי עמידה ביעדים.

בנוסף, ביחס לעובדים מרכזיים לרבות נושאי המשרה, נקבעו במדיניות התגמול כללי השבה, ולפיהם אם יתברר כי שולם תגמול על בסיס נתונים שהתבררו כמוטעים והוצגו מחדש בדוחות הכספיים של הבנק, ולאור הצגתם מחדש של הנתונים היה אמור להיות משולם תגמול נמוך מזה ששולם בפועל, יושב התגמול לבנק, עם דרישתו. כמו כן, קיימות הוראות השבה בהתאם להוראה A,301 ובכלל זה קביעת הנסיבות אשר בהתקיימן יושב תגמול שהוענק לנושא משרה או לעובד מרכזי, אופן הפעלת מנגנון ההשבה, תקופת ההשבה והוראות בקשר לפטור מהשבה.

האמצעים המפורטים לעיל, לצד ההסדרים המפורטים לעיל בדבר תקציבי המענקים, קושרים מלכתחילה את היקפי המענקים לביצועי הבנק ואף מאפשרים את התאמת היקפי המענקים בדיעבד לביצועי הבנק.

הסדרי סיום העסקה

בהתאם להוראה A,301 חלק מהתגמולים בגין סיום ההעסקה, המהווה תגמול משתנה, יהיו מותנים בביצועים שנקבעו במדיניות התגמול לנושאי המשרה, חלק מהם ייפרס לשלוש שנים נוספות, יותנה באי התקיימות ו של אירוע קיצון בבנק ויהיה נתון להפעלת מנגנוני התאמה לביצועים בדיעבד. הסדרי סיום ההעסקה של יתר העובדים המרכזיים בבנק מוסדרים בהסכמים הקיבוציים או בחוזה אישי ואינם כוללים תגמולים בגין סיום ההעסקה מעבר לקבוע בדין או לקבוע בתנאי ההעסקה של כלל עובדי הבנק. ככל שמעת לעת, יבקש הבנק לקבוע תכניות פרישה הכוללות מתן תגמולים בגין סיום ה העסקה מעבר לקבוע בדין לעובדים מרכזיים המועסקים בהסכמים הקיבוציים או לקבוע בתנאי ההעסקה של כלל עובדי הבנק, יובאו תכניות אלה לאישור דירקטוריון הבנק, לאחר קבלת המלצות בועדת התגמול, וייקבעו הוראות מתאימות, ככל שנדרש, בשים לב להוראת המפקח על הבנקים לעניין תגמולים בגין סיום ההעסקה, ותכניות אלה תיחשבנה כחלק ממדיניות תגמול זו .

תיאור הדרכים שבהן סיכונים קיימים ועתידיים מובאים בחשבון בתהליך התגמול

גורמי ניהול הסיכונים היו מעורבים בפיתוח מנגנון התגמול ולפיכך נבחנו מדדי הסיכון והביצוע המוצעים . במסגרת קביעת מנגנון התגמול והבחינה השנתית בדבר אפקטיביות מדיניות ומנגנון התגמול וידא הבנק כי המנגנון שנקבע עולה בקנה אחד עם תאבון הסיכון של הבנק ואינו מעודד נטילת סיכונים מופרזת , עקבי עם מסגרת ניהול הסיכונים ועם המטרות ארוכות הטווח של הבנק . מדדי הסיכון השונים גם הובאו בחשבון בעת קביעת המדדים הכמותיים לחברי ההנהלה בגין שנת 2025 כפי שאושרו ע " י ועדת התגמול והדירקטוריון . בהתאם ל מדיניות התגמול לנושאי משרה , קיימים תנאי סף לחלוקת הרכיב המדיד של ה מענקים כולל עמידה ב יחסי הלימות הון רגולטוריים .

הקשר שבין מדדי הסיכון והתגמול; היחס בין התגמול הקבוע לתגמול המשתנה

במסגרת קביעת מנגנון התגמול הבנק מוודא כי המנגנון שנקבע עולה בקנה אחד עם תאבון הסיכון של הבנק ואינו מעודד נטילת סיכונים מופרזים , באופן שיוצר מבנה תמריצים המאזן כראוי בין רכיבי התגמול הקבוע לרכיבי התגמול המשתנה ועקביות עם מסגרת ניהול הסיכונים של הבנק ועם המטרות ארוכות הטווח של הבנק. מדיניות התגמול לוקחת בחשבון את הסיכונים העיקריים אליהם חשוף הבנק.

מדדי הסיכון משפיעים על התגמול במספר מובנים עיקריים: תנאי סף לתשלום הרכיב המדיד של ה מענקים לפי מדיניות התגמול לנושאי המשרה כוללים גם עמידה ביחס י הלימות הון הרגולטוריים ; מדדי סיכון מובאים בחשבון בעת קביעת המדדים הכמותיים ) s'KPI )לפי מדיניות התגמול לנושאי המשרה ומשפיעים על היקף הרכיב המדיד ; תשלום הרכיב המדיד של המענקים מושפע מ עמידה בשיעור תשואה להון ויחס יעילות ; תשלום מנת מענק נדחית מותנית ב יחסי הלימות הון רגולטוריים ; ומדדי הסיכון משפיעים גם על אופן התאמת תגמול נדחה בגין סיום ההעסקה הנחשב כתגמול משתנה לפי הוראה A.301

כמו כן, הרכיב המשתנה מבוסס על תשואה להון ו יחס יעילות ו נותן משקל לתכנית העבודה השנתית של הבנק, הנקבעת מדי שנה על ידי הדירקטוריון, בין היתר, בהתאם לתיאבון הסיכון של הבנק. יוטעם, כי תכניות העבודה השנתיות של הבנק נבנות, בין היתר, בשים לב להיקף הסיכונים, לסוגיהם השונים, אשר הבנק מוכן ליטול על עצמו.

פריסת התגמול המשתנה והתנאים להענקת מנות נדחות שלו מובילים בנסיבות הקבועות בהוראה A301 להענקת חלק התגמול בפועל במועד מרוחק בזמן ובכך מצמצמים את המוטיבציה לנטילת סיכונים לצורכי השגת מענק בטווח הזמן המיידי ומבטיחים שאיפה לביצועים לטווח ארוך. השילוב במדיניות התגמול בין תשואה להון , הלימות הון ויחס יעילות מהווה את השילוב הנכון היוצר תגמול המביא לקידום מטרות הבנק. הוא יוצר תמריצים ראויים תוך שמירה על מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק. יצוין, כי גורמי ניהול הסיכונים, סייעו בגיבוש מנגנוני התגמול, על מנת להבטיח כי המדדי ם בהם נעשה שימוש במסגרת מנגנוני התגמול עקביים עם יעדי מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק ובכך מבטיחים מנגנוני התגמול אפקטיביים. מהות וסוגי המדדים לא השתנו במהלך השנה האחרונה.

היחס בין התגמול המשתנה המירבי לבין התגמול הקבוע, בהתאם למדיניות התגמול, הינו יחס סביר והולם :

  • נקבעה תקרה לרכיב המשתנה המסייעת ביצירת מבנה תמריצים מאוזן, כך שלא יעודדו לקיחת סיכונים מעבר לתאבון הסיכון של הבנק .
    • סך התגמול המשתנה לנושאי משרה לפי מדיניות התגמול לנושאי משרה לא יעלה על 50% מסך התגמול הקבוע באותה השנה.
  • מדיניות התגמול לנושאי המשרה קובעת כי סכום המענק השנתי לנושא משרה לא יעלה על סך של 1,125 אלפי ש"ח )צמוד לעליית המדד שפורסם בחודש דצמבר 2025(, קרי יחס אשר מוטה עוד יותר לטובת התגמול הקבוע.
  • לעניין התגמול המשתנה של יתר העובדים המרכזיים נקבעו תקרות במדיניות התגמול כמפורט בסעיף "הסדרי התגמול העיקריים לעובדים מרכזיים " לעיל.
  • היחסים המרביים האמורים בין רכיב התגמול הקבוע לרכיב התגמול המשתנה הינם מידתיים ומאוזנים לדעת הבנק, ומאזנים כראוי בין הצורך לעודד את עובדי הבנק להצטיין ובין הצורך לשמור על יציבותו של הבנק.
  • בפועל, כפי שניתן לראות בפרק הגילוי הכמותי, היחס בין התגמול הקבוע לתגמול המשתנה בבנק נמוך באופן משמעותי מהיחסים המרביים שנקבעו במדיניות התגמול.

מידע נוסף

לפרטים נוספים בדבר התגמולים לבעלי עניין ולנושאי משרה בכירה , בהתאם לאמור בתקנות 21 ו - 22 ניירות ערך ) דוחות תקופתיים ומיידים (, תש " ל - ,1970 ראה פרק בדבר שכר נושאי משרה בכירה בדוחות הכספיים של הבנק לשנת .2025

גילוי כמותי

טבלה 1 - תגמול שהוענק במהלך שנת הדיווח )באלפי ש"ח(

ד ג ב א
מבר 2024 ליום 31 בדצ מבר 2025 ליום 31 בדצ
ייםעובדים מרכזאחרים נושאי משרהבכירה ייםעובדים מרכזאחרים נושאי משרהבכירה מולסכום התג
עתגמול קבו
19 23 20 23 העובדים1 מספר
15,528 34,236 16,596 34,827 ול קבוע2 סך תגמ
15,528 34,236 16,596 34,827 מבוסס מזומן3 מזה:
- - - - ה: נדחה4 מז
- - - - יםסי מניות אחרשירים מבוסמניות או מכ5 מזה:
- - - - ה: נדחה6 מז
- - - - צורות אחרות7 מזה:
- - - - ה: נדחה8 מז
תנהתגמול מש
19 23 20 23 העובדים9 מספר
1,902 5,101 2,339 6,185 ול משתנה10 סך תגמ
1,902 5,101 2,339 4,102 מבוסס מזומן11 מזה:
- - - - ה: נדחה12 מז
- - - 2,083 יםסי מניות אחרשירים מבוסמניות או מכ13 מזה:
- - - - ה: נדחה14 מז
- - - - צורות אחרות15 מזה:
16
- - - - מזה: נדחה
19,430 39,337 18,935 41,012 ול17 סך תגמ

טבלה 2 - תשלומים מיוחדים )באלפי ש"ח(

מבר 2025ליום 31 בדצ
מענקים בעטחיםמענקים מוב ת החתימה ייםתשלומי פיצו
מספרעובדים סך הכל מספרעובדים סך הכל מספרעובדים סך הכל
בכירהנושאי משרה - - - - 1 83
ים אחריםעובדים מרכזי - - - - 2 82

ליום 31 בדצמבר 2024

טחיםמענקים מוב מענקים בע ת החתימה ייםתשלומי פיצו
מספרעובדים סך הכל מספרעובדים סך הכל מספרעובדים סך הכל
בכירהנושאי משרה - - - - 3 205
ים אחריםעובדים מרכזי - - - - 1 50

טבלה 3 - תגמול נדחה )באלפי ש"ח(

מבר 2025ליום 31 בדצ
ה ד ג ב א
להסכום הכולשל התגמולששולם)paid out (בשנת הדיווח להסכום הכולשל התיקוןלךשבוצע במההשנה עקבהתאמותמשתמעותבדיעבד להסכום הכולשל התיקוןלךשבוצע במההשנה עקבהתאמותמפורשותבדיעבד הכוללמזה: הסכוםשלשטרם שולםליתרת התגמומולהנדחה והתגשוףהמוחזק שחדיעבד,להתאמות בומפורשות ו/אמשתמעות להסכום הכולשלשטרם שולםליתרת התגמוהנדחה
בכירהנושאי משרה
- - - - - מזומן
- - - - - מניות
- - - - - ססי מזומןמכשירים מבו
- - - - - אחר
ייםעובדים מרכז
- - - - - מזומן
- - - - - מניות
- - - - - ססי מזומןמכשירים מבו
- - - - - אחר
- - - - - סך הכל
מבר 2024ליום 31 בדצ
-------------------------
א ב ג ד ה
להסכום הכולשלשטרם שולםליתרת התגמוהנדחה הכוללמזה: הסכוםשלשטרם שולםליתרת התגמומולהנדחה והתגשוףהמוחזק שחדיעבד,להתאמות בומפורשות ו/אמשתמעות להסכום הכולשל התיקוןלךשבוצע במההשנה עקבהתאמותמפורשותבדיעבד להסכום הכולשל התיקוןלךשבוצע במההשנה עקבהתאמותמשתמעותבדיעבד להסכום הכולשל התגמולששולם)paid out (בשנת הדיווח
בכירהנושאי משרה
מזומן - - - - -
מניות - - - - -
ססי מזומןמכשירים מבו - - - - -
אחר - - - - -
ייםעובדים מרכז
מזומן - - - - -
מניות - - - - -
ססי מזומןמכשירים מבו - - - - -
אחר - - - - -
סך הכל - - - - -

רון לבקוביץ אלי כהן ליליה קפלן

יו"ר ה דירקטור יון מנהל כללי סמנכ"ל, מנהל ת סיכונים ראשי ת

תאריך אישור ה דוח על הסיכונים : 9 במרס 2026

תוספות

תוספת א ' - קשרים בין הדוחות הכספיים לבין סכומים פיקוחיים

ה הבדלים בין בסיס האיחוד החשבונאי ובין בסיס האיחוד הפיקוחי ומיפוי הדוחות הכספיים

בהתאם לקטגוריות סיכון פיקוחיות ) 1LI )במיליוני ש "ח

מבר 2025ליום 31 בדצ
א + ב ג ד ה ו ז
ותיתרות מאזניכפי שדווחופייםבדוחות הכס כפופים כפופיםלמסגרתסיכון לא כפופיםלדרישות הון
שפורסמו למסגרת אשראי כפופים כפופים או כפופים
סיסובהתאם לב סיכון של צד למסגרת למסגרת סלניכוי מבסי
קוחיהאיחוד הפי אשראי נגדי איגוח סיכון שוק ההון
נכסים
דונות בבנקיםמזומנים ו פק 83,776 83,776 - - - -
ניירות ערך 38,266 36,749 - - 1,516 -
חוזרהסכמי מכרשו במסגרתנשאלו או נרכניירות ערך ש 355 355 - - - -
ראשראי לציבו 148,014 148,014 - - - -
סדי אשראיהפרשה להפ ) 1,640( ) 191( - - - ) 1,449(
ר , נטואשראי לציבו 146,374 147,823 - - - -
שלהאשראי לממ 1,607 1,607 - - - -
תברות מוחזקוהשקעות בח 875 782 - - - 93
בניינים וציוד 871 871 - - - -
יטיןמוחשיים ומוננכסים בלתי 404 404 - - - -
םכשירים נגזרינכסים בגין מ 3,934 - 3,934 - 3,780 -
נכסים אחרים 1,371 1,371 - - - -
סך נכסים 277,833 273,738 3,934 - 5,296 ) 1,356(
התחייבויות
בורפקדונות הצי 238,509 - - - - 238,509
קיםפקדונות מבנ 1,906 - - - - 1,906
משלהפקדונות המ 2,032 - - - - 2,032
ש חוזרת הסכמי רכמכרו במסגרהושאלו או נניירות ערך ש 4,107 - - - - 4,107
ת נדחיםתבי התחייבויוא גרות חוב וכ 6,791 - - - - 2,229
יםפיננסיים נגזרגין מכשיריםהתחייבויות ב 4,336 - 4,336 - 4,033 -
חרותהתחייבויות א 4,953 - - - - 4,953
תסך התחייבויו 262,634 - 4,336 - 4,033 253,736
מבר 2024ליום 31 בדצ
א + ב ג ד ה ו ז
ותיתרות מאזניכפי שדווחופייםבדוחות הכסשפורסמוסיסובהתאם לבקוחיהאיחוד הפי כפופיםלמסגרתסיכוןאשראי כפופיםלמסגרתסיכוןאשראישל צדנגדי כפופיםלמסגרתאיגוח כפופיםלמסגרתסיכון שוק לא כפופיםלדרישות הוןאו כפופיםסלניכוי מבסיההון
נכסים
דונות בבנקיםמזומנים ו פק 77,175 77,175 - - - -
ניירות ערך 34,396 32,099 - - 2,298 -
חוזרהסכמי מכרשו במסגרתנשאלו או נרכניירות ערך ש 70 70 - - - -
ראשראי לציבו 131,050 131,050 - - - -
סדי אשראיהפרשה להפ ) 1,634( ) 176( - - - ) 1,457(
ר , נטואשראי לציבו 129,416 130,874 - - - -
שלהאשראי לממ 1,496 1,496 - - - -
תברות מוחזקוהשקעות בח 842 748 - - - 94
בניינים וציוד 867 867 - - - -
יטיןמוחשיים ומוננכסים בלתי 363 363 - - - -
םכשירים נגזרינכסים בגין מ 2,565 - 2,565 - 2,397 -
נכסים אחרים 1,373 1,373 - - - -
סך נכסים 248,563 245,065 2,565 - 4,695 ) 1,363(
התחייבויות
בורפקדונות הצי 214,755 - - - - 214,755
קיםפקדונות מבנ 2,508 - - - - 2,508
משלהפקדונות המ 2,540 - - - - 2,540
ש חוזרת הסכמי רכמכרו במסגרהושאלו או נניירות ערך ש 2,304 - - - - 2,304
ת נדחיםתבי התחייבויוא גרות חוב וכ 4,479 - - - - 2,173
יםפיננסיים נגזרגין מכשיריםהתחייבויות ב 2,729 - 2,729 - 2,602 -
חרותהתחייבויות א 5,164 - - - - 5,164
תסך התחייבויו 234,479 - 2,729 - 2,602 229,444

הקשר בין המאזן ורכיבי ההון הפיקוחי ) 2CC )

הפנית
לרכיבי ההון 31.12.2024 31.12.2025
הפיקוחי מיליוני ש " ח מיליוני ש " ח
נכסים
77,175 83,776 דונות בבנקיםמזומנים ו פק
34,396 38,266 ניירות ערך *
13 510 475 של התאגידמהון המניותלות על 10%סים שאינן עותאגידים פיננעות בהון של* מזה : השקף ההפחתהן עולות על סהפיננסי שאינ
14 - - סיתאגיד הפיננהמניות של העל 10% מהוןסים שעולותתאגידים פיננעות בהון של* מזה : השקתהעל סף ההפחשאינן עולות
12 - - שנוכו מההוןם וחברות בתגידים בנקאיימניות של תאעות שאינן ב* מזה : השק
33,886 37,791 ערך אחרים* מזה : ניירות
70 355 נשאלוניירות ערך ש
131,050 148,014 ר - ברוטואשראי לציבו
) 1,634( ) 1,640( סדי אשראי *הפרשה להפ
11 ) 1,166( ) 1,287( אזני (ת ברובד 2 ) משראי הנכללה להפסדי א* מזה הפרש
) 468( ) 353( קוחיללת בהון הפישראי שלא נכה להפסדי א* מזה הפרש
129,416 146,374 ר נטואשראי לציבו
1,496 1,607 שלהאשראי לממ
842 875 *ברות כלולותהשקעות בח
15 752 785 סיתאגיד הפיננהמניות של העל 10% מהוןסים שעולותתאגידים פיננעות בהון של* מזה : השקמההוןשלא הופחתו
5 90 90 ת כלולותקעות בחברון הכלול בהש* מזה : מוניטי
867 871 בנינים וציוד
363 404 מוחשיים *נכסים בלתי
5 3 2 * מזה מוניטין
360 402 ם אחריםבלתי מוחשיי* מזה נכסים
2,565 3,934 םכשירים נגזרינכסים בגין מ
1,373 1,371 *נכסים אחרים
16 785 809 ס נדחה* מזה נכס מ
7 1 1 דהעודה על עתו* מזה עודף י
587 561 םאחרים נוספי* מזה נכסים
- - ים למכירהנכסים מוחזק
248,563 277,833 םסך כל הנכסי
הוןהתחייבויות ו
214,755 238,509 בורפקדונות הצי
2,508 1,906 קיםפקדונות מבנ
2,540 2,032 משלהפקדונות המ
2,304 4,107 ש חוזרת הסכמי רכמכרו במסגרהושאלו או נניירות ערך ש
4,479 6,791 ת נדחים *תבי התחייבויואגרות חוב וכ
2,306 4,562 פיקוחימוכרים כהוןדחים שאינםהתחייבויות נ* מזה כתבי
8+9 2,173 2,229 *ם כהון פיקוחידחים המוכריהתחייבויות נ מזה כתבי
8+9 - - מעברם להוראות הפיקוחי וכפופיכשירים כהון** מזה : אינם
2,729 4,336 גזריםגין מכשירים נהתחייבויות ב
6 3 3 העצמייכון האשראי* מזה : בגין ס
5,164 4,953 חרותהתחייבויות א
10 ) 165( ) 202( וץ מאזני (ת ברובד 2 ) חשראי הנכללה להפסדי א* מזה הפרש
- - כירהמוחזקות למהתחייבויות ה
234,479 262,634 בויותסך כל התחיי
- - ות שליטהות שאינן מקנהון זמני - זכוי
13,430 14,614 בנק *בעלי מניות ההון המיוחס ל
1 927 927 ת רגילותרמיה על מניויות רגילות ופ* מזה : הון מנ
2 12,681 13,746 ם* מזה : עודפי
3 ) 178( ) 59( ברחר כולל מצט* מזה : רווח א
654 585 ה *מקנות שליטזכויות שאינן
4 309 310 צמי רובד 1לייחס להון עשליטה שניתןשאינן מקנות* מזה : זכויות
345 275 הון הפיקוחיניתן לייחס לשליטה שלאשאינן מקנות* מזה : זכויות
4 - - עצמי רובד 1ן לייחס להוןשליטה שניתשאינן מקנות* נוסף : זכויות
14,084 15,199 סך כל ההון
248,563 277,833 הוןתחייבויות והסך הכול הה

המקורות העיקריים להבדלים בין סכומי החשיפה הפיקוחית לבין היתרות המאזניות בדוחות הכספיים ) 2LI )במיליוני ש " ח

מבר 2025ליום 31 בדצ א ב ג ד ה
פריטים שחל ה עליהם
סה " כ מסגרת סיכוןאשראי מסגרתאיגוח מסגרת סיכוןאשראי שלצד נגדי מסגרתסיכון שוק
הפיקוח י ) עלסיס האיחודם בהתאם לבת של הנכסיתרה המאזני1 סכום הילוי 1LI )פי מתכונת גי 277,833 272,383 - 3,934 1,516
חודם לבסיס האייבויות בהתאת של ההתחיתרה המאזני2 סכום הילוי 1LI )פי מתכונת גיהפיקוח י ) על 262,634 - - - -
הפיקוחיסיס האיחודלל נטו לפי ב3 סכום כו 277,833 272,383 - 3,934 1,516
חוץ - מאזניים4 סכומים 56,533 14,049 - 1,051 -
נכללולאלה שכברהקיזוז , פרטבדלים בכללישנגרמים מה5 הבדליםבשורה 2 - - - - -
פרשותהנגרמים מה6 הבדלים 1,286 1,449 - - -
ל Nettingת נגזרים כולת בגין חשיפו7 התאמו )-( 2,026 - )-2,026(
8 שונות ) 987( 529 - - ) 1,516(
חיותלמטרות פיקואים בחשבוןחשיפה שמוב9 סכומי ה 332,639 288,410 - 2,959 -
מבר 2024ליום 31 בדצ א ב ג ד ה
פריטים שחל ה עליהם
סה " כ מסגרת סיכוןאשראי מסגרתאיגוח מסגרת סיכוןאשראי שלצד נגדי מסגרתסיכון שוק
הפיקוח י ) עלסיס האיחודם בהתאם לבת של הנכסיתרה המאזני1 סכום הילוי 1LI )פי מתכונת גי 248,563 243,700 - 2,565 2,298
חודם לבסיס האייבויות בהתאת של ההתחיתרה המאזני2 סכום הילוי 1LI )פי מתכונת גיהפיקוח י ) על 234,479 - - - -
הפיקוחיסיס האיחודלל נטו לפי ב3 סכום כו 248,563 243,700 - 2,565 2,298
חוץ - מאזניים4 סכומים 50,305 12,770 - 708 -
נכללולאלה שכברהקיזוז , פרטבדלים בכללישנגרמים מה5 הבדליםבשורה 2 - - - - -
פרשותהנגרמים מה6 הבדלים 1,174 1,457 - - -
ל Nettingת נגזרים כולת בגין חשיפו7 התאמו ( 568 ) - - 568 )( -
8 שונות ) 1,672( 626 - - ) 2,298(
חיותלמטרות פיקואים בחשבוןחשיפה שמוב9 סכומי ה 297,802 258,553 - 2,705 -

הבהרות ל טבלת ההבדלים בין סכומי החשיפה החשבונאית לסכומי החשיפה הפיקוחית

המכשירים הפיננסיים הנגזרים מתחלקים למכשירים נסחרים , ושאינם נסחרים ) נגזרי OTC).

מכשירים פיננסיים נגזרים שיש להם שוק פעיל הוערכו לפי שווי שוק שנקבע בשוק העיקרי . כאשר קיימים מספר שווקים בהם נסחר המכשיר , ההערכה נעשתה לפי השוק הפעיל ביותר .

מכשירים פיננסיים נגזרים שאינם נסחרים בשוק פעיל הוערכו לפי מודלים המשמשים את הקבוצה בפעילותה השוטפת והלוקחים בחשבון את הסיכונים הגלומים במכשיר הפיננסי ) סיכון שוק , סיכון אשראי וכיו " ב ( לדוגמא : ערך נוכחי של תזרים מזומן עתידי המהוון ב ריבית השוק . למכשירים פיננסיים נגזרים הנמדדים באמצעות מודלים , מתבצע אימות מחירים בלתי תלוי .

תוספת ב' - איגוח

חשיפות איגוח

נכון ליום 31 בדצמבר 2025 אין בבנק חשיפות איגוח כהגדרתן בהוראות ניהול בנקאי תקין .

טבלת מכשירי הון פיקוחיים

תיאור המאפיינים העיקריים של מכשירי הון פיקוחיים שהונפקו:

מבר, 2025ליום 31 בדצ הון עצמי מספרסידורי
שראל בע"מומי הראשון ליהבנק הבינלא ל המנפיקהמשפטית ש1 הישות
593038 רך(.: מספר נייר עייחודי )למשל2 מאפיין
ישראל שיר[חלים על המכינה שחוקיהמכשיר. ]המדהחלות על הרות החוקיות3 המסג
טיפול פיקוחי
דרגה.III ומבוטל בהר של באזלתקופת המעבשתייך אליו בשהמכשיר מ4 הרובד
צמי רובד 1 עבר. הון עבהוראות המבלי להתחשבות באזל III מהתאם להוראשתייך אליו בשהמכשיר מ5 הרובד
חיכרכיב הפיקוהרכיב כשירוצה הבנקאיתעל בסיס הקב ,על בסיס סולובהון הפיקוחיכשיר כרכיבהאם המכשירת.בוצה הבנקאיסיס סולו והקקאית או על בהקבוצה הבנ 6
לותהון מניות רגי כשיר7 סוג מ
927 האחרוןמועד הדיווחלים חדשים, ל)במיליוני שקבהון הפיקוחיהסכום שהוכר)most recent reporting date( 8
5 ש"ח(.שיר )במיליוניקוב של המכ9 ערך נ
הון עצמי חשבונאי10 סיווג
1993עה בשנתנה שבהן בוצלעת שהאחרוהנפקות מעת הנפקה מקורי11 מועד
צמית ת )Dated )או שאינו צמי12 צמית
לא רלוונטי ך פדיון מקורי13 תארי
לא רלוונטי המפקחר מוקדם שלמנפיק באישולפי דרישת הפדיון מוקדם14 ניתן ל
לא רלוונטי ת המנפיק,דם לפי דרישה לפדיון מוקמימוש אופציקדם ביותר להתאריך המוסכום הפדיוןירוע מסוים, ותנה בקרות אן מוקדם המואופציה לפדיותאריך מימוש 15
לא רלוונטי יימים[.ם יותר ]אם קקדם מאוחריאריכי פדיון מותדירות של ת16 קיום ו
/ דיבידנדיםתלושי ריבית
משתנה משתנהדנד קבוע אוריבית / דיבי17 תלוש
לא רלוונטי index )מדד מסוים )ת והצמדתו לתלוש הריבי18 שיעור
לא רלוונטי גילותבעלי מניות רdividend )לד )stopperחלוקת דיבידנתנאי האוסר 19 קיום
לאשיקול דעת מ לשיקול דעתי או אינו נתוןקול דעת חלקלא, נתון לשישיקול דעת מ20 נתון ל
לא רלוונטי וןריץ אחר לפדיstep )או תמריבית )up-תנאי הגדלת 21 קיום
לא רלוונטי בית / דיבידנדשאינו צובר רישיר צובר או 22 המכ
לא רלוונטי יתן להמרהרה או שאינו נשיר ניתן להמ 23 המכ
לא רלוונטי ההפעלההן נקודת/ותתן להמרה, מ24 אם ני
לא רלוונטי לקיא או באופן חאם באופן מלתן להמרה, ה25 אם ני
לא רלוונטי ההו יחס ההמרתן להמרה, מ26 אם ני
לא רלוונטי ה להמיראו ישנה החובופציה להמיראם קיימת האתן להמרה, ה27 אם ני
לא רלוונטי ה.לאחר ההמרשיר שיתקבלהו רובד המכתן להמרה, מ28 אם ני
לא רלוונטי ריםשיר אליו ממיון מנפיק המכתן להמרה, צי29 אם ני
לא מכשיר.Write )של ה)down-דורש הפחתהקיים מאפיין ה30 האם
לא רלוונטי ההפעלהמהן נקודת/ותרש הפחתה,ים מאפיין הדו31 אם קי
לא רלוונטי מלאאופן חלקי אוחתה, האם בים מאפיין הפ32 אם קי
לא רלוונטי יתקבועה או זמנהפחתה היאחתה, האם הים מאפיין הפ33 אם קי
לא רלוונטי Write )פחתה )upגנון ביטול ההלתאר את מנחתה זמני, ישים מאפיין הפ34 אם קי
ל כל הנושים .תביעותיהם שנדחות מפני in Position )subordinationin hierarchyliquidationבעת פירוק )בסדר נשייה35 מיקום
לא רלוונטי מעברשל הוראות הן פיקוחי רק בם להגדרת הורכיבים העוניהאם קיימים.)Non-compliant transitioned features( 36
לא רלוונטי ם הרכיבים., יש לציין מה37 אם כן
מבר, 2025ליום 31 בדצ COCOסדרה כ"ה- מספרסידורי
בע"מאשון הנפקותהבינלאומי הר של המנפיקת המשפטית1 הישו
1167030 ערך(.ל: מספר ניירין ייחודי )למש2 מאפי
ישראל שיר.חלות על המכות החוקיות הגרת / המסגר3 המס
טיפול פיקוחי
4
הון רובד 2 מעבר.ב בהוראות המבלי להתחשאות באזל IIIבהתאם להורמשתייך אליוד שהמכשיר5 הרוב
חיכרכיב הפיקוהרכיב כשירוצה הבנקאיתעל בסיס הקב קבוצהבסיס סולו והנקאית או על, הקבוצה הבעל בסיס סולובהון הפיקוחיכשיר כרכיבהאם המכשירהבנקאית. 6
תכתב התחייבו מכשיר 7 סוג
354 recent mostreportingהאחרון )מועד הדיווחלים חדשים, ל)במיליוני שקבהון הפיקוחיהסכום שהוכר)date 8
300 ש"ח(.שיר )במיליונינקוב של המכ9 ערך
תתי עלות מופחהמחושבת לפהתחייבות – חשבונאי 10 סיווג
202023 ביוני ריד הנפקה מקו 11 מוע
לא צמית מית )Dated )ת או שאינו צ 12 צמי
203123 ביוני יך פדיון מקורי 13 תאר
כן ל המפקחשור מוקדם שהמנפיק באים לפי דרישתלפדיון מוקד 14 ניתן
202623 ביוני ת המנפיק,דם לפי דרישה לפדיון מוקמימוש אופציקדם ביותר להתאריך המוסכום הפדיוןירוע מסוים, ותנה בקרות אן מוקדם המואופציה לפדיותאריך מימוש 15
לא קיימים[.רים יותר ]אםמוקדם מאוחתאריכי פדיוןותדירות של 16 קיום
/ דיבידנדיםתלושי ריבית
תנה בעתידקבוע כעת ויש ו משתנהבידנד קבוע אש ריבית / די 17 תלו
ם לצרכןלמדד המחירי2.35% צמוד index )מדד מסוים )ת והצמדתו לר תלוש הריבי 18 שיעו
לא גילותבעלי מניות רdividend )לד )stopperחלוקת דיבידנתנאי האוסר 19 קיום
לא רלוונטי ן לשיקול דעתקי או אינו נתויקול דעת חלמלא, נתון לשלשיקול דעת 20 נתון
לא וןריץ אחר לפדיstep )או תמריבית )up-תנאי הגדלת 21 קיום
לא רלוונטי בית / דיבידנדשאינו צובר רישיר צובר או 22 המכ
רהאינו ניתן להמ יתן להמרהרה או שאינו נשיר ניתן להמ 23 המכ
לא רלוונטי ההפעלהמהן נקודת/ותניתן להמרה, 24 אם
לא רלוונטי חלקילא או באופןהאם באופן מניתן להמרה, 25 אם
לא רלוונטי רהמהו יחס ההמניתן להמרה, 26 אם
לא רלוונטי ובה להמירר או ישנה החאופציה להמיהאם קיימת הניתן להמרה, 27 אם
לא רלוונטי רה.ל לאחר ההמכשיר שיתקבמהו רובד המניתן להמרה, 28 אם
לא רלוונטי יריםכשיר אליו ממציון מנפיק המניתן להמרה, 29 אם
כן מכשיר.Write )של התה )down-הדורש הפחם קיים מאפיין 30 הא
מות ו/מכונן לאי קייקח על אירועהחלטת המפה 202מ5% )הורארובד 1 ירדאו הון עצמינספח ד'( ת ההפעלה, מהן נקודת/ודורש הפחתהקיים מאפיין ה 31 אם
חלקי או מלא ו מלאבאופן חלקי אפחתה, האםקיים מאפיין ה 32 אם
זמנית מניתא קבועה או זההפחתה היפחתה, האםקיים מאפיין ה 33 אם
עצמיחר שיחס הוןעת הבנק ולאעל פי שיקול דמזעריליחס ההון הבנק עלה מעלרובד 1 של ההמפקחשנקבע על ידי up Write )ההפחתה )מנגנון ביטולש לתאר אתפחתה זמני, יקיים מאפיין ה 34 אם
יר לא נמחקלא אם המכשלא רלבנטי איו בעת פירוק-בהתאם לתנאההבנק והחברות נדחים שלכתבי התחייבותהנפקות פרטיונפקו בעבר בההנפקות שהשניבנקים כהון מהמפקח על הוהוכרו על ידי )Position in subordination hierarchy in liquidation(פירוקבעתנשייהבסדרמיקום 35
לא מעברשל הוראות הן פיקוחי רק בם להגדרת הורכיבים העוניהאם קיימים.)Non-compliant transitioned features( 36
לא רלוונטי הם הרכיבים.כן, יש לציין מ 37 אם
מבר, 2025ליום 31 בדצ COCOסדרה כ"ו מספרסידורי
בע"מאשון הנפקותהבינלאומי הר של המנפיקת המשפטית1 הישו
1185537 ערך(.ל: מספר ניירין ייחודי )למש2 מאפי
ישראל שיר.חלות על המכות החוקיות הגרת / המסגר3 המס
טיפול פיקוחי
דרגה.III ומבוטל בהבר של באזלבתקופת המעמשתייך אליוד שהמכשיר4 הרוב
הון רובד 2 מעבר.ב בהוראות המבלי להתחשאות באזל IIIבהתאם להורמשתייך אליוד שהמכשיר5 הרוב
חיכרכיב הפיקוהרכיב כשיר ,על בסיס סולובהון הפיקוחיכשיר כרכיבהאם המכשיר 6
וצה הבנקאיתעל בסיס הקב ת.בוצה הבנקאיסיס סולו והקקאית או על בהקבוצה הבנ
תכתב התחייבו מכשיר 7 סוג
995 האחרוןמועד הדיווחלים חדשים, ל)במיליוני שקבהון הפיקוחיהסכום שהוכר)most recent reporting date( 8
907.95 ש"ח(.שיר )במיליונינקוב של המכ9 ערך
תתי עלות מופחהמחושבת לפהתחייבות – חשבונאי 10 סיווג
202231 במרץ202215 ביוני202227 ביוני ריד הנפקה מקו 11 מוע
לא צמית מית )Dated )ת או שאינו צ 12 צמי
203331 במרץ יך פדיון מקורי 13 תאר
כן המפקחור מוקדם שלהמנפיק באישלפי דרישתלפדיון מוקדם 14 ניתן
202831 במרץ ת המנפיק,דם לפי דרישה לפדיון מוקמימוש אופציקדם ביותר להתאריך המוסכום הפדיוןירוע מסוים, ותנה בקרות אן מוקדם המואופציה לפדיותאריך מימוש 15
לא קיימים[.רים יותר ]אםמוקדם מאוחתאריכי פדיוןותדירות של 16 קיום
/ דיבידנדיםתלושי ריבית
תנה בעתידקבוע כעת ויש ו משתנהבידנד קבוע אש ריבית / די 17 תלו
ם לצרכןלמדד המחירי1.09% צמוד index )מדד מסוים )ת והצמדתו לר תלוש הריבי 18 שיעו
לא גילותבעלי מניות רdividend )לד )stopperחלוקת דיבידנתנאי האוסר 19 קיום
לא רלוונטי ן לשיקול דעתקי או אינו נתויקול דעת חלמלא, נתון לשלשיקול דעת 20 נתון
לא וןריץ אחר לפדיstep )או תמריבית )up-תנאי הגדלת 21 קיום
לא רלוונטי בית / דיבידנדשאינו צובר רישיר צובר או 22 המכ
רהאינו ניתן להמ יתן להמרהרה או שאינו נשיר ניתן להמ 23 המכ
לא רלוונטי ההפעלהמהן נקודת/ותיתן להמרה, 24 אם נ
לא רלוונטי חלקילא או באופןהאם באופן מיתן להמרה, 25 אם נ
לא רלוונטי רהמהו יחס ההמיתן להמרה, 26 אם נ
לא רלוונטי ובה להמירר או ישנה החאופציה להמיהאם קיימת היתן להמרה, 27 אם נ
לא רלוונטי רה.ל לאחר ההמכשיר שיתקבמהו רובד המניתן להמרה, 28 אם
לא רלוונטי ריםשיר אליו ממייון מנפיק המכיתן להמרה, צ 29 אם נ
כן מכשיר.Write )של הה )down-הדורש הפחתקיים מאפיין 30 האם
מותמכונן לאי קייקח על אירועהחלטת המפמ5%רובד 1 ירדו/ או הון עצמינספח ד'()הוראה 202 ת ההפעלה, מהן נקודת/ודורש הפחתהקיים מאפיין ה 31 אם
חלקי או מלא ו מלאבאופן חלקי אפחתה, האםקיים מאפיין ה 32 אם
זמנית מניתא קבועה או זההפחתה היפחתה, האםקיים מאפיין ה 33 אם
ן עצמי רובדאחר שיחס הודעת הבנק ולעל פי שיקול
שנקבעההון המזערילה מעל ליחס1 של הבנק עחעל ידי המפק up Write )ההפחתה )מנגנון ביטולש לתאר אתפחתה זמני, יקיים מאפיין ה 34 אם
התאםיר לא נמחק בלא אם המכשלא רלבנטי אפירוק-לתנאיו בעתה ההנפקותהבנק והחברות נדחים שלכתבי התחייבעל ידירטיות והוכרור בהנפקות פשהונפקו בעבשניבנקים כהון מהמפקח על ה )Position in subordination hierarchy in liquidation(פירוקבעתנשייהבסדרמיקום 35
לא מעברשל הוראות הן פיקוחי רק בם להגדרת הורכיבים העוניהאם קיימים 36
.)Non-compliant transitioned features(
לא רלוונטי הם הרכיבים.כן, יש לציין מ 37 אם
מבר, 2025ליום 31 בדצ COCOסדרה כ"ז מספרסידורי
בע"מאשון הנפקותהבינלאומי הר של המנפיקת המשפטית 1 הישו
1189497 ערך(.ל: מספר ניירין ייחודי )למש2 מאפי
ישראל שיר.חלות על המכות החוקיות הגרת / המסגר 3 המס
טיפול פיקוחי
לא רלבנטי דרגה.III ומבוטל בהבר של באזלבתקופת המעמשתייך אליוד שהמכשיר4 הרוב
הון רובד 2 מעבר.ב בהוראות המבלי להתחשאות באזל IIIבהתאם להורמשתייך אליוד שהמכשיר5 הרוב
חיכרכיב הפיקוהרכיב כשירוצה הבנקאיתעל בסיס הקב ,על בסיס סולובהון הפיקוחיכשיר כרכיבהאם המכשירת.בוצה הבנקאיסיס סולו והקקאית או על בהקבוצה הבנ 6
תכתב התחייבו מכשיר 7 סוג
880 האחרוןמועד הדיווחלים חדשים, ל)במיליוני שקבהון הפיקוחיהסכום שהוכר)most recent reporting date( 8
800 ש"ח(.שיר )במיליונינקוב של המכ9 ערך
תתי עלות מופחהמחושבת לפהתחייבות – חשבונאי 10 סיווג
ר, 202213 בספטמב ריד הנפקה מקו 11 מוע
לא צמית מית )Dated )ת או שאינו צ 12 צמי
203413 במרץ, יך פדיון מקורי 13 תאר
כן המפקחור מוקדם שלהמנפיק באישלפי דרישתלפדיון מוקדם 14 ניתן
202913 במרץ, ת המנפיק,דם לפי דרישה לפדיון מוקמימוש אופציקדם ביותר להתאריך המוסכום הפדיוןירוע מסוים, ותנה בקרות אן מוקדם המואופציה לפדיותאריך מימוש 15
לא קיימים[.רים יותר ]אםמוקדם מאוחתאריכי פדיוןותדירות של 16 קיום
/ דיבידנדיםתלושי ריבית
תנה בעתידקבוע כעת ויש ו משתנהבידנד קבוע אש ריבית / די 17 תלו
ם לצרכןלמדד המחירי2.99% צמוד index )מדד מסוים )ת והצמדתו לר תלוש הריבי 18 שיעו
לא גילותבעלי מניות רdividend )לד )stopperחלוקת דיבידנתנאי האוסר 19 קיום
לא רלוונטי ן לשיקול דעתקי או אינו נתויקול דעת חלמלא, נתון לשלשיקול דעת 20 נתון
לא וןריץ אחר לפדיstep )או תמריבית )up-תנאי הגדלת 21 קיום
לא רלוונטי בית / דיבידנדשאינו צובר רישיר צובר או 22 המכ
רהאינו ניתן להמ יתן להמרהרה או שאינו נשיר ניתן להמ 23 המכ
לא רלוונטי ההפעלהמהן נקודת/ותניתן להמרה, 24 אם
לא רלוונטי חלקילא או באופןהאם באופן מניתן להמרה, 25 אם
לא רלוונטי רהמהו יחס ההמיתן להמרה, 26 אם נ
לא רלוונטי ובה להמירר או ישנה החאופציה להמיהאם קיימת הניתן להמרה, 27 אם
לא רלוונטי רה.ל לאחר ההמכשיר שיתקבמהו רובד המניתן להמרה, 28 אם
לא רלוונטי יריםכשיר אליו ממציון מנפיק המניתן להמרה, 29 אם
כן מכשיר.Write )של הה )down-הדורש הפחתקיים מאפיין 30 האם
מותמכונן לאי קייקח על אירועהחלטת המפמ5%רובד 1 ירדו/ או הון עצמינספח ד'()הוראה 202 ת ההפעלה, מהן נקודת/ודורש הפחתהקיים מאפיין ה 31 אם
חלקי או מלא ו מלאבאופן חלקי אפחתה, האםקיים מאפיין ה 32 אם
זמנית מניתא קבועה או זההפחתה היפחתה, האםקיים מאפיין ה 33 אם
ן עצמי רובדאחר שיחס הודעת הבנק ולעל פי שיקולשנקבעההון המזערילה מעל ליחס1 של הבנק עחעל ידי המפק up Write )ההפחתה )מנגנון ביטולש לתאר אתפחתה זמני, יקיים מאפיין ה 34 אם
התאםיר לא נמחק בלא אם המכשלא רלבנטי אפירוק-לתנאיו בעתה ההנפקותהבנק והחברות נדחים שלכתבי התחייבעל ידירטיות והוכרור בהנפקות פשהונפקו בעבשניבנקים כהון מהמפקח על ה )Position in subordination hierarchy in liquidation(פירוקבעתנשייהבסדרמיקום 35
לא מעברשל הוראות הן פיקוחי רק בם להגדרת הורכיבים העוניהאם קיימים 36
.)Non-compliant transitioned features(
לא רלוונטי הם הרכיבים.כן, יש לציין מ 37 אם